סיכום כנס רכזי נגישות בנושא הנגשת אתרי אינטרנט ומידע

22/12/2015
 
 
קהל המשתתפים בכנס

ב-17.12.15 ערכה "נגישות ישראל" כנס רכזי נגישות בנושא הנגשת אתרי אינטרנט והמידע שבו ובחלופות למידע שבעל פה. הכנס נערך בסניף איקאה בנתניה והשתתפו בו למעלה מ-100 רכזים ואחראי אתרי האינטרנט/התוכן בארגונם.

להלן עיקרי הדברים שעלו בהרצאות:

הנגשת אתרי אינטרנט - המצב המשפטי/ עו"ד מיכל שיק, מנהלת המחלקה המשפטית של עמותת נגישות ישראל

 

 

כיום קיימת תקנה 35 לפיה כל אתר חדש חייב היה להיות מונגש מאוקטובר 2015 וכל אתר ישן מאוקטובר 2016. מחויבים בתקנה רק אתרים אשר נותנים שירות ציבור ומידע עבור הציבור. חשוב לציין כי השפה איננה המהות פה, הווה אומר, אם האתר באנגלית או בערבית או בכל שפה אחרת אך עדין מספקת שירות לציבור בישראל, הרי שהוא מחוייב בהנגשה. בנוסף, קיימת חובה גם לגבי הנגשת אפליקציות בהתאם למערכות ההפעלה שלהם.

אחריות ההנגשה היא על בעל האתר ולא על בונה האתר. מקרה זה רלוונטי בעיקר לחברות המשכירות שירותי בניית אתרים חיצוניים. חשוב לוודא כי החברה החיצונית יודעת להנגיש את האתר אך עם זאת חשוב לזכור כי האחריות היא על בעל האתר ולא על החברה החיצונית. רמת ההנגשה בישראל היא AA ובכדי לוודא כי האתר שלך נגיש יש למלא טופס לנציבות השיוויון שתבדוק זאת. גם בנושא הקלות טכנולוגיות ופטורים ניתן לפנות לנציבות השיוויון. התקנה מחייבת כל 5 שנים לבדוק באם האתר הוא נגיש. גם לאחר שהאתר מונגש חשוב להמשיך להנגיש כל מידע חדש שנוסף אליו כגון מסמכים, סרטונים ועוד.

קיימת חובה פרסום האתר באם הוא נגיש וכמו כן קיימת חובה לפרסם את פרטי הנגישות בחברה: שם רכז הנגישות, פרטי קשר והסדרי הנגישות בחברה.

נגישות באיקאה/ אבי יוקטאן, מנהל תפעול ורכז הנגישות של איקאה.

 

 

קיימת חשיבות הנגשת עסק לאנשים עם מוגבלות. עסק שנגיש הוא עסק שמכניס יותר. איקאה מעסיקה כיום עובדים עם מוגבלות ועל כן ערכה שינויים בתחום ההנגשה הפיסית והשירות לעובדיה. בסוף ההרצאה קיבלה איקאה תעודות הוקרה מעמותת נגישות ישראל על תרומתה לקידום הנגישות בישראל.

הנגשת אתר אינטרנט, אפליקציות,מיניסייטים ומערכות דיוור מיילים/ אלון זכאי, מנהלת חברת מייסד ומנכ"ל חברת A-2-Z שיווק באינטרנט.

 

 

נקודת המוצא היא כי חשוב להנגיש אתרי אינטרנט מאחר וכיום חיים במדינת ישראל כ-20% אנשים עם מוגבלות. ההנגשה היא לא רק לקבוצות אלה אלא גם לאנשים מבוגרים ומתקשים. ההנגשה היא לא רק של האתר אלא גם מיניסייטים, דפי נחיתה, דיוור ועוד. לפי התקנות, כל אתר נחיתה חדש שארגון מעלה מחוייב להיות נגיש ולצערנו כיום רב דפי הנחיתה אינם מונגשים. כנ"ל לגבי ניוזלטר ודיוור שהם חלק מהשירותים שחברות מציעות ללקוחותיה. חשוב שבכל אלה יהיה כיתוב נגיש, ניגודיות צבע, תמונה ברורה ועוד.

לגבי אפליקציות, נעשתה פניה לנציבות השיוויון והנציבות מחייבת להנגיש אפליקציות. עם זאת פרטי התקנה בנושא לא ברורים עדין. על כן עדין מומלץ להנגיש כל מה שאפשר כמו התאמות לסלולר, ניגודיות צבע ועוד.

חלופות למידע שבעל פה/ רחלי רגב, מנהלת אזור אילת ומורשת נגישות השירות

 

תקנה 32 עוסקת בחלופות למידע שבעל פה: דואר, פקס,
SMS, צ'אט ואמצעיים דיגטליים נוספים. אנשים רבים עם ובלי מוגבלות מתקשים לקבל מידע דרך הטלפון ולכן דרך אמצעים אלה הם יכולים לקבל את כל המידע. חשוב שבכל ארגון יהיו כמה תחליפים למידע שבעל פה וחשוב לבדוק שאכן הוא עובד, מוכר על ידי עובדיו ומתופעל נכון. לדוגמא צ'ט רובוטי – חשוב שהצ'ט יידע לזהות מילים מסויימות ואף יודיע כי מדובר בצ'ט רובוטי ולא במענה אנושי ישיר.

 

סדנה בשפת הסימנים/ שר-אל אוחנה, מנהלת מחלקת תעביר את זה הלאה

במהלך הסדנה למדנו מילים וביטויים. שפת הסימנים הינה נגזרת של תרבות והיסטוריה ועל כן היא לא שפה בינלאומית. כמו כן חשוב לשבור את הסטיגמה לפיה כל חרש הוא אילם. אילם משמעו פגיעה במייתרי הקול וכבד שמיעה או חירש משמעו פגיעה בשמיעה.

אנו מזמינים אתכם לבוא ולהשתתף בסדנה בשפת הסימנים.
לפרטים נוספים
לחצו כאן

 

פרסום הסדרי הנגישות/ נטע רוטמן, מנהלת מחלקת יעוץ נגישות בעמותת נגישות ישראל ומורשת נגישות השירות

 

כל ארגון מחויב לפרסם את פרטי הרכז (ודרכי ההתקשרות מולו) והסדרי הנגישות בארגונו. הפרסום הוא לרב דרך אתר האינטרנט של החברה אך חשוב שיהיה בעוד דרכים למשל דרך קובץ קולי או כל אמצעי חלופי אחר שפורט בהרצאתה של רחלי רגב על חלופות למידע שבעל פה.

פרסום הסדרי הנגישות משמעותי יותר בארועים. כל אדם הקשור לארגון הכנס ובפרט המוקדן חייב לדעת מהם הסדרי הנגישות בארוע וחייב לדעת לספק אותם בכל האמצעים שהארגון מציע.

כאשר ארגון מפרסם את הסדרי הנגישות באתר חשוב למקם את המידע במקום שאנשים יוכלו לאתר ולמצוא. באם מוסיפים אייקון בכדי לאתר את הפרטים חשוב שהאייקון יהיה גדול, נגיש ומוכר. כמובן שחשוב לעדכן כל הזמן את פרטי הרכז והסדרי הנגישות באם הם משתנים או מתעדכנים. אי פרסום הסדרי הנגישות ואי ידוע העובד על האמצעים עלול לחשוף את הארגון לתביעות משפטיות.

על אף שהתקנה מחייבת לפרסם את הסדרי הנגישות בארועים ציבוריים מומלץ גם לפרסם בארועים פנימיים של החברה.

טכנולוגיות מסייעות/ אורית גרינשטיין, מרפאה בעיסוק 

 

 

טכנולוגיות מסייעות עוזרות לאנשים עם מוגבלות לעבוד, לנוע, לגלוש במחשב ובכך הן משפרות את התפקוד שלהם. אורית סקרה אחר טכנולוגיות מסייעות ואבזירי עזר במחשב בפרט לאנשים עם מוגבלות פיסית. לדוגמא, אנשים עם
ALS שאינם יכולים לגלוש במחשב מאחר והם אינם מסוגלים להזיז את הידיים, משתמשים במצלמה המתחברת למחשב אשר קוראת את תנועת אישוניי העיינים שלהם ובכך הם יכולים לגלוש ולתקשר עם המחשב.

כאשר אנו רוצים להנגיש את הסביבה עם טכנולוגיות אלה אנו מתמקדים בשלושה מרכיבים: סביבת העבודה, חומרה ותוכנה. חשוב להבין מה הם היכולות של האדם ואיך נוח לו לתפקד ובהתאם לכך להטמיע את שלושת המרכיבים הנ"ל.

בהרצאה ניתנה סקירה לגבי האיבזור הקיים כגון מקלדת ועכבר המיועדים לאנשים עם מוגבלות פיסית ובנוסף תוכנות כגון קליק טו ספיק, מקלדת וירטואלית עם מילים המסייעת לשלוט על אבזור כגון מזגן, טלוויזיה ועוד (מיועדת בעיקר לחולי ALS).

הדגמת גלישה של אדם עם מוגבלות בראיה באינטרנט/ רפי כהן וטוביה שיינפלד

 

 

כיום קיימות טכנולוגיות רבות במחשב ובפלאפון לאנשים עם מוגבלות בראייה. אנשים עם מוגבלות בראייה מסתייעים במחשב עם תוכנה הקוראת מסך אשר לוקחת את כל המידע הויזואלי ומתרגמת אותו למילים בשמע. כאשר נשתמש בתוכנה זו באתר בו יש עומס של מידע כמו שיר ברקע, פרסומת, וסרטון, ההקראה הקולית תתערבב עם השמע של האתר ואדם עם מוגבלות בראיה יתקשה לשמוע את הכל בבת אחד. כמו כן במקרים בהם הכותרת היא תמונה התוכנה לא תקרא את התמונה וישר תתחיל לקרוא את הטקסט. על כן נדרשת הנגשת המידע באתר כך שתתאים לתוכנת הקריאה של אדם עם מוגבלות בראייה.

בימים אלה מוציאים GPS לעיוורים שיוכל לסייע להם להגיע ולהתנייד בארץ.

קורסים יעודיים בעמותת נגישות ישראל/ אפרת בן יצחק לייבוביץ, מנהלת ביה"ס ללימודי נגישות.

 

 

כיום קיימים בעמותה שני קורסים בנושא הנגשת אתר אינטרנט והמידע שבו:

 

קורס להנגשת אתרי אינטרנט של עמותת נגישות ישראל בשיתוף עם חברת מייקרוסופט (מיועד למתכנתים). הקורס יפתח ב-4.1.16 בחברת מייקרוסופט ברעננה ויכלול ארבעה מפגשים בין השעות 8:30-16:30. למידע נוסף ולרישום יש ללחוץ על הלינק:

http://www.aisrael.org/?CategoryID=3074&ArticleID=48419

 

קורס בנושא נגישות לעורכי תוכן של עמותת נגישות ישראל – הקורס יפתח ב- ב-16.3.16 ויתקיים בעמותת נגישות ישראל בכפר סבא בין השעות 8:30-16:30. למידע נוסף אודות הקורס ולטופס הרשמה יש ללחוץ על הלינק:

http://www.aisrael.org/?CategoryID=3074&ArticleID=51384

 

לאחרונה נפתח קורס להכשרת ממונה תעסוקה עובדים עם מוגבלות. הקורס הינו קורס משותף של נגישות ישראל והעמותה לניהול, פיתוח וחקר משאבי אנוש ובו תקבלו את כל הכלים להעסקת עובדים עם מוגבלות בארגונכם.

פתרון להנגשת אתרי אינטרנט קיימים ומורכבים/ עמיחי מירון, מנכ"ל User1st

 

User1st מנגישה אתר ישן – התוכנה מתלבשת על אתר קיים ומנגישה אותו מבלי לתכנת אותו מחדש. התוכנה מותקנת על גבי אתר ישן וממפה את מריכיבי האתר כגון תמונה, כפתור, דרופדאון ועוד. בנוסף קיים כלי הבודק אם המערכת הטמיעה נכונה את התוכנה.

עקרונות הנגשת עורכים ומעצבים/ טוביה שיינפלד, מומחה להנגשת אתרים והמידע שבו, עמותת נגישות ישראל

 

השלב הראשון להנגשה הוא איפיון צרכי הנגישות וכתיבת מסמך מסודר עם הדרישות להנגשת העיצוב והמידע.

בשלב השני חשוב לרדת לעומק בכל שלב איפיון התוכן: כותרת, פסקאות, סליידרים, תיאור טקסטואלי ועוד.

ARIEA הינה שפת הנגישות של אתר אינטרנט והיא מסייעת לנו להנגיש לפי המשמעות לדוגמא כפתור באתר יחשב ככך. חשוב לציין שכאשר צריך להנגיש מסמכים ישנים והם רבים באתר, חשוב לתעדף. קודם להנגיש את המסמכים המבוקשים יותר ובהדרגה להנגיש את השאר.

הנגשה והדגמה של מסמך וקובץ קולי ושרותי המרכז להנגשת מידע/ מיה שניידר, מנהלת המרכז להנגשת מידע ומורשת נגישות השירות.

 

כל המידע המועבר לכלל הציבור, שנמסר בכתב או בעל פה, וגם באופן פרטני מחויב בהנגשה, פרט לפרסומות שזה נתון לשיקול דעתו של הארגון – אם להנגישן או לא.

כל מידע שאנו נחשפים אליו בכתב, מאמר, חוזים, חומר פרסומי ועוד מחויב בהנגשה. ההנגשה מחולקת למספר דברים:

  1. הנגשת מידע בדפוס או בכתב לאנשים עם מוגבלות שמיעה ודיבור.
  2. דפוס נגיש (פונט בגודל 16), ניגודיות בצבע , הקראת המידע, מסמך קולי לאנשים עם מוגבלות בראיה.
  3. פישוט לשוני לאנשים עם מוגבלות קוגנטיבית.

אדם עם מוגבלות בראיה יכול לבקש את הנגשת המידע בברייל, בקובץ קולי (מסייע גם לאנשים עם לקויות למידה) או קובץ דיגטלי (הנגשת מסמכי וורד, PDF במחשב).

Case study חלופות למידע בעל פה: מסרונים, צ'אט ואפליקציה.

  1. צ'אט רובוטי/רינת אלמזולינס, רכזת הנגישות בחברת פלאפון - מוקדי השירות מקבלים פניות רבות מהלקוחות של החברה ומתוכם 10% משתמשים בצ'אט החצי רובוטי. ניתן גם להשתמש בצ'ט דרך האפליקציה של פלאפון. כאשר לקוח משתמש בצ'אט הוא מתחיל במענה אוטומטי רובוטי. במידה והרובוט לא יודע לתת מענה כי הפניה מורכבת או ספציפית הלקוח מועבר למענה אנושי. כמו כן הושתלו מילות קוד לצ'ט כך שאם הלקוח רושם שיש לו מוגבלת בשמיעה הצ'ט מועבר אוטמטית למענה אנושי.
  2. צ'אט נגיש/מיטל הררי, רכזת הנגישות של חברת HOT –הצ'ט הינו כלי מרכזי המסייע לחברה להגיע לקהל יעד רחב יותר.הצ'אט הינו אנושי ובמשמרת עובדים שלושה אנשים שנותנים מענה בצ'ט כך שזמן ההמתנה הינו 14 שניות. העובדים עברו הכשרה מיוחדת למתן מענה כתוב מאחר והדבר שונה ממענה טלפוני. באתר החברה ישנו קישור לשירות לאנשים עם מוגבלות בשמיעה.
  3. מסרונים/נועם גדליהו, רכז הנגישות של ארומה – כיום כאשר לקוח מזמין אוכל/שתיה בארומה כורזים את שמו שיבוא לקחת את המוצר. על מנת שגם אנשים עם מוגבלות בשמיעה יכולו להנות משירותי ארומה הוחלט על חלופה ב-SMS. כשלקוח מגיע הוא מזמין, מוסר את פרטי הפלאפון שלו וכאשר ההזמנה מוכנה הוא מקבל SMS. ארומה מידעת את עובדיה על החלופות על מנת שיוכלו לתת את השירות וכמו כן מיידעים את הלקוח בנושא דרך האתר ודרך טלווזיות הנמצאות בסניף.

 

אנו מבקשים להודות לכל המשתתפים בכנס, למציגים ולחסויות:

איקאה , טלדוריוזרפירסטזמיר מובילטי , מהלב , שטיינר , סדן מעלונים , הארץ , אורתופון , אלפקס  , אייל ציפויים , מבקיעים

 

 

 

 


    

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד