אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

מקור: חדשות השרון, ערוץ 98

ניתן לצפות בקטע המדיה בקובץ המצורף

שרון פרי : שילוב ציבור אנשים בעלי מוגבלויות במעגל העבודה הוא מטרה חשובה, אבל לא כולם קופצים על ההזדמנות ומעסיקים עיוור או נכה בכיסא גלגלים. שלום להודיה שמילוביץ.
הודיה שמילוביץ : שלום.
שרון פרי : את מתנדבת בעמותת נגישות ישראל. את מכירה את ההרגשה הזו שלא מקבלים אותך לעבודה בגלל שאת נכה?
הודיה שמילוביץ : אכן כן. אני נתקלתי במספר ראיונות שהייתי אמורה להגיע אליהם, ברגע שהודעתי שאני נכה על כיסא גלגלים אז ישר היתה בעיה עם זה, מכיוון שבמדינה שלנו אין כל כך פתיחות לקבל אדם שהוא שונה ממך, וזה דבר שלא יתואר כי בכל חברה מתוקנת, למשל בארה"ב, יש נכונות יותר גדולה לשלב אנשים עם מוגבלויות, וזה מתבטא בעיקר בכל הנושא של התחבורה, ניידות.
שרון פרי : הודיה אנחנו עוד מעט נמשיך לדבר, אבל יש כאלה שלא נשארים אדישים. מי שהרים את הכפפה בנושא הזה הוא יוחאי דוק, בעצמו על כיסא גלגלים, שהקים בית קפה במיוחד למטרה זו. טניה קורח ביקרה שם.
טניה קורח : כשתגיעו ל"דוקפה" בקומה השניה ב... בקרית מוצקין, יקבל אתכם מארח עיוור, את האוכל תגיש לכם מלצרית על כיסא גלגלים ואת הכלים ישטוף עובד חירש אילם. את הרעיון לבית הקפה המיוחד הזה יזם יוחאי דוק, מי שכבר שנים נאבק לשילוב ציבור בעלי המוגבלויות במעגל העבודה.
יוחאי דוק : אשתי היתה בראיון עבודה והגיעה לחברת טלאול אם אני לא טועה, ואמרו לה שהיא לא יכולה להתקבל בגלל שהדלתות, הדלתות צרות בעבודה שלה.
מלי דוק, מלצרית : כרגיל הדלתות צרות מדי ורואים את המגבלה, רואים את הכיסא, לא רואים את הבן אדם, לא רואים את האופי שלו, לא רואים את האישיות של הבן אדם. הם רואים ברזלים, בכל מקום זה ככה.
יוחאי דוק : ...את הנושא שלקבל נכים זה קצת קשה במגזר הפרטי. דווקא בציבורי שלא מקבלים אותם בכלל, אבל בפרטי עוד יותר גרוע, ויזמתי את הרעיון הזה שיהיה לנו בית קפה כאן, שהעובדים שלו, אני מקוה שרובם יהיו נכים.
טניה קורח : מתוך כעשרה עובדים ב"דוקפה" חמישה בעלי מוגבליות שונות שמוכיחים לכולם שהם לא שונים מאף אחד אחר.
מלי דוק : אני עושה הכל, אני מתזזת, אני זזה, אני מגישה, אני שמה הכל רגיל.
יוחאי דוק : גם הנכה יכול, תאמינו לי שגם הנכה יכול. אם אנחנו נמצאים ויושבים שנינו ביחד אנחנו באותו גובה העיניים. אפשר לעבוד, הם יכולות, הם יכולים לעבוד לתת תפוקה כמו כל בן אדם רגיל.
אמין ביסאן, מלצר : קשה מאוד למעסיקים לקבל מישהו שהוא על כיסא גלגלים בגלל שהם נרתעים, או שחושבים שהוא לא, שהוא לא מסוגל.
נורית ביסקר אלמוג, יחצ"נית : לאפשר לאדם האחר השונה לצאת מן הבית לעבוד ולהרגיש שהוא שווה בין שווים.
טניה קורח : ה"דוקפה" נפתח רק לפני חודשיים אבל ליוחאי יש תוכנית להתרחב והוא כבר שוקד על פרויקט חדש שיעסיק כ- 100 אנשים בעלי מוגבלויות, אבל בינתיים אם אתם רוצים לאכול ולשתות בבית קפה עם ערך מוסף, ה"דוקפה", הוא המקום בשבילכם.
שרון פרי : הודיה, אני משערת שיצא לך לבקר בבית הקפה שם ב"דוקפה", את הרגשת טיפה יותר שייכות שם? מן הסתם.
הודיה שמילוביץ : מבחינתי להשתייך לקבוצה מסוימת של אנשים עם מוגבלויות זה נותן איזה שהוא ערך, כי אני בחורה בעלת מוגבלות פיזית, אבל אני חושבת שצריך להיות הלימה בין שאנשים יכירו גם את האדם שעל הכיסא.
שרון פרי : האם צריך עוד מקומות כאלה? את לא חושבת שזה מבדל אתכם מהחברה?
הודיה שמילוביץ : אני חושבת שעוד מקומות כאלה זה יהיה מעשה מבורך, אבל זה יגרום לבידול מהחברה.
שרון פרי : כן.
הודיה שמילוביץ : מכיוון שברגע שאנחנו מוגדרים בעצם בעלי צרכים מיוחדים ואנחנו עובדים רק במקום כזה... זה בעצם נותן כבר את ההגדרה.
שרון פרי : מה הפעילות של עמותת נגישות ישראל בכל הקשור לתעסוקה?
הודיה שמילוביץ : הפעילות של נגישות ישראל היא בעצם עושה את הקישור בין מוסדות העבודה אליהם נכים מגיעים, לבין הנציבות לשיויון, והנציבות לשיויון בעצם עוזרת לעמותות ל... להגיע לשיויון מלא.
שרון פרי : האם זה חוקי לא לקבל עובד רק בגלל שהוא מוגבל?
הודיה שמילוביץ : אני מוחה על זה בכל תוקף, מכיוון שכל אדם באשר הוא אדם הוא יכול לעזור בכל דבר שהוא יעסוק. למשל אני טובה בדיבור.
שרון פרי : כן.
הודיה שמילוביץ : מאשר, יותר מאשר בתיפקוד המוטורי.
שרון פרי : התיפקוד הפיזי.
הודיה שמילוביץ : אבל היכולת שלי היא יכולת שווה, אמנם לא, אמנם לא פיזית אבל שכלית. אני שווה לכל אדם.
שרון פרי : הודיה שמילוביץ תודה רבה לך שבאת לאולפן, אני מקוה שתמצאי כמה שיותר מהר תעסוקה.
הודיה שמילוביץ : תודה רבה.