מעלית במועצה המקומית טבעון

8/07/2017 17:00
 
 
הגדל

החל מ- 2007 הגיעו תלונות על היעדר גישה לנכים בבניין המועצה בקרית טבעון. במקביל נודע לנו על פעילות להנגשת המבנה. כשהגיעו כל האישורים והתחילו עבודות, איש עסקים מקומי (מר איל צבי בלומברג) השיג צו מניעה נגד המעלית. המעלית נפתחת לשימוש הציבור בדצמבר 2013, בהמשך למערכה משפטית

 

ברצוננו להודות למתנדבת ותיקה של נ.י.צ., שושנה גרינבאום, על פעילות ללא לאות במסגרת המאבק להנגשת משרדי המועצה ומבנים אחרים בטבעון.

 

השתלשלות העניינים

 

בסוף 2007 הגיעה תלונה על היעדר גישה לנכים בבניין המועצה בקרית טבעון. המתלוננת כתבה:

"המועצה מקומית קרית טבעון אינה נגישה לנכים. יש לעלות מדרגות לקומה שנייה. אין מעלית. הבניין הוא בנין ישן יחסית ששיפצו אותו. המחלקות המקבלות קהל הן: חינוך, רווחה, גבייה וארנונה, ראש המועצה, מנכ"ל המועצה".

במקביל נודע לנו על פעילות להנגשת המבנה, אך היא התעכבה בגלל חילוקי דעות על אופן ההנגשה האופטימלי. ברוח הדברים האלה קיבלנו בינואר 2008 את התשובה הבאה מראש המועצה דאז, מר אלון נבות:

"אכן הצדק עם המתלונן- המועצה המקומית אינה נגישה לנכים לצערי. בכוונתנו לשנות זאת על ידי התקנת גשר מפולס שיגיע מכיוון חלקו האחורי של המבנה, שם ישנם תוואי שטח שמאפשרים זאת. אולם לפי שעה אני נתקל בהתנגדות האופוזיציה לאשר התקציב לכך. אני מקווה שניתן יהיה בכל זאת לאשר זאת ואז תוך כחודש נוכל להשלים את הנדרש".

הנושא עלה בדיון סוער של המועצה ובכתבות בעיתונות המקומית. אחד מחברי המועצה, שמצדד במעלית, כתב לנו בפברואר 2008:

"הגשר מספק לנכים פיתרון רע. הנגישות לפתח של הגשר בלתי נסבלת מבחינת הנכה, הגשר, ולמיטב ידיעתי כלל לא מקורה וזה מקשה בימי גשם. היחס בין מעלית לגשר הוא כמו היחס בין טיפול שורש לסתימה זמנית. המעלית היא פתרון קבוע ומוצלח ואילו הגשר הוא פיתרון זמני עילג".

באוקטובר 2009 אישרו רשמית את הקמת המעלית בישיבת מועצה. ראש המועצה, מר דוד אריאלי, תמך בפתרון הזה באופן עקבי גם כחבר המועצה בקדנציה הקודמת.

ב- 21.3.2010 הפרויקט אושר בועדה המקומית לתכנון ובנייה. נאמר שם, בין השאר: "לאשר הבקשה כפוף למילוי ההמלצות והתנאים לקבלת היתר בניה".

במאי 2010 התקבל צו מניעה נגד בניית המעלית (אחרי שהעבודות התחילו). העותר נגד המעלית לנכים הוא איל צבי בלומברג, הבעלים של חלק מהמבנה שהמועצה שוכנת בו.בעקבות ההליך המשפטי נגד המעלית, פתחה מתנדבת של "נגישות ישראל" עצומה נגד הפסקת בניית המעלית.

ב- 18.6.2010 הסיפור של צו המניעה והעצומה עלה בעיתון "העיר רצוי ומצוי" של רשת "הארץ". מוזכרת שם גם פנייה של מנהלת "נגישות ישראל" בצפון לדובר המועצה: "כמנהלת העמותה בצפון, הרשה לי להעביר את מחאתי ואכזבתי; אני מקווה שראש המועצה ישכיל להתגבר על המכשול ולפעול למען הנגשת בניין כה מרכזי ביישוב". העותר טען באותה ידיעה שהוא לא מתנגד (להנגשה) אך "יש חלופות יותר טובות". לא ברור מדוע נזכר אחרי שהעבודות התחילו. במכתב שקיבלנו מראש המועצה הוא מגלה נחישות רבה לבטל את צו המניעה ולהשלים את בניית המעלית.

דיון נוסף התקיים ב- 23.6.2010 בפני השופטת נסרין עדויצו המניעה הושאר על כנו ובניית המעלית לא התחדשה.

ב- 9.7.2010 התפרסם מכתבו של של מר אמנון שטרן, סגן ראש המועצה (לשעבר) נגד המעלית. הוא חולק על המקום והמחיר ומעדיף את ה"גשרון האחורי" (שנדון בימי ראש המועצה הקודם). מר שטרן לא חולק על הצורך בהנגשת המועצה לאנשים עם מוגבלויות. הוא לא מתייחס לשאלה מדוע ההתנגדויות צצו כאשר הפרויקט יצא לדרך עם כל האישורים. בתגובה שנמסרה למקומון ע"י המועצה נאמר שכל החלופות נבדקו ונפסלו. המעלית תואמת תכנון עתידי של הוספת קומה למבנה ולא מפריעה לחנויות (לפי האדריכלית של הפרויקט).

ב- 12.11.2010 התפרסם במקומון "מרכז העניינים" שהמועצה הפסידה בערעור בבית המשפט המחוזי ולא יכולה להמשיך את הקמת המעלית. מר בלומברג, שמתנגד להקמת המעלית לפי התכנון המקורי, טוען שיש חלופות. ב- 3.12.2010 התפרסם ב"העיר רצוי ומצוי" שהמועצה תערער לבית המשפט העליון. באותה ידיעה דווח שנציג בעלי העסקים בבניין הציע בפגישה עם ראש המועצה שיפתחו חדר במועדון מקומי נגיש ונציג המועצה ישרת שם אזרחים שלא יכולים להגיע למשרדי המועצה. הפתרון הזה לא מכובד ולא מקובל עלינו. נושא מדאיג אחר שעולה מהכתבה הוא הטענה שהערעור לעליון לא יעלה למועצה כסף כי היועץ המשפטי שלה ייצג אותה. לאור ה"הצלחות" בשתי הערכאות הראשונות דווקא יש מקום לתיגבור גם בתחום המשפטי וגם בתחום ההנדסי / אדריכלי...

 

באוקטובר 2011 מתפרסם (ב"העיר רצוי ומצוי") שבית המשפט המחוזי קבע שהמועצה רשאית לבנות את המעלית אך סוגיית פיר המעלית הוחזרה לבית משפט השלום. כיוון שמקום המעלית היה הסוגיה העיקרית בערעור של מר בלומברג, המהלך הזה נראה כמו "חזרה למשבצת הראשונה" בתהליך המשפטי. מעיתונים אחרים (בטאון המועצה ו"מרכז העניינים" 12.10.2011) אפשר להבין שבית המשפט המחוזי פסק לטובת המועצה ואפילו חייב את מר בלומברג בתשלום הוצאות. לפי הידיעה הזאת, הנושא הועבר להמשך טיפול אצל המפקח על בתים משותפים.

 

באוגוסט 2012 מתפרסם ב"העיר רצוי ומצוי" שהושג הסכם פשרה שמאפשר את הקמת המעלית לפי התכנון המקורי תוך עמידה בכמה דרישות של מר בלומברג.

באפריל 2013 מתפרסם ב"העיר רצוי ומצוי" ובמקומון "תביא בשישי" שמשרד הרווחה הקצה 200,000 ש"ח להקמת המעלית. ראש המועצה רואה במימון הישג עקרוני ומצוטט כך: "אני מאמין שמימוש פתרונות הנגשה למשרדי הרשות המקומית צריכים להגיע מתקציבי משרדי הממשלה ולא מכספי הארנונה של תושבי הקריה". בהנחה שהנגשות דומות מתבצעות גם ברשויות מקומיות אחרות, המשמעות של ההכרזה היא מוגבלת, כי תקציב הממשלה מגיע (לפחות בחלקו) מאותם אזרחים שמשלמים ארנונה.

ב- 27.12.2013 מתפרסם בעיתונים המקומיים דבר השלמת הקמת המעלית. סוף טוב למאבק ארוך ומתוקשר. חנוכת המעלית צוינה בטקס "גזירת הסרט" ב- 23.3.2014 בהשתתפות ראש המועצה, פעילי נגישות ומנהלי "נגישות ישראל צפון".

 

 

התמונה באדיבות דוברת המועצה.

 

בזכות המעלית האפשרה השתתפות מכובדת של פעילי הנגישות בפגישה עם ראש המועצה בלשכתו:

 התמונה באדיבות דוברת המועצה.

 


 

מידע כללי וקישורים

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד