החל מה - 25/10/2015 כל אתר אינטרנט או יישום חדש וכל תוספת של עמוד שיוספו לאתר קיים חייב להיות נגיש לאנשים עם מוגבלות.

א. רקע

1. קיימת כיום בישראל חובה לבצע התאמות נגישות באתרי אינטרנט מכוח תקנה 35 לתקנות נגישות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג – 2013 (להלן: "תקנות השירות"). מדינת ישראל הצטרפה למעשה למדינות המובילות בעולם בהם קיימת חקיקה המחייבת הנגשת אתרי אינטרנט.

ייחודה של החקיקה הישראלית הינה שחובת ההנגשה חלה על מרבית אתרי האינטרנט בארץ.

התקנה מחייבת את הגופים שלהלן:

א. מי שמספק שירות ציבורי לציבור;

אתר שמתקיימים לגביו שני התנאים המצטברים הבאים, נדרש להיות נגיש:

(1) השירות שניתן באתר עונה להגדרה של "שירות ציבורי";
ההגדרה של "שירות ציבורי" קבועה בסעיף 19 י' לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998 (להלן: "חוק שוויון") וכוללת את אחד או יותר מאלו:
א. שירות הניתן באינטרנט ומנוי ברשימת התוספת השנייה לחוק שוויון כגון: שירות מסחר, בריאות, תרבות, רווחה, פיננסי, ספורט ועוד;
ב. שירות הניתן באינטרנט על ידי גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון : משרד ממשלתי, רשות מקומית, כנסת ועוד;
ג. שירות הניתן באינטרנט במקום ציבורי כאשר ישנה הפנייה לרשימה המפורטת בתוספת הראשונה לחוק שוויון כגון: משרדים, בתי קולנוע, מסעדות, חנויות, בנקים, מרפאות ועוד (וראו בהרחבה בתוספת הראשונה לחוק שוויון).

1. זמן ההערכות ליישום התקנות אינו ריאלי
אנו סבורים כי זמן ההערכות שנקבע בתקנות אינו ריאלי ונדרש פרק זמן נוסף לביצוע הטמעה ופרסום התקנות כגון: קמפיין מודעות נרחב המיועד למפתחי ובעלי אתרים ,הפצת מידע מקצועי וקידום הכשרות למפתחים ובוני אתרים.
אנו מעריכים כי פחות מ- 10% מכלל החברות העוסקות בפיתוח אתרי אינטרנט וממעצבי האתרים ערוכים לתת מענה מקצועי להנגשת אתרים. הדבר בעייתי מאוד, בייחוד לאור העובדה שכבר החל מיום 25/10/15 כל אתר, דף או יישום חדש שיועלו לאוויר מבלי שבוצעו בהם התאמות נגישות, יסתכנו בתביעה.

2. האם נכון לחייב את הנגשת מרבית האתרים בישראל ואם לא, אז את מי לפטור וכיצד?
בעולם שבו אין אילוצים ומזווית ראייה של אנשים עם מוגבלות, התשובה הינה בהחלט חיובית אבל במציאות ישנם אילוצים ושיקולים נוספים שיש להתחשב בהם ובתוך כך יש לפעול בחוכמה ולהפעיל איזונים ובלמים.
אנו סבורים כי יש להבדיל בין סוגי האתרים השונים, ציבוריים ממשלתיים לעומת פרטיים, גדולים לעומת קטנים, חיוניים לעומת שירותים חיוניים פחות, אין ספק שיש לקבוע סדר עדיפויות ואנו סבורים שהיה נכון לעת עתה לחייב בהנגשה רק אתרים ציבוריים או חיוניים.

יתרה מזאת, עם ההתקדמות הטכנולוגית, הצפי הינו, שתוך שנים ספורות כלי הפיתוח יאפשרו בניית אתרים חדשים נגישים בצורה אוטומטית וכברירת מחדל. בנוסף, ככל שהזמן מתקדם, אנשי המקצוע בתחום מתקדמים מבחינת יכולתם להנגיש אתרים.

בנסיבות האמורות לעיל, היה נכון לדרוש הנגשת אתרים חדשים ומתחדשים מחד ולגבי אתרים קיימים להגדיר אילו מהם חיוניים ולגביהם להחיל דרישת הנגשה.

3. האם ניתן להנגיש אתר אינטרנט ב 100%, מתי ואיך מגדירים אתר נגיש?
היום בעולם כולו ידוע שזו משימה כמעט בלתי אפשרית להנגיש אתר אינטרנט ב 100% עבור הגולשים. גם אם המפתחים יעמדו בכל הנחיות של ה ה WACG 2.0 – Web Content Accessibility Guide.של ה W3C הרי שמספיק שעורכי התוכן לא יקפידו על כתיבה נכונה והוספת תיאור חלופי לתמונות או הנגשת קבצים וסרטונים, הרי שגם אם האתר תוכנת להיות נגיש, הרי ששימוש לא נכון בהוספת חומרים לאתר תהפוך את האתר ללא נגיש.

בבריטניה למשל אתרי הבנקים מצהירים על נגישות ברמות של 90% ומציעים לגולשים לפנות אליהם בכל בעיה.

4. האם יש פתרונות טכניים להנגשה בשפה העברית
הנגשה של אתרים בעברית סבוכה ויקרה יותר משפות אחרות, מהטעמים הבאים: כלי הפיתוח אינם מותאמים לעברית, כלי הבדיקה אינם מותאמים לעברית, אין כלים אוטומאטיים ליצירת כתוביות לסרטים ומנועי הדיבור בעברית (המרת טקסט לאודיו TTS ) אינם נותנים פתרונות מלאים. כל אלה מקשים ומייקרים את הנגשת האתרים.

5. סוגיית עלויות ההנגשה
עלות הנגשת אתר מתייקרת בהתאם לגודלו, כמות התבניות והדפים, בהתאם למורכבותו, בהתאם לכמות החומרים הנלווים כמסמכים מצורפים, בהתאם לכמות המדיה המתחלפת כגון סרטונים ומצגות ובהתאם לאופיו. כך שאתרים בהם יש ריבוי אלמנטים מסוג זה הנגשתם תהיה יקרה.
נכון להיום, התקנות מחייבות הנגשת האתר על כל היבטיו והחומרים שבו. אך קיימת אפשרות להוזיל משמעותית את ההנגשה של האתרים הקיימים אם החקיקה תתוקן באופן שבו חובת ההנגשה תחול באופן מצומצם יותר על חומרים מסוימים.
לדוגמא: באתרים רבים ארכיונים שלמים של סרטים ומסמכים, הנגשתם כרוכה בסכומים עצומים והשימוש הצפוי יהיה מינורי – לכן אפשר היה לתקן את התקנות כך שרק חומרים חדשים שיועלו מעתה ואילך לאתר יהיו נגישים ולגבי חומר ישן לקבוע נוהל לפיו, בהתאם לבקשת אדם עם מוגבלות שתוגש למנהל האתר תוך זמן סביר, נדרש יהיה להנגיש את המידע המבוקש באתר.
ברור אם כן שהנגשת אתר חדש הינה יחסית שולית לעומת הנגשת אתר קיים.
חשוב להכיר שבחקיקת הנגישות קיים סעיף המאפשר קבלת פטורים עקב נטל כלכלי כבד, לצערנו תקנות המסדירות פטורים והקלות אלה טרם אושרו בכנסת.

6. הבעייתיות בחובת הנגשת יישומים / אפליקציות
תקנה 35 קובעת חובת הנגשת יישומים, הן אינטרנטיים והן כאלה המיועדות לשימוש בטאבלטים וטלפונים סלולריים. גם כאן הצורך ברור, ראוי וצודק. הבעיה הינה שתקנה 35 מפנה למדריך הנחיות שכל ייעודו הינו הנגשת אתרי אינטרנט (ה WACG 2.0 – Web Content Accessibility Guide.) וזאת בשונה מהנחיות להנגשת אפליקציות ובעיקר כאלה בהן עושים שימוש בטאבלט ובטלפונים הניידים החכמים. כרגע נכון לשנת 2015 אין הנחיות סופיות לצורך זה בארגון ה W3C.
לסיכום, נדרש לעדכן את סעיף 35 מחד ומאידך לעשות שימוש ב Wacag2.0 ובהגדרות של מערכות ההפעלה של הסלולרים השונים למקסימום נגישות.

7. האם ישנה חובה להנגיש תכנים של צד שלישי
נשאלת השאלה האם במצב שבו אתר אינטרנט מאפשר הוספת חומרים לאתר על ידי צד ג' (למשל הציבור ככלל), על מי חלה האחריות לבצע את הנגשת התוספת? תשובה לשאלה זו נתונה לפרשנות משפטית. עמדת נגישות ישראל בעניין הינה שבעוד שחומר טקסטואלי יכול להיות נגיש אוטומאטית, הרי שהנגשת מסמכים וסרטונים ומדיה מתחלפת אינה ראלית ולכן נכון יהיה לפטור מחובה זו.

8. הגדרות ברורות ואפשריות להנגשת תוכן חלופי
בתקן קיימת דרישה להנגשת סרטונים, פסי קול, מצגות וכדומה. ובתוך כך, נדרש להוסיף כתוביות לסרטונים, תיאור טקסטואלי של קבצי קול ותאור ויזואלי של הנראה בסרטונים.
סעיפים אלה קשים ויקרים ליישום. ויתרה מזאת, אין בנמצא כל הגדרה ברורה כיצד לבצע זאת. בישראל כרגע יש אולי שניים שלושה אנשים שמנסים לפתח מתודיקה לעניין.
לעמדתנו כל עוד אין הגדרה ברורה ופשוטה ליישום יש לגלות גמישות בדרישה זו.

9. מורכבות הסעיף של "פישוט לשוני" –
על פי תקנה 35 ההתאמות הנדרשות בתקן לא יחולו לעניין פישוט לשוני על מידע המנוסח בלשון משפטית או מקצועית . יוצא איפה שמידע שאינו משפטי או מקצועי כן חייב בפישוט לשוני אלא שהתקן ברמת הנגשה AA אינו דורש כלל התאמה של פישוט לשוני (יש התייחסות לכך אך ברמת הנגשה AAA). כן התקנה מוסיפה דרישה מרשות ציבורית שמידע טקסטואלי ייכתב בשפה הברורה וההולמת ביותר את ההקשר שבו ניתן המידע. דרישה זו אינה בהירה ונתונה לפרשנות. עמותת נגישות ישראל סבורה כי יש לבטל סעיף זה בתקנה או לפחות לתקנו באופן שלבעל האתר יהיה ברור מה נדרש ממנו.

ד. סיכום
הנגשת אתרי אינטרנט מתרחשת בכל העולם וטוב מאוד שגם בישראל.

על מנת שהטמעת הנושא בישראל תצליח מבלי לעורר התנגדויות חריפות, מתחייבת פעילות ליישום עדכונים ושיפורי ניסוח בתקנה 35 לתקנות נגישות השירות.

עמותת נגישות ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי פועלים ביתר שאת לשיפור התקנות וקידום הנגשת האתרים בישראל.