עמדת "נגישות ישראל" להצעת חוק ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בגופים ציבוריים

27/12/2015
 
 
פטיש שופטים

בעקבות דיון שהתקיים ב-22/12/15 בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא הצעת חוק ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בגופים ציבוריים, ניסחה עמותת נגישות ישראל את עמדתה בנושא ושלחה לכל הגורמים הרלוונטיים, ביניהם: יו"ר ועדת העבודה והרווחה, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ח"כים, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה- משרד הכלכלה ועוד

 

עמדת העמותה להצעת החוק

1. אנו מברכים על הצעת החוק שבנדון וסבורים כי אחת הזכויות הגדולות של מדינה היא לדאוג לשילובם ורווחתם של השכבות המוחלשות בחברה ובכללם אנשים עם מוגבלות. המדינה חבה חובה מוסרית וערכית כלפי אזרחיה לשמש כדוגמא ומופת ואין ספק שהעסקת עובדים עם מוגבלות בגופים ציבוריים מהווה דוגמא טובה לכך.

2. בשל חשיבותה הרבה של הצעת החוק, יש ליתן את תשומת הלב המירבית לכך שמטרתה של ההצעה תושג באופן המיטבי ביותר ועל כן נבקש להצביע על מספר נקודות עיקריות שיש לתת עליהן את הדעת כדלהלן.

3. בדיון שהתקיים כאמור ביום 22/12/15, העלו נציגי משרד הכלכלה, נציגי משטרה, שב"ס וצבא הסתייגותם מהחלת החובה להעסקת אנשים עם מוגבלות בדרגת נכות של 40% לפחות בטענות שונות ובינהן הטענה כי יש לכלול גם דרגת נכות נמוכה יותר או טענה מצד גורמי המשטרה לפיה יידרשו לפטר שוטרים אחרים כדי להעסיק אנשים עם מוגבלות בדרגת נכות זו ולעמוד במכסה לה הם מחויבים.

אנו סבורים כי דינן של טענות אלו להידחות על הסף. הניסיון מראה שאנשים עם מוגבלות משמעותית הם אלו שמתקשים יותר מכולם למצוא את ייעודם בעולם התעסוקה. מעסיקים פשוט לא מעסיקים אותם! ובסופו של יום הם מתקיימים מקצבת נכות מהמדינה ולא משתלבים בעולם התעסוקה. משכך, כל קביעה אחרת לפיה תחול על המדינה חובת העסקה של עובדים שנקבעה להם דרגת נכות נמוכה , משמעותה שלא יהיה ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות משמעותית בגופים ציבוריים שכן ברי הוא שלכל אותם גופים יהיה קל יותר להעסיק אדם עם מוגבלות קלה יותר ובכך מטרת הצעת החוק תתפספס.

דעתנו אם כן היא כי יש לחתור להגדרה ברורה של אדם עם מוגבלות משמעותית ויתרה מזאת, אנו מציעים לתת תמריץ בהצעת החוק לגופים שיעסיקו עובדים עם מוגבלות מאוד חמורה (למשל החל בדרגת נכות של 80%) ולקבוע כי העסקה של עובד זה תיספר כהעסקה של שני עובדים. הדבר יקל על גופים ציבוריים בעמידה ביעד ההעסקה ובבד בבד תושג המטרה החשובה ואנשים אלו יזכו להיכנס למעגל העבודה.

4. בנוסף לאמור לעיל, נבקש להעיר לעניין ההגדרה של "אדם עם מוגבלות משמעותית" בהצעת החוק (סעיף 9א(ה) כי אנו סבורים שהקביעה של דרגת הנכות צריכה להיקבע על ידי הביטוח הלאומי או משרד הביטחון, לפי העניין ולא על פי קביעה של רופא שהוסמך לאשר נכות לפי כל דין. שכן לא ברור מיהו אותו רופא ואך ראוי שהעסקה של עובד עם מוגבלות תיעשה על בסיס קביעה של גוף מקצועי, ניטראלי ובלתי תלוי.

5. לבסוף, נבקש להדגיש כי מטרת הצעת החוק תושג אך ורק אם יהיה מנגנון אכיפה לעניין. בהיעדר מנגנון כזה , לא תהיה להצעת החוק כל אחיזה ו/או הרתעה והמשמעות היא שלמרבה הצער לא יהיה ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בגופים הציבוריים; על כן קביעת מנגנון אכיפה הינה קריטית לעניין.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד