מקימים אתר חדש? אתם יודעים שהוא אמור להיות נגיש?

29/10/2015
 
 
מקש במקלדת עם סמל נכה בכיסא גלגלים

ב-25.10 נכנס לתוקפו השלב הראשון בתקנות הנגשת אתרים, ומעכשיו כל אתר חדש או מדור חדש באתרים קיימים אמור להיות מותאם לסובלים ממוגבלויות שונות; אבל רק חלק זעיר מהאתרים נגישים ורוב אנשי המקצוע לא הוכשרו

כמעט כל מי שגלש באינטרנט ב-20 השנה האחרונות מזהה את הצירוף :) כסמיילי, אבל בשביל תוכנות שמקריאות לגולשים עיוורים וכבדי ראייה את המתרחש על המסך, אלה רק נקודתיים ליד סוגריים. האנקדוטה הקטנה הזאת היא אולי הקטנה בבעיות שעומדות בפני עיוורים ובעלי מוגבלויות אחרות, שמנסים לעשות את מה שהפך טבע שני לכולנו ולגלוש באינטרנט. תקנות הנגישות באינטרנט, שביום ראשון החל השלב הראשון ביישומן, שנתיים לאחר הכרזתן, אמורות לעזור להקל עליהם את השימוש. ואולם, התקנות ממשיכות לעורר חילוקי דעות ומומחים בתחום מזהירים ששוק האינטרנט בארץ מאוד לא מוכן אליהן, מה שאומר שבעלי אתרים שלא יהיו מודעים לדרישות עלולים לעמוד בפני קנסות כבדים.

התקנות החדשות שנכנסו לתוקפן מחייבות כי כל אתר חדש או תוספת חדשה באתר קיים יהיו מונגשים בהתאם לתקן הישראלי המבוסס על הנחיות ארגון התקינה הבינלאומי W3C. בשלב הבא שיתחיל בעוד שנה גם בעלי אתרים קיימים יצטרכו להנגיש את כל האתר. התקנות חלות על אתרי אינטרנט שמספקים "שירות לציבור". זה כולל כמובן אתרים ממשלתיים ורשויות נוספות אבל גם אתרים בשורה ארוכה מאוד של תחומים כמו מסחר, רווחה, השכלה, בידור, בנקאות וכו'. לעת עתה אתרים שמספקים מידע כמו חדשות עדיין לא כלולים בתקנות, אבל בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מתכננים להרחיב את התקנות גם לאתרי חדשות ודומיהם. עם זאת, התקנות מציינות כי בעלי אתרים שההוצאה הכספית עלולה להיות כבדה מדי עבורם יכולים להגיש בקשה להקלה בדרישות. מי שלא יעמוד בתקנות עלול למצוא את עצמו מול תביעות בסכומים כבדים של כ-60 אלף שקל, ללא צורך בהוכחת נזק.

 

 

נתונים על אוכלוסיית הזקוקים להנגשה.
15% מאוכלוסיית העולם חיים עם מגבלה כלשהי.
1.36 מיליון איש בישראל חיים עם לקות מסוימת - הם מהווים 24% מהאוכלוסייה
24,000 עיוורים בישראל
1 מכל עשרה גברים חי עם עוורון צבעים
מעל 9% חי עם לקות שמיעה
1 מ-12 מתקשה להשתמש בעכבר
נתוני שימוש אצל לקויי ראייה ועוורים
97% משתמשים בסמארטפון בבית
71% משתמשים בסמארטפון בדרך
79% משתמשים בסמארטפון בעבודה
68% משתמשים בסמארטפון בתחבורה ציבורית


השימוש באפליקציות בסמארטפונים עלה ב-539% מאז 2012 בכל העולם

פיתוח אפליקציה נגישה מלכתחילה יחסוך 24% מעלויות הנגשה מאוחרת
הדרך הטובה ביותר לבדוק את נגישות האפליקציה - היא בעזרת הנזקקים לנגישות
72% גולשים באינטרנט מהסמארטפון
38% משתמשים באינטרנט לצורכי ניווט
64% משתמשים באינטרנט לאיתור מידע על מוצר
1% משתמשים באינטרנט כדי למצוא מידע על פרטי מקום

 

הצורך בהנגשת אתרים ברור בימינו מצד אחד בשל התפקיד המרכזי שתופס האינטרנט בכל כך הרבה תחומים, וגם מפני שנתח לא מבוטל מהאוכלוסייה זקוק להנגשה בצורה כזו או אחרת. על פי סקר של מיקרוסופט שזוכה לציטוט נרחב, שיעור הזקוקים להנגשה מסוג כזה או אחר יכול להגיע ל-25% מהאוכלוסייה.

מספר האתרים הנגישים כיום בטל בשישים. עמותת נגישות ישראל בדקה 136 אתרים פופולריים בתחומים שונים; אתרי ממשלה ורשויות, שירותי בריאות, אתרי קניות, חנויות ספרים, אוכל, משרדי כרטיסים, מלונות, תעופה, שירות ציבורי, ביטוח ועוד. רק 4 אתרים מתוך 136 זכו לציון של 90 ומעלה. ארבעה אתרים נוספים קיבלו ציונים בין 70 ל-90 (כמעט טוב). שאר האתרים לא היו נגישים ברמה סבירה, ובהם גם אתר האגף לשיקום נכים של משרד הביטחון, אתרי קופות החולים.

"יש פה כשל שוק כי מדובר על לפחות 20% מהשוק שזקוקים לפתרונות כאלה ואחרים", אמר ל"הארץ", ניל אוסמן, מפתח כבד ראייה שהקים את חברת WW3 המתמחה בין היתר בנושא הנגישות. "הקמתי את החברה ב-2006 ואז זה לאף אחד לא הזיז, אז התחלתי בפיתוח ווב. רק עכשיו הנושא הזה מתעורר. צריך להבין שנגישות זה עניין ערכי. אנחנו רוצים שדברים ציבוריים יהיו זמינים לכולם מבלי להפלות אף אחד. המצב של אנשים עם מוגבלויות בארץ ממש לא טוב. יש לך אוכלוסייה של אנשים מוכשרים, נבונים אבל רמות אבטלה של מעל 50%".

הדוגמה של הנגשה לקהילת העיוורים וכבדי הראייה היא הברורה ביותר כשחושבים על מדיום כל כך ויזואלי כמו האינטרנט. מאחר שעיוורים משתמשים באמצעים כמו צגי ברייל או תוכנות קוראי מסך, שמקריאות את המסך אלמנט אחרי אלמנט, מילה אחר מילה. מי שאי פעם שמע את הקריאה האיטית והמונוטונית של קורא מסך יודע כמה קשה להתרגל לזה, אפילו באתרים נגישים ובנויים היטב. כשזה מגיע לאתרים לא נגישים, זה יכול להפוך למשימה בלתי אפשרית.

אבל הנגשת אתרים לא נעצרת שם. זה נוגע לסובלים ממוגבלויות בגפיים כמו נכות או פרקינסון, שמקשות על תפעול של עכבר ומקלדת, וכולל אף בלקויי למידה. למעשה, סיפר ל"הארץ" יובל וגנר, מנכ"ל עמותת נגישות ישראל, זה יכול להגיע אפילו לאנשים עם רמת השכלה נמוכה שצריכים להתמודד עם טקסטים מורכבים בשפה גבוהה. "היום כשאנחנו עושים הדרכות להרבה עורכי אתרים, אנחנו מקפידים קודם כל שהשפה תהיה פשוטה, כדי שבסוף המכנה המשותף הרחב ביותר של האוכלוסייה יוכל לקרוא את החומר. תחשוב שהקורא הוא לא בוגר תואר ראשון אלא בוגר כיתה ח'".

 

ואכן, מדובר במשהו שנוגע לא רק למתכנתים, אלא גם למאפייני אתרים, מעצבים ועורכי התוכן, אבל המצב הנוכחי רחוק מלהשביע רצון. שוק האינטרנט עדיין לא מוכן לתקנות ורק מעטים מהעוסקים בתחום עברו הדרכות ומבינים במה המדובר. "אחת הבעיות החמורות כרגע היא חוסר המודעות", אמרה ל"הארץ" איגוד האינטרנט, עו"ד מיטל גרייבר שוורץ מנהלת קשרי קהילה ורגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי, שציינה עם זאת כי הם מקבלים יותר ויותר פניות בנושא בתקופה האחרונה בשל הכניסה של התקנות.

"לדעתי היום מפתחים כבר יודעים יותר ויותר על החובה", אמר וגנר מנגישות ישראל. "אבל אני יכול להגיד שלהערכתנו יש סדר גודל של 1,500 עד 2,000 חברות שמתעסקות בפיתוח אתרים ואפליקציות. מתוכן יש בערך 100 שעברו הכשרה אצלנו בקורס למפתחי אתרים ויש עוד בודדים שעשו הכשרה עצמית. בכל מקרה בהתחשב בזה שכל אתר חדש צריך להיות נגיש זאת בעיה גדולה מאוד שלעוסקים בענף אין הכשרה מתאימה". כאמור, העמותה מציעה קורסים למפתחי אתרים בעלות של 2,900 שקלים.

גם בחברות שמספקות פלטפורמות לבניית אתרים המצב לא פשוט. יואב צוקר, מנכ"ל חברת אוטונומיק שבונה אתרים בצורה אוטומטית, סיפר ל"הארץ", שאצלם הפיתרון נמצא כרגע בתהליכי פיתוח. "המערכת של אוטונומיק מייצרת מאסות של אתרים, ולכן כאשר עלינו להטמיע את כל אחת מהדרישות של התקות אנחנו נכנסים לתהליך פיתוח לא פשוט. היום אנו נמצאים בעיצומו ובקרוב האתרים של אוטונומיק בכל מקום בעולם, ולא רק בישראל, יהיה נגישים".

מחברת וויקס שנשאלה מה המצב אצלם השיבו: "Wix מברכת ושמחה על תשומת הלב הגוברת לנושא הנגשת אתרי אינטרנט עבור בעלי מוגבלויות, ועל ההשפעה החיובית שצפויה להיות לרגולציה בנושא. החברה בהחלט תפעל להטמעת פתרונות הנגשה באתריה בהתאם לדרישות השונות".

בעולם בניית האתרים התקנות זוכות לקבלת פנים אמביוולנטית. "יש פה משהו שהוא לא סקסי, ולא ממהרים להתקרב אליו", אומר אוסמן. "בד"כ ברירת המחדל של חברות תהיה כסת"ח. בואו נעשה את המינימום, נסמן V ונמשיך הלאה. יש גם מפתחים שמתנגדים כי מה פתאום מחילים עליהם רגולוציה. מצד שני יש כאלה שאומרים 'זה לא יכול להיות אחרת', זה חלק מהמקצועיות שלנו". אבל בה בעת, הוא ואחרים מציינים שיש הרבה מאוד בלבול ולא מעט פחד אצל חברות שחוששות שהלקוחות ידרשו מהן פתאום משהו שהן לא היו מוכנות אליו.

רותם בינהיים, מנהלת תחום חוויית משתמש בחברת KRS, יועצת נגישות ומרצה לסטארטאפים וארגונים, סיפרה למשל שליוותה סטודנטים שהגישו פרויקט גמר בנושא הנגשה. "המרצים שלהם אמרו להם 'אנחנו לא יכולים לתת לכם פידבק כי אנחנו לא מבינים בזה'". היעדר המודעות הוביל אותה לפתוח קבוצה בשם חוויית משתמש נגישה – AUX Accessibility UX. "בחברה אנחנו מתעסקים בכל נושאי חוויית המשתמש ושמתי לב ששוב ושוב מגיעים אלינו אנשים עם שאלות על נגישות. ניסיתי לברר בין קולגות מה המצב בשוק וראיתי שפשוט לא מבינים את החוק, ואין להם מושג אפילו איך להתחיל באיפיון מוצר נגיש".

בינהיים, אוסמן ואחרים הדגישו שמצד אחד לא מדובר במשהו שהוא בשמיים. מצד שני, זה אכן נושא שאמנם מצריך למידה ובמקרה של אתרים קיימים ולא נגישים, ייתכן שגם השקעה כספית לא מבוטלת להתאמה. אבל שתי נקודות קריטיות חזרו שוב ושוב בשיחות. הראשונה היא שבסופו של דבר, כולם מרוויחים מאתרים נגישים יותר, והשנייה היא שלא צריך לעבוד רק לפי הצ'קליסט, אלא להפעיל שכל ישר ולהבין בשביל מי יוצרים את האתרים או האפליקציות.

"זה נחמד שיש את הרכיב שצריך בצד, ועברתם על התמונות, אבל אם לא עשיתם בדיקה מול מי שבאמת צריך להיעזר בהנגשה, מבחינתי התהליך לא הושלם", אמרה בינהיים. יש פה בעיקר רשימת משימות, אבל לפני שאתם בכלל הולכים לשדרג אתר או לבנות אתר צריך לעשות מחקר. הרבה אנשים בכלל לא יודעים איך משתמש עיוור מפעיל את הטלפון. כל הצורה של האחיזה שונה. תבינו מי עומד מאחורי המוצר, למי אתם מנגישים. תראו מה זה אומר להפעיל אתר דרך מקלדת. קחו מישהו ותקריאו לו את האתר מבלי שהוא רואה את זה. חשוב לדעת שבכל סמארטפון יש פונקציות מובנות של הנגשה והן לא רעות בכלל. חשוב גם לא להיבהל. אנשים באים באנטי כי זה חוק - אנשים כועסים על כך שמכריחים אותם. זה המון כסף".

 

קנס מעורר מחלוקת

התקנות עצמן סופגות לא מעט ביקורת בכמה וכמה נקודות, ועם כל התמיכה בתהליך, קשה לומר שהיתה הסכמה מלאה בין המרואיינים על הדרך. חלק מהביקורת מגיע דווקא מאיגוד האינטרנט ומעמותת נגישות ישראל שהיו שותפים בייעוץ ותהליך גיבוש התקנות.

וגנר מ"נגישות ישראל" ציין למשל שאוניברסיטאות מוחרגות לעת עתה בשל הקושי להתמודד עם הנגשה של טרה בייטים על טרה בייטים של חומרים ארכיוניים. זה אומר להוציא מיליונים על הנגשה של משהו שכמעט לא משתמשים בו. זה יחס עלות מול שימוש לא הגיוני. עמותת נגישות ישראל ואיגוד האינטרנט מנסים לקדם בשיפורים של החקיקה התייחסות לחומר הזה. למשל, אם אתה מוצא משהו שאתה צריך בארכיון - תהיה פרוצדורה להוציא ולהנגיש את זה תוך זמן סביר".

גרייבר שוורץ ציינה למשל שגם אפליקציות נדרשות להיות נגישות היום, אבל התקן הבינלאומי עוד לא הגדיר את הדרישות בנושא. אבל, אוסמן אמר כי גם באפליקציות רוב הבעיות יכולות להיפתר בהיצמדות לתקן הקיים.

הסעיף שהכי מטריד את אנשי נגישות ישראל ואיגוד האינטרנט, כמו גם בעלי אתרים, הוא סעיף התביעות כמובן. "צריך לאזן פה בין שני דברים. יש פה בעלי מוגבלות, שבאמת מגיע להם להיות כמו כולם בחוויית המשתמש באינטרנט והם לא צריכים להיפגע מכך שהם לא רואים או לא שומעים. באמת צריך לעזור להם", הסבירה גרייבר שוורץ. "הבעייתיות הגדולה היא שהתקנות מאפשרות ענישה של הנציבות על מי שלא עומד בתקנות. אני מניחה שהם ינהגו בהגיון, אבל הן גם מאפשרות הגשת תביעות ללא הוכחת נזק על סכום שעומד עכשיו על בערך 60 אלף שקל. כרגע, במצב הנוכחי של התקנות, זה מצב שאני כבעל עסק לא יודע עוד איך לעשות את זה כמו שצריך. השוק עוד לא מספיק מוכן, אין מספיק מתכנתים שיודעים לתכנת אתרים נגישים. הם גם לא יודעים על מי זה חל בדיוק".

אבל גם הגישה הזו זוכה לביקורת, בין היתר בקרב אוכלוסיית העיוורים, שם יש המרגישים כי שום דבר לא יזוז בלי השוט הכלכלי שיבהיר לעוסקים בתחום שלא מדובר בהמלצה והם לא עושים טובה לאף אחד.

בנציבות לשוויון בעלי מוגבלויות עומדים מאחורי התקנות, ומבטיחים שאם יהיה צורך גם יערכו תיקונים. "זה נושא חדש כמו בכל חקיקה", אמר עו"ד מחאג'נה פריד מהנציבות בשיחה עם "הארץ". "אנשים אומרים שיש קושי ויש בעיות או שצריך לנסח מחדש. אם יהיו בעיות אנחנו בוודאי נתקן. אבל בגדול התמונה ברורה, הדרישות לא מוגזמות והן ברורות. יש טופס בדיקה, ומי שקצת מבין בענייני נגישות יכול לעבור סעיף סעיף ובהתאם לזה להנגיש". מנגד, גרייבר שוורץ מאיגוד האינטרנט מזכירה שהתקנות כבר נכנסו לתוקפן והתיקונים עדיין לא יושמו.

פריד הזכיר גם שהתקנות מאפשרות לבקש פטור בהתאם למחזור הכנסות שנתי. בנוסף יהיו מקרים שהנציבות תהיה מוכנה להסתפק בדרכים חלופיות. "אנחנו לא יכולים לחייב אנשים שההכנסה שלהם מאוד קטנה בעלויות רבות כשיש גם מענה אחר", הסביר.

פריד ועמיתתו עו"ד עירית שביב-שני הדגישו בשיחה שהמטרה היא לא לרדוף בעלי אתרים קטנים, ולא לאפשר הגשת תביעות קנטרניות, אלא להנגיש את הרשת בישראל. "קודם כל צריך לעשות הכל לפי התקן", הסבירו. "אבל אם תבעו מישהו כי הוא לא עשה הגדלה של הפונט, אנחנו לא חושבים שבית המשפט ייענה לתביעות סרק כאלה. אנחנו כן מעוניינים שאנשים יגישו תביעות בדברים הגדולים".

 

בנציבות מזכירים שהיא מציעה מידע על הנגשת אתרים באתרה; מידע נוסף אפשר למצוא באתר Nagish.co.il ובאתרי איגוד האינטרנט ונגישות ישראל.

בסופו של דבר, בעוד שאיש לא מאמין שיהיה קסם והמצב ישתנה מהקצה אל הקצה, ניל אוסמן נשמע אופטימי לאורך כל השיחה איתו, והוא בטוח שבטווח הארוך זה פשוט יהפוך לסטנדרט. "אפילו אלה שלא אכפת להם, בסוף תהיה להם גרסה חדשה של המוצר. בסוף זה ייכנס. אז למה לא לעשות את זה עכשיו בעצם? למה שחברות אינטרנט לא יהפכו את זה ליתרון תחרותי?".

לכתבה המלאה באתר "הארץ" - לחצו כאן

 

לקורסים והשתלמויות בנושא נגישות אתרי אינטרנט - לחצו כאן

 

למדריך להנגשת אתרי אינטרנט - לחצו כאן

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד