אמנות הטרטור וההתשה מאת קובי כהן
20/11/2006
 
 
הגדל

 

שורת הוועדות שצריך לעבור נכה המעוניין להצטייד בכלי רכב שינייד אותו, יכולה להוות עוד דוגמה לביורוקרטיה הישראלית, שמעדיפה לראות באזרח סוג של אויב נכלולי, ולא אדם המבקש סיוע אשר מגיע לו על פי חוק. 

כאנשים מהיישוב, אנו חשופים לפגעי הגורל. כשאנו נפגעים, לא אחת הפגיעה מביאה עלינו נכות הפוגעת ביכולתנו להלך. על מנת לשוב ולהשתלב שוב בחברה ובקהילה ועל מנת שנוכל לנהל אורח חיים תקין, אנו זקוקים לסיוע בניידות, שמשמעותה המוחשית היא האפשרות להגיע ממקום למקום באמצעות כלי רכב, אותו רכב רפואי המשמש כתחליף רגליים.

בצר לנו, אנו פונים לביטוח הלאומי, על מנת שזה יממש את הביטוח הסוציאלי בעבורו אנו משלמים כל חיינו ויאפשר לנו רכישת רכב זה, במימונו במקרים הקשים ובהקלות מסוימות במקרים קלים יותר.

הוועדות

על פי הנחיות המוסד לביטוח לאומי, אדם המבקש לקבל הטבות בניידות מופנה ללשכת הבריאות המחוזית שבאזור מגוריו ומגיש בקשה לבדיקה רפואית, לשם קביעת "מוגבלות בניידות". משרד הבריאות מזמן את המבקש להופיע בפני ועדה רפואית בלשכת הבריאות המחוזית, ובה נבדקת זכותו להכרה כ"מוגבל בניידות".

דרך הייסורים לקבלת ההקלה ארוכה ומסורבלת. בייחוד לאור העובדה שהמוסד לביטוח לאומי מנצל את הוועדות לעניין הניידות כדי לטרטר ולהתיש את הנכים. נכה, המופיע מול ועדת ניידות של משרד הבריאות, מקבל את תשובת הוועדה לביתו כאשר במקביל, התשובה (הכוללת פרוטוקול דיון) נמסרת למוסד.

באופן עקרוני – אין משרד הבריאות והוועדות מטעמו מצמיתים אחוזי נכות שנקבעו בוועדות ניידות, אלא רק ממליצים אם אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה יהיו זמניים או צמיתים. ההחלטה תלויה בקביעת רופא המוסד אשר פרוטוקול הדיון מועבר לעיונו.

במידה שרופא המוסד מחליט שלא להצמית את הנכות שנקבעה בוועדת ניידות (באופן גורף כך הוא נוהג בכל תביעה חדשה כמעט), הרי שרוב הסיכויים הם שהנכה יוזמן לבדיקה מחודשת של הוועדה עת יפנה למוסד על מנת לבקש החלפת רכב או כל פעולה אחרת שבכוחה לשנות את הזכאות שלו במחלקת הניידות. רופא המוסד, אגב, עושה את מלאכתו נאמנה. כאשר מתקבלת תשובת ועדת הניידות הוא משווה אותה לתוצאות ועדות רפואיות אחרות (נכות כללית או נכות מעבודה) וזאת על מנת לחפש אי דיוקים, אשר ישמשו את המוסד הן לבקש בדיקה חוזרת במסגרת ועדת ערער והן בדיקה מחודשת של אחוזי הנכות של הנכה בתחום נכות כללית או נכות מעבודה. למעשה, ועדת הניידות משמשת כאבן בוחן שכוחה לאפשר הפעלת סדרה של בדיקות מחודשות, ולא רק מתחום הניידות.

הדבר מסוכן בעיקר לנכים אשר נקבעו להם בעבר אחוזי נכות צמיתה בתחום הנכות הכללית או נכות מעבודה, ואשר מבקשים מעת לעת להחליף את רכבם אשר נרכש בעזרת הלוואה עומדת. במילים אחרות – המוסד לביטוח לאומי, באמצעות הרופא אותו הוא מעסיק, מתערב בהחלטת ועדת הניידות בכך שהוא קובע אם החלטה זו היא צמיתה או זמנית, כאשר לא ברור כלל באיזו סמכות הוא עושה זאת ואם סמכות זו ניתנה לו במסגרת הסכם הניידות עם משרד האוצר.

מסע הייסורים לא מסתיים כאן. מנגנון ההתשה של המוסד לביטוח לאומי אינו נח לרגע. 

אחרי שנקבעו אחוזי "מוגבלות בניידות" ואחרי שהנכה עבר בהצלחה את "בדק הבית" של המוסד, סביר כי יידרש לעבור ועדה נוספת. הפעם מבית היוצר של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.  כאן יידרש הנכה המבקש לממש את זכותו לרכישת מכונית בהלוואה עומדת, לעבור "ועדת גודל רכב", אשר תקבע לנכה את גודל הרכב המאושר לקבלת מיסוי מופחת, זה המחושב לפי דגם מכונית שנמצא מתאים לו. ישנם כמה דגמים "ייצוגיים", לפי רמת "המוגבלות בניידות". החלוקה היא לפי קבוצת נפח המותאמת לרמת המוגבלות. מיותר לציין כי במסגרת ה"חיסכון" שנוהג המוסד לאחרונה, בוטל קריטריון נפח המנוע 1600 סמ"ק, ונכים רבים מתבקשים להיכנס לרכב "המייצג" בנפח 1300 סמ"ק.

לרוב, הדגם שנקבע כדגם ייצוגי ע"י המוסד בעבור נכה באחוזי "מוגבלות בניידות" אינו מתאים לו, והוועדה מנסה לבדוק אם ניתן "לדחוף" אותו פנימה בכוח לאותו דגם, כסרדין בקופסת שימורים. רק כשהיא לא מצליחה בזאת, היא מאשרת דגם אחר.

ברגע שהנכה זקוק לאביזרים מיוחדים לרכב, כאלו שאינם בדגם רגיל, כמו: מתקן לכיסא גלגלים, תפוח להגה או מתקן להחלפת הדוושות (לפגועי רגל ימין), הוא נשלח שוב על ידי המוסד שלא חושש ולו לרגע, מלשגר אותו לעוד ועדה. הפעם - זו "ועדה מיוחדת לאביזרים".

לעיתים, הנכות יוצרת שינוי במצב הנהיגה. ועדת הניידות של משרד הבריאות מחויבת על פי חוק לדווח למשרד הרישוי על כל שינוי במצב בריאותו של הנבדק. לא פעם מחליטים רופאי הוועדה לשגר מכתב למכון הרפואי לבטיחות בדרכים. המכון מזמין את הנכה לבדיקת כשירות הנהיגה. לידיעתכם, הבדיקה כרוכה בתשלום אגרה בסך 498 ש"ח, אותם נדרשים לשלם הנכים וזאת מבלי יכולת לקבל החזר כספי מהמוסד – גם במקרים בהם פגיעת הנכים הוכרה כתאונת עבודה. אי התייצבות לבדיקה זו תגרום לפסילת רישיון הנהיגה של הנכה וכן לאיבוד הזכויות הנגזרות מהסכם הניידות. בנוסף – ועדת גודל הרכב לא תוכל לסכם את ממצאיה ללא ממצאי בדיקת כשירות הנהיגה.

פסילת הרישיון משמעה לעתים לימודי נהיגה וטסט חוזרים. במקרים שונים, מדובר בלימודים על רכב מיוחד הדורשים תיאום שיעורי נהיגה ורק אצל מורים שהוסמכו לכך וכאלו מצויים רק שניים (!!!) בכל מדינת ישראל. ההמתנה לשיעורים לוקחת לעיתים שנה!

כל הוועדות הללו הן חלק בלתי נפרד מדרך הייסורים אותה צריך כל נכה לעבור בדרך למכונית "הנחשקת", דרך שאורכת בין חודשים אחדים למספר שנים. רצוי שתיקחו לתשומת לבכם את העובדה הפשוטה שכל ועדה כזו מהווה פוטנציאל להופעה מול ועדת ערער, וזאת בגין יוזמת הנכה או יוזמת המוסד.

המוסד לביטוח לאומי התמחה במהלך השנים באמנות הטרטור וההתשה. למעשה, הוא הצליח להביא את האמנות לדרגה של מדע מדויק. לא פלא שנכים רבים פוחדים לפנות לביטוח הלאומי כדי לממש את זכויותיהם, וזאת בשל חשש אמיתי שפנייתם או בקשתם יגררו סוללה משומנת של מכשולים שבסופה יהיה להם רק מה להפסיד. העיקרון המנחה אותם הוא: עדיף שלא להעיר דובים ישנים.

קצת סטטיסטיקה

נתון מעניין שהתפרסם לאחרונה מראה כי מדי שנה כ- 10,500 מערערים על החלטת הוועדה הרפואית לנפגעי עבודה מדרג ראשון. כאשר יוזם הערעור הוא הפונה, בכ- 75 אחוזים מהמקרים אין שינוי בהחלטה, ואילו כאשר יוזם הערעור הוא המוסד - הרי שבכ- 56 אחוזים מהמקרים אין שינוי בהחלטה. האם הפער הזה נובע מן העובדה שהמוסד לביטוח לאומי מעסיק רופא ובשל התמחותו המקצועית הוא מנסח את הערעורים טוב יותר מנכה אשר לא מחזיק רופא צמוד, או שלא יכול להרשות לעצמו את ההוצאה הכלכלית הכרוכה בפנייה לרופא באופן פרטי?

בסופו של דבר מאשימים אותנו, הנכים, שאנו מגלים חוסר סבלנות כלפי המוסד, זה שאמור לתת לנו פתרון יעיל, מהיר ונחוץ. נשאלת השאלה: האם כל הטרטור הזה באמת נחוץ?  האין דרך אחרת לייעל ולשפר את המצב?

הינכם מוזמנים להגיב, ולהביע את דעתכם

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. תותי (19/07/2018 11:40:50)
עבור לתוכן העמוד