אשפוז פסיכיאטרי / יהודה קורן
13/06/2007
 
 

הגדרות: ראשית נגדיר מהם סוגי האשפוז הקיימים:

  1. אשפוז מרצון - המאושפז חותם שהוא מוכן מרצונו להתאשפז בבי"ח פסיכיאטרי או במחלקה פסיכיאטרית. אשפוז זה הוא בתוך מחלקות פתוחות.
  2. אשפוז כפוי­­- המאושפז קיבל צו מהפסיכיאטר המחוזי המצווה לאשפזו בכפיה. אשפוז זה הוא בניגוד לרצונו של המאושפז. הצו מורה לאשפזו בכפיה בבי"ח פסיכיאטרי במחלקות פסיכיאטריות סגורות.

רקע כללי: נתונים ואזהרות

אם אתה או מכריך נמצאים באשפוז פסיכיאטרי מרצון או כפוי חשוב שתדעו שחייכם בסכנה. יותר מכך אם אתם עדיין מסוגלים לקרוא את הכתוב כאן ניתן לומר שמצבכם יכול להיות יותר גרוע ושלא כדאי לסמוך על הפסיכיאטרים או המזל.

על פי סטטיסטיקה של משרד הבריאות כל יומיים מת אדם בבית חולים פסיכיאטרי. 50% אחוז מהם בגילאים שבין 18-65. משרד הבריאות מסרב לפרט את סיבות המוות. חשוב תדעו את שני הנתונים הבאים. אלה נתונים המקובלים על המערכת הפסיכיאטרית ואין להם שום ביסוס מדעי:

  1. מחלת נפש או הפרעה פסיכיאטרית היא מחלה חסוכת מרפא.
  2. אדם שהתחיל ליטול סמים פסיכיאטרים אמור ליטול את ה"תרופה" עד סוף ימי חייו.

נתונים אלה כוזבים. אין להם שום ביסוס מדעי. מטרתם היחידה היא להשאירך בידי הפסיכיאטריה לעד. הקביעה היחידה הנכונה היא ששימוש ממושך בסמים פסיכיאטרים יכול להרוס אותך כך שיהיה קשה אי פעם לשקם אותך.

בשל הנתונים הכתובים לעיל עליך לעשות כל שביכולתך להשתחרר ממוסד פסיכיאטרי.[

אשפוז מרצון

אשפוז מרצון קורה רק אם אתה חותם לבית החולים על הסכמתך להתאשפז. צוות בית החולים יעשה כל שביכולתו לשכנע אותך להתאשפז מרצון. הם אפילו יאיימו עליך שאם לא תסכים לאשפוז מרצון הם יגרמו לאשפוזך הכפוי. איום זה גם אם הוא מרומז הוא אינו חוקי. בקש מהם את זה בכתב או פשוט הקלט אותם. תיעוד זה יוכל לשמש אותך בתביעה עתידית.

איך משתחררים מאשפוז מרצון?

אם אתה באשפוז מרצון כל מה שעליך לעשות על מנת להשתחרר הוא לרשום מכתב לראש המחלקה עם הנתונים הבאים:

  1. תאריך. שעה. שמך. ת.ז.
  2. לכבוד: שם ראש המחלקה.
  3. הנדון: שחרור מאשפוז מרצון.
  4. הבקשה "ברצוני להשתחרר מאשפוז מרצון"
  5. העתקים - הסיוע המשפטי מטעם משרד המשפטים (הקרוב לבית החולים).

כל ניסיון לבקש להשתחרר מצוות בית החולים הוא בזבוז זמן. הצוות ינסה לשכנע את המטופל להישאר.

מה יקרה אם תסרב לאשפוז מרצון?

לאחר שליחת המכתב - מבחינה חוקית - יכולים לקרות שלושה דברים:

  1. תשוחרר תוך 48 שעות מרגע שליחת המכתב.
  2. תוקם ועדת שחרור אשר תחליט אם לשחרר אותך או לאשפז אותך בכפיה.
  3. בית החולים יפנה לפסיכיאטר המחוזי לשם הוצאת צו לאשפז אותך אשפוז כפוי.

במקרה ותוקם ועדת שחרור החוק עומד לצידך. המדינה באמצעות הסיוע המשפטי במשרד המשפטים חייבים  לספק לך עו"ד שייצג אותך בוועדה. ייצוג זה הוא בחינם ואינך חייב לשלם עבורו. זכותך המלאה לבקש ייצוג כזה. עליך למלא טפסים מיוחדים שצוות המנהלתי של בית החולים חייב לספק לך. טפסים אלה תוכל למצוא גם באתר זה. בי"ח החולים חייב לשלוח בשמך בקשה זו. אנו ממליצים שגם אתה תשלח העתק של הטפסים האלה לסיוע המשפטי. עליך לשלוח אותם לסיוע המשפטי הקרוב לבית החולים. אם אתה מעדיף ייצוג בתשלום כמובן שאתה יכול לשכור לך עורך דין פרטי.

אשפוז כפוי

מהן הסיבות לאשפוז כפוי?

אשפוז כפוי יכול לקרות מסיבות שונות כמו:

  • סירבת לאשפוז מרצון.
  • הגעת למיון פסיכיאטרי ומנהל בית החולים קבע שאתה מסוכן ופנה שלא בידיעתך לפסיכיאטר המחוזי כדי שיוציא צו לאשפז אותך בכפיה. צו זה יכול לצאת תוך פחות משעה.
  • מישהו מקרובי משפחתך פנה לפסיכיאטר המחוזי ודרש את אשפוזך.
  • מישהו משכניך פנה אפילו בעילום שם בבקשה לאשפז אותך בכפיה.

הפסיכיאטר המחוזי הוא זה שיכול להוציא צו לאשפוז בכפיה במדינת ישראל. החוק היבש אומר שעל מנת להוציא צו לאשפוז בכפיה חייבים להתקיים 3 התנאים הבאים:

  1. האדם חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות.
  2. האדם  עלול לסכן את עצמו או זולתו סיכון פיזי מיידי.
  3. האדם סירב להיבדק על ידי פסיכיאטר.

בפועל  מספיק שאחד התנאים יתקיים על מנת שהפסיכיאטר יוציא צו אשפוז כפוי. הפסיכיאטר או מי מטעמו לא בודק את החולה. הוא מוציא צווים אלו על סמך עדויות שנמסרו לו. הרבה פעמים מספיק מכתב משכן או קרוב משפחה המציין שאדם מסוכן כדי שהפסיכיאטר המחוזי יוציא צו לאשפוז בכפיה או בדיקה כפויה. בדיקה כפויה זהה לחלוטין לאשפוז כפוי. בבדיקה כפויה אתה תשהה במחלקה סגורה. בדיקה כפויה יכולה לקחת יותר מחצי שנה. בכל אופן אפשר יחסית מהר להשתחרר מאשפוז כפוי או בדיקה כפויה אם נוקטים את הפעולות שיפורטו בסעיף הבא.

מה לעשות אם אושפזת בכפיה?

אם אתה כבר באשפוז כפוי דע שמיד לאחר שאושפזת בכפיה אבחנו אותך כסובל ממחלת נפש. אתה תמצא עצמך במחלקה סגורה. הדלתות ינעלו מאחוריך ולא תוכל לצאת. אל תפגין כעס או מורת רוח. אל תשתולל. הם עלולים לקשור אותך או להזריק לך סמים מטשטשים חזקים. השתדל להיות רגוע וצייתן סיכויך לקבל יחס טוב עולים ככל שהתנהגותך תהיה צייתנית יותר. המנע מצרות עד לוועדת השחרורים הקרובה.

איך להשתחרר מאשפוז כפוי?

ועדה פסיכיאטרית הדנה בהמשך אשפוזך חייבת להתכנס 3 ימים אחרי שאושפזת ופעם נוספת 14 יום לאחר שאושפזת. ועדה זו היא ועדה משפטית. על כל החלטותיה אפשר לערער בבית המשפט. זכותך המלאה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי ממשרד משפטים. ייצוג זה הוא בחינם. ועדת הפסיכיאטרית הדנה בהמשך אשפוזך מורכבת מפסיכיאטרים ונציגי בית החולים. על מנת להשיג ייצוג של עורך דין מטעם הסיוע המשפטי על בית החולים לספק לך טפסים מיוחדים מייד עם אשפוזך. עליך למלא אותם ולדרוש מבית החולים לפקסס אותם מיידית לסיוע המשפטי. אם הם לא עושים זאת הם עוברים על החוק.

השג לעצמך ייצוג משפטי ועבוד צמוד עם העורך דין שלך כדי להשתחרר. תוכל כמובן להשיג לך עורך דין פרטי שייצג אותך. עורך דין פרטי גובה תשלום.

מה עדיף, אשפוז מרצון או אשפוז כפוי?

המבנה החוקי בארץ מוכיח שעדיף לסרב לאשפוז מרצון ולהעדיף אשפוז כפוי. אשפוז מרצון הוא הרבה פעמים ארוך יותר מאשפוז כפוי. באשפוז מרצון בדרך כלל המאושפז מוצא עצמו מעל חודש בבית החולים. באשפוז כפוי תוכל בעזרת הסיוע המשפטי להשתחרר אחרי 3 ימים או 14 יום וגם אם לא תשוחרר אחרי 14 יום תוכל לערער לבית המשפט.

לפני שהשתחררת דאג לוודא איזה תרופות או זריקות קיבלת. הרבה פעמים לקראת הוועדות הפסיכיאטריות הפסיכיאטרים מעלים מינונים הן של התרופות והן של הזריקות. יכול להיות שמטרתם לטשטש אותך כדי שתראה הזוי ולא מציאותי בוועדה.

מה לעשות לאחר ששוחררת מאשפוז פסיכיאטרי?

אזהרה חמורה:
מעדויות רבות שנגבו ממטופלים שאושפזו בכפיה עולה כי שיחרור הביתה יכול להפעיל תופעות גמילה בדומה לקריז עקב הפסקת המינונים הגבוהים. שיטה זו גורמת למשוחררים להראות פסיכוטיים וגורמת לאנשים מסביבם לאשפז אותך שוב. תהיה מוכן לזה ועבוד עם רופא רגיל שאינו פסיכיאטר ומתמצא בסמים וגמילה מהם. כך תוכל לעבור את תקופת הגמילה בהדרגתיות ללא תופעות פסיכוטיות שנגרמות עקב השימוש בתרופות הפסיכיאטריות המסממות.

המלצות לאחר תקופת הגמילה:

  • אם אתה מרגיש מבולבל ובמצב קשה בקש מקרוביך מקום שקט נוח ורגוע להימצא בו כמה חודשים עד שתירגע. בקש ממקורביך לדבר אליך בשקט, לא ללחוץ עליך, לא להלחיץ אותך גם אם אתה נסער.
  • אכול טוב ובאופן מזין. הרבה בשינה. עסוק רק בדברים שמשמחים אותך. הימצא כמה שאפשר במרחבים פתוחים יפים ומרגיעים. אל תקרא עיתונים או תצפה בטלוויזיה. פגוש רק אנשים שאתה מחבב.
  • בהזדמנות הראשונה היבדק בדיקות רפואיות מקיפות אצל רופא שאינו פסיכיאטר. מסקרים בין לאומיים עולה ש-80% מהידרדרויות הנפשיות, מההתנהגויות הפסיכוטיות, הדיכאונות, ההזיות מקורם במחלות גופניות אמיתיות שלא אותרו. עבוד בשיתוף פעולה עם רופא רגיל שאינו פסיכיאטר. עשה כל בדיקה אפשרית עד שתמצא המחלה או האלרגיה או החוסר או העודף התזונתי שגרם להידרדרות הנפשית. אם מחלה זו תמצא ותטופל סיכוייך להתאושש עולים מאוד.
  • לאחר השחרור כדאי לרדת מהסמים הפסיכיאטריים או לפחות לרדת במינון בליווי רופא רגיל שאינו פסיכיאטר או בליווי כל רופא אלטרנטיבי ממומחה אחר שאינו מאמין בסמים הפסיכיאטרים.
  • אם אתה מרגיש שזכויותך הופרו במהלך האישפוז הפסיכיאטרי תוכל לתעד את המקרה שלך. פנה אלי ואדריך אותך אם צריך להגיש תלונה למשרד הבריאות או למשטרה. אוכל לדאוג לנציג שילווה אותך בתהליך הגשת התלונה, וידריך אותך אם יש סיכוי לתביעה אזרחית לפיצוי כספי.

 

לפרטים נוספים
יהודה קורן
yodak8@gmail.com

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד