2020: תחבורה ציבורית יבשתית נגישה – עדיין בגדר חלום

יובל וגנר מייסד נגישות ישראל עושה לכם סדר.
על מצב בתחבורה הנגישה, המחסומים הרבים שבדרך ואיך צריך להראות העתיד בנושא - במאמר מרתק שכדאי שתקראו
 
 
בחורה בכיסא גלגלים עולה על רמפה לאוטובוס


 

רקע

אחד התחומים המהותיים בהנגשה לאנשים עם מוגבלות וקשישים הינו התחבורה הציבורית. כנושא מהותי הוא אף נמצא ברמת חוק שיוויון עצמו כתחום להנגשה.

תחום התחבורה הציבורית הנגישה מיועד למספר קהלי יעד, אנשים עם מוגבלות עם כל סוגי המוגבלויות – פיזיות, ראייה, שמיעה שכלי ונפשי. מכל הגילים ובכל הארץ מדן ועד אילת.

התחבורה הציבורית נחלקת לשלושה סוגים: יבשתית, ימית ואווירית.

קהל המטרה של תחבורה ציבורית יבשתית יותר הינו אנשים עם מוגבלות - מילדים ועד כולל קשישים שאינם נוהגים ותיירות נכנסת.

מבנה החקיקה בישראל בנוי משלוש רמות :חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המדבר על החובה בתחבורה ציבורית נגישה המפנה לתקנות נגישות שונות כגון לעניין אוטובוסים, מוניות, השכרת רכב, תעופה, חניות נכים ואלה מפנות להגדרות טכניות הנמצאות בתקן הישראלי לנגישות 1918.

כאשר מדברים על נגישות תחבורה ציבורית מדברים על התאמות לסוגי המוגבלויות השונות  לדוגמא לאפשר כניסה עצמאית כיסא גלגלים או קולנועית ועיגון בטיחותי, מקומות ישיבה נוחים ומאחזי יד לטובת אנשים עם מוגבלות בניידות, מקומות ייעודיים ללקויי ראייה ועיוורים עם כלבי נחייה, התאמות של המידע כגון שלט עם מידע לטובת לקויי שמיעה וכריזה קולית לטובת אנשים עם מוגבלות בראייה. מחוץ לתחנה עוסקים בתחנות נגישות, שילוט ומידע נגיש לכל המוגבלויות ועוד.

נכון ל 2019 נגישות מלאה בתחבורה הציבורית היבשתית בישראל הינה בגדר חלום

וזאת למרות שהרכבות והאוטובוסים העירוניים הונגשו. בכדי להבין את גודל הפער צריך להבין שמדובר בפאזל שכל עוד הוא לא הושלם התחבורה אינה נגישה.

כך לדוגמא" אם יש אוטובוסים נגישים בעיר (יש) אדם על כיסא גלגלים או קשיש המוגבל בהליכה הגר במרחק של מעל למספר מאות מטרים לא יוכל להגיע – הוא חייב מונית נגישה שתאפשר לו להגיע לאוטובוס או הרכבת.

חשוב להגדיר את המטרה: "תחבורה ציבורית נגישה מכל מקום לכל יעד, בצורה נוחה, נגישה ושוויונית (מבחינת זמני נסיעה ועלויות), בכל הארץ ולכל סוגי המוגבלויות"

המצב נכון ל 2020:

• אוטובוסים עירוניים נגישים – יש
• רכבות נגישות – יש
• רכבת קלה – נגישה - יש
• מוניות נגישות – חלקי ביותר (לא אפקטיבי)
• קווי מוניות נגישות – אין
• אוטובוסים בין עירוניים נגישים – חושית – כן – למוגבלות בניידות – לא
• תחבורה חכמה – מיניבוסים לפי הזמנה באפליקציה - – חלקי ביותר

סיכום, נכון ל 2020 התחבורה הנגישה בישראל חלקית ביותר

תחבורה ציבורית בעתיד

בנוסף לתחבורה הקווציואנלית (רכבת, אוטובוסים, מוניות) יתווספו יותר ויותר פתרונות תחבורה מתקדמים – תחבורה אוטונומית ערים, תחבורה חכמה לטיפול בתווך בין המקום ועד אמצעי תחבורה ציבורית קיימת ותחבורה שיתופית מבוססת טכנולוגיה חכמה לבחירת נתיבים אופטימלית.

בכדי שבעתיד תהיה לנו תחבורה ציבורית מלאה ונגישה עלינו לוודא שכל האמצעים שמהווים חלקים בפאזל הנגשת התחבורה הציבורית נגישים באופן מלא.

מה נדרש לעשות בדרך למטרה:

1. ברכבת – שיפורי נגישות בקרונות ובאופן הכניסה / יציאה מהרכבת.
2. באוטובוסים עירוניים – מקום לפחות לשני כסאות גלגלים, רמפת כניסה אוטומטית, שיפור הנעילה לבטיחות והכנסת אפליקציה נגישה לסיוע לאנשים עם מוגבלות
3. מוניות נגישות  - מכרז חדש בפריסה ארצית, בהפעלה טכנולוגית בלבד, בזמינות גבוהה ובמחיר שוויוני.
4. קווי מוניות – להתחיל לדרוש מיניבוסים עם נגישות מהכניסה הקדמית
5. תחבורה בינעירונית / בפריפריה נגישה – מיניבוסים נגישים מבוססי טכנולוגיה בחלוקה אזורית – מהבית ועד תחבורה ציבורית קיימת.
6. תחבורה ציבורית אוטונומית נגישה.
7. פתרונות שיתופיים ו/או מקוריים (הסעות מתנדבים, אנשים עם מוגבלויות מסיעים אנשים עם מוגבלות)
8. פיתוח טכנולוגיות מידע לנוסע עם המוגבלות – אפליקציות
9. פיתוח אמצעי תשלום חכמים ונגישים במקום כרטיסים ורב קו.

צריך להבין שתחבורה ציבורית הינה אמצעי קריטי ליכולתם של אנשים עם מוגבלות לצאת את ביתם ולהגיע ליעדם. להשתלב בחברה בשוויון ולהמשיך לחיות נורמטיבית קרי ללמוד, לעבוד, להגיע לרופא, לבלות, לקנות, לטייל  ועוד

אכן התקדמנו רבות, אבל במבחן המעשי הפונקציונאלי, הדרך עוד ארוכה מאוד בדרך לתחבורה נגישה במלואה בישראל.

המלצתנו למשרד התחבורה

1. לכוון למטרה
2. לבצע רביזיה בחקיקה והתקנות תוך מחויבות לתחבורה נגישה במלואה.
3. לפעול קדימה – כל אמצעי תחבורה או שירות תחבורה חייב בנגישות מלאה החל מינואר 2021.
 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד