שיקולים לשחרורו של חולה נפש שביצע מעשי אלימות ומאושפז מכוח צו בית משפט
20/07/2010
 
 

בעקבות מקרים מחרידים של אלימות קשה ואף אובדן חיי אדם מידיהם של חולי נפש ששוחררו מאשפוז נוצר צורך ממשי להגן על הציבור, באמצעות קביעת שיקולים ברורים לוועדה פסיכיאטרית, הדנה בשחרורו של חולה נפש אשר כבר ביצע מעשי אלימות ומאושפז מכוח צו בית משפט.
אדם אשר הוגש נגדו כתב אישום אינו נושא באחריות פלילית אם בית המשפט קיבל את חוות דעתו של

פסיכיאטר, הקובעת כי בשל מחלת נפש לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע המעשה, כך שאינו בר עונשין. חולה נפש מעין זה מאושפז בבית חולים לחולי נפש וזאת מכוחו של צו בית משפט. 
יחד עם זאת חולה נפש יכול להשתחרר מאשפוז אם קבעה כך ועדה פסיכיאטרית הדנה בעניינו לפחות כל שישה חודשים. באופן מפתיע חוק הטיפול בחולי נפש אינו קובע אבני דרך כלשהן בעת הדיון של הוועדה הפסיכיאטרית בשחרור החולה וכך יכול חולה אשר ביצע מעשים של אלימות קשה להשתחרר מאשפוז תוך זמן קצר. לאחר שחרורו של חולה הנפש אין פיקוח או בקרה ממשיים על מעשיו וקיימת אפשרות, אשר באופן מצער אף התגשמה במקרים רבים, כי יחזור על מעשיו.
רק לאחרונה אירעו מספר מקרים קשים בהם חולי נפש אשר כבר ביצעו מעשים של אלימות קשה, לרבות אבדן חיי אדם, שוחררו מאשפוז וחזרו על מעשי האלימות ואף גרמו לאבדן חייהם של יחידים מהציבור ומבני משפחתם.

מצב דברים זה אינו ראוי ויש צורך ברור ומיידי להגן על הציבור מפני מסוכנות אפשרית של חולי נפש אשר כבר ביצעו מעשי אלימות וזאת באמצעות קביעת מסגרת השיקולים של הוועדה הפסיכיאטרית הדנה בשחרורו של חולה נפש אשר כבר ביצע מעשי אלימות. הצעת החוק מאפשרת את קביעתה של מסגרת דיון ראויה ומאוזנת בוועדה הפסיכיאטרית, כדי לאפשר את מניעתם של מקרים של אלימות חוזרת מצידם של חולי נפש כלפי הציבור.

מובהר כי גם בתי המשפט קוראים לתיקון החוק לטיפול בחולי נפש וראו את פסק הדין בעניין עש 711/03 היועץ המשפטי נגד בן מאיר חוטה שם קבע כבוד השופט י' דר כי: "אני מסכים עם בא כוח המערער ועם באת כוח ההורים, שראוי שיקבעו בחוק עקרונות מנחים שיעמדו בפני הוועדה הפסיכיאטרית בעת הדיון בפניה".

הכנסת השמונה-עשרה

 

           הצעת חוק של  חברי הכנסת                 מירי רגב

                                                                        אורי  אריאל

                                                                        אורית זוארץ

                                                                        אורלי לוי אבקסיס

                                                                        כרמל שאמה

                                                            חיים אמסלם

                                                            עפו אגבאריה

                                                            אריה אלדד

                                                            זבולון אורלב

                                                            סעיד נפאע

                                                            ציון פיניאן                               

                                                                                                                          פ/2569/18    

הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – שיקולים לשחרורו של חולה נפש שביצע מעשי אלימות ומאושפז מכוח צו בית משפט), התש"ע–2010

 תיקון סעיף 28

1.

בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991[1], בסעיף 28, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא :

 

 

"(ב1)   בדיון כאמור בסעיף קטן (ב), בעניינו של חולה שהורשע בביצוע מעשה אלימות ומאושפז על פי צו בית משפט, תשקול הוועדה, בין השאר, את השיקולים הבאים:

 

 

 

(1)       הסיכון שהחולה מהווה לעצמו, למשפחתו, לציבור ולאדם שנפגע בעבר ממעשה אלימות של החולה;

 

 

 

(2)       סיכוייו של החולה לחזור ולהשתלב בחיים בקהילה;

 

 

 

(3)       הסיכוי שהחולה ישוב ויבצע מעשה אלימות מהסוג שבגינו אושפז;

 

 

 

(4)       ביצוע הערכת מסוכנות;

 

 

 

(5)       זכות הציבור להגנה מפני חולה כאמור."

 

דברי הסבר

בעקבות מקרים מחרידים של אלימות קשה ואף אובדן חיי אדם מידיהם של חולי נפש ששוחררו מאשפוז נוצר צורך ממשי להגן על הציבור, באמצעות קביעת שיקולים ברורים לוועדה פסיכיאטרית, הדנה בשחרורו של חולה נפש אשר כבר ביצע מעשי אלימות ומאושפז מכוח צו בית משפט.

אדם אשר הוגש נגדו כתב אישום אינו נושא באחריות פלילית אם בית המשפט קיבל את חוות דעתו של

פסיכיאטר, הקובעת כי בשל מחלת נפש לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע המעשה, כך שאינו בר עונשין. חולה נפש מעין זה מאושפז בבית חולים לחולי נפש וזאת מכוחו של צו בית משפט. 

יחד עם זאת חולה נפש יכול להשתחרר מאשפוז אם קבעה כך ועדה פסיכיאטרית הדנה בעניינו לפחות כל שישה חודשים. באופן מפתיע חוק הטיפול בחולי נפש אינו קובע אבני דרך כלשהן בעת הדיון של הוועדה הפסיכיאטרית בשחרור החולה וכך יכול חולה אשר ביצע מעשים של אלימות קשה להשתחרר מאשפוז תוך זמן קצר. לאחר שחרורו של חולה הנפש אין פיקוח או בקרה ממשיים על מעשיו וקיימת אפשרות, אשר באופן מצער אף התגשמה במקרים רבים, כי יחזור על מעשיו.

רק לאחרונה אירעו מספר מקרים קשים בהם חולי נפש אשר כבר ביצעו מעשים של אלימות קשה, לרבות אבדן חיי אדם, שוחררו מאשפוז וחזרו על מעשי האלימות ואף גרמו לאבדן חייהם של יחידים מהציבור ומבני משפחתם.

מצב דברים זה אינו ראוי ויש צורך ברור ומיידי להגן על הציבור מפני מסוכנות אפשרית של חולי נפש אשר כבר ביצעו מעשי אלימות וזאת באמצעות קביעת מסגרת השיקולים של הוועדה הפסיכיאטרית הדנה בשחרורו של חולה נפש אשר כבר ביצע מעשי אלימות. הצעת החוק מאפשרת את קביעתה של מסגרת דיון ראויה ומאוזנת בוועדה הפסיכיאטרית, כדי לאפשר את מניעתם של מקרים של אלימות חוזרת מצידם של חולי נפש כלפי הציבור.

מובהר כי גם בתי המשפט קוראים לתיקון החוק לטיפול בחולי נפש וראו את פסק הדין בעניין עש 711/03 היועץ המשפטי נגד בן מאיר חוטה שם קבע כבוד השופט י' דר כי: "אני מסכים עם בא כוח המערער ועם באת כוח ההורים, שראוי שיקבעו בחוק עקרונות מנחים שיעמדו בפני הוועדה הפסיכיאטרית בעת הדיון בפניה".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ח' באב התש"ע – 19.7.10

 



[1] ס"ח התשנ"א, עמ' 58.


 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד