"הנגשת אתר עוזרת לשדרג את תוצאות החיפוש ולהגדיל את הרווחיות"

2/11/2017
 
 
יובל וגנר

יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל, מדבר בראיון לאנשים ומחשבים על תקנות הנגישות באתרי אינטרנט, שנכנסו לתוקפן ב-26.10, ומסביר מדוע הנגישות כדאית לארגונים

 

 

התקנות החדשות של נגישות אתרי האינטרנט נכנסו היום (ה') לתוקף. במה מדובר?

 

"הנוסח כולל סדרה של שינויים משמעותיים והקלות בדרישות המוטלות על בעלי האתרים, במטרה לייצר איזון בין צרכי ההנגשה של שירותי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות לבין היכולות הטכנולוגיות והכלכליות של בעלי אתרים.

 

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בכל הנושא של חקיקת הנגישות לאתרי אינטרנט ואפליקציות. כל העולם מיישר קו עם אופן ההנגשה לפי סטנדרט בינלאומי של ארגון ה-WCC. בארץ יש את חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, שבתוכו יש תקנות שוויון לאנשים עם מוגבלות לעניין נגישות לשירות. בתוך זה יש סעיף שאומר שצריך להנגיש את אתרי האינטרנט שמשמשים את הציבור, או כאלה שיש בהם מידע לציבור או שירות לציבור. הכוונה היא, בעצם, לכל האתרים".

 

למה זה חשוב?

 

"כל היופי של האינטרנט הוא שמדובר במדיה חופשית, שנועדה לכולם, אבל צריך שאנשים עם מוגבלות ובעיקר עיוורים, לקויי ראייה, אנשים עם מוגבלות בידיים, עם קושי בקריאה, עם קושי בהתמצאות יוכלו לגלוש באתרים כמו כל אחד. הנגשה גם עוזרת לשדרג את דירוג האתר במנועי החיפוש".

 

כניסת התקנות לתוקף התעכבה מספר שנים ובינתיים בוצעו בהן כמה שינויים. באילו שינויים מדובר?

 

"חקיקת הנגישות מאפשרת לתבוע על אי נגישות. עם זאת, ברוויזיה עשו עדכון לחקיקה הזו, בהובלת עמותת נגישות ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי. כדי להגן מפני תביעות קנטרניות, התקנות מחייבות לפנות לבעל האתר ולהסב את תשומת ליבו שהאתר לא נגיש. או אז, יש לו עד 60 יום להנגיש את האתר, מבלי לחשוש מתביעה באופן מיידי.

 

כמו כן, העדכון נותן פטור מהנגשה לעסקים קטנים שיש להם מחזור של עד מיליון שקלים, עקב נטל כלכלי כבד מדי. יש פה איזונים: מצד אחד יש חקיקה אוהדת ומצד שני, למי שאין כסף או שהוא עסק קטן – יש אפשרות להגן על עצמו".

 

בנוסף, ישנם אתרים שכוללים מסמכי וורד (Word), אקסל (Excel) או PDF. בגרסה המקורית של התקנות חלה חובה להנגשת המסמכים הללו, הקיימים, אלא שלאחר העדכון חלה חובת הנגשה רק על מסמכים שמועלים מעתה ואילך, ולא נדרשת נגישות רטרואקטיבית.

 

שינוי נוסף הוא שלא חלה חובה להנגיש חומרים שמגיעים לבעלי האתר מצד ג'.

 

הנקודה האחרונה היא החובה לספק לגולשים הצהרת נגישות: מה רמת הנגישות, איך משתמשים באתר, אם יש דברים שהאתר לא תומך בהם מחמת פטורים טכנולוגיים, וגם לפרסם איך הארגון שלך נגיש – מבחינת החנויות, הסניפים והשירות ללקוח".

 

מה המצב בשטח מבחינת ההנגשה?

 

"התקנות המספקות זמן היערכות להנגשת אתרי אינטרנט קיימות מ-2013, וחברות וארגונים עושים את זה מזה ארבע שנים. כיום, כולם היו אמורים להיות נגישים. אמנם לא עשינו מחקר בעניין, אבל ייאמר לזכותנו שהרבה אתרים ישראליים ביצעו הנגשה, לפחות במידה מסוימת, וזה ראוי לציון לזכות. אלא שצריך להבין שאין כזה דבר חצי נגישות, חייבים להנגיש את האתרים עד הסוף. זה כמו שאם יש בכניסה לבניין מדרגות, ינגישו רק את המדרגה הראשונה. חשוב שמי שמנגיש ידע לוודא שהאתר אמנם נגיש ומאפשר באמת שימוש לבעלי מוגבלות".

 

מה לעשות אם בעל האתר נפל על מפתח חובבן, שמספק חצי הנגשה?

 

"יש לנו באתר המלצות כיצד לא ליפול על מפתח רשלן. חשוב לוודא שהמפתח או מוכר התוסף להנגשה הוא בעל ניסיון ויכול להוכיח שהאתרים שהוא מנגיש נגישים באופן מלא. המפתח צריך לקחת אחריות. חוץ מזה, המלצתנו לבעלי אתרים היא שיפנו לאנשים עם מוגבלות ויבקשו מהם משוב על נגישות האתר. לבסוף, אחרי שהנגיש, מומלץ לבעל האתר לסמן אותו כאתר נגיש, כדי שהלקוחות ידעו זאת ויגלשו בו להנאתם.

 

לסיכום, מי שעושה עבודת הנגשה מקצועית, איכותית ונכונה – ירוויח עסקית, חברתית ותדמיתית".

 

התפרסם לראשונה באתר pc אנשים ומחשבים >>

 


 

אנו מזמינים אתכם לקבל תשובות על כל שאלותיכם בנושא ולעיין במידע מפורט אודות הנגשת אתרי אינטרנט באזור מיוחד במדור אינטרנט וטכנולוגיה אצלנו באתר.

אולי יעניין אותך גם:
♦ הכשרות מקצועית בנושא הנגשת אתרי אינטרנט ועריכת תוכן
איך מסמנים אתר נגיש

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד