'הסיור הממלכתי' - גן הוורדים ע"ש ווהל, ובית המשפט העליון
6/05/2007
 
 
הגדל

 'הסיור הממלכתי' - גן הוורדים ע"ש ווהל, ובית המשפט העליון

אקדים ואומר: הגעתי אל הטיול ה'ממלכתי' (שהחל בגן המקיף את בית המשפט העליון ועבר מעל מנורת הכנסת) בכיסא גלגלים ממונע. הדבר נבע, בחלקו, מאילוצים טכניים, ובחלקו האחר מאמונה שלמה שלי, תמימה משהו, שהמקום נגיש לחלוטין.

אכן, במובן הפורמלי היבש של המילה, הוא 'נגיש'. כלומר, ניתן לנוע בשביליו, המרוצפים אבן ירושלמית מסותתת, בכיסא גלגלים. הבעיות שנתקלנו בהן אינן חמורות, וודאי שאינן ניתנות להשוואה לבעיות נגישות במקומות אחרים. ואולם, דווקא בשל ממלכתיותו היתירה של המקום ויופיו הרב, חבל שבעיות קטנות יעיבו על הטיול.

ראשית, השבילים אינם מנוקזים. כלומר, דבר אינו מפריע לשלוליות מים (גשמים, השקיה מלאכותית וכד') להישאר על פני השבילים שעות ואף ימים. אדם ההולך על שתיים יכול לעקוף שלולית כזו בנקל ולעבור על פני משטח הדשא. מסובך יותר לעשות זאת בכיסא גלגלים. מראהו השלו של הדשא טומן בחובו 'הפתעות' כגון אבנים ומכשולי נגישות אחרים. שנית, מדוע משטח העץ הצופה אל נוף יפהפה בגשר בסגנון יפני מוגבה מספר סנטימטרים מגובה השביל? כיסא גלגלים ממונע אינו יכול לצלוח עלייה כזו ללא עזרה.

ועדיין, במגבלות האמורות, המקום יפהפה. נגיש במובן הפורמלי אמרנו?

הסיור בגן הוורדים המתואר להלן הוא קסום וקצר יחסית, ואורכו פחות משעתיים. ניתן להקדים לו סיור בבית המשפט העליון (כשעה+). לאלה שטרחו והגיעו למחזות ממלכתיים אלה ועדיין יש להם כוח, הכנסת ומוזיאון ישראל נמצאים לא רחוק, ושניהם נגישים.

תחילת המסלול בכביש העולה אל בית המשפט העליון. באמצע שנות ה- 80 העמידה קרן רוטשילד סכום כסף נכבד למימון בניית משכן קבע חדש לבית המשפט העליון, שהיה ממוקם עד אז במבנה זמני ולא נוח במגרש הרוסים, סמוך לכיכר העירייה. ב- 1986 הושלמה בניית המבנה החדש והוא נחנך בשנת 1992. הוא מתנוסס בראש גבעה המוקפת מבנים רבים השייכים לרשויות השלטון השונות.

לא רק למיקום המבנה ישנה משמעות סמלית. במבנה כולו משולבים פריטים שכל אחד מהם עוצב באופן סמלי. האלמנט הבולט בסמלים אלו, ומתבטא הן בעיצוב הפנימי של המבנה והן בחיצוניותו, הוא מפגש הקו עם העיגול או הקשת. הקו מסמל את מידת הדין הנחרצת, אשר אינה מתחשבת בדבר זולת העובדות, ואילו המעגל מבטא את מידות החסד והרחמים, האמורות להיות חלק מכל הליך משפטי נאות.

מפתח המבנה נעלה במישור המשופע ימינה ובחלקו העליון מצויה פנייה חדה המאפשרת כניסה אל גן הוורדים. השביל מאפשר לנו תנועה לאורך הגדר ההיקפית של מבנה בית המשפט מימינו. השביל מרוצף באבנים שטוחות אשר הנסיעה עליהן אפשרית אך קופצנית משהו. אנו ממשיכים להקיף את חומת המבנה עד הגיענו אל שער מלבני, ומעבר לו מרפסת תצפית אל מבנה הכנסת (מימין) ואל בית המשפט ולשכת נשיא ביהמ"ש העליון (משמאל). לא נתעכב כאן, שכן בעוד דקות ספורות נמצא עצמנו במרפסת גבוהה יותר, המצויה מעלינו ממש, וממנה הנוף הנשקף נאה בהרבה. נצא מה'מרפסת' מזרחה ונמשיך בשביל צר המתעקל לאורך הקיר הדרומי של בית המשפט. נביט אל הנוף היפה של שכונות ה"נחלאות" ובתיהן הקטנים אדומי הגגות, ומקץ כ- 20 מטרים של נסיעה נאלץ לחצות את הדשא, בקטע בו הוא עדיין שטוח, אל שביל האספלט המקביל לנו, ואשר לאורכו קבוע מעקה מתכת. שביל זה חוזר ועולה מערבה, והוא נוח לנסיעה. השביל מגיע אל מרפסת תצפית גבוהה מקודמתה. נמשיך הלאה לכיוון מערב, נתחבר עם שביל אספלט רחב. בו נפנה שמאלה עד שנגיע אל צומת נוספת אשר סמוך לה ישנו שלט בטון צר ומעברו השני הכתובת: "גן ווהל לוורדים". מולנו שביל קצרצר המוליך אל מרפסת תצפית מעץ הצופה אל נוף יפהפה ומרגיע, ואל גן המעוצב במעט השראה יפאנית. ואולם, חוסר מחשבה הביא לכך שמשטח המרפסת מוגבה כ-7 ס"מ מהשביל ויש לקחת זאת בחשבון עם כיסא ממונע (נעיר שניתן להגיע מצידה השני של מרפסת התצפית אל מקום המאפשר מבט אל רוב המראה הנשקף ממנה). ממרפסת התצפית נשוב אל השביל "הראשי" ונפנה שמאלה כ- 40 מטרים נוספים. נפנה שוב שמאלה, ופעם נוספת שמאלה בחדות. הגבוהות/ים בינינו יוכלו לצפות אל כר הדשא מתחתנו בצד ימין ומעבר לו בשניים מבנייני משרדי הממשלה. נמשיך ונרד ימינה בשביל ההולך וצר, ונצפה בבריכת המים תחתינו משמאל. מעט הלאה מאתנו ישנן מדרגות, ולכן נשוב לאחור את כל הדרך המפותלת שעשינו עד כאן בדקות האחרונות, חזרה אל הצומת בה היה שלט הבטון הצר אשר מולו שביל הגישה הקצר אל מרפסת התצפית מעץ. הפעם לא נפנה אל מרפסת העץ, אלא נמשיך בשביל הרחב והנוח הלאה עם כיוון הנסיעה (מזרחה), ונרד בו. השביל מתעקל עד שמתיישר לכיוון דרום ומולנו מבנה כנסת. משמאלנו הבתים הגבוהים של שכונת וולפסון. מעט הלאה במורד נפגוש בפנייה ימינה (מערבה) וכדאי לפנות בה למשך כמה עשרות מטרים של אספלט ההופכים לעפר כבוש (בעלי כיסא ממונע, ראוי שיעריכו אם לנסוע קטע קצרצר זה אם לאו). נסיעה קצרצרה זו תביאנו אל מול בריכת המים היפה, והנוף המרגיע הסובב אותה. פינת חמד של ממש! נשוב אל השביל ממנו סטינו לכאן, נחלוף סמוך לפסל עץ אבסטראקטי של ארבעת העמודים בעלי ראש גיאומטרי, ונפנה ימינה עד לגדר ירוקה הסובבת את חלקה המערבי של הרחבה בה ממוקם פסל מנורת הכנסת. מנקודת המצאנו כאן, אנו נאלצים להסתפק במבט על "אחוריה" של המנורה. נמשיך בשביל ונמצא עצמנו נאלצים פעם נוספת להתמודד עם קטע קצרצר של שביל עפר. הפעם אין ברירה, ובמקרה ואנו מתניידות/ים בכיסא ממונע, הרי שננוע בזהירות רבה, נזהרים מאבנים חדות קטנות. בקטע עפר זה הנמצא מול בניין הכנסת, אל מול הפרלמנט המתחפר בשתיקתו, אוהל מחאהממוקמים לאורך כל ימי השנה אוהלי מחאה...

משמאלנו פסל סביבתי מופשט נוסף ואנו ממשיכים הלאה, מתחברים אל שביל האספלט וממשיכים בו הישר לפנים. ב"מזלג" השבילים הקרוב נעדיף את השביל הימני הגבוה יותר. ניסע לאורכו, ונתפתל מעט ימינה עם מהלכו במעלה מתון. כאשר נגיע אל צומת ומולנו נראה גרם מדרגות העולות הישר לפנים (צפונה) נפנה שמאלה ונמשיך הלאה לאורך השביל. לשמאלנו בנייני משרדי הממשלה כאשר זה המצוי מולנו הוא משרד ראש הממשלה. הלאה ממנו ניצב מבנה הפירמידה ההפוכה המרשים של "בנק ישראל" בעיצובו של האדריכל שרון. בסוף השביל עליו אנו נעים ישנו גרם מדרגות. אין צורך להיבהל, ימינה להם ישנו שביל משופע נח היורד אל המדרכה. אם קבענו מפגש עם נהג הרכב במקום בו ירדנו, כלומר בכביש הגישה אל בית המשפט העליון נעלה עם כיוון הנסיעה הלאה לאורך המדרכה. (במעבר החצייה הקרוב ישנה גם הנמכת מדרכה אל הכביש). אם ברצוננו לשוב אל הכנסת נפנה שמאלה וניסע על המדרכה במקביל לגדר הגן עד לכביש הגישה אל הכנסת. אם נבחר באופציה זו, כדאי לעצור למספר דקות סמוך ככל שנוכל להגיע אל פסל מנורת הכנסת (הרחבה עליה מוצבת ה"מנורה" אינה נגישה לכיסא ממונע...) עיצובו של פסל מנורת הכנסת נעשה בידי האומן היהודי האנגלי בנו אלקן. והוא נתרם למדינת ישראל כמתנת הפרלמנט הבריטי בשנת 1956. בעת שנמסר הפסל, צורפה לו הקדשה ובה המילים: "מהפרלמנט הוותיק בעולם, לזה הצעיר בעולם", ואנו תוהים: מה עם "מועצת הזקנים" ואחר כך הסנהדרין שלנו, מוסדות חקיקה שקדמו לפרלמנט הבריטי באלפי שנים?.. הפסל הוצב לראשונה סמוך למבנה אשר שימש את הכנסת בראשית דרכה ברחוב המלך ג'ורג', ומשמש כיום את הרבנות הראשית בירושלים. על קני המנורה שולבו תבליטים המציינים אירועים מעברו של העם היהודי מתקופת המקרא ועד לזמננו.

 חבל שהיושבים בכיסא גלגלים לא יוכלו לראותה במלוא תפארתה, אלא ייאלצו להסתפק ב'אחוריה'.

צילומים: יאן לוי. 

מורה דרך: ארנון ברוקשטין

כתבה : ג'ני כי- טוב

הכתבה התאפשרה הודות לבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד