על נכות ונגישות / ג'ני כי טוב
19/03/2007
 
 
הגדל

על נכות ונגישות. ג'ני כי טוב
 
בביקורו של סטיבן הוקינג בישראל הוא מצא זמן, בין השאר, להצטלם לסרטון שעוסק בענייני נגישות.
בתחילה, המצלה מתמקדת על גופו הנכה היושב בכיסא גלגלים.
מייד אחר כך הוא מתחיל לדבר. מכיון שאינו מסוגל לייצר קול, הוא מדבר בעזרת תוכנת מחשב מיוחדת שהופכת את תנועות אישוניו לדיבור.
הוא אומר: 'בעוד עשרים שנה האדם ילך על המאדים. בינתיים, אני רוצה להגיע לצרכניה, לסרט ולמקומות נוספים'.
הסרטון המרשים הזה מנסח היטב את אחת הבעיות המרכזיות הניצבות כיום בפני ציבור הנכים, בעיית הנגישות. לבעיה ישנם היבטים פוליטיים, מוסריים ופילוסופיים.
נראה שחלק מהן הוסדר באופן משביע רצון בחברות האמריקאית והקנדית, ואף בחלק מהמדינות במערב אירופה.
דומה, שהפתרונות הניתנים לעניין מבחינים בין חברות מתקדמות – כאלה השייכות למעגל המדינות המפותחות – לאחרות. לצורך הדיון אזכיר רק שבספרטה נהגו להשאיר את הנכים בראש הר, בלי יכולת להגיע משם למקום ישוב, קרי, דנו אותם למוות כי אינם מועילים לחברה.
ובאמת, למה להקצות משאבים לעניין? הרי לרוב האזרחים אין קשיי ניידות?.. מדוע השאלה הזו מהווה נייר לקמוס המבחין בין סוגי חברה שונים?
כפי שאמרתי, לבעיה ישנם היבטים שונים.  דומה, שהשאלה  המרכזית הנשאלת כאן הנה: האם החברה – כל חברה, לצורך העניין – היא חברת כל האנשים בה, ומעוניינת שכל אחד מהם יוכל להנות מגישה חופשית לאותם מקומות בסיסיים שהוקינג הזכיר, הסופרמרקט והקולנוע?
הסרטון מציג היטב את הבעייה: אחד המוחות המבריקים החיים היום על פני הכוכב הזה מגיע כשהוא 'ארוז' בגוף נכה, אשר ללא טכנולוגיה מתקדמת העומדת לרשותו (המכשיר הממוחשב המעבד את תנועות אישוניו  לדיבור, כיסא הגלגלים ועוד) היה, ללא ספק, דן את בעליו לקיום אומלל, אפילו טרגי, ומונע מאתנו את התיאוריות המבריקות שלו.
הסרטון מנסח היטב גם את המחיר שקיומו וקיום אלה הדומים לו גובה מהחברה: הנגשת הסביבה.
האם אנו מוכנים להיענות לאתגר?

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד