דרישה שהממשלה תגדיל את תקני אנשים עם מוגבלות בשירות הלאומי

 
 
דרישה שהממשלה תגדיל את תקני אנשים עם מוגבלות בשירות הלאומי

מתוך כתבה של חיים ביאור, דה מרקר, 1 בספטמבר, 2011

 

צה"ל, כך עולה מהכתבה של חיים ביאור בדה מרקר, כמעט לא מגייס אנשים עם מוגבלות, וגם השירות הלאומי דוחה אתרובם.לאור זאת, הארגונים דורשים להגדיל את התקנים לאנשים עם מוגבלות בשירות הלאומי.

 

 

לדברי קרני ברק, מנהלת הפורום לקידום השירותהאזרחי-לאומי (מיסודה של קרן גנדיר ומשפחת רקנאטי), בכל שנה אלפי אנשים עם מוגבלות יכולים, ורוצים, להתנדב - אך נתקלים בחומה בצורה. "צעירים עם מוגבלות כמעט לאמגויסים לצה"ל", היא אומרת. "אך גם המסגרת החלופית, השירות הלאומי, דוחה את רובם.מתוך כ-14 אלף צעירים וצעירות שגויסו לשירות הלאומי, רק 350 היו אנשים עם מוגבלות, וזאת מתוך 7,000 בני 18 הסובלים ממגבלות וחיים בישראל. הם מביניםשהשירות הצבאי, או השירות הלאומי, הם במידה רבה השלב הראשון בהשתלבותם בחברההאזרחית הבוגרת, ולחלקם הנכבד מוטיבציה גבוהה להתנדב, אלא שהם נדחים ובכך יוצאיםנפסדים שלא באשמתם."

 

 "שירות לאומי הוא הכנה מצוינת להשתלבות בשוק התעסוקה, "אומרת ברק. "בתחילת אוגוסט האחרון החליטה הממשלה להגדיל את מספר התקנים בשירותהלאומי השמורים לחרדים ולערבים, וזה בסדר, מכיוון שההשתתפות של מגזרים אלה בשוק העבודה נמוכה יחסית לשאר האוכלוסייה. 

"אבל מדוע לזנוח את האנשים עם המוגבלות?", שואלת ברק. "אולי בגלל שקולם אינו נשמע ואין להם לוביסטים? ואולי בגלל שארגוןOECDדרש מישראלעם הצטרפותה אליו לשלב חרדים וערבים בעבודה, ולא הזכיר אנשים עם מוגבלות? ואולי בכללכולם מסתתרים מאחורי הטענה שקשה להגדיר מיהו אדם עם מוגבלות, וכך מתחמקים מטיפולבאוכלוסייה זו? הגיע הזמן לעשות מעשה ולסייע גם למגזר הזה להרוויח את לחמו בכבוד.השירות הלאומי עזר לצעירים האלה לתרום למדינה ולעצמם בעיקר בתחום פיתוח היכולותהעצמאיות וטיפוח תחושת השייכות שלהם לחברה. הם מפתחים מוטיבציה להיות כמו כולםולהילחם בשביל זה, למרות מגבלותיהם."

 

דרישתם של הארגונים עדיין לא נופלת על אוזניים קשובותומספר התקנים לא הורחב. אחיה קמארה, ראש נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלותשפועלת במשרד המדע והטכנולוגיה, מצר על המצב. "המחאה החברתית של החודשים האחרוניםעוסקת בכל דבר כמעט, מדיור בר-השגה, דרך יוקר המחיה ועד לזכות לקבל ביטחון תעסוקתיבעבודה, ואני בעד המאבקים האלה. עם זאת, איש מהמאהלים לא מזכיר את האנשים עם המוגבלות ואת הצורך ליצור עבורם כלים להשתלבות בשוק העבודה", הוא אומר.

 

לפי קמארה, התקציב השנתי המיועד לאנשים עם מוגבלות המתנדבים בשירות הלאומי הוא בסך הכל 10 מיליון שקל. אם מספר האנשים עם מוגבלות בשירותיגדל מ-350 לאלף, אמנם לא מדובר בסכומים אדירים, אך השקעתם תניב בטווח הארוך פירותמרשימים. "נכון שקרו דברים בישראל", הוא אומר. "חוק לרון שנכנס לתוקף באוגוסט 2009 קובע כי אדם בעל מוגבלות שיעבוד וירוויח עד 6,000 שקל בחודש, לא יפסיד את הקצבההמגיעה לו מהביטוח הלאומי. נושא הנגישות מתפתח והולך, והתמ"ת מציע מסלול תעסוקה שבמסגרתו המדינה מממנת 30% מהשכר של עובד אדם עם מוגבלות. באחרונה יצא לדרך גם פיילוטשל משרדי המשפטים, האוצר והבריאות, עם מינהל הרכש והביטוח הלאומי, שבמסגרתו כל אחדמגופים אלה יציין במכרזיו כי חובה על המתמודדים להעסיק אנשים עם מוגבלות. "ועדיין,"אומר קמארה", יש בישראל פוטנציאל אדיר מבוזבז, שהמדינה לא השכילה לנתב אותו לעולםהעבודה, ואנחנו משלמים את המחיר."

 

שר-שלום ג'רבי, מנכ"ל מינהלת השירות האזרחי-לאומי, אמר בתגובה: "עם כניסתי לתפקיד ראש המינהלת, אחד היעדים שהצבתי הוא להרחיב ולפתח את השירות. עד כה, היו כ-350 תקנים לבעלי צרכים מיוחדים, כשיותר משליש מהם במימון המינהלת. בעזרת השר הממונה, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, ב-1 בספטמבר נוסיף עוד כ-50תקנים לבעלי צרכים מיוחדים, בעלות של כמיליון שקל, כך שבסך הכל יהיו 400 תקנים. 

"נוסף על כך, יזמתי פנייה למשרדי התמ"ת והרווחה,ובעקבות היענותם והסכמתם סוכם כי המינהלת ומשרדי התמ"ת והרווחה יקצו 3 מיליון שקלבשנת ההתנדבות הקרובה לטובת 150 תקנים נוספים לאנשים עם מוגבלות. אני ממשיך כל העתבמגעים מול משרד האוצר כדי להרחיב עוד, ככל הניתן, את מספר התקנים לאנשים עם מוגבלות ונוער בסיכון.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד