הפלגת אתגר - קפריסין 2009 / ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי וד"ר יורם סבירסקי
7/07/2009
 
 
הגדל

חלפו הימים מאז ההפלגה האחרונה לקרואטיה והתחוור לנו כי עומדת לפנינו משימה נוספת וקשה מקודמותיה; על מנת שהסקיפרים ה"טריים" יוסמכו לקבלת "משיט 60", עליהם להפליג ממדינה אחת לשנייה. אחת האפשרויות לשם כך הינה מעבר מארץ הקודש לשכנתנו הקרובה ביותר בים התיכון, קרי, קפריסין. במקרה דנן כבר לא מדובר בטיסה ליעד, שכירת יאכטות והפלגה במשך מספר שעות לאורך החוף; ההפלגה לקפריסין נמשכת במקרה הטוב יממה ודורשת הערכות שונה שתפורט בהמשך...


לאחר הרכבת הצוותים (בעלי צרכים מיוחדים חברי עמותת "אתגרים", סקיפרים, מדריכים ומתנדבים), הכנות אחרונות וביקורת גבולות על הרציף, יצאו תחת דגל "ימה" ארבע יאכטות ממעגן הקישון: יאכטה "איה" של קפטן עודד מייק, יאכטה "אקו" של קפטן יוסף צ'רקס, יאכטה "אקוואריוס" של ביה"ס לשייט "בריזה" ויאכטה "כרמל" של ביה"ס לשייט "דרך הים" - בה הפלגנו אנו.
  

רויטל על הרמפה
רויטל על הרמפה

כמה מילים על יאכטה זו שהפכה לנו לבית מתנדנד למשך 5 ימים (המידע הוטמע גם בכתבה "התנהלות ביאכטה לבעלי צרכים מיוחדים"): היאכטה מדגם בוואריה 34, קטנה יותר מן האחרות אולם באופן פרדוכסלי – מרווחת יותר להתנהלות בחלל הפנימי. יש בה רק 2 תאי מגורים ותא שירותים אחד (במקום 4 תאי מגורים ו- 2 תאי שירותים בדגמי "44", למשל) ולכן שטח החלל המרכזי (כולל מטבחון וסלון) מאפשר מידה מסוימת של תנועה על כ"ג. הכניסה לתא המגורים האחורי – מעל סף מוגבה במעט והגישה אליו קרובה למדי מכ"ג (אך לא צמודה). תא השירותים – מרווח למדי, עם סף מוגבה. הכניסה ליאכטה – מהטובות שחווינו: עם פירוק ההגה, ניתן להגיע עם כ"ג עד לספסל על הסיפון!!! (במקום "מרפסת" וספסל אחורי מתרומם יש מחיצה שנפתחת כגשר לרציף, אם הוא בגובה המתאים). אגב, יש דגמי "34" במבנה רגיל של כניסה אחורית. לשם מעבר בין רציפים עם הפרש מפלסים, נבנה באדיבות חברת "דרך הים" במיוחד עבורנו לנסיעה הנוכחית "גאנגווי" (כבש כניסה) משוכלל ועליו משטח נייד על 4 גלגלים מותאם בגודלו, המאפשר מעבר קל יחסית בישיבה מהיאכטה לרציף.

בהפלגות ארוכות צריך לשים לב גם לאיכות הישיבה, וזה לא פינוק. למוגבלי ניידות יש נטייה לשבת שעות ארוכות בעמדה אחת על הספסל בסיפון. אם אין ריפוד, יש תוצאות טבעיות שעלולות להתפתח לפצעי-לחץ. לכן מומלץ להצטייד בכרית דקה עטופה בחומר בעל מקדם חיכוך גבוה ועמיד לרטיבות. כריות עבות (או כריות "ביצים") עלולות לפגוע ביציבות הישיבה.
  

חוויה מוזרה ומרגשת: להפליג ממעגן הקישון ("שביט"), "נמל הבית שלנו" בו אנו מכירים כל אבן, גרוטאה או דג – היישר ללב ים אל האופק, ולראות את מתאר החוף של חיפה קטן ומטשטש עד לבלי לראותו כלל. ואז – כחול מסביב, בלי שמץ של מראה חוף, כלי שייט ספורים באופק, ציפור מזדמנת - וזהו! אמנם, אין רגע דל; החבורה ביאכטה נהדרת ומרתקת, הקריאות ברשת הקשר של ספינות חולפות מושכות את תשומת הלב, העיסוקים – רבים והזמן עובר בנעימים, עד שעות אחה"צ... או אז החל הים "לעלות", הטלטולים התגברו ואיתם ההטיות; מראה אירוני ומטריד, דמוי אקוואריום, היה לראות את הים מכסה את החלון הצדדי – ולשמוע ברקע את השיר של ה"חיפושיות" "צוללת צהובה"... בשלב זה חלק נכבד מהחבר'ה הקיאו את נשמתם ומולם זאבי הים הוותיקים חותכים בצל ושום לארוחת הערב מבלי להניד עפעף...
לילה לא קל עבר על כוחותינו; כמה גלולות "סטונרון" ו"טרוומין" תרמו להתאוששות וכשלקראת שעות הצהרים נגלה לעינינו הטרוטות קו החוף של לרנקה – לא היו שמחים מאיתנו. לאחר הובלה למעגנה הגדולה של העיר על ידי נווט בסירה ממונעת וקשירה לרציף, לקחו הקפטנים של 4 היאכטות שלנו את הדרכונים לשם התייצבות במשטרת הגבולות במקום. הנוהל הינו לקבל "פס" תמורתם המוצמד לתצלום הדף הראשי מהדרכון והוא משמש אותנו כמסמך מזהה ביציאה ובחזרה למעגנת לרנקה.

מתנדנדים ומטושטשים קמעה ירדנו לרציף, כשפנינו מועדות למבנה המקלחות והשירותים במעגנה. נכונה לנו אכזבה בגלל היותו בלתי נגיש בעליל (2 מדרגות, תאים צרים) אולם התארגנות בכוחות משותפים יחד עם המתנדבים הקלה על הלחצים... כאן המקום להזכיר את אותם מתנדבים באהבה ובהוקרה; היד המושטת בלי מילים, התה החם ברגע הנכון, קריאת המחשבות, ההבנה לצרכים המיוחדים – ולחשוב שחלק מאתנו לא הכיר אלו את אלו לפני ההפלגה! הים הוא אכן זרז מופלא לתהליכים חברתיים.
נקיים ורעננים, מלווה בשיפור התחושה הכללית לאין ערוך, התנהלנו לאורך הטיילת של לרנקה לארוחת ערב בעיר העתיקה; סביבנו מבנים יפים ומשומרים היטב, חוף ים נקי עם מסעדות ובתי קפה לאורכו. עונת התיירות רק החלה והעיר עדיין איננה שוקקת חיים, פרט לשעות המאוחרות בנשף.

חברי הקבוצה בטיול
חברי הקבוצה בטיול

למחרת יצאנו לטיול מאורגן בהרי הטרודוס, רכס ההרים במרכז האי. האוטובוס שקבלנו אמור היה להיות הכי נוח ונגיש שניתן; במקום זאת קבלנו אוטובוס ילדים עם מקום מאוד מצומצם לארוכי הרגליים בינינו... בנוסף, הנהג לא הכיר כלל את הדרך וקפטן צ'רקס שימש כמדריך ונווט כאחד. התחנה הראשונה בנוף עוצר נשימה של שפע פריחה ים-תיכונית – לפקארה, עיירה תיירותית מקסימה המתאפיינת בתכשיטני כסף וברוקמות תחרה ציוריות היושבות בשמש האביבית ומציעות את מרכולתן. לאחר הסתערות על שירותי הנכים במרכז העיירה (שמעולם לא נפקדו כל כך בצפיפות...) המשכנו (לאחר 3-4 סטיות "לא מתוכננות" מהדרך) לחוות דגי הפורלים בעיירה פאלטרס. מקום מרהיב עם מי מעיין מפכים, המשמשים מקור לברכות הדגים במקום. השקט המופרע רק ע"י קול פכפוך המים, הפריחה, האוכל הנפלא והאווירה העולצת המתוגברת על ידי כוסית אחת או שתיים – כל אלו היוו תפאורת-שיא ליום מקסים. נפרדנו בחוסר רצון בולט מהמקום (הנגיש לחלוטין!) ומהמארחים מסבירי הפנים והמשכנו לטייל עד שעות הערב בנופי הטרודוס הקסומים עד לשיבה למעגנה. את היום היפה נעל בילוי בטברנה עם מנגינות בוזוקי וריקודים של קפטן צ'רקס. כאן המקום להזכיר את דמותו הססגונית של הסקיפר הראשי של יאכטה "אקו" כבקי בתולדות האי, הוא תיבל את הטיול בהומור ובסיפורים מרתקים, וכאשר נילווה לכך צוות צילום – לא היו רבים מתושבי לרנקה שנשארו אדישים לשיירת כיסאות הגלגלים, מלווה במתנדבים ובצוות צילום צמוד... 

 את היום האחרון פתחה ריצה נמרצת (במיוחד של הנשים בחבורה...) לשוק המקומי, לניצול מעט הזמן שנותר עד ההפלגה מתוך כוונה להביא מממתקי המקום ומגבינות ה"חלומי" האופייניות. בשעות הצהרים, לאחר קבלת הדרכונים, ניתקנו מהרציף, ותוך התרחקות מקו החוף של לרנקה התחלנו את המסע הארוך הביתה. פרק הפלגה זה היה רחום יותר כלפינו; הים היה רגוע עשרות מונים יותר וללא הטיות. השייטים הוותיקים, שחושלו בתלאות הדרך לקפריסין, חשו הקלה והדרך חלפה לה בנעימים עם אוכל טעים ומושקע, מוסיקה טובה ואווירת אחווה. לקראת ההגעה לחופי הארץ, החל הליך יצירת הקשר עם חיל הים ורדיו חיפה לוודא את זהותנו ואת היותנו אזרחי המדינה השבים הביתה הכולל וידוא חוזר של פרטי השייטים וכלי השייט. רגעים מרגשים במיוחד – התגלות קו החוף המוכר כל כך של הרי הכרמל, זיהום האוויר ומגדלי אוניברסיטת חיפה, וחבירת כלי השייט של חיל הים ומשטרת הנמל שליוו אותנו עד לקשירה לרציף במעגן הקישון. שוב עברנו את תהליך חותמת הדרכון על הרציף (מה שנחוץ כתנאי הכרחי לקבלת ההרשאה הבינלאומית לסקיפרים הטריים בינינו), פרידה נרגשת מחברינו החדשים וכך חלף ותם לו מסע מיוחד לקפריסין. אז מה הפלא שבדוא"ל כבר חיכתה הודעה על תיכנון השייט הבא?!

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד