הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – קביעת כשירות לשחרור על ידי בית המשפט), התשס"ט–2009
28/07/2009
 
 

לפי חוק טיפול בחולי הנפש, התשנ"א–1991, בית המשפט הוא הקובע כי הנאשם הוא בלתי שפוי, ומחליט להוציא לגביו צו אשפוז פלילי. אך, על שחרורו מחליטה ועדה רפואית פסיכיאטרית. אם הועדה הרפואית קובעת כי המאושפז כשיר לשחרור היא מוציאה צו החלטה רפואית ומיידעת את הגורמים הבאים: הפסיכיאטר המחוזי, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המחוז ומשטרת ישראל.
הבעיה הטמונה בכך היא כי בית המשפט אשר היה אחראי על הוראת אשפוזו של הנאשם, אינו אחראי עוד על הוראת שחרורו. נוצרו מקרים רבים בעבר בהם שוחררו חולים לחופשה ע"י הוועדה הפסיכיאטרית (שאמנם מורכבת ממשפטנים ורופאים, אך אינה גוף שיפוטי) בלי שאפילו נמסרה על כך הודעה לרשויות אכיפת החוק. בשל כך המליצה שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, בזמן כהונתה כפרקליטת המדינה, להפוך את הנטל כך ששחרור חולה מבי"ח לחולי נפש יצטרך החלטה שיפוטית, של בית משפט, ולא להסתפק רק בוועדה פסיכיאטרית. 

על כן, מן הראוי הוא שלאחר שקבעה הוועדה הרפואית כי המאושפז כשיר לשחרור, יתנהל דיון משפטי בשאלה האם האיש מסוכן לציבור. בדרך זו ייווצר איזון נכון בין זכויות הנאשם לזכויות הקורבן, בכך שהקורבן ובני משפחתו יוכלו להיות נוכחים בדיון המשפטי שיתנהל.

  הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – קביעת כשירות לשחרור על ידי בית המשפט), התשס"ט–2009
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד