הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשס"ט–2009
23/06/2009
 
 

מוצע לתקן את הגדרת "מבוטח" שבסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי, באופן המבטל את מגבלת הגיל הקיימת על הזכאות לקבלת קצבת נכות.

מגבלת הגיל הקיימת על הזכאות קבלת קצבת נכות (הגעה לגיל פרישה), מובילה להפסקת קצבת הנכות דווקא בגיל בו נזקקים לה הנכים יותר מתמיד. מגבלת הגיל גורמת לכך שדווקא בגיל הזקנה, צריכים הנכים להחליט איזה מבין הקצבה הם מעוניינים לקבל – האם להמשיך ולקבל את קצבת הנכות או לוותר עליה ולקבל רק קצבת זקנה.

המעבר מקצבת נכות לקצבת זקנה עשויה להביא לפגיעה של יותר מ- 35% בשיעור הקצבה הימנה נהנים הנכים, שכן על פי החוק, קצבאות הזקנה נמוכות בהרבה מקצבאות הנכות. אצל נכים קשים המפרנסים משפחה עשויה הפגיעה בקצבה להגיע עד לכ- 50%. 

פגיעה זו נגרמת דווקא בגיל שבו זקוק הנכה יותר מתמיד לרשת ביטחון סוציאלי, עקב מחלות והוצאות האופייניות לגיל הזקנה. הקשיים המאפיינים את גיל הזקנה מצטברים (ואינם תחליף) לקשיים מהם ממילא סובל הנכה ככזה. פגיעה זו עשויה להביא נכים קשישים אל מתחת לקו העוני.    

מגבלת הגיל פוגעת שבעתיים בנכות (נשים), שכן הפגיעה בקצבת הנכות מתרחשת בגיל מוקדם יותר. משמעות הדבר, כי חל צמצום בקצבת הנכות הימנה נהנות נכות קודם לפגיעה בקצבת הנכות של גברים. פגיעה זו בקצבת הנכות של נשים, יש בה אם כן, גם כדי להפלותן לרעה בהשוואה לגברים.  

התיקון המוצע יאפשר לנכים ונכות מינימום של חיים בכבוד גם בהגיעם לגיל הזקנה. 

  הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשס"ט–2009
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד