| | | | | מתי נעשיתי פמיניסטית? הזכרון אינו ברור כל-כך. אני מניחה שזה משום שזה היה תהליך. בשלוש השנים האחרונות, 2011-2013, השתתפתי בקבוצת מחקר והעצמה, שעסקה בנושא של פמיניזם ומוגבלויות. דו"ח המחקר יוצא עתה לאור. "הקול השקוף – נשים מדברות על מוגבלות ופמיניזם".
25/03/2014 | |  |
|
| | | | | החיים בתל-אביב היו השגרה עכשיו, הם היו החיים האמיתיים והרגילים של היום-יום. ומחוץ לכל ההפתעות, ההתנסויות, האורות המסנוורים וההרפתקאות המסעירות, הם גם הציבו אותי בתוך זירות התמודדות חדשות, אתגרים, מהמורות ומכשולים 17/03/2014 | |  |
|
| | | | | אחרי תל-אביב ואחרי מצדה מה היה עוד לכבוש? היה העולם, היה חוץ-לארץ. היו לונדון, אנגליה, סקוטלנד... 6/01/2014 | |  |
|
| | | | | אחרי תל-אביב ואחרי מצדה מה היה עוד לכבוש? היה העולם, היה חוץ-לארץ. היו לונדון, אנגליה, סקוטלנד... 6/01/2014 | |  |
|
| | | | | פעם בשנה, מתקיים ערב מיוחד עם אמנים ואנשים ידועי שם רבים, לפעמים כערב מיוחד של התכנית "רוקדים עם כוכבים", באירוע ההתרמה נוצץ של ארגון "וראייטי". לפעמים, כאשר מתקיימים אירועים כאלה זה נראה לי כאילו נזרקה לאוויר איזושהי אבקה צבעונית שנדבקה ורואים אותנו לפרק זמן קצרצר כהרף-עין, אבקה שתוך ימים ספורים, עם הֵאָלֵם תרועות הפסטיבלים, תהפוך לאבק אפרפר, שישקע כולו ברכות ובשקט לקרקע, ושוב נשאר שקופים...
10/11/2013 | |  |
|
| | | | | רציתי לכבוש את מצדה! זהו המקום שבמשך שנים רבות רציתי להגיע אליו ותמיד הפסדתי, משום שבכל טיולי בית-הספר והמחנות בחופשים נשארתי בבית 9/10/2013 | |  |
|
| | | | | העיר הגדולה תל-אביב, על ניצנוצי החיים וההמולה שבה, פעמה ומשכה אותי אליה. במשך הזמן אהבתי פחות ופחות את הרעש והלכלוך והערפיח, ואת המוני האדם שנהרו ברחובות, אך אהבתי יותר ויותר את מה שהיה לה להציע לי – את החופש ואת העצמאות, את היכולת לבחור לעשות מה שאני רוצה. 2/09/2013 | |  |
|
| | | | | אני מציירת מאז שאני זוכרת את עצמי. לא ממש הבנתי איך אני מסוגלת לעשות זאת, עם הידיים הרועדות האלה, שאצבעותיהן המתעקלות נעות ללא-הרף, כאילו יש להן חיים משלהן. ועובדה – ציירתי. השנתיים בהן למדתי בקורס במכללה הביאו אותי לחשוב על המשך חיי, כאשר ראיתי את העיסוק באמנות כחלק מהם.
13/08/2013 | |  |
|
| | | | | יש יתרונות רבים בגידול ילד נכה בחברה קיבוצית. נולדתי בשנות הששים וגדלתי אל תוך שנות השבעים, באותם זמנים בהם הקיבוץ היה איתן ומלוכד ותומך, או לפחות, כך היתה ההרגשה. יש גם חסרונות בגידול ילד מוגבל בסביבה חממתית וסגורה, שמגינה עליו מצד אחד, אולם מצד שני, אינה מאפשרת לו להתעמת עם העולם האמיתי שבחוץ 11/06/2013 | |  |
|
| | | | | אורנה רוני מספרת על התנסותה בשנות נעוריה בשיטת הטיפול "דומאן-דלאקאטו" הידועה גם כ"שיטת פילדלפיה" 21/05/2013 | |  |
|
| | | | | נקודת-המבט שלי על עצמאות היא מאוד אישית ובאה מהבקשה שלי-עצמי לעצמאות, להתפש כעצמאית ובעלת יכולת לקחת אחריות, הן בעיני עצמי והן בעיני אחרים 6/03/2012 | |  |
|
| | | | | אורנה רוני, אשה עם מוגבלות אם לשני ילדים, מספרת על חוויותיה כנערה מתבגרת וחיפוש אחר אהבה 26/09/2011 10:30 | |  |
|
| | | | | אני חושבת שהייתי בין הנכים הראשונים שהתנדבו לשירות צבאי, הרבה לפני שהתנדבותם של צעירים בעלי מגבלות והתגייסותם לצבא היו לדבר שבשִגרה. זה לא היה כמו היום, כשיש הנחיות, ועדות וקורסי הכנה 1/09/2011 | |  |
|
| | | | | אורנה רוני, אשה עם מוגבלות אם לשני ילדים, קיבוצניקית החיה בפריפריה, אמנית, מרצה וחברה בפרוייקט אמ"א, חוזרת אלינו עם טור אישי על ילדה צוחקת וחייכנית בצל הנכות 3/08/2011 | |  |
|
| | | | | בחודשים האחרונים היו פרקי זמן שבהם לא יכולתי לכתוב את הטור - דברים אחרים אספו את תשומת-לבי אל מקום אחר והיה לי חסר 3/05/2011 | |  |
|
| | | | | אורנה רוני, שסבלה כל חייה מאפליה כזו או אחרת מתוקף היותה נכה, מפרטת על התחושות הלא קלות, על השאלות הגורליות שהנושא מעלה אצלה ועל העובדה שהאפלייה עדיין קשורה במסלול חייה 11/02/2011 | |  |
|
| | | | | ילדים הם עם אכזר, אין אצלם העמדת פנים וכשהם פוגעים – פגיעתם ישירה. אם אתה חלש, הם לא יניחו לך. אורנה רוני כותבת על שיטת פילדלפיה לטיפול בפגיעות מוחית. חלק א' 4/12/2010 | |  |
|
| | | | | קצת אחרי פתיחת שנת הלימודים - אורנה רוני מספרת על חוויותיה מהצעדים הראשונים בכיתה א', למרות המוגבלות ולמרות הקשיים - מהזוית האישית ביותר 18/11/2010 | |  |
|
| | | | | אורנה רוני כותבת על האהבה האמיתית שלה לחוף הים. "היו כמה פעמים בודדות, שברחתי משיעורים שלא אהבתי והלכתי לכנרת, שהיתה שם – רק להושיט את היד ולגעת בה..." 30/08/2010 | |  |
|
| | | | | הליכה איננה רק אותה פעולה פשוטה כביכול, של השמת רגל אחר רגל – אף כי לעתים, פעולה זו אינה פשוטה. לעתים היא פריבילגיה. אורנה רוני מספרת על ההליכה מזווית אחרת 22/08/2010 | |  |
|