הצעת חוק מאבחני לקויות למידה, התשס"ט–2009
30/07/2009
 
 

אין מנוס בחברה דמוקרטית מהסדרת מעמדם המקצועי של המאבחנים, הואיל ואוכלוסיית העוסקים באבחון לקויות למידה היא אוכלוסיה הטרוגנית מאוד מבחינת רקעה, השכלתה ונסיונה המקצועי וכוללת מאבחנים חסרי השכלה אקדמאית לצד בעלי תארים מתקדמים בתחום החינוך, הפסיכולוגיה והנוירופסיכולוגיה.

אי הסדרת מעמדם של המאבחנים תחטא בראש ובראשונה לציבור לקויי למידה.
קביעת נורמות הכשרה ורישוי מהווה ביטוי לדרך בה צריך להיות מוגדר תחום העיסוק, ואחריותו המקצועית והאתית של העוסק בתחום, ותוביל באופן טבעי לגידול במוטיבציה של אנשי שדה ואקדמיה כאחד לשיתוף פעולה לפיתוח אמצעי אבחון.

במרבית המקצועות הטיפוליים והאבחוניים הועדף תואר שני כבסיס אקדמי הרצוי לקבלת תואר של מומחה או מוסמך לתחום העיסוק. גם ועדת מרגלית המליצה על הכשרה ברמת תואר שני למאבחני לקויות למידה. אחת הסיבות החשובות לכך היא ההכרה כי במגע עם מטופל יש יתרון לבעל מקצוע מבחינת אישיותו וניסיון חייו.

אימוץ מסקנות ועדת מרגלית בעניין זה יאפשר קליטת תלמידים ממיגוון דיסציפלינות המקנות יסוד איתן בתחום הקוגניטיבי.

הצעת החוק באה להסדיר את נושא העיסוק באבחון לקויות למידה בדומה להסדרה הקיימת בחקיקה לגבי מקצועות אחרים כגון עובדים סוציאלים, פסיכולוגים ועוד. הסדרת התחום תגרום לכך שרק מי שהוא בעל הכשרה ונסיון מתאימים יוכל לעסוק בתחום ולמתן אבחונים מהימנים לנזקקים לכך באמת.

  הצעת חוק מאבחני לקויות למידה, התשס"ט–2009
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד