סקירה משפטית - עדכוני חקיקת נגישות בשנים 2017-2016

12/07/2017
 
 
פטיש שופטים על ספר חוקים ומאזני צדק

מאת: עו"ד מיכל שיק הר-טוב, עמותת נגישות ישראל (ע"ר)

 

במהלך שנת 2016 ו-2017 אושרו ופורסמו מספר תקנות נגישות חדשות שיש להן חשיבות רבה:

      1.       תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע"ז-2017

 

תקנות אלו פורסמו ביום 10.7.2017 [1.1] והן קובעות, בין היתר כי עבודות הנגשה שאינן פטורות כליל מהיתר – יאפשרו קבלת היתר בנייה בהליך מקוצר. 

 

התקנות תיכנסנה לתוקפן ביום 8.9.2017 ותחולנה על בקשות להיתר שיוגשו החל מאותו תאריך.

תקנות אלה הותקנו בין היתר מכוח סעיף 145ב (החדש) לחוק התכנון והבנייה, הקובע הליך מקוצר, בן 40 ימי עבודה לכל היותר (לאחר קבלת המידע הנדרש וקליטת הבקשה), למתן היתר בנייה לעבודות מסויימות – ובהן עבודות להסדרת נגישות. התקנות מחליפות את ה"היתר לעבודה מצומצמת" שנהג עד כה – שמשמעותו הייתה בעיקר צורך בפחות אישורים, אבל לא בהכרח קיצור זמנים.

על פי תקנות אלו במידה ולא תינתן החלטה בבקשה על ידי רשות הרישוי בתוך 40 ימי עבודה – ניתן היתר בנייה אוטומטי.

      יודגש כי תקנות אלה אינן חלות על בקשה שיש בה היתר לשימוש חורג, ואינן חלות על מבנים שהוכרזו לשימור.


2.      
תיקון לחוק חניה לנכים, תשנ"ד – 1993 ("חוק חניה לנכים")

 

ביום 28.3.2017 נכנס לתוקפו תיקון לחוק חניה לנכים[1]  לפיו באזורי פריקה וטעינה שיש בהם מקומות חנייה תתאפשר מחוץ לשעות הפריקה והטעינה, לפחות חניית נכים אחת, או מחצית ממקומות החניה הקיימים (הגבוה מבין השניים), ובלבד ששטח הפריקה והטעינה אינו נתיב נסיעה.

 


3.      
תיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998 ("חוק שוויון") – ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים

 

בחודש ינואר 2017 נכנס לתוקפו תיקון לחוק שוויון לפיו גופים ציבוריים שבהם למעלה מ- 100 עובדים, נדרשים לדאוג לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות משמעותית (בעלי דרגת נכות 40%, בעלי תעודת עיוור, בעלי לקות שמיעה הזכאים לשירותי תמיכה לתקשורת, זכאים לשיקום, מקבלי שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלות) בשיעור של 5% בתוך חמש שנים. גופי הביטחון ומגן דוד אדום נדרשים לשיעור זה עבור עובדים לא מבצעיים בלבד. בנוסף, כל גוף ציבורי שבו  25 עובדים ומעלה מחויב למנות ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות, ויפרסם אחת לשנה משרות המיועדות להעסקת מועמדים עם מוגבלות.

 


4.      
 תיקון לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), תשס"ג – 2003 ("תקנות נגישות תחבורה ציבורית")

 

ביום 21.11.2016 פורסם תיקון לתקנות נגישות תחבורה ציבורית [2] שעניינו הנגשת הרכבת הארצית והרכבת הקלה.

על פי התיקון, נדרשת רכבת ישראל לסייע לאדם המתנייד בכיסא גלגלים באמצעות הפעלת מתקן הרמה, בעלייה ובירידה מהרכבת כאשר על המבקש להיעזר בשירותים אלה להתריע לרכבת 7 שעות מראש לפחות, ואם מסיבה כלשהי לא יוכלו למלא בקשתו בתחנה זו, יוצע לו פתרון חלופי.

בנוסף נקבע כי עובד מטעם רכבת ישראל ילווה אדם עיוור בעליה לקרון ובירידה ממנו, אם ביקש זאת. גם זאת בהתרעה של 7 שעות לפחות.

עוד על פי התיקון נדרש :

 

·       לאפשר כניסה לחיית שירות (כמו כלב נחיה) לתחומי הרכבת.

·       להפעיל אותות לכבדי ראייה ולכבדי שמיעה בזמן פתיחת וסגירת דלתות.

·       להתקין מאחזי יד בגבהים שונים.

·       להתאים את המדרכות המובילות מרציף הרכבת אל התחנה לגישת כיסאות גלגלים.

·       להתאים שני מקומות בסככת ההמתנה לגישה ושהות של אנשים עם מוגבלות.

·       לסמן ב"פס מוביל" את מסלול ההליכה עד דלת הקרון עבור אנשים עם לקות ראייה ועיוורים.

 


5.      
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות להשכלה גבוהה ולשירותי השכלה גבוהה שהם נותנים), התשע"ז-2016.

תקנות אלו פורסמו ברשומות ביום 14 בנובמבר 2016 [3] והן מחייבות כל מוסד להשכלה גבוהה לבצע התאמות נגישות ובין היתר :

 

·         להקים מרכז תמיכה שיסייע לתלמידים עם מוגבלות ויקיים ליווי אישי וייעוץ מקצועי לתלמיד.

·         להקצות חניות נגישות בכל חניון ולהציב שלטים עם ניגוד חזותי.

·         להקצות בכל ספריה אדם שיסייע לאנשים עם מוגבלות.

·         להנגיש את אתרי האינטרנט של המוסד.

·         לספק מערכת אישית אלחוטית להגברת שמע בחדרי לימוד, מעבדות וחדרי תרגול.

·         להקצות בחדרי לימוד שני מקומות ישיבה מיוחדים, ולידם מקום למלווה. ובנוסף, להציב שלט לפיו קיימת עדיפות לאדם עם מוגבלות לשבת במקומות שבקדמת מקומות הלימוד.

·         להקים דרכי גישה נגישות למדשאות.

·         למנות אדם שיהיה אחראי לקביעת התאמות נגישות, אשר ככל הניתן יהיה אדם עם מוגבלות.

בהתאם לאמור בחוק שוויון תחולנה תקנות אלו באופן הדרגתי כאשר המועד הסופי לביצוע הינו 1 בנובמבר 2018, ככל שמדובר ברשות ציבורית או 1 בנובמבר 2017, ככל שמדובר במוסד שאינו רשות ציבורית [4].

המוסדות נדרשים על פי החוק להגיש תכנית הנגשה והתאמה לשר החינוך ושר הכלכלה [5] והשרים רשאים להוציא צו הקובע את ההחלה ההדרגתית עד למועד הסופי בהתאם לתוכנית שהוגשה להם [6]. היה ולא נקבע צו תחול חובת הנגישות במועד הסופי כפי שנקבע כאמור לעיל[7]. 


6.      
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), תשע"ו-2016

תקנות אלו פורסמו ברשומות ביום 22.9.2016[8] נכנסו לתוקפן בחודש מרץ 2017. התקנות מחייבות בתי חולים, מרפאות קופות חולים ומכונים רפואיים לבצע התאמות פיסיות. יצוין כי בימים אלו נידונות בכנסת תקנות נוספות שישלימו תקנות אלו ונוגעות לשירות נגיש בשירותי בריאות ונגישות פיסית של רופאים עצמאיים העובדים עם קופות החולים ורופאים פרטיים. 

 

התקנות שפורסמו מחייבות התאמות פיסיות שונות, לרבות:

 

·         דרך נגישה רציפה ממדרכה, חניה, תחנות תחבורה ציבורית ומהכניסה למוסד אל תוך המוסד.

·         חדרי טיפול ובדיקה עם נגישות מיוחדות לבעלי כיסאות גלגלים בבתי חולים.

·         מיטות מותאמות בשיעור של 10% מסך המיטות, עמדות הלבשה נגישות ומקלחות מיוחדות.

·         הוראות ואפיונים טכניים להקמת מעלונים, רוחב מעברים ופתחים עבור כיסאות גלגלים בתוך המוסדות הרפואיים, מערכי התמצאות והכוונה, בתי אחיזה במעברים, מנגנונים קוליים וחזותיים לנעילת דלתות, סימון דלתות וקירות שקופים ועוד.

 

בהתאם לאמור בחוק שוויון תחולנה תקנות אלו באופן הדרגתי כאשר המועד הסופי לביצוע הינו 1 במאי 2018 [9] .

 

המוסדות נדרשים על פי החוק להגיש תכנית הנגשה והתאמה לשר הבריאות[10] והשר רשאי להוציא צו הקובע את ההחלה ההדרגתית עד למועד הסופי בהתאם לתוכנית שהוגשה לו [11]. עם זאת, לשר הבריאות ניתנה סמכות בחוק שוויון להאריך את תקופת הביניים לגוף מסוים לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שנתיים (מאי 2020) [12]. היה ולא נקבע צו תחול חובת הנגישות ב- 1 במאי 2018 [13].

 

בתקופת הביניים נדרשות קופות החולים לספק שירותי בריאות נגישים במקומות ציבוריים נגישים, בין בעצמן או באמצעות נותני שירותים שעימם התקשרו, ובין על ידי הפניית המבוטחים לקבלת שירותים באמצעות קופת חולים אחרת [14].


7.      
תיקון תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 ("תקנות נגישות השירות")

 

ביום 19 בספטמבר 2016 אישרה ועדת העבודה והרווחה הארכה בת שנה (26 באוקטובר 2017) לחובה להנגיש אתרי אינטרנט קיימים המספקים שירות ציבורי עבור אנשים עם מוגבלות לפי תקנה 35 לתקנות נגישות השירות. זאת בשל הצורך להיטיב את ההנגשות וכתוצאה מפניית גופים ציבוריים לוועדה. התיקון פורסם ביום 13.10.16 [15].

 


8.      
תיקון לחוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו –  1976 ("חוק עסקאות גופים ציבוריים")

 

ביום 16.8.2016 נכנס לתוקפו תיקון לחוק עסקאות גופים ציבוריים[16 המחייב גופים ציבוריים מסוימים לדרוש מספקים המוכרים להם נכס או נותנים להם שירות, הצהרות בנוגע למתן ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות, כתנאי להתקשרות עימם. להרחבה לעניין חוק זה ראו מאמר שפורסם בפורטל המשפטי לנגישות מבית עמותת נגישות ישראל – law.aisrael.org.

 


9.      
תיקון לחוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה, תשנ"ג-1993

 

תיקון זה נכנס לתוקפו ביום 19.7.2016 [17] והוא קובע כי מי שיגביל זכותו של עיוור להיכנס למקום ציבורי או להשתמש בתחבורה ציבורית כשהוא מלווה בכלב נחיה, ייקנס ב­150 אלף ש"ח. בנוסף, התיקון מאפשר כניסה למקומות ציבוריים לכלבי נחיה במהלך תהליך הכשרתם, גם אם אינם מלווים אדם עיוור, אלא על ידי חונך או מאמן כאשר מי שיגביל זאת צפוי לקנס בסך של כ­14 אלף ש"ח. עוד נקבע כי מי שיימנע מהעסקה של אדם בשל היותו עיוור המלווה בכלב נחיה, ייקנס בכ­20 אלף ש"ח. עיוור, מאמן, או ארגון המייצג עיוורים, יוכלו לתבוע גם בתביעה אזרחית בעניינים אלה, עד סכום של 50 אלף ש"ח, מבלי שיידרשו להוכיח נזק כלשהו.

      10.     תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), תשע"ו – 2016 [18]

תיקון לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), תש"ן-1990

 

תקנות אלו פורסמו ביום 27.6.2016 ונכנסו לתוקפן ביום 27.8.2016 והן קובעות שיש לבצע  התאמות מבניות בתוך מקלטים וממ"דים, על מנת להנגישם עבור אנשים עם מוגבלות. בין היתר כוללות התקנות הוראות בדבר ממ"דים ומקלטים חדשים שייבנו ,נתיבי גישה נגישים, בתי כסא ותאי מקלחת מותאמים, סימון ושילוט.

תקנות אלו חלות על כל בקשה להיתר שהוגשה לאחר יום התחילה – 27.8.2016, למעט היתר שחודש או בקשות לשינויים במבנים שנבנו לפי היתר שניתן לפני יום התחילה. עם זאת רשאית רשות מקומית לאשר, לבקשת מגיש תכנית שכבר אושרה, תכנית שתהיה כולה לפי תקנות אלה.

 

בנוסף לאמור לעיל, אושרו לאחרונה בוועדת העבודה והרווחה בכנסת שני קבצים של תקנות נגישות אשר הועברו לחתימות השרים הרלוונטיים וטרם פורסמו בתקנות ולפיכך עדיין אינן מחייבות:


1.       תקנות נגישות שעניינן נגישות באוטובוסים בינעירוניים לאנשים עם מוגבלות חושית – תקנות אלו אושרו בוועדת העבודה והרווחה ביום 21.6.2017 ולפיהן אוטובוסים בינעירוניים יידרשו לכלול שילוט נגיש, כריזה קולית וחזותית, מושבים מיוחדים, שילוט נגיש בתחנות ועוד.

 


2.      
תקנות תכנון ובנייה – נגישות מוסדות חינוך חדשים – תקנות אלו אושרו בוועדת העבודה והרווחה ביום 30.1.2017 ולפיהן יחויבו מוסדות חינוך חדשים לבנות מבנים נגישים שיכללו, בין היתר, מעלית נגישה במבנה מרכזי ופיר מעלית במבנים אחרים, דרכים נגישות, שירותים נגישים, שילוט והכוונה, כיתות אקוסטיות ועוד.

 

לבסוף, יצוין כי ביום 13.6.2017 אישרה ועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם  לקריאה שניה ושלישית את ההצעה לתיקון חוק חניה לנכים של יו"ר הוועדה לעניין הקצאת מקום חניה לנכה סמוך למקום מגוריו. על פי התיקון רשות מקומית תקצה מקום חניה אחד לנכה עד 200 מטר ממקום מגוריו, ואם אין אפשרות, עד 400 מטר. המקום יסומן בתמרור שעליו יודפס מספר הרכב. מקום כזה לא יוקצה לנכה שיש לו סידור חניה אחר במגרש ביתו. הזכאות תינתן לנכי גפיים או המתנייעים בכיסאות גלגלים, וכן לעיוורים, בכל דרגת נכות. לנכים שאינם כאלה, החניה תינתן אם דרגת הנכות עולה על 90%. נכים שאינם כאלה ודרגת נכותם בין 60-90%, הרשות המקומית תקצה מקום חניה על פי שיקול דעתה.

 


[1.1] ק"ת 7836
[1] ס"ח תשע"ז מס' 2615 – תיקון מס' 6

[2] ק"ת תשע"ו 7730

[3] ק"ת 7727

[4] סעיף 19 לא (א)

[5] סעיף 19ל

[6] סעיף 19 לא (א)

[7] סעיף 19 לא (ד)

[8] ק"ת 7716

[9] סעיף 19 כ (א)

[10] סעיף 19 יט

[11] סעיף 19 כ (א)

[12] סעיף 19 כ (ג)

[13] סעיף 19 כ (ד)

[14] סעיף 19 כ (ב)

[15] ק"ת 7719

[16] ס"ח 2580 תיקון 11 מיום 16.8.2016

[17] ס"ח 2564 תיקון 1 
  [18] ק"ת 7676

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד