מי הזיז את הלב שלי?
31/10/2006
 
 
הגדל

 הצגת היחיד של איל מסד 'מי הזיז את השרפרף שלי?' מאת ג'ני כי טוב

איחרתי להצגת היחיד של איל מסד, 'מי הזיז את השרפרף שלי'. לא הצלחתי למצוא את הדרך לאולם בכיסא גלגלים. בדיעבד, לא הייתה דרך מתאימה וסמלית יותר להיכנס להצגה, שהרי אני יושבת בכיסא בשל מחלת הטרשת הנפוצה, מחלה בה עוסק רובה של ההצגה. גם שמה, מלבד הקריצה למחזות אחרים ('מי הזיז את הגבינה שלי?') מבטא טרוניה של אדם שיש לו בעיות בשמירה על שווי משקל וקשיים בהסתגלות לתנאי מרחב משתנים, בעיות 'קלאסיות' של חולים בטרשת נפוצה.

למי שאינו יודע: טרשת נפוצה היא מחלה של מערכת העצבים המרכזית, שנובעת מ'טירוף זמני' של מערכת החיסון. זו מזהה את מערכת העצבים כאויב ותוקפת אותה, כשהיא מסבה לה נזק בדרגות שונות של חומרה. קיים מרכיב גנטי (בחודשים האחרונים הצליחה הקהילה המדעית לבודד במסגרת חקר הגנום האנושי כרומוזום שתורם לסבירות הופעת המחלה).

לא, לא מתים מזה. ולא, המחלה אינה פוגעת בחוש ההומור או בכריזמה, כפי שהופעתו של איל מסד מעידה בבירור - הוא מוכשר, הוא מצחיק, הוא אינטליגנטי מאוד וישיר עד כאב.

ההצגה כולה היא מונולוג שלו. הוא מדבר אל הצופים באולם ואתם על המחלה, החיים בצילה, 'תרופות הפלא' הקיימות בשוק (הוא מונה רבות מהן, החל בפתרונות הרפואיים, המנסים לתת מענה חלקי למחלה חשוכת מרפא, וכלה בחשיבה חיובית) והשינויים העוברים על יחסיו עם הקרובים לו. כל זה ברוח שובת לב של אירוניה והומור עצמי.

מסד הוא גבר נאה בן 40. לאחר שלמד תיאטרון באוניברסיטת מל אביב והיה שחקן כמה שנים, הוא עבר לתחום המחשבים. הוא הפסיק לעבוד אחרי שחלה – 'בקיצור, עכשיו אני רק מחפש איך אני מבריא. תשאלו אותי מה העבודה שלך ... אני מחפש להבריא מטרשת נפוצה'.

בחלק שהחמצתי, איל מסד עולה לבמה בעזרת קב, מתיישב בכיסא הניצב שם, ומשחרר אנחת רווחה, 'טוב שיש כאן כיסא' הוא אומר, ומתיישב בו, או, נכון יותר, צונח אליו.

מכאן והלאה, רוח הכנות תלווה את ההתרחשות על הבמה.

אמנם, 'תיאטרון זו לא כיתה טיפולית' אמר פעם איל עצמו לאחד המרצים שלו בחוג לתאטרון באוניברסיטת תל אביב, אך נדמה לי שההצגה שלו עצמה מוחקת את ההגדרות האלה. היא 'טיפולית' כמו כל אמנות הראויה לשמה. הרי מהמקום הזה, מהצורך לחוות דבר מה יחד תוך כדי התרחשות על במה, נוצר התאטרון. אלה שורשיו העתיקים, המסתוריים והקסומים.

איל מסד מצליח לסחוף את הצופים שלו לאותו מקום מלא קסם, מקום בו חשיפה רגשית הופכת לרגע של אמת, מקום בו מתרחש שינוי פנימי עמוק.

בלי לכוון לכך במודע, ההצגה פועלת – עליו ועלינו – כקסם. בתהליך אלכימי מופלא, המפגש עם הכנות והכשרון שלו עושים בדיוק את מה שהרפואה המודרנית טוענת שבלתי אפשרי: באותו רגע, הוא לא רק בריא. הוא הרבה יותר מזה. הוא קוסם.

 בהצגה עצמה ניתן לצפות בתל אביב, בתאטרון 'תמונע' ובמקומות שונים ברחבי הארץ, כמפורסם באתר ההצגה.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד