בג"ץ תקנות הנגישות - תשובת עמותת נגישות ישראל
14/01/2009
 
 

במהלך חודש ספטמבר 2008, הגיעו תשובות מקדמיות מוועדות הכנסת והמדינה בבג"צ שהגישה עמותת נגישות ישראל לקידום תקנות הנגישות.

לאחר שקילת התשובות המקדמיות מול עמדת עמותת נגישות ישראל, כבוד השופט א' לוי קיבל את עמדת העמותה, והורה לקבוע דיון בתיק.

להלן תקציר עמדת העמותה שהוגשה לבג"ץ (לקריאת הגרסה המלאה):

לנוכח העיכוב הרב שחל בהתקנת תקנות הנגישות לאנשים עם מוגבלות, בצירוף העובדה כי הבחירות לכנסת ישראל עומדות בפתח, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע את התיק לדיון דחוף בפניו, כדי לקדם את התקנת התקנות שמעוכבות כבר למעלה משנתיים ימים!!

לחילופין, מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו אשר יורה למדינה להעביר לוועדות הכנסת את נוסח התקנות לאישורן ו/או להורות לוועדות הכנסת, ככל שהחלו בתהליך אישור חלק מהתקנות, לסיים את התקנתן, וזאת בתוך תקופה קצובה וברורה, והכל כפי שיקבע בית המשפט הנכבד.

כידוע, לפי הוראת חוק השוויון, המדינה היתה אמורה להעביר לוועדות הכנסת את נוסח תקנות הנגישות שהיה עליהן להתקין עד ליום 1 במאי 2006 (!). ביום 17 בספטמבר 2008, הוגשה תגובת המדינה וביום 21 בספטמבר 2008, הוגשה תגובת ועדות הכנסת. גם לשיטתה של המדינה, חל עיכוב משמעותי ביותר בהעברת התקנות תוך סטייה בוטה מלשון החוק, כאשר עיכוב זה גרם (ועודנו גורם) לפגיעה קשה וחמורה בזכויותיהם של מאות אלפי אזרחים עם מוגבלות החיים כיום במדינת ישראל.

המדינה מאשרת בעצמה כי לא פעלה בהתאם להוראות החוק, והעבירה את התקנות לאישור ועדות הכנסת, באיחור של כשנתיים וחצי!!! ובמקרים אחרים כלל לא העבירה את התקנות לאישורן של הוועדות. גם כיום מתברר, כי לא נקבעו לוחות זמנים מפורשים וברורים, אשר ניתן ללמוד מהם מהו המועד האחרון (לאחר העיכוב העצום ממילא) בו מתחייבים משרדי הממשלה להעביר את נוסח התקנות לאישור ועדות הכנסת.

בנוסף, גם בתגובת ועדות הכנסת, מצוין במפורש, כי השרים שהוסמכו להעברת התקנות, כל שר בהתאם לתחום אחריותו שלו, טרם העבירו את התקנות לאישורן ו/או התעכבו משמעותית בעשותם כן.

תקנות באחריות משרד המשפטים (להסברי המדינה)

  • מקריאת תגובת המדינה, עולה כי תקנות נגישות למקום ציבורי קיים שאיננו בניין ומבנים קיימים, טרם אושרו, ואין זה ברור כלל מהו המועד בו מתכנן משרד המשפטים להעביר את התקנות הנ"ל לאישור ועדות הכנסת.
  • גם נושא התקנת תקנות להסדרת הנגישות למבנים קיימים, הינו אחד מהנושאים המרכזיים והחשובים ביותר בעבור האנשים עם מוגבלות, ואין די בכך שהמדינה טוענת כי: "מתקיימים דיונים בין משרד הפנים לנציבות בנושא תקנות אלה", מבלי שנקבע מועד סופי לגיבוש הנוסח הסופי ולהגשתן.
  • קיים חשש נוסף, כי לנוכח העובדה כי בשלב ראשון התקנות יסדירו מס' חלקי בלבד של רשויות מקומיות, אין זה ברור האם במסגרת הרחבת התחולה האמורה גם לגבי יתר הרשויות המקומיות אכן תתקיים היוועצות גם עם הארגונים העוסקים בקידום זכויות לאנשים עם מוגבלות, והכל בכדי לבצע את כל ההתאמות הדרושות בעניין זה.

לפיכך, אין ספק, כי ללא קיום דיון דחוף בתיק, או לחילופין, מתן צו אשר יקבע בעבור משרד המשפטים מהו המועד הסופי להעברת אותן תקנות, ציבור האנשים עם מוגבלות ימשיכו לסבול עוד זמן רב כתוצאה מהעיכובים בהעברת התקנות לאישור ועדות הכנסת.

תקנות באחריות משרד החינוך (להסברי המדינה)

  • על פי תגובת המדינה, תקנות התאמות נגישות במוסדות חינוך קיימים, יועברו לאחר פגרת הכנסת. נכון להיום, וככל הידוע לעותרת משרד החינוך, מסיבות השמורות עימו, טרם העביר את התקנות לאישור ועדות הכנסת, ואין זה ברור מה עלה בגורלן.
  • בנוסף, גם בנוגע לתקנות נגישות פרטנית להורה ותלמיד ולתקנות נגישות למוסדות חינוך על-יסודיים, שוררת אי-ודאות רבה באשר למועד סיום ניסוח התקנות והעברתן לאישור הוועדות.
  • זאת ועוד, בנוגע לחלק מהתקנות הנ"ל, וככל שידוע לעותרת, ישנו חשש כי משרד החינוך לא לקח בחשבון את כל המוסדות אשר חוסים תחת אותן תקנות ולכן יש לוודא כי התקנות, גם אם יועברו בסופו של יום, יכללו בחובן את כל הגופים הדרושים.

לפיכך, סבורה העותרת כי מוטב יהיה לקיים דיון בעניין זה, בטרם סיום ניסוח התקנות.

תקנות באחריות משרד הבריאות (להסברי המדינה)

לנוכח תגובת המדינה, אין זה ברור, מהו המועד שנקבע להעברת תקנות נגישות לשירותי בריאות, לאישור ועדות הכנסת.

בנסיבות אלה, ולנוכח העובדה כי התקנות הנ"ל אמורות היו לעבור לאישור ועדות הכנסת כבר לפני למעלה משנתיים ימים, הרי שהיה על המדינה לציין מהם לוחות הזמנים לגיבוש הנוסח הסופי של התקנות והעברתן לאישור ועדות הכנסת. בנוסף, גם נדרשת התייחסות בנוגע להתייעצויות הנוספות הדרושות בעניין זה עם הארגונים לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות וארגונים רלבנטיים נוספים, זאת לאור הזמן הרב שחלף מאז נוסחה טיוטת התקנות הראשונה. בתגובת המדינה אין כל התייחסות לאמור לעיל.

תקנות באחריות משרד התמ"ת (להסברי המדינה)

  • תקנות נגישות לקורסי הכשרה מקצועית טרם הועברו לאישור ועדות הכנסת.
  • מלבד טענה כי בכוונת משרד התמ"ת לרכז מאמץ לקדם מהר ככל שניתן את הכנת התקנות האמורות, אין ולא נקבעו לוחות זמנים מחייבים לסיום ניסוח התקנות.

לפיכך, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות, בין היתר, למשרד התמ"ת לעשות כן ובהקדם.

תקנות באחריות משרד הביטחון (להסברי המדינה)

  • אין זה ברור מדוע טרם התקבל אישור משרד האוצר לניסוח תקנות נגישות לשירותי שעת חירום ונגישות למקלטים ומדוע טרם עלה בידי משרד הביטחון לגבש את הטיוטות של התקנות לאחר היוועצות ביתר משרדי הממשלה.
  • גם במכתב התשובה של משרד הביטחון מיום 21 בינואר 2008, לפני למעלה מעשרה חודשים (!!!), טען משרד הביטחון טענות דומות, ובין היתר, כי נדרשים אישורים ממשרדי ממשלה אחרים לצורך סיום ניסוח התקנות. בנוסף, אין זה ברור מהי הסיבה בגינה מתנגד משרד האוצר לאשר את נוסח התקנות.

לנוכח האמור לעיל, אין כל ספק, כי נדרש צו מפורש מבית המשפט הנכבד אשר יחייב את משרד הביטחון, משרד האוצר וכל משרד אחר להעביר את נוסח התקנות לאישור ועדות הכנסת בכדי לקדם את הליכי התקנת ואישור התקנות.

תקנות באחריות משרד התחבורה (להסברי המדינה)

טוענת המדינה בתגובתה, כי עד לחודשים נובמבר/דצמבר 2008 יועברו תקנות הסדרת נגישות של השכרת כלי רכב פרטיים ואוטובוסים והנחה מאגרת רישיון למונית נגישה, לאישור ועדות הכנסת. אין זה ברור מדוע טרם הועברו התקנות הנ"ל, שכן, הדיונים בעניין זה הסתיימו לפני כשנה (וכבר בשלב זה המדובר היה באיחור של כשנה מהמועד שנקבע בחוק השוויון).

מכאן, שמוטל ספק רב באם אכן יש בכוונת המדינה לעמוד בלוחות הזמנים הנ"ל, או שמא הפריחה את המועדים הנ"ל לחלל האוויר מתוך מטרה להרוויח דחייה נוספת למועד העברת סיום ניסוח התקנות והעברתן לאישור ועדות הכנסת.

מאחר וייתכן כי נעשו שינויים מהותיים בנוסח התקנות, הרי שנדרשת התייעצות נוספת עם הנציבות והארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים מוגבלות בטרם יועבר הנוסח הסופי לאישור ועדת הכנסת, וזאת על מנת למנוע מצב בו הוועדה תטען כי נדרשה התייעצות עם הארגונים עובר להגשתן של התקנות.

התייחסות קצרה לתגובת ועדות הכנסת (להסברי המדינה)

ועדות הכנסת טוענות כי דין העתירה, ככל שמופנית אליהן, להידחות, זאת מאחר ובית המשפט הנכבד אינו מתערב בעבודת הכנסת וועדותיה.

נדגיש ונבהיר, כי ועדות הכנסת צורפו כצד לעתירה, מאחר והן חלק מהליכי התקנת התקנות כפי שנקבע בחוק השוויון. אין בכוונת העותרת לחייב את בית המשפט הנכבד להתערב בפעילותן של ועדות הכנסת, אלא, צירופן התבקש לנוכח תפקידן בהתאם לחוק השוויון.

יחד עם זאת, יובהר, כי מאחר וחוק השוויון קבע כי על ועדות הכנסת לאשר את נוסח התקנות המוגשות אליהן ע"י משרדי הממשלה, בתוך פרק זמן של  6 חודשים (מיום 1 במאי 2006 ועד ליום 1 בנובמבר 2006), הרי שגם אם התקנות הוגשו להן באיחור (כפי שאכן קרה), הרי שהוועדות מחויבות לאשר תקנות אלה, בתוך 6 חודשים ממועד קבלתן.

אין ספק כי ועדות הכנסת הינן צד חיוני ונדרש להליך, והעותרת שומרת על זכותה להעלות כנגדן כל טענה במסגרת העתירה, אם וכאשר הן יחרגו מהמועד הקצוב להם בחוק השוויון לצורך אישור נוסח התקנות, ובכך יתרמו לנזק העצום שנגרם וממשיך להיגרם למאות אלפי אנשים עם מוגבלות החיים במדינת ישראל כתוצאה מהעיכוב שחל בהליך התקנת התקנות.

כן יצוין, כי חלק מתקנות חוק השוויון, הינן תקנות כלליות אשר מהוות את הבסיס ליתר התקנות הספציפיות באותו נושא, ומכאן שברור כי כדי שניתן יהיה לתעדף, בהתאם למידת הדחיפות ונחיצות התקנות, את אישורן של התקנות בסדר מסוים, וכדי למנוע תופעת "צוואר בקבוק" בתהליך אישורן של התקנות, הרי שיש צורך בתיאום מירבי בין כל הצדדים המעורבים בהליכי החקיקה, לרבות ועדות הכנסת הרלבנטיות.

לפיכך, ולאור הרלבנטיות והחשיבות של אישור התקנות ע"י ועדות הכנסת במועדים הקבועים לכך בחוק השוויון, ומאחר והן מהוות צד רלבנטי לעתירה, אין זה ברור לעמותת נגישות ישראל מדוע סבורות ועדות הכנסת, כי יש לדחות את העתירה ככל שהיא מופנית כלפיהן.

סוף דבר

כפי שהובהר לעיל, במחדלה להתקין תקנות כמתחייב, המדינה מתעלמת וסוטה באופן מובהק מהוראות לשון החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ופוגעת פגיעה חמורה בזכותם היסודית של האנשים עם מוגבלות לשוויון, לעצמאות ולכבוד.

כמו-כן, ולנוכח העובדה כי הפגיעה החמורה בזכויותיהם של האנשים עם מוגבלות, הולכת ונמשכת במשך תקופה של כבר למעלה משנתיים וחצי ימים, ומאחר וישנו חשש ממשי כי לנוכח העובדה כי תקופת הבחירות עומדת בפתח, נושא זה יידחק אל שולי סדר היום הממשלתי או הפרלמנטארי, נגישות ישראל סבורה כי יש צורך בהתערבותו הדחופה של בית המשפט הנכבד בכדי לקדם ולזרז, משמעותית, את התקנת התקנות המסדירות את נושא הנגישות לאוכלוסיה עם מוגבלות בישראל.
זאת ע"י קביעת דיון דחוף בתיק או לחילופין, ע"י הוצאת צו אשר יחייב את כל המשיבים כולם, להשלים את ניסוח ואישור התקנות, בתוך מועד קצוב לפי קביעת בית המשפט הנכבד.

נגישות ישראל בטוחה, כי אך ורק באמצעות קביעות אופרטיביות מצידו של בית המשפט הנכבד, כפי שפורט במסגרת עמדת העותרת, ניתן יהיה לקדם ולזרז באופן משמעותי את אישור התקנות, ולצעוד צעד גדול קדימה בדרך הארוכה והמפרכת לעבר היום הנכסף בו יזכו האנשים עם מוגבלות החיים בישראל לשוויון, עצמאות וכבוד, ככלל האדם.


לקריאת התשובה המקדמית של המדינה בבג"צ תקנות הנגישות

  עמדת עמותת נגישות ישראל לנוכח תגובות המדינה
  החלטת כב' השופט א' לוי, לפיה התיק ייקבע לדיון
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד