בגרסה הראשונה של התמרור נקבע כי הוא ייעד את מקומות החניה המיועדים לנכים רק לנכים משותקי רגליים, שהניידות שלהם תלויה בכיסא גלגלים ורכב מיוחד רחב וגבוה.

בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת מיום 15.2.2011 בהשתתפות רבים נקבע כי מקומות החניה המיועדים לנכים ישמשו לכל הנכים בעלי תג נכה. בהתאם לכך שונתה ההגדרה גם בלוח התמרורים.

כיום, עולה הפניה לייעד מקומות חניה נפרדים באמצעות תמרור לנכים משותקי רגליים בנפרד ולנכים אחרים בנפרד.

בבדיקה ראשונית שנעשתה, הדבר כנראה לא ישים, מן הסיבות הבאות :

1. חוק חניה לנכים 1993 מתיר לנכים את החניה במקומות שהחניה אסורה על נהגים אחרים. (למשל - ליד סימון אדום לבן, ועוד). 
2. זאת, למעט מקומות מיוחדים שצוינו בחוק באופן מפורש (למשל - צמתים, מעברי חציה ועוד)
3. משום כך - חניה של נכים לא משותקי רגליים במקומות חניה שייועדו לנכים משותקי רגליים אינה עבירה, גם אם יוצב תמרור הקובע זאת.

על רקע זה –

1. לא קיימת עבירה כזו בחנ"א (חוברת נוסחי אישום) של המשטרה.
2. אין קנס בצו עבירות קנס .
3. אין סמכות פיקוח לרשויות המקומיות ע"פ חוקי העזר העירוניים להעמדת רכב וחנייתו.

לסיכום