הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אגרת רשיון רכב של נכה), התשס"ט–2009
7/05/2009
 
 

בשנים האחרונות חל גידול בתחום החכרת כלי רכב בשיטת שכר-מכר (להלן – ליסינג).
על פי השיטה הנהוגה כיום, חברות הליסינג רוכשות את כלי הרכב ומעמידות אותם לרשות החוכר, המתחייב לשלם לחברה תשלומים חודשיים עבור הרכב.

בסיום תקופת התשלומים יתכן ותינתן לחוכר אפשרות לרכוש את הרכב, אך עד למימוש אופציה זו – רשום הרכב על שם חברת הליסינג והחוכר אינו הבעלים החוקי של הרכב.
סעיף 2 לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה) קובע כי "לא ינהג אדם רכב... אלא אם... יש עליו רשיון רכב תקף שניתן לפי הפקודה."

סעיף 3(ג) לפקודה קובע כי "בעד רישיון רכב או חידושו תשולם האגרה שנקבעה בתקנות".
תקנה 272א לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961, קובעת, כי נכה ישלם אגרת רישיון בסכום של 23 שקלים חדשים, שזהו סכום אגרה מופחת, ובלבד שנתקיימו התנאים המפורטים בה, וביניהם – שהרכב יהא רשום על שם הנכה.

לאור האמור, נדרש שינוי חקיקתי אשר לפיו, נכה החוכר רכב מחברת ליסינג ייחשב כבעליו החוקיים של הרכב לעניין תשלום אגרת רישיון רכב.

  הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אגרת רשיון רכב של נכה), התשס"ט–2009
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד