הצעת חוק שיקום לאנשים עם מוגבלות חושית, פיזית וקוגנטיבית, התשס"ט–2009
7/05/2009
 
 

בחקיקה כיום, קיימים הסדרים לסוגי אוכלוסיות אנשים עם מוגבלות –
א. לאנשים עם מוגבלות שכלית -
בחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, מוסדרים סוגי הטיפולים והסידורים לו זכאי אדם עם מוגבלות שכלית, וכן את אופי ותקצוב פעולות אלה, וכן חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000 הקובע סל שירותים וזכאות למעון יום לפעוט עם מוגבלות שכלית.
 ב. לאנשים עם ליקוי נפשי -
חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–2000,  המסדיר סוגי שיקום בתחום התעסוקה והדיור לו זכאי אדם הסובל מהפרעה נפשית וכן את אופן תקצוב פעולות אלה.
לעומת אוכלוסיות אלה, הן תחומי הטיפול בתחום השיקום, התעסוקה או בתחום הדיור, והן אופן התקצוב של פעולות השיקום והתעסוקה של אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות שלא משני התחומים המנויים לעיל, אינה מוסדרת בהסדר חוקי כלשהו.
מדובר בהקשר זה באוכלוסיה המטופלת באגף השיקום במשרד הרווחה והשירותים החברתיים והכוללת אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות חושית בראייה ובשמיעה, אנשים עם לקויות קוגניטיביות עד גבול הפיגור הקל/בינוני, אנשים עם מוגבלות פיזית מסוגים שונים וברמות מהרמות הקלות ועד למוגבלויות הפיזיות הקשות ביותר.

מטרתה של הצעת חוק זו היא לקבוע את זכאותו של אדם עם מוגבלות למסגרת שיקומית יומית שעלותה החודשית מוערכת ב-600 שקלים חדשים בחודש.

קיימים אנשים מבוגרים, לרבות אנשים אשר סיימו את חוק לימודיהם (רובם במסגרת החינוך המיוחד), אשר אינם מקבלים טיפול או שיקום כלשהו מהמדינה, ואינם משולבים בתעסוקה מוגנת או תעסוקה נתמכת.

כן קיימים אנשים עד גיל 21 אשר דרוש לגביהם שיקום, כגון במעונות יום לפעוטות, במועדוניות, שיקומיות, נופשונים וכדומה.

כמו כן, מוצע לקבוע זכאות לאנשים עם מוגבלות מהסוגים המנויים לעיל, אשר נקבע לגביהם כי הם זכאים לסידורי מגורים חוץ ביתיים,  כגון הוסטלים או דיור בליווי עובד מקצועי.

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע חובה לכיבוד האדם אשר נברא בצלם; חובתה של המדינה להעמיד לאדם עם מוגבלות שיקום או תעסוקה, כמו גם סידור חוץ ביתי, במקרים הנדרשים, באופן ובהיקף שייקבע בידי ועדה מקצועית שיקים השר לענין זה.

מסגרות השיקום היומיות מהוות מסגרות יום המחליפות את המסגרות ה"רגילות" שאדם שאיננו עם מוגבלות משתלב בהן בחיי היום-יום.

אי מתן פתרונות חלקיים בדמות מועדונים או תעסוקה מוגנת או נתמכת, גורמים בסופו של דבר במקרים לא מעטים להטלת נטל גדול יותר על המדינה בדמות טיפולים רפואיים מקיפים יותר לאוכלוסיה עם מוגבלות או לבני-משפחותיהם או בדמות הצורך בסידור חוץ ביתי, קרי מגורים, לאחר קריסת המשפחה עקב אי קבלת הסידור היומי שיאפשר התמודדות עם הקשיים היום-יומיים.
לאור העלות התקציבית של הצעת החוק, מוצע שהחוק יוחל בהדרגה על פי צווים שיקבע שר הרווחה על פני תקופה של שש שנים.

השר יהיה רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, את סוגי השירותים שיינתנו בכל אחת משש השנים האמורות, מבין כלל סוגי השיקום הקבועים בתוספת.

  הצעת חוק שיקום לאנשים עם מוגבלות חושית, פיזית וקוגנטיבית, התשס"ט–2009
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד