אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבחינת הרפורמה בהעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד.

נכתב ע"י גלעד נתן

לקריאת המסמך המלא

מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת רן כהן, לקראת דיון בוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים בנושא הרפורמה בשיטת ההעסקה בענף הסיעוד. הרפורמה בשיטת ההעסקה בענף הסיעוד גובשה כפתרון לביטול הסדר הכבילה בידי בג"ץ. מטרת המסמך–בחינת יישומה של הרפורמה.

יישום הרפורמה בפועל

הרפורמה בענף הסיעוד היתה אמורה להתחיל לפעול במהלך 2007. לאחר דחיות במשך יותר משנה הוחל בעבודה לפי הנוהל ב-1 בספטמבר 2008. אף שהחלה עבודה לפי הנוהל, מעברה של יחידת הסמך לעובדים זרים ממשרד התמ"ת למשרד הפנים מעכב את יישומו המלא, בשל הצורך ב"יישור קו" בעבודתן של כלל היחידות במסגרת רשות ההגירה החדשה.  כיום מתבצע רישום של הלשכות, המעסיקים והעובדים; תהליך זה היה אמור להסתיים עד סוף דצמבר, אולם נראה שהוא יימשך עוד זמן מה.

סיכום ונקודות לדיון

• יותר משנתיים לאחר ביטול הסדר הכבילה בידי בג"ץ ויותר משנה מאז היתה אמורה הרפורמה בסיעוד להיכנס לתוקף, אין עדיין הסדר תעסוקה כולל בענף הסיעוד. כתוצאה מכך, הבעיות שאפיינו את הענף – ובהן ייבוא עובדים מיותרים, תשלום דמי תיווך לא חוקיים תמורת הזכות לעבוד בישראל, בעיות בתנאי העסקה, אלימות כלפי מעסיקים ועובדים – לא נפתרו.
• הרפורמה בענף הסיעוד אמורה להביא לשיפור ניכר בשיטת ההעסקה. עם זאת, ההסדר החדש אינו נותן מענה על בעיות כמו גביית דמי תיווך לא חוקיים. העלייה המתמדת בסכום דמי התיווך והפיתוי שבייבוא עובדים מיותרים לישראל לא ייעלמו מעצמם, ללא טיפול מערכתי בבעיה.
• בהסדר החדש אין פתרון לבעיה של כניסת עובדים זרים מיותרים לישראל, מדיניות השמים הסגורים אינה מיושמת והמשרדים האחראים ליישומה אינם נוקטים אמצעים למיגור תופעות של flying visa, שמים פתוחים וגביית דמי תיווך לא חוקיים. משרדי הממשלה האחראים מתעלמים למעשה מבעיה חמורה של הונאת עובדים: העובדים מגיעים לישראל באשרה ולאחר ששילמו דמי תיווך לא חוקיים, אף שבפועל אין עבודה המחכה להם כאן. גירושם של עובדים שלא שהו בישראל אפילו שנה, וודאי שלא 63 חודשים, תוך הגעתם לישראל של עובדים נוספים כל העת, מעיד על אוזלת ידן של רשויות האכיפה ועל יישום מדיניות "הדלת המסתובבת". מן הראוי לעצור את כניסתם של עובדים חדשים ואת גירושם של עובדים השוהים בישראל פחות מ-63 חודשים לאלתר.
• יישום הרפורמה ללא יצירת כלי ענישה ופיקוח מתאימים, למשל האפשרות לחלט ערבויות, אינו משרת את העובדים ואת המעסיקים בענף הסיעוד. כבר כיום יש עדויות על חברות כוח-אדם המנצלות את המצב לגביית תשלומים שלא כדין ממעסיקים. עד להשלמת התקנת התקנות מן הראוי להשתמש בכלים קיימים כדי לכפות על הלשכות הפרטיות עבודה לפי הנוהל בלבד.
• הנוהל החדש מחייב מעסיקים לשלם תשלומים קבועים לחברות כוח-האדם. מעסיקים רבים אינם מעוניינים לשלם תשלום זה ומערערים על עצם הצורך בחברת כוח-אדם בהשמה בענף הסיעוד. חובת תשלום של 2,000 ש"ח בעת השמת העובד ועוד כ-840 ש"ח בשנה היא תוספת ניכרת על ההוצאות. מן הראוי לבחון את יכולתם הכלכלית של מעסיקי עובדים זרים סיעודיים לעמוד בהוצאה הנוספת ואת ההצדקה לתשלומים קבועים.
• מדינת ישראל תופסת את הלשכות הפרטיות כגורם שתפקידו להכשיר ולספק עובדי סיעוד, וכן לפקח על היחסים בין מטפל ומטופל. את העלויות הנוספות של העסקת עובד זר השיתה המדינה על מעסיקי העובדים הזרים. מן הראוי שבעת השתת עלויות נוספות על אוכלוסיות חלשות, התלויות בקצבאות לקיומן, יובאו בחשבון יכולותיהן של אוכלוסיות אלו.