נסיעה בראי הנגישות לכנס ערים תאומות גרמניה-ישראל בלייפציג, גרמניה

15/02/2016
 
 
אלי דוקורסקי, רויטל שורץ-סבירסקי וד"ר רפי ורט

בתחילת חודש פברואר 2016 השתתפתי בכנס ערים תאומות גרמניה-ישראל מטעם העיר קריית ביאליק בתוקף תפקידי כחברת מועצת העיר ויו"ר וועדת קשרי חוץ. נסעתי עם ראש העיר מר אלי דוקורסקי, חבר מועצת העיר ד"ר רפי ורטהיים ומנהל אגף החינוך מר עמי ראובן.

כנס הערים התאומות גרמניה-ישראל התקיים במלאת 50 שנות שותפות גרמנית-ישראלית, בעקבות כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. הכנס התקיים בבית העירייה החדש של לייפציג. השתתפו בו נציגי ערים ומועצות אזוריות ומקומיות משתי המדינות – ראשי רשויות, חברי מועצה, מנהלי אגפים ומחלקות ואנשי מקצוע וכן נציגים ממשרד החוץ הישראלי.

הכנס נפתח בדברי ברכה שנשאו מר גאורג הובר, נשיא החטיבה הגרמנית במרכז השילטון המקומי האירופאי ומר חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל וראש עיריית מודיעין.

הרצאה מרכזית וחשובה נשר מר סטפן פופל בנושא "גרמניה וישראל כיום – מאוחדות בעברן, חלוקות בהווה?"; ההרצאה הציגה מחקר ובו תובנות מטרידות ובחלקן מפתיעות על היחס של מגזרים וגילאים שונים בחברות הישראלית והגרמנית בנושא האחריות לשואה, התמיכה בישראל והסכסוך הישראלי-ערבי.

בהמשך התכנסו המשתתפים לשלושה שולחנות עגולים – דו-קיום ואינטגרציה ברשויות המקומיות, פיתוח כלכלי באמצעות ברית הערים התאומות וסיפורי הצלחה של שותפויות גרמניות-ישראליות. סיכום משותף של שלושת השולחנות העגולים העלה בפני מליאת המשתתפים את תוצרי הדיון בכל מושב.

בערבו של היום התקיים ערב גאלה בבניין הבורסה העתיק לחיזוק הקשר בין משתתפי הכנס והענקת תשורות הדדיות לראשי השלטון המקומי.

ביום המחרת התקיים פאנל שולחן עגול בניהולה של הגב' רות ווסרמן-לנדא, סמנכ"לית קשרי חוץ במרכז השלטון המקומי. בפאנל נדון נושא "50 השנים הבאות – מה עלינו לעשות בכדי לשמור על רמת שיתוף הפעולה הקיימת?". הושם דגש על הצורך במעורבות הדור הצעיר והגברת ביקורי משלחות נוער ומנהלי בי"ס, על העמקת נושא השואה במערכת החינוך הגרמנית, ודיון ער התקיים באיזו מידה מוצדק הקשר בין זיכרון השואה בגרמניה לבין היחס לישראל ולסכסוך הישראלי-פלסטינאי.

הכנס הסתיים בדברי ברכה של ראש העיר המארחת לייפציג מר בוקהרדש יונג, מר חיים ביבס ומר גאורג הובר.

הכנס היה חשוב ומעורר מחשבה. ניכר היה כי שותפויות יכולות למנף את עצמן להישגים מרשימים, כדוגמת הקשרים של ת"א, מועצות אזוריות גליל עליון ומטה אשר ומזכרת בתיה עם שותפותיהן הגרמניות. העבודה הנדרשת למנף קשר מסוג זה הינה מרובה וקשה ומערבת דיסציפלינות מגוונות ברשויות משני הצדדים. יחד עם זאת, חשוב לציין כי לקשר האישי והחם שנרקם בין ראשי הרשויות התאומות משני הצדדים – תפקיד מכריע בשמירתו לאורך זמן.

הנגישות בכנס: טסנו במסגרת low cost) UP ) של חברת אל-על – מה שחייב שימוש בטרמינל 1 הישן. הטרמינל אמנם הונגש אבל אין אפשרות להתניידות עצמאית אלא בליווי צמוד (מעליות נעולות ומופעלות רק על ידי מורשים). למרות ההזמנה המפורשת מהארץ – חיכה לנו בשדה התעופה בברלין מיניבוס לא נגיש להסעה לעיר לייפציג, מה שלא הקל על הנגישות... בחזרה לשדה התעופה שיינפלד בברלין כבר חיכה לנו מיניבוס נגיש.
המלון שהוזמן
Seaside Park hotel
במרכז לייפציג היה נוח ונגיש לחלוטין. ההתניידות במרכז העיר – קשה למדי לכיסא גלגלים בגלל המדרכות הבנויות מאבנים קטנות וחלקות. בניין העירייה בו התקיים הכנס הינו ישן ובכ"ז הונגש היטב: כניסה מונגשת אחורית, חניות ושירותי נכים. הבניין בו התקיימה ארוחת הגאלה של הכנס הינו בניין הבורסה העתיק בו התקיים המסחר בימי הביניים. הבניין הינו לשימור ולכן לא הונגש, לטענת המארחים. הנימוק תמוה ביותר לאור העובדה שניתן היה לבנות מעלית שלא תפגם במראהו. לא ויתרתי ולראייה התמונה בה כמה גרמנים יפי מראה נושאים אותי על כפיים...

תמונה: שני גברים מרימים את רויטל עם כיסא הגלגלים במעלה מספר מדרגות  תמונה: רויטל עם משתתף נוסף בכנס

תמונה: מר אלי דוקורסקי, דר' רויטל שורץ-סבירסקי, דר' רפי ורטהיים ומשתתף נוסף בכנס

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד