הפעלת מרכזי התעסוקה על ידי שירות התעסוקה), התשס"ט–2009
19/05/2009
 
 

סמכויות בעלות אופי שלטוני מובהק ושיקול דעת רחב, הנוגעות לקביעת זכאותם של אלפים לקצבת הבטחת הכנסה, שהינה רשת הביטחון האחרונה המבטיחה את מימוש הזכות החוקתית לקיום בכבוד הועברו לידי פקידי תאגידים פרטיים בהליכי חקיקה מואצים על פיהם נחקק החוק העיקרי.
אף אם במדינות רבות יושמו תכניות מסוג זה שבחוק העיקרי, הרי התכנית הישראלית מצויה במקום גבוה ב"סקאלת ההפרטה". לא כל המדינות בארה"ב שאימצו תוכניות "מרווחה לעבודה" ליוו אותן בהפרטה, והמדינות שעשו שימוש בהפרטה, עשו זאת באופן נקודתי, כלומר באמצעות מיקור חוץ של רכיבים מתוך תוכנית, כגון הכשרות מקצועיות.
הרוב המכריע של המדינות בארצות הברית, המפעילות תכניות "מרווחה לעבודה", לא העבירו בכך לידי הזכיינים הפרטיים סמכויות של שלילת גמלה, והותירו את הפעלת התוכנית בכללותה בידיהם של גורמים ממשלתיים. באנגליה, רק כעשרה אחוזים מהשירותים למחפשי העבודה הועברו למגזר הפרטי.
מטרת הצעת החוק היא להשיב סמכויות מהותיות לידי השירות הציבורי, ולהגביל את פעילות התאגידים הפרטיים למקובל באמצעות מיקור חוץ.
סעיף 1 
מוצע כי פעילותם של מרכזי התעסוקה תוכפף לשירות הציבורי, וכי העברת הסמכויות לידי תאגידים פרטיים תוגבל, כך שיוכלו לתרום מהידע המקצועי שלהם ליישומה של התכנית האישית הנקבעת למשתתפי התכנית, אך מבלי שבכך יועברו לידיהם עוצמה ושיקול דעת שלטוניים.
בתכנית, כפי שעוצבה על פי החוק העיקרי, פעולתם של תאגידי התעסוקה אינה רק בגדר מיקור חוץ של שירותים בלבד, ולא מדובר בהעברת סמכות "טכנית–ביצועית" בלבד כי אם בהפרטה של כוח שלטוני. במסגרת התכנית הופקדה בידי התאגידים, ועובדיהם –"מתכנני היעדים התעסוקתיים", עוצמה שלטונית רבה.

לא אחת נאמר כי העובדה שהמשתתפים מחויבים להשתתף בתכנית, והשילוב בין שיקול הדעת הרחב המסור לזכיין ולמתכנן היעדים עם הסמכויות המשמעותיות הנתונות בידיהם הוא למעשה הפרטה לא רק של ביצוע אלא גם הפרטה של עצמה ושיקול דעת שלטוניים.

הפקדת סמכויות ושיקול דעת מהותיים ומשמעותיים בידי חברות פרטיות, גורמת ל"גרעון דמוקרטי", אשר צמצומו אינו מתאפשר באמצעות פיקוח בלבד. ניתוח תיאורטי של מגבלות הפיקוח המבניות במקרים כגון זה, לצד הניסיון המצטבר, הכולל בארץ גם את דוחות הוועדות השונות שבחנו את התכנית בישראל, ובכללם דוח מבקר המדינה, וגם ניתוח השוואתי, מובילים לכך שלא ניתן להוסיף בהעברת הסמכויות כקבוע בחוק העיקרי ולפתור זאת באמצעות פיקוח בלבד.

על מנת לצמצם את ה"גרעון הדמוקרטי" נדרש להגביל את הסמכויות ושיקול הדעת המועברים לידי הזכיינים, והותרת הסמכויות המשמעותיות, ובמרכזן הסמכות לשלילת גמלאות, בידיהם של עובדי ציבור. שירות התעסוקה ממונה מזה עשרות שנים על הסדרת שוק העבודה והוא הוקם בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959, בהתאם להתחייבותה של מדינת ישראל על פי האמנה הבינלאומית בדבר ארגון שירות התעסוקה 1948 (אמנה מס' 88 של ארגון העבודה הבינלאומי – כתבי אמנה, כרך ב, עמ' 257). שירות התעסוקה עוסק עשרות שנים גם בהשמה בעבודה של מקבלי הגמלה האמורה, וגם בקביעת זכאותם לגמלה זו בהתאם להתייצבותם בלשכות השירות.

סעיף 2  
על פי החוק העיקרי ניתנה אחריות רבה בידי "מתכנן היעדים התעסוקתי", האחראי בין היתר על השמת המשתתף בעבודה, על קביעת התוכנית האישית למשתתף, על קביעת הזכאות להכשרות מקצועיות או לשירותים תומכי עבודה. כמו כן ניתנה לו הסמכות לדרוש מהמשתתף למסור כל מידע רלוונטי ולעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של מומחה ולקבל מידע לגביו מאת המוסד לביטוח לאומי. והסמכות הרחבה מכל – מתכנן היעדים יכול להביא לשלילת גמלת הקיום של המשתתף או משפחתו. לפיכך מוצע כי "מתכנני היעדים התעסוקתיים" יהיו עובדי ציבור, עובדי שירות התעסוקה.

  הפעלת מרכזי התעסוקה על ידי שירות התעסוקה), התשס"ט–2009
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד