אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

מאת: דר' יורם סבירסקי וזוגתו - דר' רויטל שורץ-סבירסקי

יאכטות סטנדרטיות (כולל הגדולות והמפוארות) הן כלים לא נגישים למשתמשים בכיסא גלגלים: המעברים מהרציף לסיפון היאכטה, מהסיפון ל"לסלון" ומה"סלון" לשירותים ולתאי המגורים אינם עבירים לכיסא גלגלים וצריך לבצע אותם ללא הכיסא. לכן נדרש סיוע של אנשים שצברו ניסיון בקטע הזה ובהמשך פותחו כלים להקלה על המעברים. המצב מורכב עוד יותר בקטמרן.

 

במהלך התנסויותינו כשייטים, זכינו להפליג בכמה דגמי יאכטות. לבקשת חברים ומדריכים, קיבצנו כמה מהרשמים והלקחים שנצברו, למען השייטים שבדרך.

 

 

קרואטיה 2006

 

 

בשייט הראשון לקרואטיה השתתפו ארבע יאכטות מטיפוס קטמרן "לאגון" בגדלים שונים. אמירה כללית: הקטמרן, בכל המימדים ולמרות גודלה העצום – איננה נוחה יותר למשתמשים בכיסא גלגלים. מן ההיבט של שירותים – לא יכולתי ולו פעם אחת להשתמש בהם... הסף גבוה מדי התא קטן מדי וכל החלל של השירותים שבבידון איננו יכול להכיל כיסא גלגלים. השתמשתי בתחליפי דלי או בשירותי המעגנות שבדרך.

הכניסה לקטמרן – נהדרת; כ"ג הגיע עד המדרגות על-גבי צמד "גאנגוויס" (שיפועים) מאובטחים, הגוף הועבר בקלות למדרגה העליונה ומשם בגלישה חיננית ל"מרפסת". ממנה לסלון – על "גאנגווי" נוסף (הפלגנו עם 4 "גאנגוויס"...) ומשם לתאי המגורים בבידונים על "גאנגווי" רביעי. מילאנו את החלל שמתחתיו בכל הכריות מפינת הישיבה המרכזית, בגלל הפרשי הגובה. כ"ג היה מקופל בתא אכסון שעל הקטמרן כל ההפלגה ונפרק רק לקראת ירידה לחוף. ניסיון לאלתר ריתמה בסגנון "כיסא רב-מלחים" (שמעלים אותו בעזרת חבלים של התורן והמפרשים) לא צלח עקב חלוקת לחצים מאד לא נעימה של הרצועות על הגוף. הניסיון הזה פסל אילתורים דומים עד ההפלגות מ- 2011 ואילך (ראו בהמשך).

 

תורכיה 2008

יאכטה מדגם בוואריה 46

 

ההפלגה הזאת, כמו כל ההפלגות המתוארות בהמשך, נוהלה על ידי חברת "ימה" בראשות אסף רייפלד. בפלוטילה לתורכיה היו לנו ארבע יאכטות: שלוש מהן - דגם "בוואריה 44" והרביעית דגם "בוואריה 46". לדגם "בוואריה 46" עדיפות משמעותית למשתמשים בכיסא גלגלים, מכיוון שתא השירותים רחב הרבה יותר וגם חלל המקלחת נפרד ממנו ומרווח למדי. ניתן היה להתנייד מעט עם הכיסא ב"סלון", להגיע איתו לפתח תא השירותים, להעביר את הרגליים מעל לסף המוגבה ולהיכנס בנוחות יחסית פנימה. הדבר איננו אפשרי בדגם "בוואריה 44", אך עם הזמן, המיומנות נרכשה והתפקוד ביאכטה השתפר לאין ערוך.

"חדר השינה" - גם כאן יש לחדד את המושג: התא קטן, אין אפשרות להיכנס אליו עם הכיסא והטכניקה דומה למתוארת לעיל. המיטה נוחה ולצידה ארונות מרווחים ומדפי אכסון. הכניסה והיציאה מהיאכטה - למשתמשים בכיסא גלגלים על צמד "גאנגוויס" (קרשים ארוכים) מאובטחים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קרואטיה 2008

יאכטה מדגם בוואריה 44

היאכטות שהפלגנו בהן קרואטיה בקיץ 2008 - אחת מהן דגם "בוואריה 44", המוכרת לנו מההפלגות אחרות והשנייה – מדגם ELAN. לדגם "ELAN" עדיפות כלשהי למשתמשים בכיסא גלגלים, מכיוון שתא השירותים רחב במעט יותר וגם דלתו נפתחת החוצה וללא סף (כמעט). ניתן היה להגיע עם הכיסא ב"סלון" (מרחב המחייה המשותף) לפתח תא השירותים ולהיכנס בנוחות (יחסית!) פנימה. יתרון קל נוסף הינו החיבור הישיר בין תא השירותים לאחד מתאי המגורים ("סוויטה"). גם היציאה מיאכטה זו לרציף נוחה יותר, הודות לרווח בין שני ההגאים המאפשר את "השחלת" הגוף בקלות יחסית החוצה אל ה"גאנגווי". אפשר גם לפרק ולהרכיב את ההגה בקלות רבה.

"גאנגווי" משמש גם לעליה על גמל... פרי עמלו המסור של מתנדב רפא"ל אבי לוי

חסרונות שמן הראוי לציינם: גרם המדרגות מהקוקפיט לסלון ארוך יותר ויש שתי מדרגות בתוך ה"סלון", שהיוו מכשול גם לבעלי הרגליים הקלילות... היציאה מהיאכטה מתנהלת על צמד "גאנגווי"ס (קרשים ארוכים) מאובטחים. אופן השימוש בשיפוע הכפול תלוי מאד בהפרש הגובה בין הרציף ליאכטה.

 

 

 

 

 

 

 

קפריסין 2009

כאן הפלגנו ביאכטה קטנה יחסית (בוואריה 34), אך הופתענו מהנוחיות שהציעה: היה לה פתח כניסה שהפך לגשרון (גאנגווי) בהינתן גובה מתאים של הרציף. פירוק מהיר של ההגה איפשר גישה ישירה מכיסא גלגלים לספסלי ה"קוקפיט".

לשם מעבר לרציפים גבוהים יותר, נבנה באדיבות חברת "דרך הים" במיוחד עבורנו "גאנגווי" (כבש כניסה) משוכלל ועליו משטח נייד על 4 גלגלים מותאם בגודלו, המאפשר מעבר קל יחסית בישיבה מהיאכטה לרציף. ההתאמה של היאכטה הקטנה מוכיחה שלא תמיד "הגודל קובע"... כיוון שהיו פחות תאי שינה, השירותים והסלון היו גדולים ונוחים יותר. היו גם פחות מדרגות בין הסלון ל"קוקפיט". בניגוד להפלגות חופים, כאן היה צריך לקחת בחשבון הפלגה של כ- 24 שעות רצופות ולכן היה צריך להתארגן במעברים (שירותים וכו') גם בטילטולים.

 

יוון 2010

כאן הפלגנו בדגם מוכר (באווריה 46) אך היו בכל זאת כמה שינויים ושיכלולים בהתארגנות. בכל היאכטות הורכב "גאנגווי" כפול ודי ארוך כך שאפשר היה להגיע (בסיוע) עם כיסא הגלגלים עד ה"קוקפיט". המעבר דרש תשומת לב רבה, אחרת מישהו עלול ליפול למים... פירוק אחד ההגאים עזר למעבר בין כיסא הגלגלים לספסל (תשומת לב ל"שגם" הקטן שעלול ללכת לאיבוד).

אמצעי פשוט שעזר מאד היה 2 ארגזי בירה ריקים מפלסטיק קשיח שעזרו לגשר בין כיסא הגלגלים למיטה דרך מעבר צר. הארגזים עזרו גם במקומות אחרים וחסכו לא מעט "סחיבה".

אחת היאכטות בפלוטילה הייתה "באווריה 45" חדשה. במבט ראשון היא נראית נגישה יותר (פתח רחב מאחור ומעבר נוח בין ההגאים), אך צריך לבדוק את התנאים בסלון, בשירותים ובחדרי השינה לפני שמכריזים איזו יאכטה מתאימה יותר.

ביוון צריך לקחת בחשבון כמה קשיים שמכבידים על כל היאכטונרים אך מפריעים במיוחד לאנשים עם מוגבלויות. חלק מהמרינות מתמלאות כבר בשעות אחה"צ ואם רוצים להיקשר לרציף צריך להגיע מוקדם. אחרת הדרך היחידה להגיע לרציף היא עם סירת הגומי ("דינגי"), וזה פחות מעשי למשתמשים בכיסא גלגלים. הצורך להגיע מוקדם מחייב משמעת של יציאה מוקדמת בבוקר, אחרת לא נשאר מספיק זמן להפלגה. אגב, הפלגה סמוך לזריחת השמש היא חוויה מיוחדת.

יש מעגנות (אפילו צמודות לכפרים מבוססים) ללא חיבור חשמל ומים או עם סידורים לא נוחים של שעוני מים וחשמל, כרטיסים מגנטיים ושירות לקוי. יש גם מפרצים פתוחים שלא נותנים הגנה טובה מהגלים (הטבעיים ושל המעבורות הרבות שמתרוצצות בין האיים). זה מחייב זהירות מיוחדת בכניסה וביציאה מהיאכטה. מי ש"מכור" ל- 220 וולט, כדאי שיצטייד בממיר מתח פשוט (פחות מ- 200 ש"ח).

 

יוון 2011

 

בהפלגה הזאת היו 5 יאכטות מדגם Jeanneau Sun Odyssey 44i שברוב דיעות נקבע שהן פחות מתאימות מהקודמות למוגבלי ניידות. החיסרון שהפריע לרוב מוגבלי הניידות היה תא השירותים הקטן עם הריצפה המשופעת בחלקה שלא איפשרה עמידה יציבה. הדלתות (שנפתחות לתוך תא השירותים) הכבידו מאד על הכניסה והתימרון. חסרו בשירותים גם מדפים / ארוניות למברשות שיניים, כוס וכו' (יש בשפע בכל דגמי ה"בוואריה" שהכרנו). חלק משטח הריצפה היה תפוס ע"י מתג של משאבת המקלחת שהופעל לא פעם בטעות... באופן כללי חסרו ביאכטה ידיות אחיזה, וזה כבר עניין בטיחותי (מניסיון) בלי קשר לנגישות. בצד החיובי אפשר לציין כניסה ללא סף לחדר השינה, מיטה גבוהה (חסרון עבור חלק ממוגבלי הניידות, יתרון לאחרים), מרחב גדול יחסית למעלה (בזכות רוחב היאכטה) וכניסה נוחה (יחסית) מאחור. היו תקלות שחזרו על עצמן ביאכטות שונות (מאותו דגם, כאמור).

 

בהפלגה הזאת השתתף מתנדב (של רפא"ל בקהילה) שמתמחה בפתרונות נגישות בהתאמה אישית. הוא התעקש שאפשר לפתח מושב להכנסת והוצאת אדם מה"סלון" של היאכטה בלי הבעיות שאיפיינו את הניסיון מ- 2006. יחד עם השייטים האחרים ביאכטה הוא פיתח ערסל (אילתור של "כיסא רב מלחים") ממגבת וחבלים מושחלים משני צידיה המופעל מגלגלת המנור (המוט הניצב לתורן ומחזיק את המפרש הראשי). הסידור עבד יפה ולקראת ההפלגה ב- 2015 פותח "אב-טיפוס" שיתואר בהמשך.

 

גם הפעם נעשה שימוש בארגזי בירה (חזקים מפלסטיק) כדי לסייע במעברים שכיסא גלגלים לא מגיע אליהם. הפעם התעורר חשש מנזקים ליאכטה ויש כוונה לבנות שרפרף קל (שאפשר לקחת בתיק למטוס) עם גלגלים למטרה הזאת (בוצע).

 

בחלק הזה של יוון (האיים האיוניים), שירותים שנחשבים אלמנטריים במקומות אחרים לא קיימים במרינות שהגענו אליהן או שהם קיימים רק "בעונה" או שגובים סכומים בלתי סבירים עבורם. הכוונה בעיקר לחשמל ולמים ליאכטה (בהפלגה הזאת לא היה לנו "חשמל חוף" ונאלצנו לשלם סכומים מופקעים עבור מים למיכלי היאכטות. על שירותים "אמיתיים" לנכים סביב המרינות אפשר היה רק לחלום...).

 

קרואטיה 2012

 

בהפלגה הזאת לא היו הפתעות מיוחדות בתחום הנגישות. הופתענו למצוא באחד הכפרים שירותים ציבוריים לנכים (בתקן שונה ממה שאנחנו רגילים). יש מאמץ להנגיש חלק מהמרינות, אם כי השיפועים לא תמיד מאפשרים תנועה עצמאית עם כיסא גלגלים. מזג האוויר היה גשום וסוער חלק מהזמן והיה שימוש בחליפות סערה. בלי קשר ליאכטות, הסידורים בשדה התעופה הקטן של העיר ספליט מאד לא נעימים למשתמשים בכיסא גלגלים וכדאי לקחת מקדם בטחון בטיסה חזרה משם.

 

 

נורבגיה 2015

 

בהפלגה הזאת נוספו אתגרים חדשים. אין טיסות ישירות לאזור שבו מקבלים את היאכטות ולכן נזקקנו לשלוש טיסות בכל כיוון בתוספת נסיעה ארוכה באוטובוס (נגיש!). מזג האויר יכול להיות קר גם בקיץ (במיוחד כאשר חשופים לרוח) ולכן נדרשנו להצטייד בביגוד חם ועמיד לגשם. ההפלגה ביאכטות (אפילו בסוף הקיץ) לא פופולארית כמו במקומות הקודמים ולכן המרינות לא מפותחות (לפחות באזור שהפלגנו בו, בין איי "לופוטן" לעיר טרומסו).

 

הפעם קיבלנו את היאכטה הגדולה ביותר (בהשוואה להפלגות קודמות): "בוואריה 50". מבחינת הנגישות, היתרון שלה על פני רוב הקודמות הוא גישה ישירה לכיסא גלגלים (ללא פרוזדור צר) מה"סלון" לדלתות תאי השינה האחוריים. עדיין יש סיפים גבוהים בין הסלון לשירותים ולתאי השינה, וזה מפריע למשתמשים בקבים. הכניסה האחורית ליאכטה נוחה למדי. כאשר נקשרים לרציף מאחורי היאכטה (ובהינתן הפרש גובה סביר), אפשר להשתמש בסירת הגומי כשיפוע נוח מאד. הבעיה הייתה שבאזור הזה של נורבגיה מקובלת קשירה לצד היאכטה, ואז אין כמעט שימוש בכניסה האחורית, נוחה ככל שתהיה.

 

לקראת ההפלגה הכין לנו המתנדב של "רפא"ל בקהילה" (שהוזכר בתיאור ההפלגה ב- 2011 לעיל) "כיסא רב מלחים". המתקן כולל כיסא גמיש, גלגילות, חבלים וחיבור למנור. הגלגילות יוצרות "רווח כוח" כך שהמפעילים צריכים להפעיל כוח סביר בלבד. המתקן הופעל במשך כל ימי השהייה שלנו ביאכטה ומנע מצבי "סחיבה". לאור הניסיון שהצטבר, המתקן שוכלל ע"י המתנדב מרפא"ל בקהילה לטובת ההפלגות הבאות. נעשה בו שימוש גם לכניסה ויציאה מהיאכטה (מהצד)

וגם למעבר בין הקוקפיט ל"סלון".

במעבר לסלון היו מקרים של חבטות של היושב/ת במדרגות. בהמשך התקלה הזאת נפתרה על ידי הצמדת משענת של ספה למדרגות ויצירת מעין מגלשה.

 

באחד הכפרים הייתה אפשרות להיקשר אל הרציף מול הכניסה האחורית של היאכטה. בהינתן גובה מתאים של הרציף, השתמשו בסירת גומי הפוכה במקום שיפוע, וזה היה נוח מאד:

 

 

יוון 2017

 

הפעם היעד היה האי קוס והאיים מסביב. "נמל הבית" של היאכטות באי קוס היה מרינה מסודרת מאד, כולל שירותי נכים. מארגן ההפלגה (חברת "ימה") הצליח אפילו להשיג הסעה נגישה משדה התעופה ואליו. הפעם נחשפנו ליאכטות חדשות (עבורנו) מהדגמים Oceanis 45 ו- 50. כמו בפעמים קודמות התברר שהגודל לא תמיד קובע. לדגם ה- "50" היה פתח כניסה צר מאד מאחור ומבנה פנימי מוזר.

 

ל- "45" יש "מרפסת" אחורית ענקית שנפתחת (חשמלית) על ידי קיפול הספסל האחורי. קיבלנו (כמו בפעמים קודמות) שני קרשים ארוכים ששימשו ככבש ("גאנגווי") וכאשר כיסא הגלגלים היה על המרפסת אפשר היה להתקדם איתו עד הספסלים.

בשני הדגמים יש גשרון מתקפל שאיננו שימושי לאנשים עם מוגבלות בניידות.

צריך לציין שוב שבעולם היאכטות ייתכן איבזור שונה עבור יאכטות שונות בעלות אותו שם ואותם ממדים חיצוניים ולכן ייתכן בהחלט שיש דגמי Oceanis 45 ללא "מרפסת" כזאת או עם חלוקה פנימית שונה.

 

הרוחב של ה- Oceanis 45 גדול מכל יאכטה באורך דומה שהכרנו. יש לזה מחיר בביצועי היאכטה, אך תועלת רבה בכל הנוגע לנוחות הצוות. הכול מרווח יותר ("קוקפיט", סלון, חדרים, שירותים), אך יש מחסור בידיות אחיזה. לכל תא שירותים (יש רק 2 תאים) יש דלת ל"סלון" ודלת לאחד מחדרי השינה בירכתי היאכטה. הדלתות נפתחות החוצה - יתרון חשוב לאור ניסיון העבר, אך יש סף די גבוה. ארגז בירה ריק סייע שוב במעברים. גם הפעם נעשה שימוש ב"כיסא רב-מלחים" משופר של "רפא"ל בקהילה" כפי שתואר בפירוט בפרק על ההפלגה בנורבגיה. ביוון מקובלת "עגינה ים-תיכונית" ולכן המתקן שימש רק למעבר בין ה"קוקפיט" ל"סלון". כיוון שמתחילות להופיע (ביאכטות להשכרה) כננות חשמליות באזור הרלוונטי לשימוש ב"כיסא רב-מלחים", יש כוונה להוסיף גלגלת שתאפשר שימוש בכננת.

 

חיסרון קטן של הממדים הגדולים של היאכטה הוא המרחק הגדול בין הספסל האחורי להגה. זה לא מאפשר שליטה נוחה למי שיכול להחזיק הגה בישיבה בלבד. הפתרון היה קשירת אחד הקרשים של הכבש באלכסון מעל הספסל. כך נוצר מושב קרוב וגבוה יותר.

 

כמו בהפלגות קודמות ביוון, רוב המרינות לא הכילו שירותים ומקלחות נגישים. באחד הלילות אף עגנו במפרץ ללא קשירה לחוף.

 

יאכטה נגישה מסוג קטמרן באנגליה, אוגוסט 2018

 

במסגרת טיול משפחתי באנגליה יצאנו לבדוק את היאכטה הנגישה "Spirit of Scott Bader" שקראנו עליה באינטרנט. והיא אכן נגישה... לא צריך להרים את המשתמש בכיסא גלגלים מהרציף ל"קוקפיט", לסלון, לשירותים וכו'. הרוב במפלס אחד או נגיש בעזרת מעלון. תמונות להמחשה מצויות בקישור.

 

התמונה ממחישה את הנגישות עם כיסא גלגלים עד ההגה ואת השליטה הנוחה במיתרים (חבלים) שמכוונים את המפרשים.

 

בצורת ההפעלה הנוכחית שלו, הכלי מתאים להפלגות יומיות סביב פורטסמות'. לא בטוח שיאפשרו הפלגות של כמה ימים רצופים במתכונת המוכרת מהתיאורים לעיל.

 

איטליה 2018

 

ההפלגה הזאת התקיימה באזור הקסום של האי קאפרי ואיים אחרים ליד נאפולי. הפעם קיבלנו יאכטות שחלקן היו גדולות ונוחות מהרגיל. זה התבטא באפשרות להגיע אל ההגה עם כיסא גלגלים (לא גדול) ובחדר שינה נוח שאיפשר התנהלות עצמאית מהרגיל.

 

בחניית לילה ליד קאפרי נעלם אחד הסקיפרים, דורון נחשוני ז"ל, שגופתו נסחפה למרחק גדול ונמצאה כעבור למעלה משבוע. בימים הראשונים להיעלמות דורון הקבוצה כולה השתתפה בחיפוש, אך התברר שנחוצים כלים מקצועיים יותר.

 

 

 

 

 

הערות כלליות

• עבור מי שנשען חזק על קביים, ה"סלון" והשירותים עלולים להיות סביבה לא לגמרי בטוחה. אם יש קושי בשווי משקל, כל טלטול של היאכטה או רטיבות של הרצפה עלולים להסתיים בנפילה. רצפת העץ / פרקט חלקה מאד בנוכחות מים / חול / אבק. כדאי להתקין מראש גומיות קביים טובות ולנעול נעליים עם סוליות סבירות. ההליכה איטית ומחושבת, תוך היכרות מירבית עם מאחזים (ידיות) שעלולים להזדקק להם במקרה של טלטול לא צפוי (למשל: הפלגה ב"שתיל" כאשר אוניה גדולה עוברת ליד היאכטה).  
• כאשר אדם עם מוגבלות מסתובב על רגליו ב"סלון" ובשירותים, צריך להזהיר אותו בקול רם (או בדרך מתאימה אחרת) כאשר מתקרב גל גדול מאוניה חולפת. זה עלול להתרחש גם כאשר רתוקים לרציף או עוגנים במפרץ שקט. צריך למצוא מאחז להישען עליו כדי להימנע מנפילה.  
• לשקול הוספה של סרטי הדבקה נגד החלקה בפינות נבחרות, אם זה לא מפריע לבעלי היאכטה.  
• אפשר לאלתר במקום או להביא מהבית סולם קצר של מוטות וחבלים. סולם כזה יכול לעזור לבעלי ידים חזקות לעלות מהסלון ל"קוקפיט". בדרך כלל יש מקומות נוחים לקשירת סולם כזה בצידי הפתח.

• ברוח ההרצאות שקיבלנו ביום בטיחות של "אתגרים", כדאי שתהיה הבנה בין המוגבל בניידות למסייע ביחס לאופן הסיוע. צריך לשאוף להשתתפות מרבית של המוגבל בניידות בתהליך (לא "שק קמח"), אך להימנע ממאמצי-יתר שיגרמו נזקים במפרקים ש"עובדים קשה".  
• שירותים ביאכטה נוטים להיסתם או להתקלקל לעתים קרובות יותר מאשר בבית. תקלות כאלה עלולות להכביד במיוחד על מוגבלי ניידות, שהחלופות המקובלות מאד לא מתאימות להם. לכן צריך להקפיד על הוראות השימוש בשירותים ולוודא שלפחות איש צוות אחד יודע לטפל בתקלות הנפוצות. ביאכטות מסוימות יש שירותים עם הדחה חשמלית וזה הרבה יותר נוח מהשאיבה הידנית.
• תוך כמה ימי הפלגה מפתחים בדרך כלל מיומנויות שקשה לדמיין ביום הראשון. מוגבלי הניידות מוצאים נקודות אחיזה אפקטיביות ומכירים טוב יותר את יכולתם והמסייעים יודעים היכן לאחוז ובדיוק כמה כוח להפעיל.  
• בגדים – כאילו לא שייך, אך עלולים להיווצר מצבים לא נעימים במעברים בין הרציף, הקוקפיט, הסלון והשירותים. צריך לקחת להפלגה רק בגדים שלא מחליקים למטה או "מתרוממים" וכו'. סרבל עשוי להיות אידיאלי, אך יש בעיה בשירותים (אלא אם תבוצע בסרבל התאמה מיוחדת)... כדאי גם לחשוב על כיסים ועל מה שמחזיקים בתוכם (שלא יינזק או יפריע במעברים).  
• חליפות סערה חיוניות למי שצריך (או רוצה) להישאר בחוץ כשיורד גשם. יש דגמים עם רוכסן בקצה המכנס שמאפשר לבישת החליפה בלי לחלוץ נעלים. זה חשוב במיוחד למשתמשים במכשירי הליכה.
• מי שסובל מפגיעה בידיים צריך לקחת בחשבון שמירה על שווי משקל בזמן טלטולים.  
• בלי לפגוע בבריאות, כדאי לשים לב ל"מאזן הנוזלים" כך שלא יהיו "טיולים" מיותרים לשירותים. לפעמים אפשר לתכנן את זה כך שלא יהיו כמעט ירידות לשירותים בזמן הפלגה (במשטר המקובל בהפלגת חופים, לא בהפלגות רצופות, כמובן).  
• רצוי להוריד קילוגרמים מיותרים לקראת ההפלגה. לכל ק"ג מיותר יש משמעות בקטעי ההעברה ביאכטה.  
• למניעת נפילות, צריך לבקש (עד כמה שאפשר) מהשייטים ביאכטה לשמור על ניקיון הרצפה.  
• יש צורך בתשומת לב מיוחדת לעיוורים (במיוחד במעבר בין היאכטה לרציף).    
• לפעמים אין גישה ישירה מהיאכטה לחוף וצריך להשתמש בסירה קטנה ("דינגי"). זה דורש התארגנות מיוחדת, זהירות ולפעמים גם לבוש עמיד, כי קשה להימנע מ"שפריצים" וכו'...  
• צריך להפחית ככל האפשר נזקים לפרוטזות, מכשירי הליכה, מכשירי שמיעה ואמצעי-עזר אחרים.  
• רצוי להחזיק את כיסא הגלגלים מקופל ומאובטח בסלון או בחדר שינה כשבעל הכיסא יושב ב"קוקפיט". כמעט כל מקום אחר בחוץ עלול להפריע או להזיק בטלטולים לא צפויים או כאשר נדרשת תגובה מהירה של הצוות.
• יש מקרים של הצפת רצפת חדר שינה אחורי מהצנרת הרגישה של דוד החימום (זה קרה לנו 3 פעמים בדגמים של "בוואריה"). למרות הצפיפות, לא רצוי להשאיר ציוד רגיש למים על הריצפה.
• בהפלגות ארוכות צריך לשים לב גם לאיכות הישיבה, וזה לא פינוק. למוגבלי ניידות יש נטייה לשבת שעות ארוכות בעמדה אחת על הספסל בסיפון. אם אין ריפוד, יש תוצאות טבעיות שעלולות להתפתח לפצעי-לחץ. לכן מומלץ להצטייד בכרית דקה עטופה בחומר בעל מקדם חיכוך גבוה ועמיד לרטיבות. כריות עבות (או כריות "ביצים") עלולות לפגוע ביציבות הישיבה.
• רצוי מאד לתחזק את כיסאות הגלגלים וציוד חשוב אחר לפני הנסיעה (חיזוק ברגים וצירים, שימון וכו'). במקומות שמגיעים אליהם בהפלגות אין בתי מלאכה מתאימים...
• חלק מהמשתמשים בכיסא גלגלים העדיפו כיסא ספורטיבי. כיסאות כאלה מתאימים רק לריצוף חלק והקיפול שלהם חלקי. ב"שטח" וביאכטה הם מכבידים על המשתמש ועל המסייעים לו.
   

יאכטות מונגשות

• במקומות מסוימים אפשר למצוא יאכטות מותאמות במיוחד עבור מוגבלי-ניידות. זה עלול להיות יקר יותר (ודורש הזמנה חודשים רבים מראש), צריך לבדוק בזהירות. דוגמאות:
• יאכטות נגישות במועדון שייטים עם מוגבלויות בדרום אנגליה (Disabled Sailors Association).
• יאכטה נגישה באיטליה.
• בניית יאכטה נגישה באוסטרליה.
• יאכטה נגישה בוירגיניה, ארה"ב.
• הפלגות נגישות באיי הבתולה.
• קטמרן נגיש לחציית אוקיאנוס.
• השכרת יאכטה נגישה (יחסית) מסוג 4 ATOLL ביוון. יש שם תמונה של מעלון אלכסוני על מדרגות הסלון. ראו גם דגם 6 ATOLL.
• על הצורך בהנגשת יאכטות מפוארות בארה"ב.
• השכרת יאכטה נגישה ביוון (אזור סירנס - לוטראקי).
• יאכטה נגישה Dufour Atoll 43 בדגל יווני.
• דיון על קטאמרן נגיש למשתמשים בכיסא גלגלים (2014).
• יאכטה מנועית נגישה (ללא מפרשים) להשכרה ביוון (2017).
• לסגנון אחר לגמרי של הפלגה נגישה, אתגרית ולא זולה אפשר לבדוק את ה"לורד נלסון" ואחותה. 

רעיונות למחשבה וקישורים

 

• לא תמיד "הגודל קובע". יש יאכטות גדולות עם עיצוב פנימי גרוע מבחינת ניידות אנשים עם מוגבלויות ולהיפך. כאשר היאכטה קטנה יש לפעמים פחות מדרגות מהקוקפיט לסלון ואם יש פחות חדרי שינה, יש שירותים מרווחים יותר. ראינו אפילו יאכטה בינונית עם פתח אחורי שנפתח כרמפה - נוח מאד (תלוי בגובה הרציף). אם לא מכירים יאכטה שמציעים להשכרה, אפשר לבדוק באינטרנט את השרטוטים או לברר עם בעלי ניסיון. לגודל יש יתרון מובנה אחד – יציבות יחסית בגלים.  
• בין היאכטות להשכרה יש דגמים ספורטיביים שנחשבים מהירים יותר מהמקבילים להם בגודל. חיסרון: הטיות חזקות יותר, מצב שמפריע לחלק מהנוסעים. בהפלגות ארוכות זה משמעותי גם להתנהלות בתוך היאכטה.
• כמו ברכב שכור, "שדרוג" ברגע האחרון עלול להיות תקלה כי, כאמור, יאכטה גדולה לא בהכרח נוחה יותר.  
• עבור סקיפר עם מגבלות ניידות, כדאי לבדוק אם עמדת הישיבה מאחורי ההגה נוחה ומאפשרת שליטה מירבית. כדאי לוודא גם שדה ראייה סביר מהעמדה הזאת.  הציוד על הסיפון (קבוע או נייד) עלול להפריע לשדה הראייה.
• להפלגה רגועה באילת כדאי לבדוק את "פעמונית הים". כיוון שאין (בעת כתיבת שורות אלה) ספינות דומות בארץ, אין בעיה לפרסם אותה.

לטורים נוספים של יורם  לטורים נוספים של רויטל