רוקו הסתכל עלי / מוטי ברזילי
6/04/2008
 
 
הגדל

הרשימה "רוקו הסתכל עלי," היא בעצם אוסף של מקרים וחוויות שחוויתי במשך שנים של נסיעות עם כלב נחיה באוטובוסים.

"נושך?"
"תחזיק אותו, אני רוצה לעבור."
"למה אין לו מחסום?"
"אתה משלם עליו כרטיס?"

אלו הן רק חלק מהשאלות, שאני נשאל כמעט בכל פעם, כשאנחנו - רוקו כלב הנחיה שלי ואני, עולים לנסיעה באוטובוס. ואנחנו נוסעים הרבה.

בדרך כלל, אני עונה ומנסה להסביר, שהסעתו של כלב נחיה בתחבורה הציבורית, מחוייבת על פי החוק. שהוא פטור מתשלום, ושאינו חייב במחסום על פיו.
אני גם מוסיף ומסביר לשואלים,שכלב הנחיה, הוא בעצם העיניים שלי, ולכן הוא בא איתי לכל מקום שאליו אני הולך.

לפעמים, רק לפעמים, אני מגיב אחרת.

כך למשל, אם האשה שרוצה לעבור מתעקשת וחוזרת ודורשת, שאחזיק את הכלב, אני מרגיע אותה ומבטיח לה שהכלב שלי נושך רק יפות.
גברים שואלים בדרך כלל, אם הכלב יגיב או יעשה משהו, אם הם יתקפו אותי. את אלה אני שואל אם הם רוצים לנסות.

"רוקו הסתכל עלי" - דיאלוג

"איזה מין הכלב?"
"את מדברת אלי?"
"כן."
"רוקו הוא מין זכר."
"לא, לא מין מין, איזה מין סוג הוא?"
"הוא גזע שנקרא גולדן רטריבר."
"וואלה יפה."
"כן אני יודע, כולם אומרים את זה."

"אז מהו?"
"למה את מתכוונת?"
"מה הוא עושה? למה הוא טוב?"
"הוא  כלב נחיה. יודעת מה זה כלב נחיה?"
"כן בטח, זה כלב של עיוורים."
"נכון. ואל תשרקי לו, הוא לא רגיל ששורקים לו."
"אני לא שורקת, אני קוראת לו."
"אם תשרקי, הוא לא יגיב ולא יבוא אליך."
"אז איך קוראים לו שיבוא?"
"קוראים לו בשם שלו."
"וכשקוראים לו בשם שלו, אז הוא מבין ואז הוא בא?"
"נכון."
"אז איך קוראים אותו?"
"קוראים לו רוקו."
"אה, רוקי? דווקא שם טוב."
"לא רוקי, רוקו."

"שילמת עליו כרטיס?"
"לא. את משלמת כרטיס על העיניים שלך?"
"לא. מה פתאום?"
"רוקו הוא העיניים שלי ואני לא משלם עליו כרטיס."
"אני כמו שאתה רואה אותי, אני יש לי חבר, שיש לו שלושה כלבים. שתיים רוטוויילרים ואחד דוברמן. הרוטוויילרים, השמות שלהם רוקי וקילר. והדוברמן, קוראים אותו רמבו."
"יפה מאוד. זה לא מסוכן לגדל שלושה כלבים כאלה בבית?"
"בכלל לא. החבר שלי הוא מומחה לאלף כלבים. הוא מאלף כלבים של גישוש ושל מלחמה. הוא עובד בשביל המשטרה והצבא."
"אני חושב, שזה חשוב מאוד מה שהוא עושה החבר שלך?"
"כן, בטוח. ומה רוקו יודע לעשות?"
"רוקו למד לדאוג, שכשאני הולך איתו, אני לא אתקל במכשולים."
"אז אתה רוצה להגיד לי, שאם נגיע לתחנה ואתה תרצה לרדת, אז הוא יקח אותך אל הדלת של האוטובוס?"
"כן בדיוק. אנחנו יורדים ברכבת צפון, ואם תשארי עד אז, תראי איך הוא מוביל אותי לדלת ומוריד אותי במדרגות של האוטובוס."
"ואם אני אבוא ואתקיף אותך, אז מה הוא יעשה?"
"רוצה לנסות?"
"לא לא לא. תודה."

"ואיך את מסתדרת עם הכלבים של החבר שלך?"
"איזה?"
"מה זה איזה? רוקי וקילר ורמבו."
"אה זה? אין לי בכלל בעיה. אני קוראת לו בנייד שלי, והוא יוצא אלי החוצה עם הג'יפ שלו."
"אני חושב שכיף לך."

"איזה צבע יפה יש לשיער של רוקו. הספרית שלי, בחיים לו תצליח לעשות לי צבע כזה."
"אז אולי כדאי שתדברי עם הספרית של רוקו?"
"מה, יש לו ספרית?"
"כן. והוא מסתפר אצלה פעמיים בשנה."
"וואלה, איזה קטע. היא גם עושה לו ציפורניים?"
"כן. גם ברגליים הקדמיות וגם ברגליים האחוריות."
"לא נכון."
"כן, באמת."
"החבר שלי, הוא רוצה שאצבע את השיער שלי לאדום. אתה חושב שמתאים לי אדום?"
"טוב, אני חושב שהגענו לתחנה שלנו ואנחנו צריכים לרדת. להתראות לך."
"אמאלה, אמאלה."
"מה קרה?"
"זה רוקו, הוא הסתכל עלי."

מוטי ברזילי.

 

לטורים נוספים של מוטי ברזילי

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד