על הקשר שבין רופאי הקהילה לבין חברות התרופות
 
 

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בראשות ח”כ משה שרוני, קוראת לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט לדחות את הסעיף בחוק ההסדרים הקובע כי הוראות חוק המתנות יחולו גם על בעלי משרות ותפקידים בקופות חולים ובבתי חולים ציבוריים.

יו”ר הוועדה, ח”כ משה שרוני, קרא היום לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לדחות על הסף את הסעיף בחוק ההסדרים הקובע כי הוראות חוק המתנות יחולו גם על בעלי משרות ותפקידים בקופות החולים ובבתי חולים ציבוריים. ”נושא יחסי הגומלין בין חברות התרופות והרופאים הוא מורכב ורגיש ומצריך דיון מעמיק ונרחב. דיון כזה ראוי שיתקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כיוון שהוא נסוב בעיקר סביב נושאים ערכיים ומוסריים”.

פרופ` ויינגרטן מאוניברסיטת תל-אביב טען בפני הוועדה כי יחסי הגומלין בין חברות התרופות והרופאים ובעיקר אלה שבקהילה חייבים בדיקה והתייחסות. ”רוב הרישום של התרופות נעשה בקהילה. מדובר במספר מצומצם של תרופות אך בעלי נפח עצום ומכאן, שמדובר בכסף גדול.

נוכחות של חברות התרופות במרפאות בקהילה הוא דבר שבשגרה. לרוב ארוחות הצהריים מתקיימות על חשבון חברת התרופות שמשאירה על שולחנו של הרופא עטים, נייר ושעון עם פרסומת של החברה. כל היום הרופא חשוף לתעמולת החברות ולכן תהליך ההחלטה שלו באיזו תרופה לבחור הוא בעייתי ומושפע מפרסומות אלו, אפילו באופן לא מודע. בעניין הכנסים המדעיים שעורכות חברות התרופות טוען פרופ` ויינגרטן כי לא מדובר בשוחד אלא ביצירת קשר אישי עם התועמלנים המתווכים ובכך גם מחוייבות אישית של הרופא כלפי אותה חברת תרופות.

פרופ` אבינועם רכס, יו”ר ועדת האתיקה בהסתדרות הרפואית טען כי בעקבות פרשת פיגר קשה להגן על הרופאים. ”אם העבירות המיוחסות לו נכונות, אז הוא עבר על כל כללי האמנה”. לטענתו, חברות התרופות מרוויחות כסף וזה לגיטימי, אבל בלעדיהן לא היה קם כל גוף אחר שיפתח תרופות ויעסוק במחקר רפואי וקליני שעלותו בשנה מסתכמת למעלה ממספר מאות מליוני דולרים בשנה. לגבי השתלמויות של רופאים טען אבינועם רכס כי זו הדרך היחידה של הרופאים להיחשף לטכנולוגיות ותרופות חדשות. ”יחד עם זאת בנינו מערכות של בקרה עצמית. חברת תרופות מזמינה רופאים להשתתף בכנסים בארץ ובחו”ל אך ורק באמצעות הנהלת בתי החולים ומנהלי המחלקות. כמו כן, יש במסגרת האמנה, מנגנוני בקרה לגבי הכינוסים הרפואיים שמקיימות חברות התרופות. אנו מסירים את ההכרה מכינוסים בהם בולט האלמנט הבילויי על פני האלמנט המחקרי. אין מדינה בעולם שהסדירה את מערכת היחסים בין חברות התרופות לרופאים באמצעות החקיקה”, אמר.

ח”כ אריה אלדד תמך בדבריו של פרופ` ויינגרטן באשר למשמעות של קבלת מתנות קטנות, ואולם מדובר בתופעה שנוגעת למגזרים רחבים ושונים. ”גם אנו חברי הכנסת חשופים אליה. אם רוצים לאסור קבלת מתנות אלו יש לאסור את זה לא רק על הרופאים אלא על כלל המערכת”. לדעתו יש לעגן את העקרונות שבאמנה בחקיקה.

חברי הכנסת דוד טל, רן כהן, גלעד ארדן ונדיה חילו תמכו בעמדתו של יו”ר הוועדה, ח”כ משה שרוני, וקראו להוריד את הסעיף בחוק ההסדרים הנוגע לחוק המתנות.

פרופ` אבי ישראלי מנכ”ל משרד הבריאות, אמר שללא חברות התרופות לא ניתן לקיים בארץ מחקרים וניסויים קליניים. ”משרד הבריאות לא חתום על האמנה שנחתמה בין חברות התרופות וההסתדרות הרפואית, כיוון שרצה להשאיר בידיו את הסמכות להפעיל סנקציות כלפי הרופאים, בכל הנוגע לדין משמעתי, ועד להתליית רשיון רופא. לטענתו, פגיעה בהשתלמויות של רופאים משמעותה נזק חמור לבריאות הציבור. אין בידי משרד הבריאות התקציב להשתלמויות של רופאים וחשיפתם לטכנולוגיות ותרופות חדשות.

בתום הדיון קרא יו”ר הוועדה, ח”כ משה שרוני, לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט לדחות את הסעיף בחוק ההסדרים העוסק בחוק המתנות וביקש להעביר את הדיונים לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבראשותו.

מקור: © כל הזכויות שמורות, 2003, מדינת ישראל.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד