התייר המאותגר / ג'ני כי טוב
30/11/2006
 
 
הגדל

כשהבעתי את רצוני התמים-משהו לנסוע לצרפת (!) לחמישה ימים (!!), לא העליתי בדעתי את כמות הבעיות הלוגיסטיות שיעמדו בפניי. אכן, גם נסיעה לחו"ל של אדם בריא לחלוטין מלווה בצורך לבצע סידורים לוגיסטיים שונים, אך הללו אינם תופחים לכדי תסבוכת שמאיימת לבטל את הרעיון כולו. ללא ספק, חייו של אדם בריא פשוטים יותר, או, כמו שאמר לי פעם נכה 'ותיק', 'יש להיות בריא כדי לעמוד בכל הקשיים של חיי אדם נכה'. דברים כדרבנות. חבל, חלק מהקשיים שיפורטו להלן אינם הכרחיים, והם נובעים מן המפגש של אדם בכיסא גלגלים עם מערכת שאינה ערוכה ל'גחמות' מצדו, כמו הרצון לטייל.

הבעיה הראשונה הנה טכנית באופייה, והיא נובעת מן הצורך לאחסן כיסא גלגלים ממונע בתא המטען של מטוס, בזמן הטיסה.

כדי שהלה לא יהווה סכנה בטיחותית למטוס, יש לנתק את הסוללות המאפשרות לכיסא לנוע מן המנגנון המאפשר ליושב בכיסא את הפעלתו. לפני הטיסה. הפעולה עצמה אמורה להיות מוכרת לחברות הטיסה – לפחות לגדולות שבהן – אך כרוכה בסיכון מסוים. אם הדייל המנתק את חיבורי הכיסא טועה, התוצאה תהיה השבתה מוחלטת של הכיסא ויושבו/תו. בהיותי בת נאמנה למסורת פולנית גאה (אי-שם בשלבים הזוהרים פחות של אילן היוחסין שלי), החלטתי להקדים רפואה למכה ולבקש הדרכה מוקדמת כיצד עושים זאת. קיבלתי אותה מן הטכנאי האחראי על כיסאות גלגלים ממונעים במשרד הבריאות, היושב בירושלים בבניין החדש המפואר של ארגון 'יד שרה', ואכן – הכיסא נותק מחיבוריו החשמליים בקלות, מוט ההיגוי שלו אוחסן  למשך הטיסה בתרמיל של אחד ממלווי, ולא אירעה כל בעיה באגף זה. בדיעבד, שמעתי סיפורים מעוררי אימה על ניתוק וחיבור לא מיומנים, ועל נכים שנותרו עם כיסא ממונע מושבת – מניסיון, חפץ שיש בו מעט מאוד (אם בכלל) עניין לציבור.

חבל שההליך הזה, הפשוט יחסית, מסתבך ללא צורך. עם שוך התדהמה על כך שנכה רוצה להגיע לחו'ל, רצוי היה שיזכה לטיפול הולם בידי האחראים על כך.

היעד הבא היה ארגון ביטוח לכיסא הגלגלים הממונע שלי למקרה של נזק חלקי או מלא. מסתבר שכל סוכנויות הביטוח הגדולות ('מגדל', 'אי.איי. ג'י, 'ביטוח ישיר', וכד') אינן מוכנות לעשות ביטוח מסוג זה, ואף הביעו פתיעה על עצם הרעיון. מצדי, אני מוכרחה להביע פתיעה על חוסר הנכונות שלהן לבטח ציוד כגון דא, בייחוד על רקע מגוון הנכסים שניתן לבטח, ושפע החברות שישמחו לבטח כל דבר שהוא – רק לא את הכיסא הממונע...

בסופו של דבר, אחרי תלאות רבות, נמצאו מספר סוכני ביטוח פרטיים שהיו מוכנים לבטח אביזר ביזר מסוג זה. התנאי היחיד היה שאעביר את ביטוח הדירה – מבנה ותכולה – לסוכן הביטוח הנ'ל. דירתי כבר הייתה מבוטחת אצל אחת מחברות הביטוח הגדולות, אך לאחר הליך ביורוקרטי מסוים, שוחררתי ממחויבותי, העברתי את הביטוח אל הסוכן החביב, והמשכתי את התנהלותי בכיסא גלגלים בתחושת בטחון חדשה.

את פרטיהם של אותם סוכנים ניתן למצוא באתר 'נגישות ישראל' בפורום נגישות לחץ כאן

כעת נותרה השאלה הבסיסית, כיצד אגיע משדה התעופה במרסיי למקום בו התארחתי בטרץ – עיר קטנה, שלא הוביל אליה אמצעי תחבורה נגיש כלשהו. לאחר חיפוש נמצאה החברה. במחיר הולם (הנסיעה ממרסיי לטרץ אורכת כ-45 דקות) נמצאה חברה שברשותה רכב מאובזר להסעת כיסא גלגלים ממונע – מצוייד ברמפה להעלאת הכיסא אל הרכב והורדתו, וכד'. הידד! לפרטי  החברה ודרכי ההתקשרות עמה לחץ כאן 

ככלות כל התלאות הללו ואחרי שנסעתי ואף חזרתי בשלום, אוכל לומר רק – "מה ארכה, מה יפתה, מה קשתה הדרך!'

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד