גרשון הוברמן איננו עמנו / ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי
1/11/2009
 
 

גרשון הוברמן היה ממניחי היסודות לספורט הנכים בארץ והיה גם מראשוני הפיזיותרפיסטים בישראל.

דרך עידוד הפעילות הגופנית, הוא נרתם לסייע לנפגעי מגפת הפוליו שהתפשטה בארץ בתחילת שנות ה- 50. באחד המפגשים סיפר כי כאשר רצו הוא יחד עם הגב' בטי דובינר ממייסדות איל"ן, לקיים קייטנהלילדי איל"ן בשנים הראשונות לאחר פרוץ המגיפה ופנו למנהל אחד מבתי הספר כדי שיקצה מגרש לטובת העניין, הדבר הובא לידיעת ועד ההורים שהתנגד בתקוף כי הילדים של איל"ן "ידביקו את הילדים הבריאים..." בטי כמובן לא קיבלה את התשובה והקייטנה התקיימה בסופו של דבר.  

 

ניסיון הקייטנות עודד אותו ואת מתנדבי איל"ן ובראשם להציע את הקמתו של מחנה משחקים וספורט קבוע, אליו יבואו הילדים הנכים לאחר שעות הלימודים. המודל של הוברמן ודובינר היה מרכז השיקום בסטוק מנדוויל, שבעת זו כבר היה ידוע כמוביל בתחום השימוש בספורט כמנוף שיקומי. את התרומה הראשונה להקמתו של מרכז הספורט לנכים הרימו סם ובלה ספיבק בעידודה של בטי דובינר (לימים יוודע מרכז הספורט לנכים במשך שנים רבות כ"מועדון ספיבק"). את הקרקע תרם אברהם קריניצי, ראש עיריית רמת גן דאז. הוברמן החל בתהליך גיוס של מאות ואלפים של נכים מכל רחבי הארץ על מנת להתכונן להקמתו של מרכז הספורט לנכים.

  

גרשון הוברמן שימש במשך שני עשורים כמאמנו וכמנהלו הראשון של מועדון איל"ן ומרכז לספורט נכים הראשון בישראל ברמת-גן. הוא הכין ואימן את נבחרות הנכים של ישראל לאולימפיאדת הנכים בטוקיו ולתחרויות אזוריות ובינלאומיות ועמד בראשן. בשנת 1968 ארגן וניהל את תחרויות אולימפיאדת הנכים הבינלאומית שהתקיימה בישראל. בעת פעילותו זכה להוקרה רבה והיה בחברתם של משה דיין, יגאל אלון, טדי קולק, ויצחק רבין שנוכחו בתחרויות ובטקסים השונים של אולימפיאדת הנכים הבינלאומית. בחגיגות השישים למדינה זכה גרשון הוברמן בפרס הניהול יחד עם אריה פינק וח"כ משה (מוץ) מטלון. 

  

ובנימה אישית: אני הכרתי גרשון הוברמן מזווית שונה לגמרי. כתינוקת שנפגעה בפוליו במגפה הגדולה של שנות ה-50, עבורי הוא היה האיש ששיקם אותי אישית וגופנית. הוא היה "דוד מיני" האהוב שהיה מגיע בתדירות גבוהה ובדייקנות ייקית מדהימה לבית הוריי ופועל איתי באינטנסיביות תקיפה משולבת באהבה רבה, על חיזוק האיברים שנפגעו ועל שיקומם. הוא ליווה אותי גם בשנים הבאות כשהייתי ספורטאית פעילה ותחרותית במרכז הספורט" בר"ג – תמיד מחייך, תמיד אוהב, ותמונת שמן פרי מכחולו מלווה אותי בסלון ביתי – לזכור ולא לשכוח. 

 

גרשון ז"ל תרם את גופתו למדע. בהתאם לנוהג במקרים כאלו, לוויתו נדחתה בלמעלה משנה לתאריך 11.2.11 בבית העלמין בקיבוץ עינת. ללוויה הגיעו רבים ממוקירי זכרו. אחד ההספדים נישא ע"י מרגלית זוננפלד, מאמנת השחייה המיתולוגית של איל"ן ובית הלוחם. גרשון ז"ל ומרגלית התחילו לאמן ילדי פוליו בשחייה בבריכת "גורדון" בת"א לפני הקמת מועדון "ספיבק".

 

יהי זכרו ברוך. 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד