נגישות ישראל והשתתפה בדיון בכנסת בנושא נגישות העידן הטכנולוגי וסייעה בהכנתו

15/09/2020
 
 
יובל וגנר הציג את הנושא למשתתפים בזום
יובל וגנר הציג את הנושא למשתתפים בזום

ועדת המדע והטכנולוגיה: טכנולוגיה שאינה מונגשת יוצרת חסמים עבור אנשים עם מוגבלות

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה חה"כ עינב קאבלה הובילה דיון אסטרטגי וחשוב בנושא שעסק בעתידם של אנשים עם מוגבלות בעידן הדיגיטל והשירותים הטכנולוגים - זאת במטרה לוודא שהעידן הטכנולוגי יהיה שוויוני ונגיש מראש.

איך נוודא שאנשים עם מוגבלות ילמדו? איך לעשות שימוש בטכנולוגיות העתיד? ובעיקר איך לוודא שכל שירות טכנולוגי בין כל הארגונים לאזרחים יהיה נגיש? בהם: שרותי ממשל, רשויות מקומיות, עסקים, בריאות, חינוך, תעסוקה, תרבות ועוד. שכולם יהיו נגישים מראש ונוחים לשימוש.

עמותת נגישות ישראל מובילה מהלך זה בשנים האחרונות וסייעה לוועדת המדע בהכנת הדיון. יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל, הציג את הנושא לחברי הוועדה בכנסת ול- 86 המשתתפים בזום - בין אלה: משרדי ממשלה, רשויות וארגוני אנשים עם מוגבלות.

יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה: "קיימת חשיבות להנגשה לכתחילה, לעומת הנגשה בדיעבד שמורכבת יותר לביצוע ויקרה יותר. טכנולוגיה לא נגישה יוצרת פערים חברתיים". ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ עינב קאבלה דנה היום בנושא "צמצום הפער הדיגיטלי הנגשת טכנולוגיות ושירותים מבוססי טכנולוגיה לאנשים עם מוגבלות".

יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה: "צמצום פערים חברתיים הוא נושא שאנו עוסקים בו מהיבטים שונים כאן בוועדה. הנושא הנדון היום קשור בקשר ישיר לכך. טכנולוגיה לא נגישה, יוצרת חסמים ויצירת פערים חברתיים. שירותים מבוססי טכנולוגיה מקיפים אותנו בתחומי חיים רבים, בתחברה, בבריאות, בעבודה, בעסקים, בתים חכמים, ערים חכמות ועוד. לכן ההנגשה, וכזו הנעשית בחשיבה מראש ומלכתחילה, היא חשוב וקריטית. קיימים תחומים שלא היו מונגשים בעבר (כגון מבנים, מעליות, אתרי אינטרנט ועוד) והנגשתם היום, והצורך בכך, אינם בספק, והיום קשה לחשוב שלמעשה עד שלב מסוים, הם לא היו מונגשים. אנחנו שואפים למציאות בה אנשים עם מוגבלות לא יישארו מאחור. ועם התקדמות הטכנולוגיה, אנחנו צריכים לדאוג לכך שההתקדמות לא תהיה חסומה גם עבור אנשים עם מוגבלות.

יובל וגנר, מייסד עמותת נגישות ישראל הציג בוועדה מצגת מסכמת ובה המלצות איך להביא להנגשת טכנולוגיות לאנשים עם מוגבלות משימה בו עוסקת העמותה בראשה עומד. לדבריו, "על הוועדה לבחון איזה משרד ממשלתי יוביל ויתכלל את הנושא ויקיים שולחן עגול בינמשרדי. במקביל, משרד המשפטים יבחן את הדרך הנכונה והיעילה שתחייב הנגשה של שירותים מבוססי טכנולוגית B2C בכל השירותים, משרד הכלכלה יפעל לתקצב ולקדם אימות התקנים הבינלאומיים בנושא על ידי מכון התקנים הישראלי העדיפות עוד השנה, משרד הדיגיטל הלאומי יגיש הצעה למערך הדרכות לאוריינות דיגיטלית נגישה ייעודית לאנשים עם מוגבלות, משרד האוצר ימפה את תוכניות העידוד במשרדי הממשלה השונים ויבחן סל תקציבי לעידוד הנגשה מראש, וכן שרשות החדשנות / קרנות הביטוח הלאומי וכל תוכנית מענקים ממשלתית תתנה מענקים במחויבותם לנגישות מראש.

עוד אמר יובל כי מנהל הרכש הממשלתי באוצר צריך לבחון כיצד להטמיע מחויבות והתניית נגישות טכנולוגית בתהליכי הרכש הממשלתי, וכן השלטון המקומי יעשה זאת בתהליכי הרכש של הרשויות המקומיות. לדברי וגנר, גם יש לעדכן את חוק חובת מכרזים כך שתתקיים התניה במחויבות במכרז לפיתוח נגיש מראש לשימוש על ידי אנשים עם מוגבלות.

רועי גולדשמידט, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הגיש לקראת הדיון בוועדה דו"ח שכותרתו "נגיש תחילה"-הנגשת טכנולוגיות מראש. ובמסגרתו מוצגים הנתונים המראים כי בשנת 2019 ליותר מ- 791 אלף אנשים מעל גיל 20, הייתה מוגבלות תפקודית חמורה. לפי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס שיעור המועסקים מקרב מי שיש להם מוגבלות תפקודית חמורה היה בשנת 2019 כ- 30% לעומת שיעור המועסקים בכלל האוכלוסייה שעמד על 67%. עוד מציין הדוח כי לפי אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות, אותה אשררה ב-2012 מדינת ישראל, המדינה חייבת לפעול להבטחת נגישות למקומות ציבוריים ולשירותים הניתנים לציבור, בהם גם "שירותי מידע ותקשורת" ולשם כך, בין השאר, "לקדם גישה של אנשים עם מוגבלות לטכנולוגיות מידע; ולקדם עיצוב אוניברסלי נגיש לאנשים עם מוגבלות כבר בשלב מוקדם של פיתוח טכנולוגיות כדי להקטין את עלותן של מערכות וטכנולוגיות נגישות".

במסמך עוד נכתב כי "טכנולוגיות מסייעות כמו תוכנות "קוראות מסך" ועוד, לצד סביבת אינטרנט נגישה המעוצבת בהתאם לסטנדרטים של נגישות, הפכו חלק לא מבוטל מן המרחב המקוון לנגיש וזמין לאנשים עם מוגבלות. מאידך, אתרים או שירותים לא מונגשים יוצרים חסמים חדשים בפני אנשים עם מוגבלות. כשם שטכנולוגיה נגישה יכולה להוות הזדמנות ולאפשר לגשר על פערים פיזיים, גיאוגרפיים וכלכליים, טכנולוגיה בלתי נגישה, יכולה ליצור חסמים חדשים או חומות וירטואליות המגבילות חלק מן האוכלוסייה. במסמך עולה כי התחומים שבהם צפויות התפתחויות שישפיעו על הנגשה טכנולוגיית: 1 )אוטומציה ושימוש בבינה מלאכותית; 2 )אגירה, ניתוח שימוש במידע ובנתוני עתק; 3)האינטרנט של הדברים"- חיבור של מגוון חפצים וחיישנים לרשת האינטרנט. כמו כן, כלי רכב אוטונומיים לא מונגשים או שהנגשתם תבוצע למפרע- לאחר סיום שלב העיצוב שלהם, צפויים להיות מורכבים יותר לתפעול ולפגוע באפשרויות השימוש של אנשים עם מוגבלות בהם. במסמך נכתב כי יש לחזק את הנגשתן של טכנולוגיות מלכתחילה בקמפיינים שיגדילו את המודעות לנושא וכן יצירת "אקו סיסטם" של טכנולוגיה נגישה, עידוד פעילות של הנגשת טכנולוגיות באמצעות ריכוז ידע, הגדרת סטנדרט ותקינה ממשלתית מחייבת, חקיקה ותמריצים אחרים.

יוגב שמני, מנהל אגף ברשות התקשוב הממשלתי: "אנחנו מכשירים בעלי תפקידים רלוונטיים להנגשת טכנולוגיות ומבצעים סדנאות בהם משתתפים אנשים עם מוגבלות. אנחנו משתתפים בכל הכנסים האפשריים כדי להיחשף יותר לתחום. אנו משתמשים בטכנולוגיה להקראת מסך וכדומה כדי להראות כל מכרז שיוצא גם לאנשים עם מוגבלות. הרשות מביאה אנשים עם מוגבלות לעשות בדיקות על השירותים שלנו כדי לוודא שהם פותחו כנדרש בהתאם להגדרות שהגדרנו בתחילת הדרך".

מורן דיין, מטה ישראל דיגיטלית: "אנו עובדים הרבה זמן על מימוש זכויות של אנשים עם מוגבלות. תהליך רחב היקף מול משרדי ממשלה וארגונים שונים וגם עם אנשים עם מוגבלות עצמם ואנו מעצבים את השירותים. החלטה 260 מקדמת שירותים דיגיטליים בכלל. היא מרכזת סעיפים שונים של כלי הנגשה שונים וסעיפים ספציפיים שבתקופה זו מפרוץ הקורונה מקדמים כדי לתת מענה לכלל האזרחים. אנחנו בשלבים אחרונים של אישורי התוכניות".

אלון קינסט, מרכז בכיר בחשכ"ל, משרד האוצר: "אנחנו חושבים שרכש זה לא הכלי הנכון לשימוש במקרה הזה. במקרה של מדיניות הנגשה היא מרוכזת בתקנות ויכולה גם להתרכז בסעיפים נוספים. המהות היא שאתר האינטרנט צריך להיות מונגש. אני מסבך את המשרד אם אני דורש שכשהוא רוכש אתר אינטרנט אז מההתחלה האתר יהיה מונגש זה מונע ממנו לקנות מוצר בסיסי ולהוסיף לו דברים".

עו"ד ערן טמיר, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "כדי להביא חקיקה, צריך קודם כל לייצר פלטפורמה טכנולוגית מקצועית, ולאחר מכן שיתוף פעולה של הרבה גורמים מחוץ ובתוך הממשלה במיוחד. יש לא מעט תקנות בתחום האינטרנט שעדיין לא פועלים. העולם של השידורים הוא מתחילת המאה ה-21 שחייבים לעדכן אותו. נושא התקנים קיים וחשוב להתקדם איתם ביחד. עולם השידורים הוסדר בתחילת ה-2000 לפי הטלוויזיה של אז. היום חלק גדול מהשידורים נמצא ברשתות חברתיות כמו יוטיוב וספקי שירות שלא בעלי רישיון קלאסי וממילא החוק לא מחייב אותם".

יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה, בסיכום הדיון ציינה כי תתקיים ישיבת מעקב בכדי לקבל את התייחסויות משרדי הממשלה השונים לפתרונות עבור בעיית הנגישות של טכנולוגיות כפי שעלה בדיון היום. כפי שציינה מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה שי לי שינדלר בתחילת הדיון, ראוי שמשרדי הממשלה יקיימו ביניהם שיח ושולחן עגול לגבי הנושא והפתרונות הנדרשים. בנוסף, בדיון המעקב אבקש לקבל את עמדת משרד המשפטים לאחר שיקיימו בדיקה וחשיבה, לרבות לגבי אפשרות קביעת חובת הנגשה בעניין. כמו-כן ממשרדי הממשלה הנוספים ממשרד הדיגיטל הלאומי בנוגע לאוריינות דיגיטלית, שמענו בדיון כי טרם הושם על כך דגש, ונבקש לדעת כיצד זה הולך להתבצע תוך התייחסות ללוח זמנים. הקורונה רק חידדה לנו כמה זה קריטי לאוכלוסיות מסוימות. כמו כן עדכון מאת משרד הכלכלה ורשות החדשנות בנוגע להתקדמות פעילותם בתחום. ומענה של הרכש הממשלתי, כי התשובה ששמענו היום אינה מספקת, ואנו סבורים כי עליהם לבחון סוגיה זאת שוב. נכון שהגורמים הממשלתיים יקיימו שיח ביניהם ביחד עם גורמי החברה האזרחית העוסקים בכך כי שיח כזה יקדם אותנו לפתרונות הרצויים. לא נכון שהנושא יישאר בבחינת רצון לא ממומש, זה מחויב המציאות עבור אנשים עם מוגבלות, אחרת ביודעין אנו מרחיבים את הפערים החברתיים במדינת ישראל ואסור לנו לתת לכך יד.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד