אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

כמו כל הדברים הטובים, הכול החל במקרה; הרציתי בפני סדנת מורים לאזרחות במכללת "אורנים" ליד טבעון, ובסוף ההרצאה ניגשה אלי המורה לאזרחות מתיכון "ליאו באק" בחיפה, הגב' אורלי פיקר, וביקשה את פרטיי על מנת ליצור קשר. השיחה פרחה לגמרי מזיכרוני, עד אשר יום בהיר אחד טילפנו מביה"ס והזמינו אותי להנחות סדנת נגישות. עניתי בחיוב מתוך נאמנות לנושא הבוער בעצמותיי - ועדיין לא ידעתי באמת במה מדובר...

הכול התבהר במפגש הראשון של כלל המנחים; מדובר בסדנה שנמשכת על פני שנת לימודים שלמה (!), עם מפגשים שבועיים, כאשר בסופה התלמידים אמורים להגיש עבודת גמר המהווה 20% משתי יחידות בגרות באזרחות פעילה. מניתי סביבי כעשרה נושאי סדנאות שונים האמורים להיות מובלים על ידי אנשי מקצוע מדהימים. על כל התזמורת הזו מנצח ניסן פולק, רכז מקצוע אזרחות פעילה בביה"ס. התגובה הראשונה שהחלה להתעצב ולהתייצב בתוכי: "הצילו! למה הכנסתי את עצמי? ועוד בשנה בה אני אמורה לכהן לראשונה בחיי כחברת מועצה?!". נשמתי עמוקות, יישרתי כתפיים והתחלתי להשתלב בעשייה.

במפגש הראשון נוכחתי לדעת שקיבלתי 13 חבר'ה מכיתות י"א. מקסימים, נבונים – וללא שמץ מושג בנושא הנגישות... הם בהו בי – ואני בהם. לאחר מספר שניות מבוכה – ספלאשששש, וצללתי למים העמוקים. התחלתי טיפין-טיפין לפתוח בפניהם את רזי עולם הנגישות: הן את התיאוריה בדמות מצגות וסרטונים והן את הפן המעשי, גם ברמה אישית ביותר. בהמשך הגיעו להרצות בפני התלמידים כמה מחבריי בעלי לקויות שונות, רובם מתנדבי "נגישות ישראל"-צפון וחלקם - "חבר מביא חבר"... באה סמדר הרוש שחשפה בפני התלמידים את לקות השמיעה. הגיעו דדי כוחן, מירי פרטוש ורינת משולם עם כלבתה מרסי שהדגימו את לקות הראייה והעיוורון המוחלט. אסנת להט הראתה את שפע האביזרים והעזרים מבית היוצר של "מילב"ת" – המלווים את סדר יומה העמוס בנאמנות. דניאלה יקירה הראתה לחבר'ה איך מתפקדת בטורבו אם בעלת צרכים מיוחדים עם ארבעה דרדקים. גם על אנשי מקצוע בתחום הנגישות לא פסחתי; עו"ד מיכל רימון מ"נגישות ישראל" לימדה אותם את חוק השוויון והגב' שמרית סקורניק ממשרד הפרסום "גלר נסיס" פתחה להם צוהר מאלף לעולם הפרסום וסרטי התדמית על נושאי הנגישות (לקראת משימת עבודות הגמר של חלקם). באדיבות "בית קסלר" ומועדון הספורט של איל"ן חיפה התארחנו ולמדנו את יישומה, הלכה למעשה, של תורת הנגישות; כיצד מונגשים חיי יום-יום באוכל, ברחצה, בבילויים ובספורט.

כחוקרת, נדהמתי לצפות בשינוי המדהים בתלמידיי היקרים מידי שבוע; מחבורת נערים חסרי כל ידע ראשוני בנושא - הפכו 13 המופלאים בהדרגה ללוחמי שוויון ונגישות עשויים ללא חת. כל פגישה הוסיפה פתיחות, אומץ לשאול ורעיונות חדשים. ראיתי עד כמה האכפתיות מתגברת וכיצד נעשה מאמץ להגיע לכל מפגש – גם לאחר 8 שעות לימוד מפרכות, על בטן ריקה, וגם כאשר למחרת יש מבחן גדול (כיתה י"א, יש לזכור!). לאחר מספר שבועות כבר התפצלו החבר'ה לארבע תת-קבוצות לעבודת הגמר: אלעד, דריה, לירן ודלית בחרו להפיק סרט תדמית בנושא הנגישות; מירב, קרן וקטיה החליטו להתמודד עם אתגר חוק השוויון; ירדן, בר, אור, ליטל ולירון העדיפו את סקירת הנגישות של מקומות בילוי לצעירים (פאבים, מועדונים וכד') וסתיו תסקור את נגישות הרכבת בעיר. אני וצוות המרצים היינו שם בשבילם כל העת – אולם בחירת הנושאים – נבעה מהם ורק מהם, עם המון בגרות, יזמות ורוחב אופקים.

אנחנו כעת בשלהי הסדנה; החבר'ה עומדים בפני בחינות הבגרות וביניהן – גם עבודות הגמר בנושא הנגישות. אמשיך להנחות אותן פרונטלית על כל עבודה לחוד. ברור לי שזכיתי בחוויה מדהימה ובילדים מיוחדים מאין כמותם. אני כבר מתגעגעת...