תלמידי תיכון בירושלים פגשו נכים בפעילות של עמותת "נגישות ישראל" (הערוץ הראשון)
5/05/2010
 
 

מקור: "מכל מקום", ערוץ 1

ניתן לצפות בקטע השידור כאן

אבי פירסט; על פי כל המדדים, למרות המאמצים והסברה, מדינת ישראל עדיין אינה ידידותית למוגבלים, פשוט כך - לא ברצונם לקבלם לחברה, וגם לא באמצעים ובתשתיות הלקויים, שלא פעם מונעים נגישות מהמוגבלים. זאת רק נזכיר, למרות חוק הנגישות שבינתיים לא ממש נאכף.
על נסיון לשנות את תדמית המוגבלים בחברה, מספר לנו רוני כנפו בירושלים, שלום.
רוני כנפו; שלום אבי. קמפיינים תקשורתיים, פרסומות - הכל טוב, אבל אין כמו החוויה האישית, תסכים איתי. אז בנסיון לשנות משהו בתפיסת המוגבל והנכה בעיני הצעירים דווקא, זכו הבוקר תלמידי בית הספר המקיף גילה שבירושלים לטעום מעט מהקשיים שאיתם מתמודדים נכים יום יום, כדי שיבינו ממש על גופם מה זה להיות מוגבל.
מדובר ביוזמה מבורכת שעושה לשילוב והטמעה של נכים בחברה. הנה הכתבה של גלעד שוברט;
דובר; תוכנית מקסימה שתשנה את דור העתיד וכל היחס לנגישות ומוגבלות.
גלעד שוברט; מה עובר עם אלה שחיים עם מוגבלויות בעולם שאינו נגיש במיוחד.
עו"ד מיכל רמון; המטרה של התוכנית הזאת היא בעצם להכיר את האדם מאחורי המוגבלות. אנחנו מאמינים שברגע שיושבים סביב שולחן, מכירים אנשים עם מוגבלות, שומעים את הסיפורים, שואלים את השאלות אז בעצם זה מאפשר לתלמידים שחווים את זה, לראות מעבר למוגבלות. אנחנו מאמינים שזה יביא לשינוי.
גלעד שוברט; יובל וגנר הכיר את עמותת נגישות ישראל לאחר שנפצע קשה במהלך שהותו בחיל האויר.
יובל וגנר; הקמנו את העמותה נגישות ישראל כדי לייצר מציאות שאנשים שנגזר עליהם לחיות עם מוגבלות יוכלו לצאת מהבית, לחיות בשוויון כמו כל אחד אחר.
גיא משה; להפיל להם את האסימון שאדם בכיסא גלגלים, או אדם עיוור , זה ככל האדם. זה קודם כל אדם.
גלעד שוברט; יובל מודע לשיפור ביחס לבעלי המוגבלויות, אבל בטוח בחשיבות הפרוייקט.
יובל וגנר; הדור שלי היה עושה תוכניות כאלה, לא היתה עמותת נגישות ישראל. לא היה צריך לדבר על זה, לא היה צריך לעשות את השידור הזה, כי היה נגישות בכל מקום. נגישות גם במובן הפיזי של האפשרות להגיע, אבל גם במובן החברתי , היחס בין אנשים שזה נגישות שלפעמים יותר חשובה מאותה רמפה.
גלעד שוברט; מלבד ההתנסות בשפת הסימנים ניסו התלמידים גם דברים אחרים. כמו לטעום גלידה בלי לראות דבר, לבדוק איך מי שאין לו אצבעות מצליח להוציא משהו מהתיק. לנסוע בכיסא גלגלים, לנסות להבין את מה שנאמר להם בלי היכולת לשמוע.
דוברת; הראיה, שהולכים עם המקל. אני חושבת שזה מאד קשה להסתדר, שאתה לא רואה, ואתה לא יודע מה לפני מה אתה הולך, מי אתה רואה, מי נמצא מולך, ומול מי אתה מדבר, ואל מי אתה מדבר. זה קשה.
גיא משה; האמת שהם באו לפה אז רואים שהרבה יותר קשה להם. לא ידעתי שככה קשה להם, אבל עכשיו אנחנו יודעים את המגבלות שלהם, ואנחנו נשתדל לעזור להם במה שנוכל.
אנאל סבה; עכשיו אנחנו נגיע למקומות ונסתכל איך בן אדם נכה היה עובר פה. איך בן אדם נכה היה מסתדר פה. איך אנחנו בתור אנשים אנחנו מסתכלים על זה. אני חושבת שהרבה יסתכלו על מקומות ועל דברים בדרך שונה מנקודת מבט של אנשים נכים, או בעלי מוגבלויות.
גלעד שוברט; היוזמה ברוכה, וודאי גם המטרה. השאלה ה גדולה היא, אם ההשפעה על התלמידים תמשך לאורך זמן.
יעל ימיני; אני חושבת שאם זה יגיע לכך שהילדים יעבירו את זה במעגל הקרוב שלהם. ואם הורה לא יחנה בחניה של נכה, או אם מקומות ינגישו את בתי הקפה, את כל המוסדות למיניהם, אני חושבת שבזה אנחנו נשיג את המטרה החינוכית שלנו.
רן אוהב ציון; כל מי שהיה נכה בארץ עד לפני 10 שנים ומשווה את זה להיום רואה שיפור משמעותי במודעות, בעצם זה שהיום אתה הולך לחגוג יום עצמאות, והעיריה מראש מקצה איזור ליד הבמות לחניות נכים, זה משהו שפעם לא נתפס. אתה נכה - תשאר בבית - תראה את הטקס בטלביזיה.
אבי פירסט; כן.
רוני כנפו; רק נספר לכם, שמחר, ערוץ 98 יקיים יום שידורים שמוקדש למוגבל ולנכה בישראל - כולכם מוזמנים!!
אבי פירסט; חשוב, תודה רוני.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
עבור לתוכן העמוד