נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הציגה שבשנתיים האחרונות נבדקו 329 אתרים: 117 אתרים של משרדי ממשלה, 180 אתרי מסחר עסקיים, 13 אתרי בנקאות וביטוח ו 19 אתרי השכלה.

נמצאו 241 בצב טוב, 66 בהליכי אכיפה משפטית של הצווים, 25 תוקנו לאחר התראה.

עמותת נגישות ישראל מובילה את הנושא מ 18 השנים האחרונות, ישראל נמצאת בתהליך, מחד הרבה נעשה מאידך הדרך עוד ארוכה.

במבחן השימושיות על ידי האנשים עם מוגבלות המצב מחייב שיפור רחב. זה קריטי במיוחד בתקופת חרום ובתקופת הטכנולוגיה מרחוק.

עמותת נגישות ישראל ממליצה על צעדי השיפור הבאים:

1. קידום מודעות של העוסקים בתחום והבנת החשיבות והחקיקה.
2. הגברת האכיפה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
3. עדכון תקן הישראלי להדגשת אתרי אינטרנט מספר 5568 לאימוץ מסמך ההנחיות WCAG 2.1.
4. הגדרת מחויבות ליועצי ומפתחי נגישות אינטרנט לעבור הסמכה מוסמך WAS - IAAP.
5. לחייב חובת בדיקות משתמש עם מוגבלויות על מנת לוודא נגישות - שימושית בפועל.
6. חובת קורס הנגשת אתרים למאפיינים, מעצבים, מפתחים, בודקים.
7. הדרכות מדינה לאוריינות דיגיטלית נגישה לאנשים עם מוגבלות .
8. צריכים לעסוק גם בנגישות תוכנות במקומות עבודה ולימודים.

העמותה תמשיך לפעול ולהוביל את הנגשת אתרי האינטרנט בישראל.

עמותת נגישות ישראל מקדמת את חקיקת הנגישות, התקנות והתקנים מאז 1999.

כפי שידוע, החקיקה עברה בשנת 2005 מתוך ציפייה שנגזרת התקנות מחוק זה יאושרו בכנסת בשנת 2006.

ב-2008 עמותת נגישות ישראל וארגון בזכות באמצעות משרד עו"ד זיסמן אהרוני גייר ועל ידי עו"ד אתה תומר רייף הגישה בג"ץ כנגד משרדי הממשלה וועדת הרווחה בכנסת על אי עמידה בחוק ובפועל אי הכנת תקנות ע"י המשרדים השונים.

למרות שמדובר בחקיקה שמשפיעה ישירות על כל אדם חמישי בישראל ולמרות הדיונים ידעו שנתיים בבית המשפט העליון עד עצם היום הזה.

אנחנו נמצאים במצב בלתי נתפס של 15 שנה אחרי המועד הקובע לסיום אישור התקנות בכנסת, כאשר טרם הוגשו ואושרו כל התקנות. בין התקנות ישנן כאלה החשובות ביותר, אשר היו כה חיוניות דווקא בשנה האחרונה בזמן משבר הקורונה.

• תקנות נגישות השירות לאנשים עם מוגבלות למערכת הבריאות ממשרד הבריאות.
• תקנות דרכים – מדרכות, חברי חציה וחניות נכים ברשויות ממשרד הפנים.
• תקנות למצבי חירום לעניין אנשים עם מוגבלות של משרד הביטחון.

בדיון התגלה כמה הנושא נמצא בתחתית סדרי העדיפות של משרדי הממשלה: בירוקרטיה, יד ימין לא יודעת מיד שמאל, ואי חתימת השרים - בשורה התחתונה התקנות לא הועברו לוועדה לדיונים.

יו"ר הועדה חה"כ טלי פלוסקוב הודיעה שהנושא בראש סדר העדיפויות

הדיון הבא יעסוק בתקנות הנגישות למצבי חרום של משרד הביטחון

יו"ר ועדת הכלכלה מרגי: דורש ממשרד התחבורה ניתוח נתונים על מתן תווי חניה לנכים – הטיפול במיצוי הזכויות צריך להיות במקום אחד.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, דנה היום במדיניות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בנושא תגי חניה לנכים. הישיבה התקיימה על רקע פניית ארגוני הנכים, היו"ר מרגי פתח את הישיבה ואמר שהדיון לא יעסוק רק במתן הקלות לנכים שזקוקים לתו נכה, אלא גם במציאת האיזון כך שהיד שמעניקה תו נכה לא תהייה קלה מדי.

סמנכ"ל מינהל התנועה במשרד התחבורה, אבנר פלור, אמר כי החל ממרץ 2021 הגשת הבקשות תהייה מקוונת. הוא התייחס לזמן קבלת המענה, ואמר כי לפני הקורונה הוא עמד על 14 ימים, וכעת בשל המצב עומד על 30 יום. היו"ר מרגי התייחס לדברים ואמר כי צריך לברר למה ישנה מגמת עלייה במתן תגי החניה לנכים. ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר כי הדבר לא צריך להתבצע במשרד התחבורה, אלא במקום אחד שירכז את קביעת הקריטריונים ויעביר את ההחלטות לכל הגורמים הרלוונטיים.

יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר, אמר כי קצב הגידול במקומות החניה לנכים לא עומד בקצב הגידול של מבקשי תגי החניה לנכה, ונוצר מצב שלנכים שבאמת צריכים אין חניה. לדבריו, היום כל אחד יכול לשלם לעו"ד 5,000 שקל ובעזרתו לקבל תו נכה.

מנכ"לית אהב"ה, דפנה אזרזר, הוסיפה כי היום ממתינים לפעמים גם 7 חודשים לתשובה לבקשת תו.

היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה להעביר אליה את הנתון בדבר מספר מקומות החניה לנכים, וכן ניתוח של מספר הבקשות שהוגשו ואושרו לתו נכה, על מנת ללמוד את המגמות. עוד אמר היו"ר מרגי, כי הוועדה התרשמה שקיים נטל בירוקרטי על אנשים עם מוגבלות במיצוי זכויות, וקוראת לרכז את הטיפול בכך במרכז אחד שיעדכן בהחלטותיו את כל הנוגעים בדבר. זאת על מנת שציבור הזכאים יקבלו את הזכויות שלהן באופן אוטומטי. הוועדה קראה למוסד לביטוח לאומי ולמשרד התחבורה לבחון את ההצעה, ועד אז לשקול מתן תו נכה גם לילדים שאובחנו כחולים אונקולוגיים.​