האם אתה צריך להנגיש את העסק שלך?
3/01/2011
 
 

מאת: עו"ד מיכל שיק-הר טוב

הכתבה הנ"ל היא מתוך גיליון מיוחד של מוסף נגישות+ שנעשה בשותפות עם עיתון "הארץ". מטרת המוסף היא להגביר את המודעות בקרב האוכלוסייה ולקדם את הנגישות. אנו מאמינים שקידום הנגישות בישראל הינו מהלך מתחייב חברתית ואף עסקית.

המונח נגישות כולל בתוכו את נגישות הסביבה הבנויה (נגישות פיסית), נגישות התחבורה, המידע, התקשורת וכן נגישות השירות.

משמעות המונח בפועל היא שאדם עם לקות פיסית (ניידות, ראייה, שמיעה), נפשית או שכלית, יוכל להגיע לכל מקום, לנוע ולהתמצות בו, ליהנות משירותים הניתנים במקום ולהשתתף בפעילויות השונות והכול בצורה מכובדת ועצמאית.

הבטחת הנגישות הינה אלמנט מרכזי וחשוב מעין כמוהו, על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב בחברה בשוויון, בכבוד ובעצמאות מרבית.

בשנים האחרונות נחקקו חוקים שונים המתייחסים לנגישות ובמרכזם עומד חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח 1998 (חוק שוויון).

בחוק זה יחד עם חוק התכנון והבנייה על תקנותיו, קיימת התייחסות לנגישות הסביבה הבנויה, כאשר בחוק השוויון נקבע בין היתר העיקרון לפיו מקום ציבורי צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלות. חוק השוויון חייב את שר המשפטים לקבוע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות למקומות ציבוריים וזאת עד ליום האחד בנובמבר 2006.

אולם רק בחודש יולי האחרון, באיחור רב, הושלמה מלאכת ניסוח תקנות העוסקות בהתאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים (תקנות בניין קיים) בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בוועדת המשנה לתקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בראשותו של ח"כ אילן גילאון. מודגש כי תקנות בניין קיים טרם פורסמו וממתינות לחתימת שר המשפטים. הדבר יקרה ככל הנראה בחודשים הקרובים.

על מי ועד מתי חלה החובה לפי התקנות

תקנות בניין קיים מחילות חובת ביצוע התאמות נגישות, על כל מקום ציבורי שהוא בניין שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני האחד באוגוסט 2009, והוא עומד לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו.

לגבי מקומות ציבוריים שאינם בניין, כגון: פארקים, גני שעשועים, גן חיות ועוד, טרם נחקקו תקנות. מקומות שההיתר לבנייתם או לשימוש בהן ניתן לאחר האחד באוגוסט 2009, יחולו לגביהם כבר הוראות הנגישות המפורטות בחוק התכנון והבנייה על התקנות שנחקקו מכוחו. עם זאת, יכול ובמקרים מסוימים יחולו דווקא הוראות חוק התכנון והבנייה, למרות שמדובר בבנין שהוקם לפני האחד באוגוסט 2009.

דוגמה לכך הינה תוספת שטח לבניין - ההנגשה במקרה זה צריכה להתבצע בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, שעוסקות במבנים ציבוריים חדשים (חלק ח' 1), או במקרה וקיימת חובה בתקנות תכנון ובנייה ספציפיות שעוסקות גם הן במבנים שהוקמו לפני האחד באוגוסט 2009 (חלק ח'), לפני שנחקקו תקנות בניין קיים. הוראות חוק התכנון והבנייה עומדות לצד חוק השוויון ותקנותיו ומשלימות אותו, ובכל מקרה נדרש להתייעץ עם איש מקצוע בנושא - מורשה נגישות או עו"ד.

חובת הנגישות לעניין ביצוע התאמות נגישות הדורשות היתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה, חלה על הבעלים של המקום הציבורי כאשר אם ישנו דייר מוגן, מחויב  הדייר לשלם לבעלים מחצית מעלות ביצוע התאמות הנגישות. במקרה שבו התאמות הנגישות אינן דורשות היתר בנייה, תחול חובת הנגישות על המחזיק או המפעיל של המקום.

התאמת הנגישות הנדרשת

התקנות קובעות שורה ארוכה של התאמות נגישות, שצריכות להתבצע במקום הציבורי, כגון: הקמת מעלית, בתי שימוש נגישים, מקומות חניה נגישים, דרך נגישה עם משטחי אזהרה, סימוני אזהרה בדלתות, מחיצות, קירות ובחלק דרך מוגבה, יחידות אירוח נגישות בבתי מלון ועוד. התאמות אלו באות לענות על מגוון הצרכים של כל סוגי המוגבלויות (ניידות, ראייה, שמיעה, נפשי, קוגניטיבי).

כך למשל, בדרישה להקמת מעלית לא ניתן רק מענה לטובת מוגבלות בניידות, אלא נקבע גם כי במעלית שיש לה שלוש תחנות עצירה לפחות, תהייה מערכת כריזה שתודיע בבירור, באיטיות ובעוצמה הנוחה לשמיעה, על מספר הקומה והשירותים הציבוריים העיקריים הניתנים באותה קומה, וכן שיהיה קבוע אות חזותי לציון מספר הקומה. כל אלו נועדו לענות על צרכים של אנשים עם מוגבלות בראייה, בשמיעה ובקוגניטיביות. 

המחוקק קבע רשימה של פטורים מביצוע התאמות נגישות במקרים מסוימים. למשל, במקרה של סיבות הנדסיות שאינן מאפשרות ביצוע התאמת נגישות, או במקרה שבו ביצוע התאמת הנגישות תגרום לפגיעה מהותית באופיו המיוחד של הבניין - כל זאת במידה והתקיימו רשימת תנאי סף. קיימים גם פטורים ספציפיים מהתאמות נגישות מסוימות של שירותים נגישים ומעלית למקומות ספציפיים, כמו מקומות ששטחם עד 100 מ"ר הפטורים מהקמת בית שימוש נגיש. התקנות מחייבות שכל מקום ציבורי, יערוך עוד לפני ביצוע התאמות הנגישות בדיקת נגישות בבניין שהיא מעין סקר - בחינת מצב קיים אל מול מצב נדרש. על בדיקה זו להיערך לפי טופס שיפרסם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובהתאם לתוצאות הבדיקה יידרש המקום לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות.

חובת הבדיקה חלה על המחזיק, או המפעיל לגבי השטח שמוחזק על ידיו ואילו הבעלים חב בביצוע בדיקה לגבי הרכוש המשותף ושאר חלקי הבניין. כדאי להדגיש כי התקנות אינן מחייבות כי איש מקצוע כגון מורשה נגישות יבצע את הבדיקה וכל אחד יוכל לבצע את הבדיקה ולמלא את הטופס הנ"ל. עם זאת לגבי הביצוע, יכול ותידרש היוועצות עם מורשה נגישות וחתימה שלו, למשל במידה ונדרש היתר בנייה, או במידה ומבקשים לקבל פטור הנדסי. 

לוחות זמנים לביצוע

לאור המסגרת שקבע חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, קובעות התקנות מסגרת זמנים הדרגתית להשלמת הנגישות בבניינים השונים. כך למשל, הסקטור הפרטי יידרש להשלים את הנגשת הבניינים עד לסוף 2015, הרשויות המקומיות עד לסוף 2021 ושאר הרשויות הציבוריות עד לסוף 2018. התקנות טרם נכנסו לתוקף, והן טעונות חתימה של שר הפנים ופרסום ברשומות. הן ייכנסו לתוקף כעבור חצי שנה מיום פרסומן ברשומות.

סנקציות על מי שיפר את התקנות

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שהוקמה מכוח החוק, רשאית לשלוח את פקחיה ולהוציא צו נגישות למפר שיחייב אותו לנקוט בפעולות שונות לשם ביצוע התאמות הנגישות. הפרת צו הנגישות מהווה עבירה פלילית, הקובעת הטלת קנס על המפר בגובה של כ-75,000 שקל  וקנס נוסף בשיעור של כ-3,700 שקל, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו. כאשר במידה ומדובר בתאגיד הקנס יהיה כפול ויעמוד על כ-150,000 שקל.

גם נושא משרה בתאגיד ועובד אחראי ברשות ציבורית עשויים לחוב בגין הפרת החוק, והקנס שיושת עליהם יהיה גם הוא בגובה של כ- 75,000 שקל. הפרת החוק מהווה אף עוולה אזרחית, שהוראות פקודת הנזיקין יחולו עליה כאשר בית המשפט רשאי לפסוק למפר פיצויים עד 50,000 שקל, בלא כל הוכחת נזק. בנוסף, בהליך אזרחי או מנהלי רשאים נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, או כל ארגון העוסק בקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות, להגיש תובענה כנגד המפר וזאת בנוסף  על מי שנפגעה זכותו לפי הוראות החוק.



מהו מקום ציבורי?

לא קל למפות את כל המקומות הציבוריים והפרטיים בישראל, אך ניתן להגדיר למה התכוון המחוקק. כשמדובר בסקטור הציבורי, ניתן לדבר על הגדרה נרחבת הכוללת את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, משכן הכנסת, צה"ל, משטרת ישראל, החברות הממשלתיות, הסוכנות היהודית ואחרים.

* הסקטור הפרטי כולל בתוכו מגוון גדול יותר ובו: בנקים, בתי דואר, בתי מרקחת, מכבסות, מכוני יופי ומספרות, מרכזי אינטרנט, משרד או בניין משרדים, משכן המפלגות, סוכנויות ביטוח, סוכנויות תיווך, תחנות דלק, מסעדות, בתי קפה, ברים, בתי קולנוע, תיאטרון, אולמי מופעים, דיסקוטקים, אצטדיונים או כל מקום המשמש למופעים ולבידור, מרכזי קניות, סופרמרקט, מרכולים, מכולות, קיוסקים, מקומות למכירת מזון, שוק או כל מקום המשמש לקניות או להשכרת ציוד, מרכזי פנאי, מרכזי תעסוקה, בתי תמחוי וכל מקום המספק שירותי רווחה או שירות טיפולי.

* מקומות נוספים: מוזיאונים, גלריות, ספריות או כל מקום לתרבות ואמנות, גני אירועים, מרכזי כנסים וכל מקום המשמש להתכנסות, גני ילדים, בתי ספר מוסדות להשכלה גבוהה, תחנות אוטובוס, תחנת מוניות, תחנת רכבת, חניונים או כל מקום המשמש לתחבורה ציבורית, בריכות שחייה, אולמי ומתקני ספורט וכל מקום המשמש להתעמלות ולפנאי, בתי חולים, מרפאות, טיפות חלב וכל מקום המספק שירותי בריאות, מרפאות לבעלי חיים וכל מקום המספק שירותי בריאות לבעלי חיים, בתי משפט, בתי מעצר, בתי סוהר, תחנות משטרה או כל מתקן צבאי הפתוח לשירות האזרח, בתי עלמין, בתי תפילה, מקוואות, או כל מקום המספק שירותי דת, גני חיות, גני שעשועים, גנים או כל מקום המשמש לבילוי ולפנאי, אולפני טלוויזיה, רדיו או חלק מכל מקום המשמש באופן קבוע לראיונות לתקשורת, מעונות לסטודנטים, לתלמידים, לעובדים או כל מקום של שירותי מגורים או לינה לתקופות קצובות, אתרים ארכיאולוגיים, אתרים היסטוריים ושמורות טבע.

בנוסף, ניתן לדבר על כל מקום שניתן בו סוג של שירות, כמו: שירותי בריאות, שירותי בידור, שירות חינוך, השכלה או פנאי, שירותי רווחה, שירותי ספורט, שירותי תיירות, שירותי תרבות, שירותי הארכה, שירותי מסחר, שירותי דת, שירותי אנרגיה, שירותי בנקאות, שירותי בזק, שירותי תחבורה ציבורית (אוטובוסים/רכבות/תובלה אווירית/אניות/מוניות והשכרת רכב).

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד