כנס רכזי נגישות 13.12.16 - תמליל מלא

 
 

דברי פתיחה: מיכל רימון

האחרונים נא לשבת.

בוקר גשום וטוב לכולם. אני תמיד שמחה לראות פנים חדשות וותיקות. אני מקווה לראות עוד פנים, אך לצערי בצ'קליסט נושא מזג האוויר היה באחריותי, ולא הצלחתי מי יודע מה. אני מקווה שבהמשך היום כולם יצטרפו אלינו.

נפתח בתודה, תודה למארחינו, איקאה, במיוחד אבי יקטן רכז הנגישות והמנכ"ל שוקי שמארחים אותנו פעם שלישית, ואין ספק שנתארח פה עוד ועוד גם ב-2017. אנו מזמינים כל אחד מכם, אם יש לכם אולם נגיש וטוב כזה, להצעות.

אנו תמיד פותחים את כנסינו בקצת תשומת לב להסדרי הנגישות, כי אתם חוזרים אח"כ לחברה שלכם. חשוב לנו לפמפם זאת ושתחזרו עם זה לחברה, כי גם אם אתם לא נעזרים בהסדרי הנגישות, אחרים בחברה צריכים. לדאוג למקום לאנשים בכסאות גלגלים, לאולם כנסים מרווח כזה, חניות נכים, תמלול שמסייע לא רק למוגבלים בשמיעה אלא גם לבעלי הפרעות למידה, לקויות קשב, או מי ששטו למקום אחר במחשבותיהם, ורוצים להיזכר. וכמובן שפת סימנים, תמי לצידי, ושראל יצטרף אח"כ. זה סוג הדברים היוצרים את העטיפה הנכונה, גם עפ"י חוק וגם מבחינה חברתית, לאירועים שאתם עושים, תמיד נשמח לייעץ ולעזור איך לעשות זאת.

בהשתלמויות הרכזים שלנו אנו מקדישים הרבה מחשבה. מטרתנו שתמשיכו להיות מעודכנים ברמה הטובה ביותר. קורס זה דבר אחד ופרקטיקה זה דבר אחר. הלימוד והעדכונים יעזרו לכם לעשות את תפקידכם טוב יותר.

הפעם התמקדנו בפניות שלכם, רכזים אמרו לנו שחסר להם מידע זה וזה, והבאנו זאת להשתלמות. פנו אלינו, אתם נתקלים בדברים תמיד, ולנו יש תשובות. כשיש נושאים חוזרים אנו דואגים לשלב בהשתלמות, ולהביא מיטב המומחים שיבואו ויסבירו וידגימו. פה גם הפורום להגיד יש התקנה הזו, יש הדבר הזה, אני עושה זאת וזה לא קל, נוכל פה לסייע אחד לשני.

היום נפתח ונשמע עדכונים משפטיים. צריך זאת בהתחלה כדי שנוכל לקלוט טוב. מיכל תעשה זאת. נדבר על אפליקציות, נושא חשוב, נקבל סקירה של המומחה לחירום, ונשמע מהאנשים עצמם על חששות, קשיים. נקבל מידע על שירות טוב יותר, ולסיום מנכ"ל נגישות ישראל יובל יציג לכם את נושא הנגישות בעידן הטכנולוגי והדיגיטלי שרלוונטי לכולנו. נצלו פלטפורמה זו להעביר לנו נושאים אחרים שיש לכם. למי להעביר? עשינו קצת חילופי תפקידים בעמותה. אפרת האדמונית עברה למרכז להנגשת מידע, ותמשיך לנג'ס לכם בתפקידה החדש. אני שמחה לקדם את פני יעל בכור פדן, שהיא המנהלת החדשה של מרכז לימודי הנגישות, והיא הכתובת שלכם, כמו שפניתם קודם לאפרת. יעל מגיעה עם רקע והרבה ניסיון בכל נושא ארגון הקורסים, קשר עם גורמים כמוכם ואחרים, ואין לי ספק שתעשה תפקידה בצורה נהדרת יחד עם הצוות איתה.

כעת, לפני שאפסיק לדבר, תמי, אנו עכשיו עם ברקים, רעמים, פקקים. איך מסמנים רעמים? לא ניתן לכם רמז. נחשו. זה ברק. צריך גם הבעת פנים לברק, לא רק תנועה. ורעמים?

נגישות בשפת סימנים כל הגוף עוסק בה, גם הפנים. איך אני מסמנת לבוס שלי "מצטערת על האיחור"? הרבה דרמה... זה מתנצלת וזה איחור. את זה צריך לתרגל טוב... הגעתם בזמן, אבל כדי שתדעו להבא. עם הפרצוף...

מעולה, אז מיכל שלא איחרה, אני מזמינה אותך, היועצת המשפטית של עמותת נגישות ישראל.

שאלה מהקהל: האם את יכולה להתייחס למצב המשפטי של תקנות הנגישות במוסדות להשכלה גבוהה.

עדכונים משפטיים: מיכל שיק הר טוב

אגע בנושא זה. אך לא לעומק. אני היועצת המשפטית של נגישות ישראל.

קהל: פניתי כמה פעמים גם למרכז המידע, ולא ידעו לתת לי תשובות. הטלפון שמופיע באתר נגישות ישראל. ענה לי אדם מבוגר, שאל שאלות ולא ידע לענות.

מיכל: יש מצב שבטעות נכנסת לאתר הנציבות.

קהל: הנציבות נתנה לי שירות מעולה, היא נותנת שירות באמת טוב.

מיכל: זה תפקידה, היא הרגולטור. באתר נגישות ישראל יש אפשרות לפנות לנציבות. ויש עו"ד במחלקה שלי חירשת שמשיבה במיילים. אתה מוזמן.

נעים מאוד, בוקר טוב. אני בהרצאתי אנסה לתמצת. לא אוכל להתמקד לעומק, אתמצת מה קרה בחודשים האחרונים במסגרת החקיקה. ואספר לכם מה עוד נשאר לנו.

נתחיל עם מה שקרה לאחרונה. תקנות נגישות בריאות. חלקן נכנסו לתוקפן, פורסמו ביוני 2016 האחרון. הן מתייחסות לנגישות הפיזית של בתי חולים וקופות חולים. יש 6 חודשים מרגע שפורסמו ביוני. בסוף חודש דצמבר בתי החולים וקופות החולים צריכים להגיש תוכנית לשר. המועד האחרון להנגשה הוא מאי 2018. אם השר לא יוציא צו, ויש מצב כזה, לנציבות שהיא הרגולטור השייך למשרד המשפטים יש גם סמכות להוציא צו כזה. המועד הסופי הוא מאי 2018. לשר הבריאות יש אפשרות להאריך בשנתיים נוספות ויש מצב שזה יקרה, מהשמועות. כרגע זה עוד לא קרה. סטנדרט הנגישות שנקבע בתקנות לנושא הבריאות מאוד גבוה. שילוט, דרכי נגישות, מבנים קיימים, חדרי בדיקות נגישים, חדרי טיפולים נגישים, אחוז מסוים מהמיטות שתצטרכנה להיות נגישות. סטנדרט גבוה מאוד. וכיוון שזה שירות חיוני אין הקלות, אולי במקרה של מקרים נדירים, וגם שם צריך לספק חלופות. אני בטוחה שיהיו הרבה שאילתות, חלוקת אחריות, ומה קורה כשניתן שירות בריאות, למשל לאחרונה היה סיפור של קופה שנמצאת במבנה השייך למישהו פרטי, בניין קיים. והשאלה מה קורה במצב כזה. היא צריכה לעבור מקום? האחריות היא על הקופה או בעל המבנה? לי יש המחשבות שלי, אך כדאי ורצוי לא לחכות לדקה האחרונה ולהפנות שאילתא לנציבות. אוכל להגיד את עמדתנו אך אנו לא הרגולטור. אני מייצגת את עמדת העמותה. יש להציף שאלה זו לנציבות, כי אפשר ללכת לבית משפט עם השאלה הזו.

תקנות המל"ג מוסדות להשכלה גבוהה. הן פורסמו בספטמבר האחרון, נכנסו לתוקפן. יש למוסדות 6 חודשים להגיש תוכנית להנגשה, גם נגישות פיזית וגם נגישות השירות. התקנות די אימצו את תקנות מקום קיים, בשינויים קלים. זה מוסדות להשכלה גבוהה, ודומה לשירות הניתן במקומות אחרים.

הנגשת השירות יש חלק ח' ההיסטורי הישן. זה לא נגישות מספקת. לכן נחקק חוק שוויון, ולכן התקנות הללו יצאו. הן אמורות לאמץ סטנדרט נגישות גבוה, גם בפן הפיזי, גם בפן השירות. הפן הפיזי הוא מעבר לדברים שהזכרנו על כיתות נגישות, מקומות מיוחדים בכיתה לכסאות גלגלים או מוגבלויות אחרות שצריכים להיות בקדמת הכיתה ולא מאחורה. אקוסטיקה בכיתה, התאמות פרטניות. כי גם אם נאמץ ההתאמות בסטנדרט נגישות זה או אחר, יש תמיד סטודנט עם אילוצים פרטיים, שצריך לקבל התאמות פרטניות. יש דרך להגיש בקשה למוסד, יש החלטה, וועדה, מספר ימים קבוע שצריכים לתת תשובה. גם בנושא השירות יש התייחסות.

שאלה: פורסם זה ששר החינוך חתם על הצו?

תשובה: נכון. תראה את זה.

בנושא האינטרנט נתנו למוסדות להשכלה גבוהה קצת הקלה. מסמכים שלא ניתן למצוא לגביהם קובץ דיגיטלי, כמו PDF סרוק, לא נדרש. תקנה 35 להנגשת אתרי אינטרנט מחייבת הנגשת התכנים ולא רק תשתית האתר. מוסדות להשכלה גבוהה קיבלו הקלה, יש הרבה מאוד תכנים ומידעים משנים עברו, ולא תמיד מוצאים את הקבצים הדיגיטליים. לכן לא יצטרכו להיות נגישים אוטומטית, אלא במקרה של בקשה של אדם עם מוגבלות. אם אדם יבקש, צריך לספק זאת, יכול להיות גם לפי תקנה 29 הנגשת מידע. גם וידאו וסרטונים צריכים להנגיש לפי בקשה בלבד.

וגם אתרי הוראה, אני מלווה את כל החקיקה בוועדות הכנסת, אנו מעבירים לכם (אני מקווה) כל עדכון. כשאני יוצאת מהכנסת אפשר למצוא את כל סיכומי הדיונים באתר העמותה, ולהיות מעודכנים. היו הרבה ויכוחים בנושא המל"ג סביב האינטרנט. אתרים לא לצורכי הוראה, נאמר שהתשתית צריכה להיות נגישה, והתכנים רק לפי בקשת אדם עם מוגבלות. לגבי תקנה 35, ללא כל קשר לרביזיה ההולכת להיות, היא תאומץ גם לכולם בסופו של דבר.

התקנות של המל"ג פורסמו בספטמבר, במרץ צריך להגיש תוכנית להנגשה, המועד הסופי הוא נובמבר 2018 לרשות ציבורית ונובמבר 2017 למי שאינו רשות ציבורית. להכל מתו"ס ושירות. יש מצב שיגיעו... אני יכולה לספר לכם שהאוני' הפתוחה נערכו לזה מבעוד מועד, הרבה זמן, והם יהיו נגישים. המועד הוא משימה שיעמדו בה. אך אחרים יתקשו ויצטרכו להפעיל לובי חזק כדי להאריך המועד.

6 חודשים מיום פרסום התקנות, ספטמבר פורסמו התקנות, אני לא זוכרת בדיוק התאריך. ספור 6 חודשים ותגיע למרץ 2017 שצריך להגיש תוכנית הנגשה. להגיד, אם אתה רשות ציבורית, עד נובמבר 2018 איך אתה מנגיש את השירות והמבנים, איזה מנות, איך מחלקים את ההנגשה.

מאוד חשוב לי, תקנות נגישות שירות ומקום קיים לא חלות לגבי מוסדות להשכלה גבוהה, אלא תקנות למוסדות להשכלה גבוהה. הם אימצו חלק מהותי מתקנות מקום קיים ונגישות שירות, אך הזמנים לגבי מקום קיים ונגישות שירות לא חלים עבורכם. אתרים צריכים להיות נגישים עד אוקטובר 2017, ואילו אתם, אם אתם רשות ציבורית, צריכים להיות נגישים עד נובמבר 2018. או לפני, תלוי בתוכנית שלך כמובן, אם אתה יכול לעשות זאת לפני כן.

יש הגדרה ברורה בחוק השוויון לרשות ציבורית. יש עניין של תקצוב באחוז מסוים, 30%.

שאלה: חשבתי על התקנה החדשה של המוסדות להשכלה גבוהה, היא קשה מאוד לקריאה, שזה בלתי אפשרי.

תשובה: לצערי הרב, לא רק התקנות של המוסדות להשכלה גבוהה. אלו תקנות לא נגישות כל כך. כעו"ד אני אומרת לכם שיש הרבה חוקים, גם חוק ביטוח לאומי ותקנותיו, מאוד לא נגישים, ולעו"ד. עשינו כמיטב יכולתנו ואנו עושים כדי לשפר זאת, וזה לא תלוי בנו, זה משרד המשפטים. אנו דוחפים גם בנציבות שיוציאו הבהרות. גם אנו מנסים להוציא מאמרים שיפשטו זאת. אך התקנות מורכבות. ניתן לפנות אלינו וגם לנציבות לשאלות. לקחת יועצים. יש אנשי מקצוע לעניין.

קהל: אני ממכללת אפקה, היו הרבה סשנים של וועד המכללות, ששלח את הנוסח של התקנות, והיה אפשרות להעיר. אני רוצה להגיד שאם פונים לוועד ראשי המכללות אפשר לקבל מהם הסברים ונוסח. הייתי איתם בקשר, וכדאי שתפנו אליהם, כי יש לנו האינטרסים שלנו, והוועד של ראשי המכללות יודע להציג זאת בצורה הנכונה ביותר.

מיכל רימון: בעקבות הביקוש בשטח נפגשנו עם ראש המל"ג ועם ח"כ קארין אלהרר המקדמת את הנושא. ב-2.2.17 יש כנס המיועד על נושא המל"ג. אנו נעדכן, בוודאי. אני יכולה להגיד לך, שאחת ההנחיות שקיבלנו מהם, לא לעשות במקום ספציפי אלא לעשות זאת במקום נייטרלי. הכנס הוא כנס שכמו שהוא רלוונטי לכל החברות האחרות, כשאנו מנסים לפצח את נושא הנגישות, חשוב שהמכללות המגיעות יוודאו שגם הגורמים הבכירים מגיעים. כי אם הראש לא רתום, אם סמנכ"ל בכיר לא רתום, קשה הרבה יותר להניע תהליכים. נעביר לכם פרטים על הכנס, אנו מבינים את הקושי ולכן יצרנו אותו. אתם מוזמנים לשלוח לנו שאלות ודברים שמטרידים.

מיכל שיק הר-טוב: יש חקיקה ענפה בנושא הנגישות, אך איכשהו האינטרנט תפס את כולם עמוק. תיקון תקנה 35 בחודשים האחרונים, האריכו המועדים להנגשת אתרי אינטרנט קיימים, אתר שעלה לפני אוקטבר 2015. כל האתרים הללו עונים להגדרת אתר קיים. הם נדרשו להיות נגישים עד אוקטובר 2016. ראינו שאין מצב שזה יקרה, העמותה קיבלה הרבה פניות וראתה קשיים רבים ביישום תקנה 35. מי מכם שראה אותי בקורס, העמותה נאבקה קשות בוועדות בכנסת על סיפור תקנה 35. לא סברנו שזו התוצאה שצריכה להיות, והתרענו. אך לצערי הרב לא היו מספיק צועקים איתנו סביב שולחן הכנסת, וזו היתה התוצאה. בעקבות הקושי הובלנו רביזיה, ישבנו עם איגוד האינטרנט על הראש של הנציבות ועשינו איתם שולחנות עגולים. זה הוביל לטיוטת רביזיה שכולכם מכירים שפורסמה באתר הנציבות והציבור נקרא להעיר הערותיו. בשלב זה עברו על כל הערותיכם, ואני מקווה שבינואר הקרוב הטיוטה תגיע לדיון בוועדה, ומקווה שלא ייקח הרבה זמן. נוכחות עסקים ומוסדות להשכלה גבוהה סופר חשובה. כי דרך התקנות של מוסדות להשכלה גבוהה אימצו את תקנה 35, וכל שינוי בה משפיע גם עליכם. לכן נוכחות כולכם נחוצה בוועדה. אני מבטיחה שכשאדע על דיון, לצערי הם עושים זאת מהרגע להרגע כמה ימים מראש נפיץ את זה. אך יש הארכה לאתרים קיימים עד אוקטובר 2017. בהמשך נדבר קצת על הרביזיה.

עוד דבר מעניין שקרה, העסקים מכירים את צו ההרחבה, עסקים עם 100 עובדים ומעלה נדרשים להעסיק 3% אנשים עם מוגבלות. ח"כ איציק שמולי ויואב קיש שאלו מה קורה עם משרדי ממשלה וגופים ציבוריים? והחוק תוקן, ומחייב גופים אלה להעסיק 5% אנשים עם מוגבלות מעל 100 עובדים, ומי שיש לו 25 עובדים חייב ממונה תעסוקה בכל מקרה. זה בנושא העסקה.

יש חוק עסקאות גופים ציבוריים, בו הגדרת גוף ציבורי מאוד רחבה, וכל העמותות נכנסות תחתיה. החוק תוקן באופן שגופים ציבוריים לא יוכלו להתקשר עם ספקים ונותני שירותים אלא אם כן קיבלו מהם הצהרה שהם עומדים בחוק ומעסיקים אנשים עם מוגבלות. המטרה היתה לעודד רשויות מקומיות המתקשרות עם ספקים וגופים ציבוריים אחרים, שיעסיקו אנשים עם מוגבלות, ולאכוף זאת גם דרך הספקים מספקי השירותים. לא תוכל לעבוד איתי אם לא תעסיק עפ"י החוק אנשים עם מוגבלות. החוק של עסקאות גופים ציבוריים עם עסקים כבר נכנס לתוקף. שווה להסתכל שם. זה כולל מוסדות להשכלה גבוהה.

בספטמבר האחרון נכנסו התאמות נגישות תחבורה ציבורית והרכבת הקלה. נושא מקלטים נגישים כבר נכנס לפני שנה לתוקף.

חוק שוויון מישהו מכיר? לפיו הרבה מאוד היה צריך להיות נגיש וכבר ב-2006. אנו עוד מעט 2017. משרדי הממשלה, הכנסת לא עשו דבר. הגשנו בג"צ ב-2008, והוא עודנו מתנהל... בג"צ הפך להיות סוג של מפקח, זה אבסורדי, על משרדי הממשלה והכנסת. נכון להיום יש 12 טיוטות תקנות שעדיין מתנהלות בכנסת. סקירה קצרה:

תקנון נגישות בריאות נכנס הפיזי של קופות חולים ובתי חולים. אך צריך להיות מאושר גם הפיזי של רופאים עצמאיים, שזה סיפור מההפטרה. הם הרבה פעמים נמצאים במבנה מגורים, והתקנות בעצם אומרות להם לצאת ולעבור למקום אחר. הציגו בפנינו נתונים מדהימים, שרוב השירותים של רופאים בקופות החולים הם דרך הרפואה העצמאית. לא ידעתי שאלו האחוזים. אז זה אתגר איך עושים זאת. הרצון לא לפגוע בציבור, כי זה פספוס. גם נגישות שירות צריך לעבור.

נושא של מוסדות חינוך, מאוד כאוב. טיוטה של מוסדות חינוך חדשים, נגישות פיזית של תיכונים ובתי ספר הנבנים עכשיו. התקנות כרגע מדברים על נגישות הכי בסיסית, וצריך הרבה יותר מזה. וזה תקנון מוסדות חינוך חדשים. הדיון התפוצץ כי דרשנו שבבניין חדש תהיה מעלית. תלמיד והורה שרוצה להגיע לאסיפת הורים לא צריך לחכות שנים שיעשו לו מעלית. היום כשהורה או תלמיד רוצה להגיע לבי"ס לא נגיש, צריך להגיש בקשה פרטנית ולוקח המון זמן עד שמאשרים. יש טיוטה למוסדות תורניים, לא היה בה אפילו דיון אחד.

כיום יש תקנות המחייבות הנגשת אוטובוסים עירוניים ותחנותיהם. יש טיוטה לנגישות אוטובוסים בינעירוניים. היו דיונים ופיצוץ, כי אמרנו, אם מנגישים את האוטובוס, מה עם התחנה? אדם עם לקות ראייה לא יוכל להתמצא בתחנה ולדעת איפה הוא נמצא. זה התפוצץ שם ונקווה שיתקדם.

תקנות נגישות דרכים סופר חשובות. לא התקיים עדיין דיון אחד בהן. אנו מדברים כל הזמן על נגישות. התקנות היום מדברות על נגישות מבנים, שירות, אך לא על המרחב העירוני מדרכות, מעבר חצייה (פארקים יש תקנות). דיברתי עם אפי שאמר לי מה יהיה עם סימון החניות, חניות נכים. זה אמור להיפתר דרך תקנות אלה. שיהיה משהו אחיד לכל הרשויות המקומיות, שכולן יסמנו חניות נכים באותו האופן בדיוק. יש בג"צ, יהיה מעניין איך תקנות אלה יתקיימו, מה יגיד על כך משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי. הוא הגיש נגד הנציבות ומשרד האוצר בג"צ, בטענה שאין לרשויות המקומיות תקציבים ליישם את החקיקה.

קהל: בעיריית כפר סבא, אני יודעת להגיד לך שזה המתח הכי גבוה כלכלית ברשות המקומית. דרכים. לא מבנים ולא שירות. כשגמרנו את תחנות האוטובוס, כבר עשינו חלק. זה מהתחנה עד הצומת. כשאת עושה מבנה את מסמנת את הצומת. ופה היתה לי שיחה עם הנציבות, שאמרו שממילא עושים זאת עם התקנות בחלקים הקטנים.

מיכל שיק: ההמלצה שלנו, לכולם, אל תחכו לרגע האחרון .אם אתם משפצים משהו או בונים משהו, תתחילו כבר לעשות, הגם שעוד אין תקנות.

קהל: ברור שעושים כשעובדים על משהו.

מיכל שיק: תהיה פה הרצאה על פינוי בחירום ויש תקנות נגישות רבות שצריכות לעבור בכנסת לנגישות בשעת חירום, מה קורה במלחמה או מצב המצריך פינוי.

רביזיה, בגדול, מה שהיא אומרת שתינתנה הקלות. מסמכים ישנים לא צריכים נגישות אוטומטית אלא לפי בקשה. מסמכים חדשים מאוקטור 2015 צריכים להיות נגישים. נושא של סרטונים, למעט טפסים, לדוגמה ביטוח לאומי שיש טפסים שצריך להנגיש יצטרכו להיות נגישים. בנושא סרטונים תהיה הקלה, צריך רק לתת תקציר קצר, לא להנגיש. התקן אומר שהיום שסרטונים צריכים כתוביות ותיאור חזותי ומילולי, שזה משימה מורכבת ויקרה ביותר. אז הרביזיה תתן הקלה. העלאות תכנים ע"י צד שלישי, ייאמר משהו על אחריות בעל האתר לתכנים שמעלה הציבור. נושא של אפליקציות גם ייאמר על זה. גם אפליקציות נדרשות היום להיות נגישות כמו אתרי אינטרנט. הנושא של אינטרנט, הרביזיה, יש טיוטה, אני מקווה שבינואר זה יגיע לשולחן הכנסת. אם יש לכם שאלות אל תהססו. פרסמו אח"כ את המייל שלי. בנושא אינטרנט במיוחד אל תהססו. חשוב לי לשמוע אתכם, אח"כ אני הולכת עם זה לכנסת. לא כל דבר אני מקבלת, יש עמדת העמותה שלנו. גם כשיהיה דיון נפרסם אותו. כי הרבה פעמים דברים נקבעים בלי לדעת מה קורה בשטח, ואנו הקשר לשטח, אך גם יכולתנו מוגבלת.

אפי, הערה מהקהל: אני מחברת טלקר, יבואן כלי רכב קיה. בנושא הניגשות בדרכים, אני קצת מתרגש, דיברנו לפני הכנס והעלינו את נושא הדרכים. דווקא בדרכים התקנות חופפות לתקנות התעבורה. מעבר לעובדה ש-437 נוגע לתקנות התעבורה, לא נכנסים לתקנות הנגישות. זה אומר שכל מהנדס יכול לקחת תמרור בנוסף.

מיכל שיק: נכון, כל אחד עושה מה שהוא רוצה. הרעיון הוא שתהיה אחידות. יש גם רשויות מקומיות שמקצות חניות נגישות ליד הבית, ולכל רשות החוקים והכללים שלה. והרצון הוא להגיע למשהו שווה לכולם, וגם נושא חניות נגישות במרחב העירוני כאובי, כי אין הרבה כאלה.

שאלה: עדילי מבנק דיסקונט, שאלה לגבי הרביזיה. יש עניין גדול סביב המובייל, לעניין האפליקציות. נפגשנו עם הנציב, ואחת הטענות שהאפליקציה תהווה חלופה לאתר במובייל. יש אתר למחשב, ל-PC. יש אתר המותאם למובייל, ויש גם אפליקציה. זה חלופה, שניהם באותו מכשיר. הנציבות אמרה לי שיחשבו. אפליקציה זה טכנולוגיה יותר חדשה, ואתר מאוד מורכב להנגישו. הנגשנו ל-PC בשיטה מאוד מסוימת.

מיכל שיק: אז זה נחשב בגדר מחשבה. איפה יש פרסומות? אין תשובה. מעניין מה יגיד בית המשפט. אם הגשתם שאילתא לנציבות נשמח אם תשתפו אותנו. נעלה זאת גם לכנסת. לא שמעתי זאת פעם ראשונה, גם מבנק אחר מאוד גדול שמעתי. אני לא יודעת, אנו עוד לא גיבשנו עמדה לגבי זה, כי אינני יודעת מה יתרונות האפליקציה. יש אנשים שלא אוהבים אפליקציה ורוצים להיכנס לאתר, נושא הפרסומות הוא לפעמים קריטי.

אני חייבת לסיים.

כל מה שאני אומרת פה זה במסגרת הרביזיה. זה לא תקנות שהן בתוקף. כרגע זה רק בטיוטה. וצריך להיות מאושר ע"י הוועדה, וצריך להיות מפורסם כדי שייכנס לתוקף. האמת שהמשפט האחרון בשקף זה כוון יותר למל"ג, הם העלו זאת. יש להם אתר אינטרנט, מעבירים קורס, ואני יודע מי נרשם, אם לא נרשם אדם הצריך נגישות, למה צריך להנגיש אתר זה? מעבר לכך, הם טענו בוועדה, הקורסים שלנו גם התכנים משתנים, לא תמיד באותו קורס יש אותם תכנים. אתם מחייבים אותנו להנגיש את כולם כשאני יודע מי הנרשמים ואם יש אדם עם מוגבלות שצריך את זה. ואז באמת במסגרת הרביזיה התייחסנו. רציתי שזה יהיה בתקנות המל"ג כבר, אך כמעט אכלו אותי ארגונים מקדמי זכויות. הכוונה שאם יש אתר כמו קורסים, שאתה יודע שלא נרשם אדם עם מוגבלות, לא צריך להנגיש התכנים. תשתית האתר צריכה להיות נגישה, שאם בעתיד יגיע לקורס זה אדם שצריך, לא יצטרכו להמציא את הגלגל מחדש.

שאלה: אתר של חברת הראל שיהיה נגיש מבחינת תשתית ותכנים?

תשובה: היא מעלה סוגיה נכונה, שאזורים אישיים זה לא תמיד רק לפי בקשת אדם עם מוגבלות. הדברים האלה צריכים לעלות בדיוני הרביזיה.

מיכל רימון: תמיד הרצאה משפטית לוקחת יותר זמן ממה שנתנו לה. זה נושאים קשים ומורכבים. מי שלא הצטרף לפורטל המשפטי, זה המקום להצטרף. יש שם דרך לשאול שאלות, זה כלי שאתם יכולים להשתמש בו. אני ממליצה על הנושא של הפורטל, מיכל תשמח לסייע. מאוד הטריד אותי הנושא של פניות הציבור. ותיקנתי זאת. אפשר לצלצל גם למשרד של עמותת ישראל ויפנו אתכם לגורמים הרלוונטיים. הדרך הטובה ביותר היא דרך צור קשר באתר.

נמשיך. עכבור אנשים עם מוגבלות בילוי פשוט, סרט, מסעדה, מתחיל כמה ימים מראש, לברר. פרסום הסדרי נגישות מראש זה מה שיפתור הבעיה. זה נכון לעסק, לחוק, וחשוב לפרסם את העסק בצורה נכונה.

פרסום הסדרי נגישות: דנה עציון הראל, מנהלת תיקי לקוחות בעמותת נגישות ישראל

בוקר טוב, נושא פרסום הסדרי נגישות זה חלק שאנו נתקלים בו הרבה בעבודתנו השוטפת עם לקוחות. נשאלת השאלה מה צריך להופיע שם ואיפה. זה מידע המתעדכן, חי ונושם לאורך תהליך ההנגשה, לכן מצאנו לנכון לפרט נושא זה גם דרישות החוק וגם פרקטיקה.

התקנה היא 32 נגישות השירות, הקובעת את החובה על אדם וחברה לפרסם את הסדרי הנגישות שביצע בארגון. ישבתם בערב בבית, והחלטתם לצאת בערב למסעדה. עבור רובנו זה תהליך פשוט המתמצה בבחירה של המסעדה המועדפת באתר אינטרנט, ולהזמין מקום. אפשר להתקשר בטלפון, או דרך אפליקציה. להזמין מקום, לשלם בייביסיטר, להתקלח ולהתלבש ולצאת.

מה שחשוב לזכור שאחוז גבוה באוכלוסיה (18-20%) שעבורם תהליך זה לא פשוט. עיוור או לקוי ראייה, שמחליט ללכת עכשיו למסעדה, הוא רוצה לבחור מסעדה, האם האתר נגיש? האם הדפדפן מאפשר לו לקרוא את התוכן של המבצעים ולקבל החלטה? הוא יודע כשהוא מגיע למקום, הוא יקבל תפריט בברייל? יש מקומות שיש להם, אבל אם זה לא מפורסם, איך יידע שיש שירות זה? האם המלצרים יודעים לתת שירות לעיוור? האם המלצר יידע לומר לו: אני מניח האוכל מולך, קנקן המיים לצידך. האם נותן שירות יודע שהעיוור צריך תיאור מדויק מילולי? האם מותר להכניס את כלב הנחייה? כמה לא נעים שהמלצר מבקש שתוציאו את הכלב. לאחר שיש לך כל המידע הזה, אתה יכול להתלבש ולהזמין בייביסיטר. אם אתה מתנהל בכסא גלגלים, האם יש חניית נכים? וכשחניתי יש נגישות מהרכב למסעדה? יש מדרגות בכניסה? האם יש מרחבי תמרון תקינים בין הכסאות, או שאני כל הזמן צריך לבקש שיזוזו, נורא לא נעים. האם השולחן נגיש? יש חנייה, יש מעבר, ואז השולחן כזה שאי אפשר להיכנס, אין מקום לרגליים. אולי השולחן נגיש, אך מיקמו אותו בחצר האחורית, איפה שהיה מקום לשולחן בעיצוב שונה משאר המסעדה, ואולי אני לא רוצה לשבת שם? האם יש שירותי נכים זה מידע מודיעיני מקדים שצריך נכה לדעת לפני שעשה כל הסידורים של אדם רגיל לצאת למסעדה.

וזה ממשיך. גם כבד שמיעה או עיוור. האם יש בעמדה לולאת השראה, שיוכל לתקשר איתה? הזמנתי, הגעתי, איפה המקום? האם המלצרים יודעים לדבר בצורה ברורה ולא עם הגב? האם הם יודעים להסביר בכתב מה שלא ברור? אולי אי אפשר להתקשר בטלפון, איך אעשה הזמנה? יש להם מייל? האם אני יכול להיות בטוח שאקבל SMS חזרה על אישור? אחרי שביררתי כל זה, אני יכול להזמין.

חשבו כמה זמן, אנרגיה ועוגמת נפש, היתה יכולה להיחסך לאדם עם מוגבלות אם כל מידע זה היה מפרוסם במקום ברור ונגיש, ולא היה צריך להפעיל מודיעין וריגול כדי להגיע אליו.

שאלה: שירותי נכים, וכל מה שדיברת, כנראה שאנו עומדים בחוק. לפי אמנות, איזה תקנת נגישות יש? לפי מה שהבנתי ממך אני צריכה לפרסם איזה הסדרי נגישות אני מקבלת בכל אתר ואתר.

תשובה: את מדברת על מצב אוטופי שהכל נגיש. אם הייתי צריכה להסתפק ולהניח שמה שהחוק קובע מיושם, לא היתה בעיה. אך בפועל זה לא המצב. אני רוצה לדעת אם ביה"כ נגיש כבר היום, ולא רק ב-2021, כי אם לא אז לא אוכל להגיע אליו לתפילה היום. ואת זה אני רוצה לדעת מהאתר. ודבר שלישי, לפעמים משהו אחד נעשה אך אחר לא נעשה. אולי עשו שירותי נכים אך לא הוציאו תפריט ברייל, ואולי זה נחוץ מאוד לאדם מסוים. אם תפרסמי שיש לך תפריט ברייל זה יביא את האדם אלייך. הרווחת לקוח מעולה. את מחויבת לפי החוק לפרסם ההסברים, ומיד אפרט מה.

אז מי צריך לפרסם, איפה? מי שצריך להתאים התאמות שירות. ארגון, חברה עסקית, רשות מקומית. יש גם נושא פרסום התאמות נגישות לאירועים. מי שמפיק אירוע או מזמין לאירוע צריך לפרסם הסדרי הנגישות הנקודתיים באירוע. מי שצריך לפרסם הסדרי נגישות בסיורים וכנסים, מי שנדרש להנגיש פעילויות פנאי וחוגים. צריך לפרסם את פעילות החוג וגם הסדרי הנגישות שבו.

צריך לפרסם את התאמות הנגישות שבוצעו, בשירות הפרונטלי ובשירות הטלפוני. האם הדלפק נגיש? האם יש לולאת השראה? יש רמפה כניסה בחנות? אדם לקוי שמיעה או לקוי דיבור לא יכול להתקשר למסעדה. איך ייצור איתה קשר? פעם סיפר לי לקוח, שאלתי אותו איך אדם יכול ליצור איתך קשר אם אינו יכול לדבר בטלפון? ענה לי: יש אימייל. אמרתי: איך יקבל את האימייל? ענה: שיתקשר וישאל.

זה אמיתי... אם היה מפורסם באתר פנה במייל אם אינך יכול ליצור קשר בטלפון, כל האבסורד הזה היה נחסך.

התאמות נגישות חניות, כניסה נגישה, סימונים לעוורים, שילוט וכו'. קופת חולים אם היא מנגישה בשילוט ברייל על חדרי רופא, זה מידע חשוב. צריך לפרסם זאת. שירותי עזר, אם יש שירות תרגום לשפת סימנים, וסוג השירות שאתם מספקים הוא כזה שיכול להעלות את הצורך. אם אתם מספקים מערכת שמע לבקשת לקוח אם לא תגידו ללקוח שאם יבקש יקבל, הוא לא בהכרח יידע, כי אנשים עם מוגבלות לא ערים לכל סל הזכויות שלהם. גם אני כאדם פרטי ללא מוגבלות לא יודע את כל זכויותי. זה לא חוכמה לחשוב שהם יודעים לבד.

גם הפסקת התאמות קיימות לתקופה העולה על שבוע צריך לפרסם. יש לכם משרדים נגישים, ויש שיפוץ שבזמן הזה הכניסה הראשית לא פעילה, ויש כניסה זמנית, צריך לפרסם.

לשאלתך, גם מה שלאנגיש, חשוב. עוגמת הנפש להגיע למקום ואז לא להצליח להגיע, היא אדירה. למשל רשת חנויות הנגישה בשלבים את החנויות, אם 100 הונגשו ו-70 לא, פרסמו את ה-70.

אף אחד לא יפרסם שהוא לא נגיש, אני לא נכנסת לסוגיה המשפטית של הודעה שעמד בתניא הדין. אך אתה נדרש לפרסם את ההתאמות שעשית. תפרסם שיש לך 70 חנויות מונגשות. אל תחכה לרגע האחרון כשכל ה-170 יהיו מונגשות. החוק מחייב אותך לפרסם היום מה שכבר עשית.

חנויות בגדים נדרשות רק מ-120 מ"ר לתא הלבשה נגיש. יש טבלה שכתוב חנות בגדים, תא הלבשה איקס. זה לא אומר שעברו על החוק, אלא שהחנות לא נגישה. אפשר לכתוב הערה שהחנויות לא מחויבות בחוק להנגשת תא הלבשה. אל תפחדו מהפרסום. אם כתוב באתר שלכם חנויות נגישות, אני לא יודעת מה זה. מה זה אומר כסא גלגלים נהדר שיש להם? אני לא מתמצאת בתקנות, מה זה הסדרי נגישות. אני לא קוראת תקנות ולא מבינה בזה. אז תעזרי לי, תפרסמי שיש דלפק, מעבר, ולולאת הדגשה.

בתחנות דלק חייבים שירותי נכים. האם הם בתוך התחנה או שזה ביילו? אני באה מהצפון, אחרי שהסתכלתי באתר שהשירותים מפורסמים. ואז כשהגעתי אומרים לי שזה בתחנה ולא בחנות. זה עוזר לי? פרסמו כמה שיותר, זה עוזר לנו נורא.

דנה: פרסום, דף קשר. דף הסדרי הנגישות יעזור לי ליצור קשר. עדכנות פרסום כל הזמן להוריד מה שירד, להוסיף מה שהוסף, לתקן מה שתוקן.

פרסום היום רוב העיתונים באתר האינטרט. אבל שיהיה נגיש. פרסמ הסדרי נגישות באתר לא נגיש, כל האנשים שצריכים אתר נגיש, לא ייידעו שיש לכם כרטיסים בבריייל, אם האתר שלכם לא נגיש.

חשוב מאוד, שירות הלקוחות שלכם צריך להכיר את ארסנל הנגישות. שהם ידעו להגיד לי שזה נגיש, ולא ישלחו אותי לחפש, והכי גרוע לא יגידו לכם שאין, שזה נורא ואיום.

מדוע פרסום באתר צריך להדגיש את פרטי הרכז? אחד מהסדרי הנגישות בארגון הוא האתר. לכן תקדישו פסקה לנושא האתר. איך ניגשים לאתר המונגש. זה חלק מהמידע.

הדרכת עובדים. כולם צריכים להכיר את ההסדרים, לפחות לדעת שזה קיים. חלק מהדרישה היא לספק את ההסברים גם בטלפון. פנו בהפסקה לשאלות.

 

מיכל רימון: תודה רבה דנה. אפרופו שילוט ותחנות דלק, כשהיינו באחת מתחנות הדלק בארץ, שם היו ממש בסדר ושמו שילוט. אך צריך לזכור מי קהל היעד לשילוט. במקרה זה היה חנות, ובצד השני היה מבנה אחר, והשירותים היו במעבר בין שני המבנים. היה שלט אחד עם חץ לכאן, ושלט אחר עם חץ לכאן שכיוונו למקום. ראיתי אדם יורד מרכב, והולך כך, עוצר, חוזר, עוצר, חוזר, כמה פעמים. שאלתי אותו אם צריך עזרה. היה מישהו עם מוגבלות קוגניטיבית שראה את השלטים, והשלט נראה חץ ישר, אז הוא הלך בדיוק לפי החץ, וראה חץ שחוזר חזרה, וחזר חזרה. הוא היה צריך חץ שמפנה לנישה בין שני המבנים. זה לא ברור כך.

אתם מכירים את השלט לעוורים במעלית, שהכריזה לא פועלת .לא חשוב רק לשים את השלט, אלא לחשוב על קהל היעד שצריך אותו...

אז אנו מכירים את תקנה 35 להנגשת אתרי האינטרנט, אך יש גם חובה להנגשת אפליקציות, יישומונים. איך אומרים בעברית? יש משמעות לאצבע? כל אצבע. אני נכנסת לפרטים... כל אצבע לעשות בצורה זו. זה אפליקציות.

נגישות אפליקציות הכוונה לעשותן שימושיות לבעלי מוגבלות. ראייה, שמיעה, מוגבלות בידיים. יובל חשש בפעם הראשונה שהחזיק ביד אייפון וסמרטפון. היום הוא משמשו בצורה מדהימה, והוא מקבל בברכה רבה כל אפליקציה נגישה.

אני רוצה להזמין לבמה את עמרי לוי ממד"א, לספר לנו על אפליקציה חדשה פורצת דרך למוגבלות בשמיעה. (קצת הפכנו את הסדר).

איך אומרים מגן דוד אדום?

אפליקציה לשירות נגיש במד"א: עמרי לוי, סגן מנהל מערכות מידע, מד"א

בוקר טוב לכולם, בהכשרתי אני גם תורן מוקד וגם חובש ונהג אמבולנס. איך אנו מקבלים היום קריאות חירום בארגון, ומה עם אנשים עם מוגבלות בדיבור, כבדי שמיעה וחירשים.

הארגון מחולק ל-11 מרחבים בארץ, שלכל מרחב המוקד שלו שמקבל את קריאות 101 שמחייגים האנשים, ואחראי לשלוח את האמבולנס הקרוב למקום. לא אסביר איך זה נעשה, כי אנו מוגבלים בזמן. בכל הארגון יש 9 מוקדים מרחביים ועוד מוקד ארצי בקרית אונו, שכולם עונים לשיחות. המערכת מזהה מאיפה חייגו 101, ומנסה להעבירו למוקד האחראי עליו באופן טבעי. אם המוקד עמוס וכל הנציגים תפוסים, המערכת מעבירה את האזרח לתורן אחר בארץ כדי שלא ימתין על הקו. לא מעט פעמים, במיוחד בימים כמו היום או באירועים גדולים, יש כמות שיחות גדולה, ואותו מוקד שאחראי על האיזור של האזרח תפוס, והשיחות מתחילות לדלג בין כל המוקדים. המוקד בבאר שבע יכול לענות לשיחות מקרית שמונה והפוך. פעם זה לא היה כך, ואזרחים המתינו בתור. היום אנו מדברים, דוגמה למערכת שיחות, זה הזמן מענה ממוצע שלנו בארגון, סדר גודל של 3-4 שניות, צלצול אחד שממתינים בטלפון. זה נכנס בשנה וחצי האחרונות. מבחינתנו כל שנייה קובעת באמת.

לשמחתנו בארגון יש המון תורני מוקד המדברים שפות זרות. אך אחת הבעיות שהארגון מתמודד איתן, זה מה קורה כשאזרח מחייג, לא דובר עברית, והתורן לא יודע שפה זרה. יש דוברי שפות רבות בארץ. מה עושים כדי להתמודד עם זה? איך פותרים זאת? בעבר, ככל שהיה באותו מוקד תורן שידע לדבר את השפה, טוב, ואם לא, היתה בעיה קשה. היינו מתחילים לחפש, לעשות שיחות וועידה עם כל מיני מכרים ועובדים אחרים בארגון, כדי שנבין מה הוא צריך, איזה אמבולנס, מה הוא רוצה. הרבה פעמים האזרח לא רוצה אמבולנס, רק לשאול שאלה, והתורן לא מבין.

בעיה נוספת, האזרח לא יודע איפה הוא נמצא. היום החוק לא מאפשר למוקד לאכן שיחת טלפון, לא טלפון קווי, ולא סלולר. כל חברות הטלפון והסמרטפונים יכולים להגיד מאיפה מחייג האזרח. אנו פועלים לשנות את החוק, שנוכל לאכן אזרח שחייג 101 ונוכל לדעת מאיפה הוא מדבר. פיתרון לכבדי שמיעה וחירשים, היה קיים רק אצלנו, ולא במשטרה ולא בכיבוי. היינו מקבלים פניות משם אלינו, כי רק לנו היה האמצעי לקבל הודעה בפקס או ב-SMS, וגם זה לא מספיק לנו, כי לרשום בפקס מה הבעיה שצריך אמבולנס, ואני אקבל פקס ואחזיר פקס, זה בעייתי. לכן העדיפות היא SMS. אלו האתגרים שהתמודדו בעבר תורני המוקד.

לפני שנה וחצי נכנסה מרכזיה חדשה. ככל שאזרח חייג 101 שיחה קולית ללא אפליקציה, והצלחתי להבין את שפתו, המערכת היתה אומרת לי שאלו דוברי השפות שיש בארגון, שכרגע במשמרת. כל תורן מוקד שמוכשר לעבוד בארגון, אם הוא דובר שפה זרה (אנגלית, רוסית, אידיש, ספרדית, רומנית), מתוייג במערכת איזה שפות הוא דובר. אני תורן שעניתי ל-101 ומתקשר דובר רוסית, בלחיצת כפתור המערכת תגיד לי מי דובר רוסית שפנוי כרגע בין התורנים, ותעשה לי העברה לתורן הזה. הוא יקבל את הקריאה מהתחלה עד הסוף, והוא מבין את כל הצרכים ויודע מה המודיע רוצה.

פיתרון נוסף היא אפליקציה, כמה חודשים בשוק. ברגע שאזרח מוריד אותה, אראה לכם כמה מסכים, הוא יכול להגדיר באפליקציה היסטוריה רפואית (חולה לב, סכרת, אלרגי לזה ולזה), מראש. אם חייג מהאפליקציה והגדיר בחיוג שהשיחה בשבילו, זה מאוד פשוט, המערכת תקפיץ הוראה למוקד שנכנסה שיחה דרך האפליקציה, המודיע מחייג בשביל עצמו, אלו פרטיו וזו ההיסטוריה הרפואית שלו. אם יש לו מסמכים רפואיים הוא יכול לצלמם באפליקציה וזה יגיע לצוות המגיע אליו דרך תורן המוקד.

בנושא השפות הזרות, האפליקציה מאפשרת לבצע צ'ט ביני לבין המודיע. אז כל כבד דיבור, כבד שמיעה, חירש ולא יכול לתקשר מילולית, הוא יכול לצ'וטט עם תורן המוקד. האפליקציה אומרת לתורן שפונה אליו כבד שמיעה, ומצפה לצ'ט ולא לשיחה קולית. אם הוא דובר רוסית, האפליקציה תעלה כשהקול בשפה שהוא מדבר, והמערכת מבצעת תרגום כמו בגוגל טרנסלייט. זה לא תרגום אולטימטיבי, כשארשום שלום הוא ירשום לי פיס, אך אוכל להבין אם הוא רוצה אמבולנס, ואיפה הוא נמצא. אם הוא אומר שהוא בבית והזין מראש לאפליקציה את הכתובת בבית, היא תעלה מראש לצג התורן. ואפשר לחסוך הרבה זמן שבעבר התעכבתי, כדי להבין אם הוא צריך בכלל אמבולנס.

תורן המחשב רואה אם מתקבלת שיחה או הודעה מאחד מהאמצעים האלה, וחשוב שיכירו אותם, כי לא לכל אחד יש טלפון חכם ומשתמש באפליקציות.

אם הגדרתי באפליקציה שאני דובר צרפתית וחייגתי דרך האפליקציה, המערכת תחפש את תורן המוקד הדובר צרפתית אם הוא פנוי, ותעביר לו את השיחה. אם הוא לא פנוי, היא תעביר לתורן אחר, שינסה אח"כ להעביר את השיחה לדובר השפה.

יש מסכים שאפשר להגדיר בהם בני משפחה עם מוגבלות זו או אחרת או בעל מחלות כרוניות, ואני רוצה להיות איש הקשר שלו. אני יכול להגדיר את מסמכיו הרפואיים באפליקציה, והמערכת תשאל אותי אם אני רוצה להזמין אמבולנס בשבילי או בשביל מישהו שהגדרתי.

אנו היום ארגון החירום היחיד בעולם, לא רק בארץ, שיכול לקבל וידיאו ותמונות. אם המודיע רוצה להעביר לי תמונה ויזואלית, לחיצת כפתור והפל וידאו משדר וידאו בזמן אמת למוקד. הוא יכול להראות שזה תאונת דרכים, שמישהו התמוטט, בלי לדבר. תורן המוקד מקבל חיווי שמה שהוא אומר לצד השני אכן מתבצע. לפעמים האזרח לחוץ, ולא משנה כמה הוכשר תורן המוקד להדריך הדיוטות, עדיין הצד השני לא הבין בצורה ברורה. ובדרך זו התורן יכול לראות שהוא לא עושה נכון, ולהסביר לו לעשות אחרת כי לא הבין אותו נכון.

זו אפליקציה של מד"א שפיתחנו. רפורטינג גם עובדת איתנו. זה פיילוט שהתחיל עם רשויות מקומיות. היא אפליקציה טובה, אך זו לא האפליקציה הזו. ריפורטינג מאפשרת לי לנהל שיחת וידאו, אני לא רואה את המודיע, אלא את מה שהוא משדר לי. ולדבר בצ'ט. מה שחסר בה, שאזרח יוכל להגדיר מראש בשביל מי הוא מזמין ומידע רפואי, פרטים על אלרגיה וכו'. נניח אזרח מתקשר בדקה ה-90, מחייג 101 וכשהצוות מגיע הוא כבר מחוסר הכרה. ועכשיו הצוות צריך לנחש ממה הוא סובל. גם תורן המוקד. לכן שמנו את זה עם אפשרות להגדיר מראש.

גם כבדי דיבור ושמיעה, תורן המוקד יודע מראש שמי שפונה אליו לא יכול לדבר, וצריך שיחת צ'ט, מה שרפורטינג לא מאפשר. אך גם היא עונה על הרבה דברים.

המשתמשים הם בסדר גודל של 40,000 כרגע. אני ממליץ לכולם, בריאים או לא, ילדים קטנים שלא יודעים לחייג 101 ולא יודעים איפה הם נמצאים. לצערנו או לשמחתנו, יש ילדים כבר מגיל 6 שמסתובבים עם סמרטפונים, ולא יודעים להגיד איפה הם. הרבה ילדים התקשרו להזמין אמבולנס לאבא או אמא, או ילדים שדוברים עברית ואבא לא מדבר עברית. לדבר עם ילד בן 6 זה לא כמו עם מבוגר. אם יש לו האפליקציה, היא נותנת לי הרבה יותר מידע ממה שהיה פעם, והוא יכול גם לצלם לי את האירוע.

היה קמפיין, וייצא עוד אחד בקרוב. יש גם באנרים באתרי אינטרנט. מטרתנו שאנשים רבים ככל האפשר ייחשפו לזה.

תודה רבה.

מיכל רימון: רק ארצה לעדכן תיקון קל. לעניין תקנות המל"ג, באתר של נבו כתוב שפורסם בספטמבר, אך הפרסום עצמו היה בנובמבר, לכן הגשת תוכניות ההנגשה זה עד חודש מאי, ולא מרץ. יש עוד חודשיים.

ראינו דוגמה טובה וייחודית בעולם לאפליקציה נגישה. אני שמחה להזמין את לירן פרנק, שיבוא ויתן את הפן והמומחיות שלו.

לירן, משמאלך יש שולחן, ומאחוריך המסך עם המצגת של מד"א, ולימינך פודיום ומתרגמת לשפת סימנים.

אפליקציה נגישה: לירן פרנק, חברת שמואל נאמן, פיתוח אפליקציות נגישות לאנדרואיד

בגלל שאין סרטוני וידאו, אני צריך להדגים על הפלאפון ואצטרך את שתי הידיים, אז יעל תחזיק את המיקרופון עבורי.

שלום, היתה פשלה קטנה באשמתי, לכן אין לכם סרטוני וידאו. אבל יש רווח, שאתם יכולים לחוות את האפליקציה הנגישה כמו שחווה אדם עיוור.

אפליקציה נגישה בנויה באופן כזה שקורא המסך, בין אם זה טלפון של אפל ובין אם אנדרואיד, יש במערכת ההפעלה אפליקציית קורא מסך, שיכולה להקריא מה שיש על המסך, רכיבי האפליקציה. רק מה קורה, כדי שהתוכנה תקריא את האפליקציה, צריכים להיות באפליקציה מכוונים כמה דברים כטקסט חי ולא תמונה. כמה שהאפליקציה יותר גרפית כך תהיה פחות נגישה, אלא אם כן בנוסף לגרפיקה שמו גם מלל פנימי, שלאו דווקא הרואה יראה אותו, זה לא יהרוס את החוויה של הרואה, אך יש מלל בפנים כתווית, שהעיוור הנוגע במסך עם האפליקציה יקבל חיווי מה האפליקציה מסוגלת לעשות.

אחת האפליקציות שבזמן האחרון עבדנו איתם בשיתוף פעולה, היא מוביט, אפליקציה לקווי אוטובוסים ורכבות כולל ניווט חי. עוורים רבים משתמשים בה כדי לדעת, כשהם עולים לאוטובוס, מכוונים באיזה תחנה רוצים לרדת, וזה מצפצף לפני התחנה, כך שגם אם אין כריזה באוטובוס יודעים מתי לרדת. האפליקציה היתה נגישה, ולחברה ממוביט לא היה מושג שעוורים משתמשים בסמרטפונים. בשלב מסוים הוציאו גירסה חדשה גרפית שעוורים לא יכלו להשתמש בה. ואז בשיתוף פעולה איתנו יצרו גירסה חדשה מונגשת, ומאז הם בקשר איתנו לפני הוצאת גירסאות חדשות.

זו הזדמנות להדגים את אפליקציית המוביט, כאן תוכלו לראות איך עיוור יכול לחפש בה. רובכם מכירים אפליקציה זו, ותוכלו לשמוע איך זה קורה. יעל, החזיקי המיקרופון. נקרב את הטלפון כמה שיותר, לשמוע מה הוא אומר. שמעתם?

אני נכנס למוביט, הולך לקווים, חפש קו כפתור, סמן מהתחלה, המקלדת הבאה, עברית, מצאתי את המספרים. 605 זה האוטובוס לחזור הביתה. עכשיו קיבלתי ת"א יפו. אפשר להאט את קצב הדיבור שהיא מקריאה. הנה. זה מספיק איטי?

הגענו לתחנה מרכזית ת"א לכיוון נתניה, ואנו רוצים הפוך, מנתניה לת"א. חזור, 605, נתיב אקספרס. מה הבעיה שלו? ביטול. כפתור, 605, שדה מלל. ביטול, נתיב אקספרס, 605.

הבנו את העניין. לא יודע למה נתקע.

עכשיו אני רוצה לתת דוגמה. ראיתם שזה נגיש, סתם לא הצלחתי להגיע לחלק האחרון, אתמול הצלחתי, אולי בגלל התרגשות פספסתי איזה כפתור. אבל בגדול זה עובד.

עכשיו אתן דוגמה למשהו שלא עובד. מה קורה כשנכנסים לאפליקציה שלא כ"כ עובדת טוב. התחברתי לסלקום TV, קיבלתי האפליקציה שלהם, דרכה אפשר להיכנס לערוצים חיים, לחפש סדרות, אך הכל בתמונות ושום דבר לא נגיש. אראה לכם מה חוויית החיפוש שלי. אצור איתם קשר ואנסה לשנות את זה, וכרגע אני מדגים שזה לא נגיש, אך זה לא נגדם, כי צריך ליידע אותם.

עמוד 6 מתוך 6, פרטנר, סלקום, TV.

העליתי את סלקום TV, כמה שתצליחו לראות, בגדול, מה שקורה, אין לי מושג מה זה. הוא אומר שזה תמונה. זה מפעיל משהו כשאני לוחץ על זה, אך אינני יודע מה זה הפעיל. צפייה ברצף, אין לי מושג צפייה ברצף של מה. משהו יפעל. 50 אחוזים, זה אומר שמשהו עוד מעט יפעל. בקיצור, אין לי מושג מה קורה. משהו היה צריך להתחיל, רואים? רואים תמונה, התחיל וידאו.

אז יש וידאו, ולאף אחד אין מושג מה אנו רואים (הצבעים הפוכים כי אני הפכתי אותם). החיבור של הוויפיי פה חלש. בגדול, אם היתה נגישות באפליקציה זו הייתי יכול לדעת למה נכנסתי ולראות טלוויזיה כשאני לא בבית. אך באפליקציה כזו אי אפשר. זה היתה השוואה בין אפליקציה נגישה ללא נגישה. אני מקווה שהבנתם מספיק טוב.

תודה רבה, נהניתי לעשות ניסיון זה.

מיכל רימון: אני בטוחה שביניכם יש כאלה שאומרים, אבל לירן, אתה לא רואה טלוויזיה, נכון? אז תסביר לנו.

לירן: נכון, עיוור לא יכול לראות, אך הוא לא חי בבועה ורוצה לדעת מה קורה סביבו. יש עוורים שרואים כדורגל, זה לא הסגנון שלי, אבל חדשות, סרטים, קומדיות אני רוצה לראות. אני הולך גם לקולנוע עם חברים. זו לא אותה חווייה כמו לראות, אך זה עדיין חוויה יותר טובה מאשר לא ללכת. הולכים גם להצגות, ומבינים מה קורה שם. טלוויזיה זה מצרך מאוד נחשק אצלי. אני לא מוותר על המרוץ למליון למרות שאין הנגשה ואינני רואה, אך הסבר המשימות כל כך טוב ואני שומע את תגובות האנשים ומבין בדיוק מה קורה. כל פעם אחרי פרק של מירוץ למליון אני מדבר עם התלמידים שלי (אני מורה לאנגלית) מה היה אתמול ואיזה מתמודדים אנו אוהבים וכו'.

שאלה: למה אתה אומר לראות חדשות ולא שומע?

תשובה: כי זה סמנטיקה, אנו משתמשים בשפה. כשאנו מסבירים למישהו משהו אנו מתבטאים: אתה רואה? ראייה יש לה משמעות הרבה יותר רחבה מאשר ראיית העיניים, וזו השפה שאנו משתמשים. אז השאלה לאיזה רגרסיה נגיע. אני שומע טלוויזיה, אך כשאפגוש בן אדם אגיד לו טוב לשמוע אותך? אומרים בשפה טוב לראות אותך, ובשפה זו אשתמש.

מיכל רימון: תודה רבה, מחיאות כפיים. יונתן ילווה אותך לתיק שלך.

מישהו שלא ראה פה פעם סרט מונגש לעוורים, זו חוויה אמיתית ממליצה לכם מאוד. סרט מונגש לעוורים זה כמו לראות את הסרט וגם לקרוא את הספר, שומעים לצד הסרט את כל פסקול הרגשות, שאנו קוראים בספר. (הז'קט לא של לירן, של שראל). דבר שני, וזה נקודה חשובה לכולכם, וראיתם פה הדגמה חיה. הרבה פעמים כשאנו לוקחים את המנואל ועושים צ'קליסט של מה צריך לעשות, אנו אומרים יש לי עכשיו אתר/אפליקציה/ חנות נגישה. אחד הדברים שאנו מאוד ממליצים, זה חווית המשתמש. חשוב לזכור עבור מי תהליך הנגישות נעשה. כשאנו זוכרים עבור מי, אז כשאתם חושבים שסיימתם פרק או שלב בהנגשה, תפנו אלינו, ניתן לאנשים שעבורם זה נעשה, לבוא ולנסות את זה. לא בקטע של יופי איפה אפשר להגיש תביעה, אלא מהצד החיובי, כמו שפועלת כבר 19 שנה עמותת נגישות ישראל לתת לכם את הפידבק מה ההנגשה שלכם עושה. אנו מעדיפים להבדיל בין ההעדפה האישית של המשתמש לבין הנגישות האמיתית עבורו. אי אפשר להתאים לרצונות של כולם.

לגבי הנגשת אפליקציות, לוודא שהאיש בארגון שלכם יש לו הידע לכך.

לאחרונה חלה התעוררות להנגשת מידע בחברות. אני מדברת גם ללקוחות, להנגשת חוברת פוליסה בברייל, וכו'. כמובן גם הנגשה לחירש בפגישה עם החברה. זו הזדמנות לתת לכם מתנה למהירי החלטה, קיבלנו תרומה מבזק למטרת תמלול סרטונים. מי שרוצה לתמלל סרטון באתר, עדיף סרטוני הדרכה (אך לא רק), תפנו אלינו, יש לנו התרומה שמסבסדת בזק לגרושים בודדים אם בכלל. תנו לנו, נסיים עד דצמבר עם ידיעה שהנגשנו עוד סרטונים ללקויי שמיעה.

כעת נצא להפסקה. בהפסקה יש פה דוכנים של נותני החסות, דברים מעניינים שאפשר ללמוד. אני מאוד ממליצה ללכת. ניפגש פה בשעה 12. אפרת היא הרפרנטית לסרטונים (עם השיער האדום), למי שמעוניין.

 

הפסקה.

 

מיכל רימון:

בזמן שנחכה לכולם להיכנס. איך מסמנים חורף, שראל? איך מסמנים סתיו? כל הכבוד. מה קורה לנו בקיץ? עם האגודל על המצח.

שראל: תמי מגיעה ממשפחת חירשים, ולהם יש סימן ביתי מאוד יפה.

תמי: אני מגיעה משכונה שבו החמסה דומיננטית, לא נסמן כך קיץ, רוב החירשים בשכונת הורי מסמנים כך קיץ.

מיכל רימון: איך מסמנים אביב? פריחה.

הדס נכנסה. חברים, במסגרת כל הפעילויות, כולם פה בוגרים של הקורס שלנו וההדרכות שלנו. העמותה לא רק מעבירה ידע, אלא גם חוויה, להכיר מוגבלויות, את האדם מאחורי המגבלה, וכמובן הנעה לפעולה. כשמדברים על נגישות, מדגישים שנגישות זה האיזון. אדם עיוור היה שמח אם לכל מקום שהיה מגיע לא היו לו מכשולים ולא צריך כלב או מקל. הבעיה שבאותו שביל צריך ללכת גם אדם עם כסא גלגלים או קביים. הנגשה לאחד יכולה להיות מכשול לאחר. לכן אנו צריכים להבין את האיזון הנכון בין המוגבלויות. אחת המוגבלויות שלא מספיק עסקנו בה לעומק, והשנה זו מטרתנו, היא מוגבלות נפשית. חשוב לנו לחשוף אותה. התמזל מזלנו וצחקנו מאוד בכנס אחד מהדס, סטנדפיסטית, שהצליחה להעלות חיוכים. אמרנו שאנו חייבים להביאה לכאן ולחלוק אותה איתכם. ספרי לנו על השקפת עולמך.

סליחה על ההפרעה

הדס לוי: סטנדאפיסטית נפגעת נפש

אני נפגעת נפש. תמיד כשאני אומרת זאת, מישהו אומר: וואללה, לא רואים עליך. כמה מילות גנאי יש לפגיעת נפש: קוקו, פסיכי. אם הייתי חולה בסתם מחלה, נניח סכרת, איך היו מכנים אותי? מסתכרת?

מה שלומכם? אני מאלו ששואלים מה שלומכם כדי לספר מה שלומי. אני מתרגשת, זו הופעתי הראשונה בעולם החופשי, בקהל הפתוח. עד היום הופעתי רק במחלקות סגורות. אמנם זכיתי שם להמון הצלחה, אך זו לא חוכמה גדולה, מדובר בקהל שבוי, שלא יכול לברוח. לפני שנתחיל בפלייזר, קצת ביזנס. בחורה צריכה להתפרנס. אם מישהו צריך פה קלונקס, ווליום, אסיוול, לוריוון, מכל סיבה, לחץ בזוגיות, בלימודים, אתם לא צריכים להתבייש, מוזמנים לפנות אלי בפייסבוק, אני מוכרת במחירים נוחים, לא פשוט להתקיים מקצבת ביטוח לאומי. איך אפשר שלא לדבר על קצבת הנכות של ביטוח לאומי, שנכנסת כל 28 בחודש, שאנו מחכים לה מה-29 לחודש, שאז נגמר לנו הכסף... זה היום שאנו הולכים ב-6 בבוקר לבנק, יחד עם המנקה, ואומרים שנהיה ראשונים בתור, ומגלים 10 אנשים שישנו ליד הבנק עם שק שינה. ביום זה יש לי דילמה מאוד גדולה. אינני יודעת מה לעשות עם הסכום הגדול הענק והעצום הזה של הביטוח, 2500 ₪. וזה משתי סיבות. האחת, יש תיק של גוצ'י שראיתי בככר המדינה, ומצד שני יש שמלה של דולצ'ה וגבאנה, שראיתי בככר המדינה. כי כשאת חולת נפש ולא עובדת יש לך המון זמן ללכת ולטייל, ולאן תלכי אם לא לכיכר המדינה? אם את חולה, אז עד הסוף. בזמן שאני מטיילת אני פוגשת אנשים שמכירים אותי, ששמעו שהייתי מאושפזת באברבנאל, ונדהמים לראות אותי חופשייה, בלי רסן וקולר. ואז הם אומרים לי: שלום הדס, מה שלומך. אז אני רוצה ליישר קו כאן בכנס: אני משוגעת, לא מפגרת. מה שטוב בהופעה של משוגעת, שתמיד יש אפשרות שאוריד בגדים ואתחיל לרוץ כאן באולם. אז יש לכם למה לחכות...

כשיצאתי מהאשפוז באברבנאל פגשתי את העו"ס, שאמרה לי: הדס, אל תקראי לעצמך חולת נפש, אלא מתמודדת. זו המילה הנכונה, הנקייה, המכובסת, הפוליטיקלי קורקט מתמודדת. בטח, זה גאוני, איך לא חשבתי על כך בעצמי, אם את לא יוצאת מהמיטה חודשים, לא מתקלחת חודשים, חיה על במבה וקולה ומעשנת 3 קופסאות סיגריות, וכשדופקים בדלת זה רק הוצאה לפועל זו התמודדות. איך אחרת אפשר לתאר חיים כה יפים? העו"ס אמרה לי: אם תמשיכי כך תמותי בסוף. עניתי: לא כולם נמות בסוף? היא שאלה: יש לך משאלת מוות סמויה? עניתי: עד היום ניסיתי להתאבד 8 פעמים, והגעתי 4 פעמים לטיפול נמרץ. נראה לך שמשאלת המוות שלי סמויה? אולי את צריכה משקפיים? בקיצור, מכל ההתמודדויות הקשה ביותר היא עם העו"ס. וזה רק ביום ראשון.

ביום שני יש לי פסיכיאטר, ביום שלישי קבוצת תמיכה, ביום רביעי פסיכולוגית, ביום חמישי... מזל שביום שישי יש לי מאמן כושר שבאמת יודע להרגיע אותי.

אז כשיש כל כך הרבה שמטפלים בי, כאילו אני מלכת אנגליה, אבל אם אגיד שאני כמו מלכת אנגליה, מיד יאשימו אותי במגלומניה, וירצו להגדיל לי את מינון הכדורים. אבל אני משתפת פעולה עם הרופאים, ואם יעלו לי את מינון הכדורים אתעלף. ואז יגידו שאני התעלפתי מחרדה, ויוסיפו לי כדור נגד חרדה. ואז אצטרך השתלת כבד.

פלא שאני מעשנת 3 קופסאות סיגריות ביום? פעם מוכר הפיצוציה לא התאפק, איך יש לך זמן לעשן כל כך הרבה, גם במקלחת? לא, אני לא מתקלחת פשוט, וזה מצליח טוב, כי הסירחון של הסיגריות מטשטש את סירחון הזעה. אך מה זה משנה אם אני כל היום במיטה ממילא? זה מרכז חיי, המקום האהוב עלי ביותר. אני מעשנת, קוראת, אוכלת, מעשנת במיטה. ועם כמות גדולה של קלונקס ואלכוהול משולב, אני גם עושה במיטה...

אבל זה לא נשמע טוב שבחורה אומרת שהמקום שהיא הכי אוהבת זה המיטה. כדאי לזכור לא להגיד את זה בדייט הראשון. וגם כדאי לא להגיד שיש לי מאניה דיפרסיה, או היי או דאון. אבל רוב הזמן אני במצב מאוזן. אל תגידו לביטוח לאומי. יש לי גם פרנויות, אני מקווה שאין פה אנשים בביטוח לאומי או שיש להם הטלפון של ביטוח לאומי (לא משנה, הם ממילא אף פעם לא עונים). כשאני יוצאת לדייט, אני דבר ראשון שואלת את הבחור אם הוא לא מביטוח לאומי.

אנשים שואלים אותי, איך זה שאת כל כך יפה, הדס, כל כך חכמה, ובודדה כמו כלב? אז בהתקף האחרון שלי, תבינו, הייתי בת הזוג של אלוקים. אמרתי לו תעשה לי קשת בענן, תעשה לי סופת טורנדו. ואם אכיר מישהו היום מה אני יכולה להגיד לו? תעשה לי כוס קפה?

אז היום אני לא פסיכוטית, אני במצב מאוזן, וחשוב מאוד לאנשי המקצוע שנהיה במצב מאוזן, בלי עליות, בלי גלים, לא למטה לא למעלה, קו ישר, שטוח, טווווווו. בקיצור, הם אומרים לנו תמותו...

כשאני במאניה אני מדברת בלי הפסקה, מלאת אנרגיות, בלגנים. חברים מקנאים ושואלים אותי מה לקחתי, על מה עליתי. אז חברים, זה השאלה הלא נכונה. זה לא מה לקחתי היום, אלא מה לא לקחתי היום. תמיד כשאת במאניה את מרגישה סקסית, וקונה לעצמך בגדים סקסיים כמו מיני, חוטיני, ביקיני. וכשהמאניה נגמרת את שואלת עצמך מי זו השרלילה הזו שהשתלטה על הארון שלי...

כשאני מדברת על דיכאון זה לא דיכאון כזה של בנות שאומרות, וואו, אני בדיכאון, עליתי ממידה 26 ל-28, אני לא אקסטראסמול, אלא סמול. זה דיכאון שאת אומרת לעצמך עליתי מציפרלקס למכות חשמל במחלקה סגורה. אני כבר חולת נפש אמיתית, עלייה בדרגה. איך מגיעים לדרגה? פשוט מנסים להתאבד שוב ושוב ושוב. אל תשאלו כמה פעמים, אני מפחדת מעין הרע...

לפני שמנסים להתאבד, יש דילמה מאוד גדולה, וזו לא השאלה אם להיות או לחדול, בה כבר שייקספיר חפר. אלא על השאלה באיזו שיטה אבחר. קפיצה מקומה 20? טביעה עם בלוקים מבטון על הראש, או אולי תלייה באמבטיה? פתאום נפתח בפנייך עולם מדהים נפלא וקסום מלא באינסוף אפשרויות איך למות. וזה לפני רוצח שכיר וחנק מגז, אינסוף אפשרויות מהממות. בסוף, כמו כל הלוזרים, את מחליטה על בליעת כדורי שינה, כי אם למרילין מונרו זה עבד אולי גם לי (הדס, את שוב שוכחת שאת לא מרילין מונרו?). לפני כל ניסיון אובדני, אני מורידה שערות, עושה שפם, שמה מחטב וכו', כי אף פעם אי אפשר לדעת מי אפגוש שם למעלה.

מאז הניסיונות האובדניים חברים כבר לא נותנים לי הלוואות. מי יודע אם אהיה פה כדי להחזיר. אתם יודעים איזו בחילה זה לבלוע 100 כדורי שינה? אז מה, אני אקח עכשיו גם כדור נגד בחילה?

תמיד כשאני מתעוררת מניסיון אובדני בבי"ח, עומד מעלי סטאז'ר, ושואל: את יודעת מה עשית? לאן הגעת? תשובתי: לא, אך לפי איך שאתה נראה, זה לא להוליווד...

כמובן שמטפל בי פסיכולוג, וזה לא עוזר. הוא אומר לי לדבר לעצמי, אבל בגלל זה אני בדיכאון, שאני מדברת לעצמי. אני תמיד אומרת לעצמי, את דבה, מגעילה, ובגלל זה אני בדיכאון.

חברים אמרו לי לא להעלות את המופע הזה, זו בושה. שאלו אותי אם אני רוצה שיציקו לי ויחזירו אותי למחלקה הסגורה? אני לא מתגעגעת לזה בכלל, לא למים הקרים במקלחת, לא לזריקות, לא לכדורים, ולא לנייר הזכוכית הוורוד שהם קוראים לו נייר טואלט. אולי רק קצת לקטע של הקשירות...

 

מיכל רימון: תודה רבה הדס, אני חושבת שכל העולם הזה, אנו רגילים לראות סטריאוטיפים, ומייחסים, אני תמיד מספרת כשהתחלתי לעבוד בעמותה, היה כנס שישבתי עם יובל ווגנר, מי שלא מכיר הוא משותק בידיו ורגליו, ובכסא גלגלים, ועם עוד חבר הנהלה עיוור, ועוד חבר קטוע רגל ועוד חבר עם מגבלה, שעל כל אחת מהן אני אומרת טפו טפו טפו, רק שלא יקרה, וכל חבר שנכנס אומר על השני: יו, מסכן, נורא. אז הנקודה היא להכיר את המגבלה של השני.

אחד הנושאים שעלה מהצורך מהשטח, והיה לנו חשוב להביא את המומחה, נושא של בטיחות, ובפרט פינוי בחירום. אך לפני שנשמע את הרצאת בן אברהם מאמות השקעות, אנו שוב רוצים לשמוע מאנשים. נשמע מאנשים עצמם, מחברי פאנל שיצרנו כאן, מה החוויות שלהם, הקשיים שלהם, החששות שלהם בנושא פינוי בחירום. אני רוצה להזמין את טלי (היא לא תגיע היום, במקומה לידיה). לידיה, מאיה, סייעי ללידיה להגיע לפה. את אריק הכט, ליאון פרנקלך, ויונתן שירוויט. וכמובן נטע שאתם מכירים, שתנחה את הפאנל. וגם בן.

פאנל – איך להיערך בנושא פינוי אנשים עם מוגבלות בשעת חירום

נטע רוטמן:

שראל גם מתרגם וגם מתמלל את יונתן. לכן הוא חיבר לעצמו את המיקרופון.

שלום לכולם, שמי נטע, אנו בעצם כרגע לפני שנדבר על איך כותבים נהלי חירום ומה משמעותם, זה נושא מאוד מורכב. כמעט אניגמה, יש הטוענים. כדי לפצח תעלומה זו, נשמע הרצאה של בן אברהם, מה זה לכתוב נהלי חירום. אני רוצה להציג את פאנל היושבים כאן, שכל אחד יספר לנו מנקודת מבטו, מחווייתו, אירוע של פינוי בחירום. ומתוך זה להבין אח"כ את משמעות כתיבת הנהלים, ומשמעות ההתייחסות בכתיבת הנהלים לפתרונות הרצויים לפינוי מוצלח.

לידיה, יונתן, לאון ואריק.

אפתח בלידיה, חלקכם מכירים אותה וודאי. אני רוצה שתספרי על מקרה שקרה לך בפינוי בחירום. מה חווית באותו זמן שזה קרה, מה בפועל עשית בזמן אמת ומה היתה ציפייתך שיקרה בתרחיש, איך היית רואה את זה אחרת, אולי מה שקרה היה טוב.

לידיה: שלום לכולם, אספר סיטואציה, כולם יודעים שאני עיוורת? אני עיוורת לא מלידה, אלא במשך החיים. אספר מצב שקרה לי באמת, בצוק איתן, כשאני בעצם לפני שאני יוצאת מהבית חושבת המון אם אני יכולה לוותר על יציאה זו. כי להתמודד ברחוב ובמקומות גדולים קשה לבד, אם אין מישהו שמלווה אותי, במיוחד במקומות סואנים כמו סופר וקניון, בלי מישהו איתי זה קשה. היה צוק איתן והייתי חייבת לצאת מהבית להביא תרופות. אי אפשר לוותר עליהם, זה לא שוקולד. יצאתי וכל הזמן היה לי פחד איך לעבור את הרחוב, שאם פתאום תהיה אזעקה. לא היה מי שיבוא איתי. הוצאתי את המקל ויצאתי וכל הזמן אני במתח. אני מכירה את הדרך מהבית עד בית המרקחת. וחושבת כל הדרך אם תהיה אזעקה באמצע הכביש, מה אעשה? לעמוד? לעצור? לחפש את הבית הזה? מכוניות יעצרו או לא. הגעתי לבית המרקחת, יופי, אני במקום מוגן, הכל בסדר. מחכה בתור. לא הגיע תורי, והיתה אזעקה. נבהלתי, ללכת לפה? לשם? אלה מאחורי הדלפק הרגיעו אותי: הכל בסדר, אל תדאגי. תעמדי. אבל איפה? צריך חדר מדרגות? לא, תלכי קצת ישר, קדימה. מישהו יכול לעזור לי? אני נתקלת במדפים ולא יודעת איפה אני הולכת. עד שהגיע מישהו לעזור לי (כולם רצו לאן שהם היו צריכים), נתקלתי במדפים, הכל נפל עלי, זה היה נורא מלחיץ.

נטע: מה היית מצפה שיקרה? איזה טיפ לכולנו.

לידיה: כשאני נכנסת לאיזה מקום אני תמיד עם מקל נחייה, ואני מאוד בולטת ולא ככל אדם שנכנס לבית המרקחת. רואים שנכנסה אשה שלא רואה. אז קצת יחס, כבר. אולי אתקל במשהו, להסתכל עלי קצת יותר או לכוון אותי איפה התור, או להגיד לי להיזהר ממכשול שלפני. אם אפשר לתאר לי מעבר לדלפק, זה עוד בסדר, הם יודעים לכוון. כמובן שהרבה פעמים קורה שהאדם המכוון אותי אומר: תיזהרי, ימינה (ומתכוון לימין שלו...).

בזמן חירום הייתי מצפה שאחד הרוקחים או עובד בבית המרקחת, יצא מעבר לדלפק וישאל אותי אם אני צריכה עזרה ואיך. שלא ייתן לי הנחיות, בשום פנים ואופן. יש כאלה שמושכים אותי, ודוחפים אותי, ומחבקים אותי, וזה ממש לא נעים לי. גם במצב חירום יש שנייה לשאול אותי איך אני רוצה עזרה, שיחזיק לי את היד, שישים לי יד על הכתף? גם במצב חירום אם שואלים אותי אני אומרת רק תן לי את המרפק שלך ואלך אחריך.

נטע: יונתן אדם חירש, נשמח שתספר על חוויה שהיתה לך בזמן חירום. מה עשית, מה קרה, מה אתה חושב שאפשר היה לפתור בדרך אחרת. או עצה לזמן פינוי בחירום.

יונתן: בזמן צוק איתן עבדתי כרכז קייטנה של ילדים חירשים וכבדי שמיעה. כמובן שעשינו הבדיקה לפני, איפה המקום שצריך להגיע אליו, ומה להגיד לילדים לעשות. הם כבר ידעו לבד, הכל היה מסודר. הגיע יום עבודה לחוץ, כל ההורים התקשרו, קייטנה רגילה, ופתאום היתה אזעקה, ואני כמובן לא שומע. פתאום הגיע מדריך מתחתי, כפוף אלי, ואמר מהר, רוץ. נלחצתי והייתי בהלם, ולא הצלחתי להתפנות להבין מה לעשות, כי ניסיתי עדיין להבין איך לא שמעתי את האזעקה. הייתי צריך להגיב ולא יכולתי כי הייתי עסוק להבין איך לא שמעתי את האזעקה. מה שצריך זה תיאור ויזואלי, שיש פליקר שמהבהב כשיש אזעקה, או שאדם יודע שזה תפקידו ובא ואומר יש עכשיו אזעקה, ולא להגיע בלחץ.

בתקופה שהיו שריפות בחיפה, היה מצב חירום לאומי. הרבה כבדי שמיעה וחירשים התבססו על טלוויזיה וחדשות, וניסו לעקוב אחר הכתוביות או התרגום לשפת הסימנים. רצו לדעת מה קורה, האם לעזוב את הבתים בחיפה, מה קורה. הם תלויים באנשים שומעים, בשכנים. ואם השכן כבר יצא, וביתו ריק, מי יענה לי? צריך כתוביות זמינות בזמן חירום ולא לחכות ללילה, למהדורה המונגשת.

נטע: ליאון אדם המתמודד עם מגבלה נפשית, ואף עוסק כיועץ או איש שיקום. בשיחה שהיתה לנו, ליאון סיפר על השריפה בחיפה, כי גם הוא עובד בחיפה. מה היה שם, מה חווית, מה עשיתם ואם יש לך עצה או רעיון לפיתרון בזמן פינוי בחירום.

לאון פרנקלך: שלום רב, לפני שאדבר על השריפה בחיפה, במשפט אחד אדבר על בריאות הנפש בכלל. בריאות הנפש זה סיפור של כולנו, כולנו יכולים לחוות משבר נפשי, בלי קשר וזו נכות כפי שאתם רואים שאינה נראית. אך אנו יודעים שכל אחד יכול לחוות משבר, וזה אי אפשר לדעת. התחום ממנו אני בא, הוא תחום הפסיכיאטריה הקשה, אני סובל מסכיזופרניה, היו לי קולות ומחשבות שווא. אני חייב להסביר את ההקדמה הזו, אחרת לא תבינו. יש הרבה אנשים שחיים בבתים לבד, ויש להם מחלה נפשית. כשפורצת שריפה צריך להישמע להוראות. אני עובד גם בעמותת אנוש ומלווה אנשים מתמודדים. יש במשרד הבריאות רשימה שאנו יודעים של אנשים שצריך לשים עליהם את הלב. ובמקרה שרפה או מלחמה, משרד הבריאות נותן לנו הוראה קודם כל להתקשר אליהם ולוודא מה איתם. קיבלתי SMS בהול, במקרה אמיתי של שריפה, והיה רשום שני מקומות שאפשר להתפנות אליהם. יש בשכונת רוממה אדם בן 50 שסובל מדיכאון וחרדה שאני מלווה, ואין לו איש בעולם. כשהתקשרתי אליו זה היה בשבילו כמו גלגל הצלחה. הוא אמר לי תודה רבה שבכלל התקשרת. הוא אמר לי, במצב של שריפה צריך להירגע, לא לתפקד בלחץ. השכנים שלי לחוצים, רצים, ואני יודע הפוך להיות רגוע. אני עצמי משוגע. כשהיתה שריפה, אני גר בהדר, אמרתי שאני חייב לראות את זה. כל כך הרבה כוחות היו, שחשבתי שזו רעידת אדמה. זה מפחיד, דופקים לך בבית 4 חבר'ה מפיקוד העורף, זה מלחיץ כל אדם, לא רק עם בעיית בריאות הנפש. לאנשים עם מגבלת בריאות הנפש זה חשוב, הממשק האנושי. מי בא בהנגשה, במצב של חירום, להסביר לאט את ההוראות. קח את הדברים החשובים, התקשר למי שצריך, קח את התרופות, הבגדים, והתפנה למקום של העירייה. בחיפה זה מסודר, המזל. יש מקום להתפנות. אך ההוראות שקיבלנו זה לוודא, שאנשים שאנו מכירים בבריה"נ, להיות איתם בקשר ולוודא שהכל בסדר. זה לא ברור מאליו, עצם הטלפון המתעניין אם האדם בסדר.

נטע: כששוחחנו, אמרת לי שדבר ראשון להרגיע, ולהזכיר לקחת את התרופות. לפעמים התרופות חשובות יותר מכל דבר אחר וצריך לזכור לקחתן.

אריק, על מקרה שקרה לך. רואים שהוא אדם עם מוגבלות, על כסא גלגלים. חווייה שחווית של שעת חירום, מה קרה, מה הרגשת, מה עשו, ואיזה עצה או טיפ לעתיד, אם יש.

אריק הכט: שלום, נעים מאוד, אני אריק, חשוב להדגיש, נולדתי בארגנטינה. אינני יכול להביא דוגמה לגבי צוק איתן, אני גר בשוהם ליד שדה התעופה. הטילים היו בבוקר עד 7, ובצהריים בין 5 ל-7. בבוקר פשוט ישנתי. רק החלפתי חדר עם המלווה, שאשן בממ"ד ולא אצטרך להחליף חדר. בשוהם היה שילוט במרכז לממ"ד ציבורי. מה שאני יכול להביא דוגמה, באחת הנסיעות, אני עובד הרבה בחו"ל, היינו בתחרות מלכת היופי של היקבים במנדוזה בארגנטינה. האמפיתיאטרון היה עם עלייה. דוד שלי החליט לקחת את הרכב של בן דודי שהיה רגיל ולא אוטומטי. אנו עולים בעלייה, והוא לא ידע לנהוג טוב ברכב רגיל, וכשהגענו למעלה, עשן יצא מהאוטו. היינו 7 אנשים באוטו, כשיצא העשן כולם פתחו הדלתות וברחו מהאוטו. נשארתי יושב באוטו לבד, ופתאום אני שומע מישהו צועק, את אלי, תקחו אותו מהאוטו. ואז נזכרו, באו 2 כבאים, הוציאו אותי כאילו אני שק תפוחי אדמה וזרקו אותי על הדשא, עד שהעשן הפסיק. באותו רגע חשבתי לעצמי שאולי זה הסוף, ושמתי עצמי על הצד. פשוט אנשים יצאו מהאוטו והשאירו אותי שם לבד. מאז המקרה הזה, למדתי שכשאני באוטו עם האחרים, לפני שאצא, אני אגיד, שאם קורה משהו, שיבואו מקדימה ויעזרו לי לצאת, ושמישהו ייקח את הכסא. אני מצפה שבכל מקום שאני מגיע, שיהיה אדם שיידע מה לעשות במקרה חירום, לקחת את הכסא, ושיהיה מקום שאני יכול להיכנס, או שיעזרו לי לצאת. אם אני נמצא בבניין 10 קומות ויש שריפה או מקרה חירום, איך מוציאים את הכסא. שיהיה תכנון מה לעשות במקרה שקורה משהו.

נטע: אצלי מקרה חירום שקרה, היתה נחיתת אונס, המטוס לא המריא, אבל התחיל להמריא. ואז התחיל לעלות באש. יצא עשן מהקוקפיט. זו היתה חברה בינלאומית, לא דיברו עברית, אמרו שהולכים לפנות אתכם. ישבתי די קרוב, הייתי עם קביים על המטוס, שמתי אותן למעלה. אמרו לי תשאירי אותן למעלה, ואני אקח אותם. אמרתי שהגרביטציה לוקחת הכל, ואם אני צריכה לקפוץ אין סיבה שהקביים לא יקפצו. כסא הגלגלים והקביים, וכל אמצעי העזר הכי חשובים שלנו, צריך להציל יחד איתנו.

לאחר שסיפרנו את החוויות שלנו, איך התמודדת אתה עם כתיבת נהלים, פתרונות ומה עשיתם אצלכם.

כיצד להיערך בנושא פינוי וחירום

בן אברהם ממונה בטחון ארצי ורכז נגישות, אמות השקעות:

שלום, מרתק לראות פאנל כזה, ולקחת כל מה שאמרו כאן ולהבין שיש פיתרון אחד: אדם עם מוגבלות זקוק לעזרה, ובייחוד בשעת חירום.

נעבור כבר למצגת ונדבר אל רכזי הנגישות כאן. ניתן להם כמה כלים.

צהריים טובים, תפקידי ממונה ביטחון ארצי של קבוצת אמות השקעות. ההבדל בין ביטחון לבטיחות הוא עצום. עולם הביטחון שונה מבטיחות. אך תמיד יש קורלציה בין השניים.

לפני שאספר על אמות ועל התקנות לשעת חירום, הייתי רוצה לדעת בפורום קטן זה, כמה מרכזי הנגישות הם קב"טים או ממוני בטיחות?

קהל: אני קצין בטיחות.

בן: מצוין, אז לרוב רכזי הנגישות לצערי אינם באוריינטציה הזו. וכשמדברים על תקנות נגישות השירות ונושא החירום, אני לא חושב שרכז הנגישות צריך לכתוב את התקנות לשעת חירום לאנשים עם מוגבלות. זה עולם ומלואו, מקצוע בפני עצמו. הרכז לא יכול להיכנס לעולם הביטחון ולקחת אחריות על חיי אדם. זה יכול להיות גם פקיד, אני מביע כאן את דעתי האישית, אני בעולם הביטחון 23 שנה, ובפועל אנו רואים מה קורה. זכותך המלאה לא להסכים איתי.

שאלה: לרוב בחברות גדולות כמו שיש קציני בטיחות לתעבורה יש גם ממוני בטיחות.

בן אברהם: בהחלט, לפי החוק.

רכזי נגישות, בגלל שאין להם אוריינטציה לביטחון, הם לא צריכים לכתוב את נוהל החירום לאנשים עם מוגבלות. אך החוק מצפה מכם לעשות זאת. נעבור על הדברים, כי יש פה סמנטיקה. חשוב שתבינו שרכזי הנגישות אמורים גם לכתוב. יש חברות שאין להם רגולציה, אין להם ממונה בטיחות חיצוני, חברות הייטק למיניהן, ומי שמתעסק בכתיבה זו הוא רכז הבטיחות.

קהל: צריך להבחין בין מה צריך לעשות לבין תפקיד רכז הנגישות. זו פונקציית מטה, לא ביצועית. היא צריכה לוודא שקיימים נהלים המתבצעים לפי התקנות. לאו דווקא הרכז עושה את סקר הנגישות אך הוא חייב לוודא שיש סקר. גם כאן, הוא לא צריך לכתוב הנהלים ויכול לקחת יועץ חיצוני.

בן אברהם: מסכים. נעבור קדימה. אני חיברתי בין עולם הנגישות לבין עולם הביטחון. הרגשתי מוזר, באתי לקורס 4 ימים, עולם הנגישות, נוודא מה שצריך לעשות, ואם אנשים עושים זאת, פניתי לחוק בסעיף 19 וקראתי מה אני אמור לעשות ולוודא. כשקראתי את החוק, הרגשתי טוב. נורא קל להגיד שאני רק איש מטה ומפקח מלמעלה שהכל נעשה. כשאתה צולל לעומקם של דברים, אתה ממכללת אפקה, האם יש לך נוהל חירום כתוב לאנשים עם מוגבלות?

קהל: כן, עשינו זאת לפני שנה וחצי, יש שם הרבה מאוד תרחישים, נפילת טילים, רעידת אדמה. יש גם התייחסות לנוהל חירום לאנשים עם מוגבלות. מזה גזרנו את כל השילוט.

בן אברהם: מעולה. כמה אנשים פה יש להם נוהל כתוב לפינוי אנשים עם מוגבלות? יש כאן 25% מהאנשים. התקנה בתוקף מיולי 2014.

קהל: לא למוסדות להשכלה גבוהה.

בן אברהם: נרוץ קדימה. אנו לא חיים בגן עדן, ונושא תקנה 12, גילינו בהרבה חברות ואפילו באמות השקעות, שלא באמת מכירים ונותנים את הדעת לנושא זה. במגדל משה אביב פרצה שריפה בחדר חשמל ראשי בקומה 47. התקבלה החלטה לפנות את כל הבניין, בו שוהים 4000 איש בו זמנית. החלו לפנות את הבניין ברגל. כל סוגי האנשים ירדו למטה, ילדים, נשים, אנשים עם מוגבלות. כולם ירדו ברגל במדרגות. כשהסתיים האירוע שאלתי עצמי מה אני עושה עם המנכ"ל שלי, עם מוגבלות פיזית, בשעת חירום שכל המעליות יורדות ללובי. חשבתי על פיתרון, כסא מילוט אנגלי, בחנו וראינו, לא זול במיוחד, ונתנו סוג של פיתרון. אבל זה רק סוג של פיתרון. כשמסתכלים על נוף בניינים רבי קומות בישראל, תקנה 12 היא לכל מקום בישראל, אך אני התמקדתי בבניינים רבי קומות. זה כסא גלגלים מאוד קל שרותמים את היושב עליו ברתמות בטיחות. יש לו זקל מאחורה, והרעיון בבניינים רבי קומות למלט את האדם המוגבל פיזית ממקום הסכנה. מחליקים אותו על מדרגות החירום. כלומר אדם אחד יכול לשאת מישהו ששוקל 150 קילו, וזה נורא קל כי הכסא בולם את עצמו. הרעיון למלט קודם כל ממקור הסכנה, ולא למלט אותו 40 קומות. כמה כסאות יקרים כאלה צריך לשים בישראל? צריך גם לדעת לתפעל אותו.

סעיף 107 לתקנות מדבר על שהנציב יכול לפרסם ולחייב, רק שלא יגרום לעלות גבוהה מאוד לגוף הצריך לרכוש. הנציב רשאי לפרסם תקנות ואמצעים טכניים, ובין היתר לפינוי אנשים עם מוגבלות. אין חובה, יש מסמך המלצות. יש אינספור פתרונות ואמצעים טכניים לטפל בנהלי חירום לאנשים עם מוגבלות. אך זה רק המלצות.

שאלה: באמת, הירידה במדרגות, לא היתה אפשרות, מה עושים עם כסא גלגלים?

תשובה: אחד הפתרונות, קודם כל באירוע שריפה, שתדע, יש מעלית כבאים. למה המעליות יורדות בברירת מחדל ללובי? לא בגלל שהן יכולות להישרף, כי לא רוצים לחלץ אנשים במעלית, זה גם חשמל. כסא מילוט ממלט את האדם ממקור הסכנה. בבניין כזה אם יש מספר אנשים, אפילו אשה הרה בחודש מתקדם שלא יכולה לרדת, מן הראוי שצוות הכוננות או אנשים יכולים לפנות עם כסא שלה או כסא אחר, לא מחכים לכסאות שיגיעו, אם בכלל נרכשו, כי זה לא עסק זול. המלצתי היא כסאות מילוט כאלה שרכשתי ונמצאים בכל הבניינים.

סעיף 107 זה פרסום אמצעים טכניים שמפרסם הנציב.

לגבי רבי קומות בישראל, קחו את הדבר הזה של חירום לכל מקום במדינת ישראל. תראו מה קורה בגלל חוסר קרקע ובנייה לגובה. מגדל משה אביב הוא 70 קומות. באיזור טרה, תוצרת הארץ, בת"א, מתחיל להתרומם אחד הבניינים הגבוהים בישראל, 80 קומות. בניין גדול ועוצמתי. בדובאי זה קילומטר שש מאות בניין, נחשוב על אנשים שצריכים להימלט מבניין כזה.

רבי קומות מוגדרים כבניינים מעל 29 מטרים. בתרחישי שריפה, יש בעיה קשה בהשתלטות על האש, אין סולמות גבוהים שיכולים לחלץ יותר מגובה של 8 קומות. הסולם ההידראולי מסוג נץ מפנה 3 אנשים מ-37 מטרים. זה הכי גבוה. שנה שעברה עשינו תרגיל פינוי מקומה 16 בבית אבות, זה הקומה הגבוהה ביותר, והבנין הוא 67 קומות. חלק מהתרחישים הוא פינוי לגג, וזה בעיה.

בשעת מלחמה, לא רק כבאות והצלה, גם מנופי אבי, הרבה יותר גבוהים מ-37 מטרים, מגוייסים לשעת חירום, רעידות אדמה וכו'.

פתרונות, איך מפנים אנשים בחירום? פתרונות של צלחת מעופפת, מצנח אישי, אלו שייצרו ווים שתלויים בחלונות, לוקחים את התיק ומתחילים לצנוח באופן אישי ממקומות בוערים. יש הרבה פתרונות, לא מסכים עם כולם, אך מה באמת עושים אנשים עם מוגבלות במצבי חירום, כשהפקטור להצלחה הוא מהירות התגובה. אם אנו אנשים ללא מוגבלות ויכולים להגיב מהר, וגם בצוק איתן כשאנשים רצו והתמגנו, מה עושים האנשים עם מוגבלות?

סעיף 12ב' לתקנות מדבר על להתאים את נהלי הפינוי והחילוץ, כדי להבטיח שפינוי אנשים עם מוגבלות ייעשה במהירות ובבטיחות, תוך שמירת כבוד האדם. באשר לאמצעים הטכניים שאפשר לעשות בהם שימוש אגב מסמך ההמלצות האחרון של הנציבות נותן דוגמאות לאמצעים.

תוכנית סוגי המוגבלות מגוונים, לכן לא כל תוכנית חירום מתאימה. הבעיה הקשה ביותר לכתוב נוהל פינוי בחירום, היא להתאימו לכל סוגי המוגבלויות מחד, ומצד שני להתאים לאנשים המזדמנים למקומות תוכנית פינוי כלשהי. וגם לאנשים קבועים. התוכנית מתחלקת ל-2. היא צריכה לתאר את הגעת האדם עם מוגבלות למקום מחסה. ואם לא יכול להגיע, יש לספק לו מחסה שימתין בו לפינוי.

כיצד אדם עם מוגבלות יזעיק עזרה? מוגבלות שמיעה, שלא שומעים את האזעקה, איך מזעיקים עזרה? פנים אל פנים, טלפון, מסרון, כל דבר אחר. איך יגיע פיזית למחסה. יכול להיות אדם עם מוגבלות פיזית, איך הוא מגיע. מוגבלות קוגניטיבית, שכלית. איך הוא מגיע פיזית, האם לוקחים אותו, יש מישהו שמותאם לקחת אותו? וכיצד מפנים אותו ממקום הסכנה. אם נענה על שאלות אלה נבנה תוכנית פינוי בחירום.

התוכנית מחולקת ל-2, לאנשים העובדים קבועים בכל מבנה, ותוכנית חירום לאנשים מזדמנים. לידיה אמרה בדיוק את מה שהיא מצפה, שמישהו יעזור לה. אך איך נדע אם הגיע אדם שאיננו יודעים עליו? יש בעיה של חוסר וודאות. לכן תוכנית פינוי כוללת המלצה למיפוי אנשים שמגיעים, לדעת אם הם עם מוגבלות (שנראית לעין).

מה צריכה התוכנית לכלול? מי שכתב, זה נהדר. ומי שלא כתב, צריך לוודא שקצין הבטיחות אצלכם כותב, והוא צריך לכתוב לפי כללי והמלצות הנציבות. הדבר היחידי שצריך זה רגולציה במצבי שריפה. אך יש מצבים רבים. הרבה נכסים ומבנים ופארקים וכל דבר אחר, לא תמיד יש בהם אנשים המנהלים את המקום. אזורים פתוחים.

קהל: אגב, בשקף הקודם חסר התייחסות לבעלי החיים של אנשים עם כלבי נחייה.

בן אברהם: זה בנוהל שירות.

התוכנית צריכה לכלול מבוא, מטרות, הגדרות, בעלי תפקידים, השיטה, מהי תוכנית פינוי אישית לאדם עם מוגבלות. מיפוי עובדים קבועים (עם שאלון). איך יידעו איזה אנשים עם מוגבלות יש? לא תמיד האנשים רוצים שיידעו את המוגבלות. ומה עושים בעלי הנכס שיש בו אנשים עם מוגבלות. לדוגמה, מגדל אמות השקעות בת"א, דוב לאוטמן ישב בקומה 6. מדובר במליון ומאתיים אלף מטר רבוע של נכסים ובניינים בישראל. התאמתי לו תוכנית פינוי, כולל אדם צמוד מצוות כוננות החירום, כולל אמצעים לפינויו מהמקום הפיזי שם, וזה הרגיש אחרת לגמרי. גם תרגלנו את זה.

אני טוען שמנהל הנכס, חלק מההנלה צריכים לבצע המיפוי באופן אישי, פרטני, באמצעות שאלונים וכד'. החוק לא מחייב לעשות זאת, לשאול אדם אם יש לו מוגבלות או לא. צו הרחבה בהעסקת אנשים עם מוגבלות זה משהו אחר לגמרי. גם מנהל משאבי אנוש לא תמיד יודע. החוק לא מאפשר לך לשאול כמנהלת אם לאדם יש מוגבלות כלשהי. לגבי אורחים זה הבעיה הקשה ביותר, מזדמנים שבאים לא באופן קבוע.

מינוי גורם אחראי מצוות הכוננות של המקום, שאחראי לפינוי אנשים עם מוגבלות. יש לו שם, כתובת ומסייע ומסייע חילופי לאדם. אם אני יודע על בעל מוגבלות פיזית בקומה מסוימת בבניין, אני מתאים לו אדם שבשעת חירום ניגש אליו. ויש לו גם סגן, למקרה שהוא לא נמצא, יש לו מחליף. מתוך צוות הכוננות, אנשי הביטחון וכל מי שמטפל בתחום זה, חובה למנות אנשים שייעודם הוא טיפול בבעלי מוגבלות.

מה עושים בקניונים? אנשים נכנסים, וגם אנשים עם מוגבלות. האם אנשי הביטחון יודעים? הקב"ט, מנהל הקניון וכד'. יש בישראל מליון ו-600,000 בעלי מוגבלות מוצהרים.

צריך להגדיר בנוהל מה יעד הפינוי. כמובן שהוא משתנה. אם קבעת שהיעד יהיה בקומה שלישית בקצה המסדרון המזרחי, ובדיוק שם פרצה השריפה, זה חייב להיות נתון לשינוי בהתאם לתרחיש.

עזרים ייעודיים, דיווח, הדרכות ושימוע. כך צריך להיבנות הנוהל, ומי שמוסיף מה טוב.

דוגמאות: קיימים אמצעים רבים, קלנועית, אלונקות. נורות מהבהבות, לוחות אלקטרוניים, נצנצים אלו דוגמאות לעזר לאדם עם מוגבלות שמיעה, שלא שומע אך רואה נצנצים והבהובים ו-SMS. מוגבלות ראייה יכול להיות כריזה קולית, זמזמים אישיים, טלפון חירום. ולא לשכוח, הדרך צריכה להיות נגישה בין איזור הסכנה לאיזור המחסה.

בהכנת תוכנית חילוץ אישית צריך לוודא סוג המוגבלות ואם יש מלווה הנמצא בבניין או שלא נמצא בבניין. צריך לספק גם הנחיות בכתב, עם אפשרות מישושית וברייל, ולספק הנחיות בפישוט לשוני ככל הניתן (ולא כמו מפות מילוט בבתי מלון שאי אפשר להבין את המפה).

זה דוגמה להיערכות לחירום בנכס. מיפוי ואמצעים, מיפוי אנשים עם מוגבלות. אנו ממפים בבניינים שלנו. מנהל הבניין מונחה לוודא מי נמצא שם קבוע, ולדעת אם יש לו מוגבלות שצריכה מענה בפינוי.

מי שמנהל את הנכס. אני מתייחס, לפחות אצלנו, 6 קניונים, 50 בניינים, בכל אחד לפונקציה שלו. חברות הניהול מונחות על ידי לעשות זאת. בבניין משרדים תמיד יש מנהל הבניין.

שאלה: בבניין רב קומות יש הרבה חברות.

תשובה: יש ריבוי בעלים, אך יש חברת ניהול אחת. מנהל אחד.

כתיבת תיק נהלי חירום, תרחישי חירום, נוהל פינוי, מינוי אחראי לפינוי, סגן, רכש וכו'. וכמובן תרגול. אנו בונים, ואז שוכחים. אנשים עוזבים, חדשים באים, וכל הזמן צריך לעבור עדכון.

תודה רבה.

מיכל רימון: תודה רבה לבן. כן, נדאג להעביר את המצגת.

בנימה אישית, כמנכ"לית העמותה, אנו מעסיקים בה יותר מ-50% העובדים אנשים עם כל סוגי המוגבלויות. בהנחיות שאמר בן, בצוק איתן ובכל מקרי האזעקות, זו אחריות גדולה, ומשהו שצריכים לתת עליו את הדעת. אי אפשר למצוא פיתרון בזמן אמת.

קהל: המיקום שלכם נוראי להרכב האוכלוסיה העובדת אצלכם. הוא פשוט לא הגיוני. גם אם תבני תוכנית מילוט נהדרת, זה בעייתי מלכתחילה.

מיכל רימון: ולא רק בחירום. גם בבניין שהרבה פעמים המעלית לא עובדת. אנו רציניים, אם יש לך משהו להציע אשמח מאוד. איקאה? אין בעיה... פעמיים בשנה ורדי ממני. אין אישור לצאת מכפר סבא. תדאגו לנו, אנו אוהבים את כפר סבא ומחפשים מקום להמשיך בו.

נניח מתקשר אליכם לארגון לקוח עם מוגבלות ראייה, ומזדהה כאדם עם מוגבלות ומבקש שינגישו לו החשבונית כל חודש דרך קובץ PDFנגיש. איך מידע זה יכול לייעל לנו את השירות, האם מותר לנו לעדכן זאת במערכות שלנו, ואיך נמנע מהאדם לעדכן אותנו שוב ושוב.

אנו מנסים לסיים בזמן.

שימוש במידע על מוגבלות הלקוח למתן שירות נגיש ומשופר

נטע רוטמן, מנהלת מח' יעוץ נגישות:

בכל נושא אנו עוסקים איך להנגיש. מוקד טלפוני, הדרכות. אנו צריכים לזכור שאנו נותנים את השירות לאנשים בכלל ובפרט אנשים עם מוגבלות. רוב החברות נמדדות עפ"י השירות שהם נותנים. רוצים לתת שירות טוב, וגם לאנשים עם מוגבלות. ואז השאלה, אם אדם כבר הזדהה וביקש התאמות, ואתם עושים את ההתאמות, האם נציין זאת במערכת או לא. ההמלצה שלנו ציינו זאת במערכת. אין סיבה שכל פעם האדם יתקשר, ויגיד שהוא עם מוגבלות ומה הוא צריך. ואז יועבר לאדם זה ולאדם זה. למה? בסופו של דבר אפשר לתת שירות יותר טוב כשהמידע נמצא שם, והשירות יותר שוטף. נכון, יש חברות טלוויזיה שונות שבעצם כשאדם עם מוגבלות בניידות, השלט מגיע עם טכנאי עם שליח, והוא לא צריך לגשת לדואר. זו הטבה נהדרת שעוזרת. וזה מצוין שיידעו שהאדם עם מוגבלות ולא כל פעם להסביר שצריך את השירות הזה ולמה.

גם הנציבות כששאלנו על תקנה 29, שם כתוב שהלקוח יבקש ויינתן מענה, הוא יבקש מסמך בברייל והארגון ייתן לו, הלקוח יבקש PDFנגיש, ויקבל. אך אין צורך שהלקוח יצטרך לבקש זאת כל הזמן מהארגון. במיוחד כשמנגישים מסמכים, אין צורך שבכל חשבון בנק הוא יבקש. אם הלקוח ביקש, ציינו זאת במערכת והוא ימשיך לקבל זאת בצורה הזו. הארגון בלאו הכי נותן זאת, אז שהשירות יהיה שוטף ויעיל.

זה רגולציה אחרת לגמרי, פרטיות האדם. אם הלקוח מבקש בקשה שקשורה בנגישות, ויש בכך דבר שיחזור על עצמו, חלק מהשירות, ישאלו אותו האם הוא מאפשר לכם, כדי לתת שירות טוב, לציין זאת במערכת. כמובן שהמערכות אצלכם חייבות שדה שמאפשר זאת. יש ארגונים שיוצרים עכשיו את השדות האלה של הסימון, או לצורך העניין: ההתאמה נדרשת באופן שוטף.

מנקודת מבטי זה מאוד עוזר. מי ששמע את הסיפור שאני מזוהה בשופרסל כאשה עם מוגבלות. אני מבקשת תמיד שהקניות דרך האינטרנט יגיעו בבוקר, כי מסדרים לי את זה במקרר. זה מגיע תמיד ב-11 בבוקר, גם אם סימנתי 4 אחה"צ, עד כדי כך. ואם אני רוצה שירות מיוחד אני לא מספרת כל הזמן את כל הסיפור שוב ושוב. זה רשום במערכת והדיאלוג אחר לגמרי. מבקשים את אישור הלקוח, ואז ההתאמות באופן שוטף.

שאלה: אני נתקלת בסטודנטים עם מוגבלות שקופה, שלא רוצים שכל המכללה תדע שיש להם מוגבלות.

תשובה: אז תסמנו. זה עניין של בחירה. אנו רוצים לתת שירות יותר טוב וקל. אם זה לא עושה את זה, אז לא.

שאלה: הסטיגמות קיימות.

תשובה: השאלה איך מציגים את זה. אם אנו יכולים לסמן את ההטבה הנדרשת במערכת כדי שתהיה באופן שוטף, זה נשמע אחרת מאשר לכתוב: עיוור. אבל זה בא לשרת את האדם, ואם זה לא משרת אותו אז לא לעשות את זה.

אני חושבת שכל העניין של זיהוי לקוח, רצינו להעביר מהתיאוריה לפרקטיקה.

רינת, רכזת נגישות פלאפון, אנא ספרי.

שימוש במידע על מוגבלות הלקוח, למתן שירות נגיש ומשופר

רינת אלמוזלינוס, רכזת נגישות פלאפון תקשורת:

שלום, אני יכולה לשתף מניסיוני. נתבקשתי להציג את המקרה בנושא שנטע דיברה עליו, כסטדי קייס, איך זה ניתן ליישום בפועל ומה הקשיים. נראה לי ששיתוף זה יכול לתת מענה.

אני משמשת כרכזת נגישות בפלאפון יותר מ-3 שנים. עשיתי את קורס הרכזים הראשון בעמותה, ומלווה ע"י נטע בעמותה. אנו קצרים בזמן, לא אעבור על כל מה שעשינו, לפי הספר. התאמנו עצמנו במשך הזמן לפי דרישות הלקוחות.כולל הנושא שאציג עכשיו. יש דילמות בשטח, ועם הזמן אנו מתאימים עצמנו מתוך מטרה לתת השירות הטוב ביותר ללקוח.עשינו המון התאמות גם במוקד, שירות לקוחות, נציגים וגם בשירותים שלנו. כל הנציגים שלנו עברו הכשרות ועוברים הדרכה מידי שנה, השתלמויות, כולל תדריכים ורענונים בשוטף, כדי לתחזק נושא זה, וגם בגלל כל מיני פניות של לקוחות המגיעות לנציגים או אלי באופן ישיר, ואנו מתאימים בהתאם את תהליכי העבודה שלנו. אך כשלקוח מבקש מידע נגיש מסמכים, הסכמים, חשבוניות הנציגים שלנו מונחים לפי התקנות, להקריא במפגשים פרונטליים או כל פורמט נגיש אחר שהלקוח מבקש. יש פורמטים במערכת כמו PDF נגיש שיכולים להפיק לו במקום. זה פורמט PDF שלקוחות לקויי ראייה יכולים לפתוח אותו במחשביהם האישיים ויש להם תוכנות הקראה המקריאות מסך. כולל ציוד קצה. הנציגים שלנו מתורגלים ויודעים איזה ציוד קצה מותאמים לפי מוגבלות. יש סמרטפונים קוראי מסך, ויש שמקבלים מאיתנו אפליקציה מתנה, אם לא מובנה במכשיר, שהם יכולים להשתמש.

רציתי לספר על מקרים שלא היו לנו פתרונות והתאמנו עצמנו. כמו לקוח המבקש פירוט שיחות. אנו זהירים, וחייבים לוודא שמקבל המידע הוא הלקוח. הלקוח המסוים שלנו לא יכול היה לצאת מהבית, לא יכול היה לקבל את זה בדואר וביקש במייל. ואצלנו לא מוסרים פירוט שיחות במייל, בגלל הנחיות ביטחון ופרטיות. ניסינו פתרונות של מיילים יותר מאובטחים, ולא מצאנו. בסוף נסע הקב"ט שלנו עם פירוט השיחות לאדם הביתה, וידא שזה האדם שביקש, ונתן לו. אז זה פתרונות שחשבנו מחוץ לקופסה.

לקוחה נוספת, חשבונית מורכבת עם טבלאות, שלא הצלחנו להפיק בפורמט PDF נגיש, הגענו להחלטה שתקבל את החשבונית יותר גדולה, ותצליח לקרוא את זה.

אני כפופה - ברמת הארגון שלנו יש סמנכ"ל ממונה על נושא הנגישות, וזה סמנכ"ל שירות לקוחות פרטיים, חטיבה אליה אני שייכת. בעיקרון, יש בכל הנושא של עובדים, וגם תעסוקה, יש מי שאחראי על הנושא בחטיבת משאבי אנוש. מיד אגע במילה ,כי זה מתקשר לנושא.

סימון לקוחות במערכת, כפי שאמרתי, נציגינו קיבלו הנחיה, שכשמטפלים בלקוח עם מוגבלות, בכל שירות, גם במפגשים פרונטליים בסניפים וגם במוקד הטלפוני, שהלקוח מזדהה כאדם עם מוגבלות, מצהיר על כך או שרואים, אפשרנו במערכת לציין שהוא אדם עם מוגבלות, כשהנחינו אותם, שכשהם מסיימים את הטיפול הם צריכים לבקש את רשותו לסמן אינדיקציה זו במערכת. כלומר לא הגיע אלי לקוח, על כסא גלגלים, וחשבתי שיהיה לו נחמד שכל פעם שיגיע תקפוץ הנחיה למנהל הסניף שיש כסא גלגלים, כי יש לקוחות שלא רוצים ציון פרט זה במערכת. לכן הנציגים יודעים שהם צריכים לבקש מהלקוח בצורה רגישה בסוף הטיפול רשות לסמנו במערכת, במטרה להעניק לו שירות טוב יותר. הכנו דוגמת שיחה: על מנת לשפר את השירות, האם תסכים שיצויין במערכת התאמת השירות. בלי קבלת רשות מהלקוח לא לסמן זאת. ולא לציין שהוא עיוור, אלא שהוא מעוניין בהתאמות נגישות. ולברר איתו איזה התאמות הוא מבקש, ולהקל את המפגש שלו איתנו ולשפר את השירות.

זה צילום מסך. אינדיקציה זו יכולה לדבר עם מערכות נוספות. אני יכולה להוציא דו"ח עם כל הלקוחות שסימנתי עם מוגבלות שמיעה, ולדוור אליהם את השירות שלי. זה משרת אותי גם ברמה השיווקית. אם אני רוצה לספר ללקוחות עם מוגבלות בניידות שסניף בירושלים בשיפוצים והגישה אליו מוגבלת, אני יכולה לעדכן אותם.

בפועל זה קצת יותר קשה ממה שחשבנו. למרות שאנו מעדכנים ומדברים, ממש מקרים בודדים מסומנים אצלנו. או שהלקוחות לא רוצים, או שהנציגים שלנו למרות כל ההדרכות לא הציעו ללקוח את הסימון. בפועל יש 2 מגבלות האחת טכנולוגית, כי לא תמיד כל שירות יכול לצאת אוטומטית במערכת ולדבר עם האינדיקציה שאני שותלת במערכת. יש שירותים שכן. לדוגמה לקוח שרוצה חשבונית נגישה, אני יכולה להצליב בין המערכת עם האינפורמציה לבין המערכת של החשבונית. אבל אם הוא רוצה חשבונית בברייל, אני צריכה כל חודש מחדש לייצר את החשבונית ולשלוח לו.

עם כל הרצון והמוכנות, יש לנו הדרך לעסוק בנושא זה. אני שמה בכוכבית גם ברמת עובדי החברה, לא רק הלקוחות. ידוע לנו על עובדים עם מוגבלות, ואנו מנסים לרענן נושא זה אחת לתקופה.

שאלה: גם אנשים זקנים זו מוגבלות מסוימת.

תשובה: ברמת ההנחיה עבור נציגי השירות, הם מתודרכים לתת אותו מענה. למשל אדם שהצהיר על מוגבלות שמיעה או שרואים מכשיר שמיעה, הם מציעים לו להשתמש בלולאת השראה. כשרואים שאדם מתקשה לשמוע או מבוגר מציעים לו. כשרואים אשה הרה או מבוגר שקשה לעמוד באינטרקציה עם נציג השירות, מציעים לו את עמדת הישיבה.

שאלה: אדם נותן את מספר הזהות והנייד שלו, ומופנה לעמדה. איך תדעו להפנותו לעמדה נגישה אם אינו מזוהה?

תשובה: יש לנו בחלק מהסניפים דיילת, במערכת ניהול תורים אנושית. היא מזהה ומפנה. במערכת ניהול תורים אוטומטית יש כפתור בולט ואדום, במסך, וכאשר לקוח מסמן שהוא זקוק לעזרה, שהוא עם מוגבלות, הוא לוחץ על הכפתור ונשלח SMS אוטומטית לכל נותני השירות שלקוח עם מוגבלות ממתין בכניסה והם ניגשים אליו. לעוורים זה לא נותן מענה.

זה שהוא ביקש שירות נגיש בכניסה, יש גם אנשים ללא מוגבלות שלוחצים. אך בכל מקרה כשמישהו משתמש באינדיקציה זו פונים אליו.

מיכל רימון: תודה רבה, רינת.

אני שמחה להזמין את יובל וגנר, נשיא ומייסד עמותת נגישות ישראל, שכמו שאמרתי לכם מקודם, יציג בפניכם את אחד הנושאים המובילים שאנו מתמקדים בהם בכלל, נושא הטכנולוגיה בשירות הנגישות.

טכנולוגיה בשירות הנגישות – נגישות לכל בעידן הדיגיטלי והטכנולוגי

יובל וגנר, נשיא ומייסד נגישות ישראל:

שלום לכולם, לפני שאדבר על נושא טכנולוגיות, אנצל את ההזדמנות לשלב עדכונים שחשוב שתתעדכנו בהם.

חשוב שתדעו שאנו פועלים כל הזמן להשלים תקנות הנגישות בכנסת. יש תקנות שטרם הסתיימו, ואנו משלימים אותן בהרבה זמן ומאמצים.

אחד הדברים שאנו מנסים לעשות זה גם לתקן את הקיים. כולכם מכירים את תקנות נגישות השירות, ויש בהן הרבה פאקים, סליחה על הדוגריות. חייבים לשפר שם ניסוחים שיהיו יותר ברורים, וגם יש דברים שאפשר היה לדרוש פחות. אנו מטפלים בדברים אלה, מנסים לקדם זאת, זה לא פשוט. עובדים על זה הרבה.

אנו בסוף 2016. נקודת זמן קריטית לקראת 2017. לרובכם זו השנה שצריך לסיים את ההנגשות, בנובמבר 2017, הצד של הנכסים, אוקטובר 2016 אתרי אינטרנט ואפליקציות. חלקים רבים כבר היו צריכים להיות נגישות. זה הזמן לקחת כמה שעות ולעבור על כל מה שחייבים, מהחנויות, הסניפים, משרדים, מתו"ס. דרך הדרכות, תוכנית הדרכה, נהלים, אתרי אינטרנט ואפליקציות, מוקדים טלפוניים וחלופות, אירועים, הנגשת המידע. כל מה שצריך. תעברו על זה בצורה מסודרת, גם כדי שתעשו תוכנית עבודה לסיום 2017, וגם כי אתם חייבים להבין שיש פה ניהול סיכונים. אני אומר לרכזים, השותפים הכי טובים שלכם זה גם היועצים המשפטיים וגם האחראים על ניהול סיכונים וביקורת פנים, שיוודאו שתסיימו את העבודה ולא תהיו חשופים לתביעות.

מיכל, כוס מים בבקשה, כרגיל.

חשוב שלא תיחשפו לתביעה ולא לעיתונאי שכותב עליכם. תמיד עדיף לקבל ייעוץ טוב ולא לשלם לעו"ד סכומי עתק. לעבוד נכון זה בסוף מאוד משתלם.

אני רוצה לומר לכם שדובר פה עכשיו ע"י פלאפון שאין הרבה פניות לבקש מידע או הסדרים מיוחדים. יש פה שני צדדים, יש הארגונים שלכם, שאתם עושים עבודה שהיא דורשת משאבים, אנושיים, מקצועיים, כספיים, הרבה עבודה. ומצד שני יש הלקוחות. אף אחד לא מלמד אותם מה זכויותיהם בנושא נגישות. לאחרונה פרסמנו מדריך זכויות נגישות, שמטרתו לעורר מודעות בקרב הלקוחות. שיידעו מה הם זכאים ומה הם לא זכאים. זה מאוד חשוב. מה שקורה, בעולם, שמאוד מעניין, זה חשוב להגיד שבארץ לא המצאנו את הגלגל. מה שעושים פה די דומה למה שקורה במדינות מודרניות, אוסטרליה, יפן, סינגפור, ומדינות אירופאיות (אנגליה, גרמניה ספרד ועוד). יש כמה דברים שאנו יותר טובים ויש כמה דברים שאנו יכולים ללמוד. אנו לא שונים. מעניין שבחו"ל יותר ויותר מקשיבים ללקוחות. מעבר לחקיקה, עושים דיאלוג עם הלקוחות, איך הם ממליצים לשפר. לפעמים זה מה שהתקנות אומרות ולפעמים יותר. ולפעמים לא עולה כסף, רק לשמוע ולהטמיע. זה חשוב להכיר.

דבר נוסף, כשאנו מסיימים ההנגשה בה השקענו הרבה כסף, שלא נשכח לשמור עליה, לתחזקה ולהשאירה קיימת. לא להזניחה. אנו מציעים שירות חדש עכשיו, שכל הרעיון שלו לוודא שכל מה שעשיתם יישמר. לשמור על תחזוקת המבנים, לשמור על רמת ההדרכה שהדרכנו. היתה תוכנית בבוקר בטלוויזיה בערוץ 2, ביקורת על שופרסל, יינות ביתן וסופרפארם, שמכשירי קול היר לא ענו להם. זה הדרכות שירות. לשמור על מה שאתם עושים, לראות שזה בשימוש ושאתם יודעים להשתמש. אחרת תצטרכו לעשות הכל מהתחלה וזה הרבה כסף.

להרצאה עצמה אנו מתעסקים בנגישות מ-2006. אז עבר פרק הנגישות, ומאז כותבים תקנות רבות. עשר שנים מתעסקים בזה. בארה"ב כבר 25 שנה מתעסקים בזה ולא גמרו. כלומר אנו צעירים בתחום, מה שאפשר להגיד בזום אאוט. אנו כל הזמן מנגישים רטרואקטיבית, פרט לדברים חדשים. בכל היתר אנו בסוג של מרדף אחורנית לתקן. מה שעשו לא בסדר, סניף או שירות לא נגיש, מתקנים. זה מרדף של הרבה מאוד שנים. כולנו רואים את הכתובת על הקיר שהעתיד יהיה טכנולוגי. היום זה בעיקר אתר ואפליקציות. אבל תראו מה אומרים בחדשות, המכונית האוטונומית, זה אומר שעוורים ינהגו. תחשבו על זה. בינה מלאכותית, מציאות מדומה או רבודה. כולנו לא נצטרך להגיע לחנויות או לסניפים, הכל יהיה על המשקפיים שלנו, על הקירות, על מסכים. העתיד עבור אנשים עם מוגבלות הוא נפלא. איכות חייהם תגדל משמעותית. כשנפצעתי לא היה ברור אם אוכל לנהוג, ובזכות טכנולוגיות שהומצאו בנאסא, הרבה בעלי מוגבלות יכולים לנסוע בעזרת ווייס אקטיבייטד, או בעזרת ברקס חשמלי. יש פטנטים שמאפשרים. מי המציא את ה-SMS? הוא הומצא כדי לתת מענה למוגבלים בשמיעה, והיום הוא משמש את כולנו. הטקסט אין בריף שהומצא לבעלי לקויות ראייה, משמש את כולם. בעתיד לא נכתוב, הכל נקריא.

אנו מזהים הזדמנות היסטורית, נוודא שהעתיד הזה יהיה נגיש. מה זה אומר לגביכם? אתם שומעים על הבנקים שסוגרים סניפים. (חשבתי שהיא רוצה להחליף אותי). מה זה אומר? שהכל הופך לדיגיטלי. החברות שלכם, הרבה מהן מעבר לכך שצריך להנגיש אתרי אינטרנט ואפליקציות ומכשירים אוטומטיים, שיודעים איך לעשות את זה, אתם צריכים לשים לב שכל פיתרון טכנולוגי שאתם מפתחים במטרה לחבר ביניכם לבין לקוחותיכם, חייב להיות נגיש. א' כדי שלא תפסידו לקוחות, וב' כדי שאנשים עם מוגבלות לא יצאו מחוץ לתמונה. דוגמה לכך, מדברים היום הרבה, יש פה אנשים מרשויות מקומיות? מדברים היום על ערים חכמות. מה זה? הרבה מדברים על המון מערכות שיאפשרו למנהלים לקבל החלטות יותר טובות איך לעבוד. זה לא רלוונטי, למעט המקרה שמעסיקים יותר ויותר אנשים עם מוגבלות. אם אדם לא רואה או בלי ידיים עובד בארגון והקמתם מערכת שהוא לא יכול להשתמש בה, אז הוא לא יכול לעבוד. מערכות בין הארגון לבין הלקוח זה קריטי שיתאפשרו לכל הלקוחות. נניח רשות מקומית מייצרת אפליקציה שנותנת מענה על חניות. במצב כזה, אנו רוצים שהאפליקציה תהיה שימושית גם לאנשים עם מוגבלות, מוגבלות בידיים, מוגבלות פיזית, ומוגבלות ראייה, למרות שהוא לא נוהג, כי בקרוב הוא כן יוכל לנהוג. וגם נדאג שהאפליקציה תתן מידע איפה יש חניות נכים ואיזה פנויות. זה דוגמה למערכת שמנגישים לכולם.

מדברים היום על ארנק חכם. זה מדהים בשבילי. אני לא יכול להוציא היום ארנק ולשלם, צריך לבקש עזרה. תחשבו שזה יהיה דרך הטלפון, ובלחיצת כפתור נוכל לשלם. העוורים מתלוננים שלא יודעים איזה שטר יש להם ביד וצריכים להפעיל אפליקציה כדי לדעת. הטכנולוגיה תפתור להם את הבעיה.

מה לגבי כלבי נחייה לעוורים? תם העידן. אפליקציה תעשה פי 10 יותר טוב מכלב. היא תגיד אם יש מכשולים, איזה חנות יש מימין, יש כספומט משמאל, כמה כסף אתה רוצה להוציא. אתה רוצה להזמין מונית? נודיע לנהג שיצא ויעזור לך, שהנהג יזמין לך מונית עם רמפה לכסא גלגלים. בקיצור, העתיד הוא בטכנולוגיות וההזדמנות היסטורית. אנו יושבים עם המשרד שבתוכו יש פרויקט ישראל דיגיטלית, להפוך את ישראל נגישה טכנולוגית, ומובילה בעולם. זו הזדמנות חד פעמית שנוכל לדאוג לעתיד יותר נוח ונגיש לאנשים עם מוגבלות. זה אתגר שילווה אותנו בשנים הבאות, עוד נלמד אותו בהמשך. ומה שמעניין, במרץ, ב-19.3.2017, נייחד את הוועידה השנתית לטכנולוגיות בשירות הנגישות. המוטיב שיוביל את הוועידה, זה האלמנטים שישתלבו בכל נושא הנגישות. זה מבחינתנו וועידה חדשנית. לא נתעסק בשוטף, אלא בתכנים שלא שמענו עליהם ומרתקים.

בנימה זו אסיים ואגיד לכם שאני מאוד מעריך שמצאתם את הנכונות לבוא ולהגיע לכנס ביום כה קשה, ללמוד ולהשתפר כי שם המשחק בסוף להיות בני אדם, להוביל את התהליכים וגם להתמקצע וללמוד ואנו חושבים שזה מרכיב קריטי בתהליך ומעריכים מאוד את העבודה שאתם עושים כל אחד בארגונו. זה בעיני מקסים וחשוב. אני מודה לכם, תודה רבה.

מיכל רימון: 2 דקות ועדכון.

התאריכים הם 19-21.3.17. זו ועידת נגישות ישראל החמישית. ב-19 לחודש יהיה אחה"צ בדיויד אינטרקונטיננטל טדקס ראשון בעולם שעוסק רק בנגישות. אם יש לכם דברים מעניינים טכנולוגית, כל מיני פתרונות דיגיטליים שיש לכם, צרו קשר ונשמח להציג דברים שיגיעו מישראל.

לסיכומים, למדנו פה הרבה דברים. נשלח לכם התמלול. אני מזכירה לכם שמעכשיו עד הפעם הבאה שניפגש זה הזמן לשאול שאלות. נדאג לשלב זאת בכנס הבא. אחת השאלות זה הסרטונים. מדובר על כתוביות בסרטונים ולא הנגשה לעוורים עם תיאור קולי. זו הזדמנות. חלק פנו. אין לנו הרבה, מי שרוצה לנצל זו ההזדמנות.

תודה לחסויות שנטלו חלק, אין לי ספק שרבים יהיו אצלנו בוועידה החמישית. ארגון מהלב, אורטופון, אלפקס, אייל ציפויים, סדן מעלונים, רייטהיר. תודה לאיקאה שתמיד מרימים הכפפה ומסייעים. תודה ליעל, אחלה, אני ממש מאחלת לך בהצלחה. כמובן תודה לכם שנשארתם עד עכשיו.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד