סיכום כנס עורכי דין הנגשת אתרי אינטרנט 29.5.2016

 
 
למעלה: יובל וגנר מרצה. למטה: קהל המשתתפים בכנס

כנס מקצועי לעורכי דין וליועצים משפטיים התקיים ב-29.5 ביוזמת נגישות ישראל ובשיתוף לשכת עורכי הדין, איגוד האינטרנט הישראלי ונציבות השוויון, בנושא חובת הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות.

 

*התמליל המלא של הכנס מצורף כקובץ בסוף הסיכום.

ברכות

שר המדע והטכנולוגיה מר אופיר אקוניס (באמצעות סרטון וידאו):

ציין כי הנגשה עבור אנשים עם מוגבלות, הן פיזית והן טכנולוגית היא אחד היעדים החשובים ביותר בממשלה זו.


ח"כ נורית קורן:

הדגישה כי השדולה לאנשים עם מוגבלות בכנסת תקיים השנה כנס עבור אנשים עם מוגבלות בכנסת.
חברת הכנסת ציינה עוד כי אין שום תירוץ שאדם עם מוגבלות לא יוכל להשתתף בכל פעילויות החיים ועלינו לעודד בעלי עסקים להנגיש את האתר שלהם. זהו איננו חלום רחוק ועל כל האתרים להיות נגישים טכנולוגית כבר ממש בקרוב.

עו"ד אפי נווה, יו"ר לשכת עוה"ד:

ציין כי לשכת עוה"ד שותפה מלאה של עמותת נגישות ישראל לאור פעילותה המהותית והחשובה. זו אג'נדה חברתית ועיקר המעורבות של הלשכה בכנסת עניינה גם בעניינים חברתיים שלאו דווקא קשורים לעורכי הדין. החשיבות היא בכך שיש ללשכה זכות סטטוטורית להגיב להצעות חוק וליזום הצעות חוק.
כן הדגיש כי כל הכנסים והוועידות של לשכת עוה"ד מונגשים. ללשכה קיימת אמנת השירות שכל בעל עסק יהיה צריך להנגיש את עסקו עבור אנשים עם מוגבלות.

יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט:

ציין כי האיגוד שם לו למטרה לדאוג לנגישות עבור אנשים עם מוגבלות במרחבי האינטרנט ובעבודה משותפת יחד עם כל בעלי העניין כגון: הנציבות, עמותת נגישות ישראל, מפתחים ועוד, רוכזו שאלות ובעיות מהותיות שעלו מהשטח, על מנת להגיע לאיזון הנכון להנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות בהתאם לדין הקיים. עוד הדגיש כי כאשר האינטרנט איננו נגיש, קיימת פגיעה בחופש התנועה ברשת.

יובל וגנר, נשיא ומייסד עמותת נגישות ישראל:

ציין כי נגישות זו התמדה של שנים ביצירת מודעות וחקיקה. בארץ ובעולם, מתקנים היום את מחדלי העבר, מאחר ובעבר היה נהוג שאנשים עם מוגבלות ישבו בבית ולא יצאו לפעילויות. כן הדגיש כי תפקידם של עו"ד ויועמש"ים הינו קריטי בהעברת המידע ללקוחותיהם והטמעת הנגישות באתרים ובאפליקציות שלהם.


הרצאות

שם ההרצאה: אתר נגיש מהו?
המרצה: אלון זכאי, מייסד ומנכ"ל חברת A2Z שיווק באינטרנט:

כשמנגישים אתרי אינטרנט, עוזרים לקדם את האתר גם במנוע החיפוש של גוגל.
אתר נגיש, הוא אתר שמאפשר לכל אחד ואחת לגלוש, לקבל מידע ולבצע פעולה בכל החושים שיש לו. הנגשת האתר יכולה לסייע לאנשים עם מוגבלות בשמיעה, ראייה, קוגנטיבית, בעיות קשת וריכוז, מבוגרים ולמעשה לכולם.
התקן אומר שאתר נגיש מאפשר לגלוש ללא עכבר בכלל אלא באמצעות לחיצה על מקש פשוט בכל מקלדת רגילה.
עיוור או לקוי ראייה שגולש באתר, ונתקל בתמונה שעדיין לא כ"כ נגישה, ובמידה ואין מידע טקסטואלי בע"פ אודות התמונה, לאותו אדם אין מושג מה רצו לומר בתמונה ואת הקשרה. תמונה שמעבירה מידע חייבת בחלופה טקסטואלית ותמונה שמעבירה אווירה איננה מחויבת בהנגשה ע"פ חוק. עבור אנשים עם מוגבלות רצוי להנגיש גם תמונות אווירה, על מנת שיהיה להם רצף והבנה באתר.
קיימת אבחנה בין הנגשת טקסט חי, ניגודיות בין צבע פונט לצבע רקע, תנועה במסך, מילוי טפסים, קבצים ועוד. יש לבצע חלופה טקסטואלית. אז מה למעשה נדרש להנגיש?
אתר אינטרנט דסקטופ, אתר אינטרנט מובייל, דפי נחיתה, ומיניסייטים, סרטים, קול, תמונות וכל מסמך שעולה לאתר.
ההנגשה מתבצעת נכון לאותו מועד. לאחר שכבר הנגשנו מה נדרש לבצע?
העלאת תכנים ותמונות נגישים, יצירת לינקים, מולטימדיה ווידאו ואודיו, העלאת רכיבים צד שלישי והעלאת קבצים ומסמכים נגישים, על מנת לשמור על רצף הנגישות.


שם ההרצאה: החשיבות העסקית חברתית בהנגשת אתרי אינטרנט

שם המרצה: יובל וגנר, נשיא ומייסד, עמותת נגישות ישראל

בישראל חיים כמיליון ושש מאות אלף אנשים עם מוגבלות. הנגשת המבנים והשירותים עבורם רק תגדיל את כוח הצריכה שלהם ותגדיל את הרווח עבור בעלי עסקים.

הנגשת אתר האינטרנט עבור אנשים עם מוגבלות תגרום לגידול בכמות הגולשים, שיפור בחשיפה במנועי חיפוש
SEO, תביא לשיפור ברווחיות, שיפור בשביעות הרצון, שיפור התדמית הארגונית, תיצור אחריות תאגידית, הנגשה היא תנאי סף במכרזים, עמידה בחקיקת הנגישות, ניהול סיכונים נכון / הימנעות מתביעות.

כל העולם נמצא במהלכי חקיקה המחייבת הנגשת לפי ה W3C. לראשונה מדינת ישראל במצב מוביל. בכל יום מפותחים ומשתפרים הכלים המסייעים בהנגשה כך שזו תהיה יותר קלה וזולה ליישום בעתיד. בכל מהפכה יש קשיים ומתנגדים, אבל המטרה תושג!


שם ההרצאה: חשיבות תפקידו של עורך הדין והיועץ המשפטי בתהליך הטמעת הנגישות

שם המרצה: ח"כ קארין אלהרר, עו"ד

מה מסתתר מאחורי הנגישות? היכולת של כל אדם להיות חלק מהדבר הזה שקרוי חברה.

כעו"ד ויועצים משפטיים, יש להכיר את החוק והתקנות על בוריים כדי להיות שומרי הסף עבור החברה, מאחר ונגישות מאפשרת לכל אדם להשתלב בחברה, בחברה העסקית ולאוכלוסייה חדשה להיות לקוחות החברה. המרחב הציבורי בזמן האחרון הוא בעיקר וירטואלי. כדוגמה: תשלום של חשבון ארנונה באינטרנט. במידה והאתר לא נגיש, לא כל אחד יכול לבצע פעולה פשוטה ובסיסית זו כיום. תפקיד עוה"ד לעדכן את לקוחותיו כי לא כל האנשים יכולים לקחת חלק בפעילות זו או אחרת.

המחויבות כעו"ד היא להתעדכן גם בתקנות הנגישות ככל חוק או תקנה אחרים. התקנות מחייבות כל אחד ואחת במרחב הציבורי העסקי האינטרנט אמור להיות המרחב הכי נגיש עבור אנשים עם מוגבלות שמבצעים רכישות ומתעדכנים דרכו ככל אדם אחר. 
 

שם ההרצאה: עיקרי החובות בתקנה 35 – סקירה משפטית

עו"ד מיכל שיק הר-טוב, מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת נגישות ישראל:

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות חוקק בשנת 1998 כשפרק הנגישות התווסף בשנת 2005.
תקנות נגישות השירות נכנסו לתוקפן באוקטובר 2013 וביניהן תקנה 35 לעניין הנגשת אתרי אינטרנט.
התקן הישראלי 5568 אימץ את התקנן הבינלאומי ה- WCAG בשינויים מסוימים.


אתר אינטרנט נגיש זה התשתית, הפרסומות אך לא רק. תמונות, סרטונים, דפים מסמכים, וכל מידע המועבר באמצעות האינטרנט. התקנה דורשת נגישות ברמה של
AA.
אילו אתרים נדרשים להיות נגישים? אתר שנותן שירות ציבורי או אודות שירות ציבורי.
יש 2 תנאים שצריכים להתקיים:

  1. במידה ואתה נותן שירות לפי התוספת הראשונה או השנייה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
  2. שירות הניתן ע"י גוף ציבורי בהתאם להגדרה בסעיף 5 לחוק.
    קיימת גם הגדרה של רשות ציבורית, זה רלוונטי לגבי פטור נטל כלכלי כבד מידי שאינו יכול לחול על רשויות ציבוריות. 
    השירות שניתן / מיועד לציבור בלתי מסוים.

שני תנאים אלה, צריכים להתקיים במצטבר על מנת לוודא האם נדרשת נגישות באתר או א לאו. הנציבות מעודדת לכך שרוב האתרים יהיו נגישים, יש לבחון כל מקרה ומקרה באופן פרטני.

שירות שנותן הכשרות מקצועיות לקורסים, אנחנו לא יודעים למי ההכשרות מיועדות ועל כן נדרשת נגישות.

מידע אודות השירות הציבורי: כל הפרטים המופיעים באתר, כגון שעות פעילות, השירות שניתן במקום ועוד נדרשים להיות נגישים, ככל שעונים על 2 התנאים במצטבר.

עמדת הנציבות לעניין הנגשת אתרים ואפליקציות בסלולר ובטאבלטים היא כי הם נדרשים להיות נגישים כמו כל אתר אינטרנט לפי תקנה 35 והתקן ככל שניתן. במידה וקיימת מגבלה טכנולוגית, יהיה פטור טכנולוגי.

על מי חלה חובת ההנגשה? בעלי השירות, המחזיק / המפעיל של האתר.

הסכם ההתקשרות מול בונה אתרים / יועץ טכנולוגי הינו קריטי לעניין זה על מנת לוודא איזו אחריות בהנגשה חלה עליו לעניין חלוקת האחריות.

מה לגבי תכנים של צד ג'? לינקים לצד ג' או שהציבור יכול להכניס חומרים, על מי חלה ההנגשה? עמדת עמותת נגישות ישראל – אין להחיל את החובה על בעל האתר אלא אם השימוש שנעשה בחומרים של צד ג' הוא חלק מהותי מהשירות וקריטי למתן השירות שהוא נותן.

קיימת חובה לבצע בדיקה של האתר באמצעות טופס בדיקה שנמצא באתר של הנציבות. מומלץ לבדוק באמצעות אנשי מקצוע, אנשים עם מוגבלות ועוד.

פרסום – התקנות מחייבות את פרסום הסדרי הנגישות במקום ובאתר עצמו באמצעות הצהרת נגישות.

לא קיימת חובה לתו אתר נגיש אך חשוב שיודגש באתר באופן בולט כי הוא הונגש עבור אנשים עם מוגבלות . כל שינוי / תוספת חייבים לעמוד בדרישות הנגישות גם לאחר הנגשת האתר.

ניתן לפנות בשאילתות לנציבות לעניין צווי נגשות, פטורים, תחולת מקום / שירות ציבורי.

כל אתר שעלה לאחר אוקטובר 2015 כבר צריכים להיות נגישים.

כל אתר שהיה קיים לפני מועד זה צריכים להיות נגישים עד לאוקטובר 2016.

כל תוספת לאתר קיים כבר עכשיו צריכה להיות נגישה – כאן לעיתים קיימות בעיות טכנולוגיות, לעיתים מדובר בתוספת של מסמך שניתן ויש להנגישו אך התשתית אליו אינה נגישה. יש להנגיש ככל הניתן ובכל מקרה האתר כולו נדרש ממילא להיות נגיש עד לאוקטובר 2016.

קיימות סנקציות פליליות הכוללות קנסות בגין הפרת צו נגישות וקנס נוסף לכל יום שבו נעברת העבירה. לתאגידים הסנקציה הינה כפולה. קיימת אחריות אישית לנושאי משרה.

עוולה אזרחית בסך של 50,000 ₪ צמודים למדד משנת 2005 שעומדים כיום על כ- 63,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

מקצת הבעיות העולות מהתקנות והתקן:

זמן היערכות לא ריאלי

דרישת הנגשה רחבה וחלה כמעט על כל האתרים

מורכבות בהנגשת מסמכים הן מבחינת כמות והן מבחינת הנגשה רטרואקטיבית של מסמכים ישנים.

מורכבות בהנגשת סרטונים

אחריות צד שלישי

הנציבות נתבקשה להכניס לרביזיה הקלה על הנגשת מסמכים וסרטונים.


שם ההרצאה: נגישות אינטרנט-מגמות עתידיות והצעות לתיקון תקנה 35

עו"ד ערן טמיר, ממונה לשכה משפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:

הנציבות הוקמה מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והיא הרגולטור בנושא הנגישות.

להלן עיקרי המחשבות והרצונות שעומדות מאחורי שינוי תקנה 35. הדברים האמורים אינם מאשרים את העתיד לקרות, אלא כדי הצגת העקרונות והרעיונות שעליהם יש לבטים והתחבטויות. חשוב לציין כי זהו תחילת תהליך לשינוי התקנה, זהו תחילתו של תהליך התייעצות והנציבות איננה המחוקק. הדברים שיעלו בהרצאה זו, הם עיקרי אותה הרביזיה / הרעיונות שמעוניינים להוציא החוצה לשינויים. עד שלא יתבצעו השינויים בתקנה, התקנות הקיימות אלו הן התקנות המחייבות.

שינויים והתאמות רצוי לערוך קודם כל בתקן מאחר ונקודת המוצא היא הסתמכות על התקן.

החקיקה איטית מהשינויים הטכנולוגיים, על כן השיטה היא לעמוד בתנאי התקן, במידה ויידרשו שינויים בתקנת, יבוצעו לאחר מכן.
נושאים להתייחסות ברביזיה:
חומרים ישנים

הנגשת מדיית תלוית זמן

נטל כבד לנותני שירות "קטנים"

גרפים ואינפוגרפיקות

לוחות הזמנים להנגשה

הקושי בהנגשה של 100% מהאתרים.

יש לבצע אבחנה בין התשתית לבין האתרים והאפליקציות.

אבחנה בין תוכן חדש לתוכן ישן.

אבחנה בין שירותים חיוניים וציבוריים שניתנים לאזרחים.

התייחסות נפרדת לפטור טכנולוגי

והבנה שמרחב הרשת לא פחות חשוב מהמרחב הציבורי הפיזי וכי יש לקיים איזון בניהם.

גם פישוט לשוני יירד.

אם סרטון כבר הונגש בעבר עם כתוביות הוא יועלה עם אותה הנגשה אלא אם כן יש בעיה טכנולוגית.

חומרים ישנים – התשתית נדרשת להיות נגישה. גם טפסים שהם חלק מן השירות צריכים להיות נגישים. בנוסף לפי תקנה 29 יכול להגיש בקשה להנגשה.

חומרים חדשים מאוקטובר 2015 יידרשו להיות נגישים. ישנים לא למעט אם הוגשה בקשה פרטנית.

עסקים קטנים עד חצי מיליון יקבלו פטור אוטומטי. השאלה איזו אלטרנטיבה ניתנת במקרה כזה האם הפטור הזה הוא גורף רק על קיימים?

גרפים ואינפוגרפיקה – מאוד קשה להנגיש. יידרש תקציר טקסטואלי מה מתואר. יש שאלה מה צריך להיכנס לכזה תקציר.

לוחות זמנים – נבחנת אפשרות להאריך בעוד שנה. בתנאי שהחייב עמד בדרישות מינימאליות כדי להתחיל את התהליך.

הכרה בהבנה שלהנגיש אתר במאה אחוז זה בעייתי.

דיוור במיילים – כל שירות שנמצא באינטרנט יידרש להיות נגיש במסגרת הרביזיה . גם מיילים.

יש עוד נקודות וחשוב לעקוב.


שם ההרצאה: פטורים והקלות

שם המרצה: עו"ד איתן עמרם, סגן ממונה מחוז מרכז-לשכת עורכי הדין, ממונה נגישות וקידום זכויות אנשים עם מוגבלות

קיימים הן בתקנה 35 והן בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פטורים והקלות בביצוע החובה להנגשת אתרי אינטרנט: 

  1. פטור בשל אי היתכנות טכנולוגית – למשל כשהשינוי מחייב פיתוח חדש
  2. מתן חלופה לביצוע קונטרסט (ניגוד גוונים)- שימוש בניגוד גוונים מינימלי
  3. הקלה בביצוע חלופה למדיה תלוית זמן - אספקת חלופה לתוכן שמיעתי/ חזותי, בהקדם
  4. מי שביצע התאמות עד 10/14, חויב רק ברמה A - כל תוכן חדש שנוסף לאחר אוקטובר 2015 חייב בנגישות ברמה AA. הקלה זו מיועדת רק למגזר הפרטי.
  5. פטור מפישוט לשוני - סעיף מיותר! 
  6. פטור בשל נטל כבד מדי - הגשת בקשה לקבלת הפטור מהנציבות. פטור לעסק פרטי שמחזור העסקים שלו עד 500,000 ₪ במשך 3 שנים האחרונות - הפטור אינו גורף. הפטור יכול שיהיה גם עקב מורכבות טכנולוגית. מיועד רק למגזר הפרטי.
  7. פטור בשל שינוי יסודי במהותו של שירות ציבורי
  8. פטור הנציב - התמוטטות כלכלית - רק למגזר הפרטי
  9. פטור הנציב לרשות ציבורית -מחמת חוסר סבירות תקציבית כלכלית - הפטור לא יחול על: משרדי ממשלה; הכנסת; צה"ל; משטרת ישראל; ההסתדרות הציונית העולמית; הסוכנות היהודית לארץ ישראל;מוסד חינוך רשמי; מקום שניתן בו שירות בריאות ממלכתי,בנק ישראל, יד ושם, מד"א, המוסד לביטוח לאומי, מכון התקנים, רשות הדואר, רשות שדות התעופה, תאגיד השידור הישראלי, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שירות התעסוקה.
  10. פלטפורמת רשת חברתית.

שם ההרצאה: פרסום הסדרי הנגישות באתר אינטרנט

שם המרצה: נטע רוטמן, מנהלת מח' ייעוץ לנגישות עמותת נגישות ישראל

הסדרי הנגישות הן הפיסיים והן השירות נדרשים להיות מפורסמים באמצעי המדיה השונים וגם באינטרנט.
בנוסף נדרש לפרסם באינטרנט במקום בולט לעין כי אתר האינטרנט הונגש ומומלץ לפרט בהצהרת הנגישות:
  1. הסבר קצר - מה זה בכלל "אתר נגיש"?
  2. מדריך למשתמש עם מוגבלות:
    התקנת טכנולוגיות עזר
    שימוש בעזרי נגישות בדפדפן או במערכת הפעלה, או שימוש בעזרי נגישות באתר עצמו.
    המלצות לאופן גלישה באתר לכל סוג של מוגבלות - עיוורים, לקויי ראייה, לקויי שמיעה, מתקשים בהקלדה ו/או שימוש בעכבר, מתקשים בקריאה/ כתיבה.
  3. הצהרה על תאימות /או אי תאימות לעזרים, תוכנות, דפדפנים ומערכות הפעלה.
  4. הצהרה על כל מגבלות הנגישות של האתר (מה לא נגיש באתר)
  5. דרכי התקשרות עם עורך / מנהל האתר
  6. רמת הנגישות
  7. אופן בדיקת האתר: דפדפנים , תוכנות TTS
  8. התאריך בו הצהרת הנגישות עודכנה לאחרונה 
  9. קישור לפרסום הסדרי הנגישות בכלל של הארגון.

שם ההרצאה: טכנולוגיות מסייעות, הצגת חידושים טכנולוגיים שאנשים עם מוגבלות עושים בהם שימוש לגלישה באתרי אינטרנט

שם המרצה: אורית גרינשטיין, מומחית בטכנולוגיה מסייעת, מרפאה בעיסוק ומורשת נגישות השירות

הסבירה מהן טכנולוגיות מסייעות וכיצד מיושמות הלכה למעשה.

 

פאנל שאלות ותשובות

 

שאלה: לאחר ביצוע ההנגשה, איך ניתן לדעת שאכן עומדים בכל דרישות הנגישות?
תשובה: (עו"ד מיכל שיק הר-טוב, מנהלת המחלקה המשפ' בעמותת נגישות ישראל) יש לוודא שעומדים בדרישות החוק והתקנות מול אנשי מקצוע, יש לדאוג שהאתר יהיה מתוחזק גם לאחר הנגשתו, יש לוודא שכל תוכן שעולה לאחר הנגשת האתר, עולה כשהוא עבר תהליך ואישור הנגשה, יש להכניס נהלי עבודה על מנת שנגישות האתר תישמר, יש לפעול בהתאם לטפסים המופיעים באתר הנציבות, יש לבצע בדיקות וכדומה.

שאלה: בהנחה ואתר מסוים מונגש במלואו והוא מחזיק מרכז תמיכה טלפוני לכל בעיה ו/או פניה בקשר לכניסה ו/או גלישה ו/או ביצוע תשלומים באתר, איך ניתן לחזור לאדם עיוור למשל? מה מחויבים ברמת ההנגשה במצב כזה?
תשובה: (עו"ד ערן טמיר, ממונה מחלקה משפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) תקנות נגישות השירות נותנות מענה בנושא זה, וגם באתר הנציבות תוכלו למצוא מידע רב בנושא. תקנות נגישות השירות, דורשות בין היתר גם הדרכה לעובדים, על מנת שיקבלו כלים כיצד לתת מענה נגיש לאנשים עם מוגבלות. גם התומכים הטכניים צריכים לעבור הכשרה זו על מנת לתת מענה נגיש והולם.

 

שאלה: האם יש גוף שמאשר שהאתר נגיש?

תשובה: (עו"ד מיכל שיק הר-טוב, מנהלת המחלקה המשפ' בעמותת נגישות ישראל) החוק לא מגדיר גוף כזה או אחר המאשר אתר נגיש.

שאלה: האם הרגולטור אוסף מידע ויודע מי צריך להיות נגיש?
תשובה: (עו"ד מיטל גרייבר יועמ"ש איגוד האינטרנט הישראלי) התשובה היא לא. אין רשימה, אך נכון להיום, כל אתר שפונה לציבור הישראלי, צריך להיות נגיש.

 

שאלה: האם התקן מחייב הנגשת אפליקציות?
תשובה: (עו"ד איתן עמרם, סגן יו"ר מרכז ואחראי על אנשים עם מוגבלות בלשכת עורכי הדין) יש את התקן הישראלי הקובע את הכלים להנגשה בישראל, ההנחיות שלו נלקחו מהתקן הבינלאומי. יש כלים אך הם אינם סופיים.
(טוביה שיינפלד, מומחה להנגשת אתרים) לעניין הנגשת אפליקציות, ממליץ להיצמד למסמכים של אפל וגוגל וסביר להניח שיספק.
(עו"ד ערן טמיר, ממונה מחלקה משפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) אפליקציות צריכות לעמוד פונקציונלית בהנחיות התקנות, אין תקן בינלאומי להנגשת אפליקציות ובכל מקרה, ניתן לפנות בבקשה לפטור במידה ולא ניתן להנגיש באמצעות המסמכים של אפל וגוגל.
(עו"ד איתן עמרם, סגן יו"ר מרכז ואחראי על אנשים עם מוגבלות בלשכת עורכי הדין) כמו כן, יש להיצמד לאפשרויות ההנגשה שהמכשיר נותן.
(טוביה שיינפלד, מומחה להנגשת אתרים) להלן 3 הנקודות העיקריות מבחינה טכנית שסביר להניח שיעמדו בדרישות כרגע:
1. לכל מובייל יש תמיכה לקורא מסך.
2. לא לחסום את הגדרות הנגישות.
3. לוודא שהכל עובד במקלדת.


שאלה:
מהי השפה הרשמית להנגשה באתרי אינטרנט? ואם אפשר להכניס לרביזיה של התקנות הנחיה מפורטת לכך?
תשובה: (עו"ד ערן טמיר, ממונה מחלקה משפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) כרגע העמדה היא עברית וערבית. נעלה לדיון את נושא השפות בישיבה על הרביזיה בתקנה.
(עו"ד מיכל שיק הר-טוב, מנהלת המחלקה המשפ' בעמותת נגישות ישראל) הנושא נתון לפרשנות של בתי המשפט, ברגע שיגיע מקרה כזה לפתחם.
(עו"ד מיטל גרייבר יועמ"ש איגוד האינטרנט הישראלי) מה שחשוב זה שבמידה והאתר פונה לקהל הישראלי אז לעניות דעתי האתר צריך להיות נגיש, הקהל הוא זה שרלוונטי ולא השפה.

 

שאלה: האם באתר צל נדרש שהיה כל המידע שנמצא באתר הרגיל?
תשובה: (עו"ד ערן טמיר, ממונה מחלקה משפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) המעבר לגרסה נגישה צרכה להיות מכובדת ונגישה ולא לזרוק לשם סתם טקסטים וכותרות. אין לכך אזכור בתקן.

שאלה: מבקש לקבל הסבר לגבי אכיפה וסנקציות?
תשובה: (עו"ד ערן טמיר, ממונה מחלקה משפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) על מנת שהנציבות תגיע למצב זה, היא תבחין באתר שאיננו נגיש, תשלח מכתב לארגון ו/או בעלי האתר על מנת שינגישו, יש לכתוב לנציבות מכתב תשובה. הנציבות יכולה להוציא צו עם לו"ז מספק להנגשה ורק במידה ולאחר כל התהליך הנ"ל הארגון יפר את הצו, אז ניתן להגיש כתב אישום לביהמ"ש. לא רואה כיצד זה מגיע לכדי כתב אישום מאחר ויש תהליך שלם לפני כן, אך החוק והתקנות מאפשרים להגיע לכדי כך.
(עו"ד מיטל גרייבר יועמ"ש איגוד האינטרנט הישראלי) בפן האזרחי יש גם את הנושא של תביעות ייצוגיות, בהן הנציבות צריכה להיות מיודעת, ועניין נוסף הוא הגשת תביעה ללא הוכחת נזק שהציבור עשוי לנצל.

 

שאלה: איזו הנגשה חלה על אתרי אינטרנט של המוסדות להשכלה גבוהה?

תשובה: (עו"ד ערן טמיר, ממונה מחלקה משפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) התקנות ששייכות להנגשת שירותי ההשכלה הגבוהה כרגע עדיין לא נכנסו לתוקף, לכן אין עדיין חובת הנגשה. הן אושרו ממש לפני פסח וממתינות למדפיס הממשלתי, לאחר מכן תפורסמנה ותכנסנה לתוקף. הן מתייחסות לנושא ומפנות ספציפית לתקנה 35 בתקנות נגישות השירות בתוספת פטורים קלים.

 

שאלה: האם מיניסייט (אתר קצר מועד) נדרש להיות נגיש? והאם דיוור במיילים נדרש להיות נגיש?
תשובה: (עו"ד מיכל שיק הר-טוב, מנהלת המחלקה המשפ' בעמותת נגישות ישראל) אתר מיניסייט נדרש להיות נגיש גם אם הוא קצר מועד. יש אפשרות לבצע חלופה טקסטואלית לפי התקן הבינלאומי ובמצב זה צריך שיהיו 2 אתרי מיניסייט. לעניין השאלה השנייה, כיום אין חובה חוקית להנגיש דיוורים במיילים.
(עו"ד ערן טמיר, ממונה מחלקה משפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) זה תלוי לאיזה דיוור מתכוונים, ניתן לפנות בשאילתה לנציבות ולקבל מענה ספציפי ותלוי מקרה, בכל מקרה אנו מתכוונים להכניס ברביזיה הבהרה בנושא.


שאלה:
האם יש תאריך רטרואקטיבי ממתי נדרש להנגיש מסמכים באתר? המדובר בעלויות גבוהות מאוד.
תשובה: (עו"ד ערן טמיר, ממונה מחלקה משפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) זו הצהרת כוונות וכרגע החקיקה הקיימת היא זו שמחייבת ולכן כיום יש להנגיש את כל המסמכים שנמצאים באתר רטרואקטיבית. אנו נבקש ברביזיה לבצע הבחנה בין אוקטובר 2015 כאשר כל מסמך שעלה לאתר ממועד זה ואילך צריך להיות נגיש וכל מסמך שעלה לאתר לפני מועד זה, יהיה צריך להיות נגיש בהתאם לבקשת אדם עם מוגבלות בלבד ולא באופן אוטומטי. שוב, הכל תלוי באישור הכנסת ושינוי התקנה, עד אז כל המסמכים צריכים להיות נגישים.

 

שאלה: מה ההבדל בים רמה "AAA" לרמה "AA"?
תשובה: (טוביה שיינפלד, מומחה להנגשת אתרים) אין חובה להנגיש ברמה של "
AAA", אך חלק מהדרישות ברמה כזו, זה תרגום לשפת הסימנים בכל סרטון וידאו, שינוי פונטים, שינוי צבעים, אפשרות ליצור חלופה לראשי תיבות, פירוש וניסוח מילה שיש לה כפל משמעות.

 

 

  התמליל המלא של הכנס
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד