חסימת גישה נגישה לבית בגבעתים

13/09/2015
 
 
המדרגות לבית ברחוב בלוך

דיירי בית ברחוב בלוך בגבעתים גילו באמצע 2015 שהשיפוע בין ביתם לרחוב הראשי נחסם ואפשר להגיע רק דרך מדרגות. העירייה לא מסייעת להם ומנפיקה תשובות מרגיזות

 

מסתבר שהשיפוע היה חלק ממגרש פרטי שהיה ריק עשרות שנים ומי שקנו דירות בבית הסמוך חשבו, לכאורה, שהוא שטח ציבורי. עכשיו, כשחלקם נעשו מוגבלי ניידות ותלויים בנגישות המעבר, הפכו להם את הבית לבלתי נגיש בפועל. הדיירים פנו באופן טבעי לעירייה, אך קיבלו תשובות שליליות ואפילו חצופות בחלקן. לפי המתלוננים, לא היה הליך סביר של "התנגדויות", הדיירים מצאו את עצמם בוקר אחד עם מדרגות בלבד. לפי אתר העירייה היו פרסומים לפי החוק ויש אף מתנגדים (לא ברור כרגע על איזה רקע), אך לא ברור אם דיירי הבניין היו חשופים לפרסומים ולאפשרויות ההתנגדות.

 

אחת המתלוננות, בת לדיירת ניצולת שואה (91), פנתה לראש העיר ותשובתו (מיולי 2015):

"אין פה ענין של אישרנו לקבלן, יש לקבלן שטח עבודה בטיחותי בשטח שלו שחייב להיסגר כי מתחילות העבודות לבניית בנין חדש בין 15 קומות עם כמה מרתפי חניה תת קרקעיים, מדובר בתוכנית שאושרה כבר לפני כמה שנים. השטח הוא פרטי, הוא לא ממש צריך את האישור שלנולסגור אותו הוא יכול לשים גדר ולא לתת לאף אחד לעבור גם בלי לבנות בנין חדש. הוא יכול חוקית גם לאסור עליך לעבור בשטח שלו כפי שאת יכולה לאסור על כניסת אנשים לשטח הבנין שלך. עם כל הצער שבדבר אין הרבה ברירות בטח לא פתרון מיידי. הגישה בשלב זה לרחוב תהיה לצערי רק דרך המדרגות."

המתלוננת שאלה בהמשך:

"איך אימי תרד לסופר על מנת לקנות חלב? אני אמורה להגיע יום יום אליה על מנת לבצע קניות בשבילה? האם לא מגיעה לה לרדת למטה ולשבת על הספסל? איך נכה אמור לרדת לככר נח עם כיסא גלגלים? האם זה נראה לך הגיוני להפוך את התושבים לאסירים? היות ולא מדובר בתקופה של כמה שבועות... ניתן לפתור את הבעיה כגון הצרת המדרגות לטובת ירידה עם שיפוע שעגלות ונכים יוכלו לרדת."

וראש העיר ענה:

"את מה שאמרת שניתן לעשות ייעשו רק אחרי תום הבניה כי זה חלק מתוכנית הבניה במקום. לצערי יש עדיין בעיר כ 20 מקומות מסוג זה בהם יש רק מדרגות ( ראי למשל הירידה מפועלי הרכבת לכצנלסון או מהדגנים לויצמן) בהם טרם נבנתה רמפת הנגשה ואכן נכים בכיסאות גלגלים לא יכולים לרדת בהם. זו בעיה ארצית ולכן נוצר חוק הנגישות שמחייב את כל הרשויות בארץ להנגיש את כל המקומות עד לשנת 2023."
והמתלוננת השיבה:

"... יש הבדלים מהותיים בין פועלי הרכבת לבין בלוך מי שגר שם ידע על המדרגות לעומת בלוך שתמיד הייתה ירידה מעל 45 שנה.. וביום בהיר לפני כשבועיים היא נחסמה אני עדין מבקשת פתרון לבעיה שנוצרה".

 

המתלונן השני פנה לפקידים המתאימים בעירייה וקיבל תשובה כזאת ממנהל תחום תנועה ופרויקטים בעירייה:

"

חבל שאף אחד מכם לא מתייעץ עם ...[יועצת משפטית של העירייה] ואז הייתם מבינים שלא כל דרך היא נגישה ויתרה מזו אין העירייה מחוייבת להנגיש כל רמפה בעיר והכי חשוב אין תקנות נגישות בנושא דרכים וזאת עובדה.
לסיום אבקש להסב את תשומת ליבכם לכך שבמכתבו של התושב נשמע יותר מאיום מרומז על הצפוי לנו שלא לדבר על זלזול בגורמי העירייה...
לא נמאס לכם? עוד לא אמרתם די לכל המלעיזים והמאיימים למינהם?? מי שלא נוהג בעובדי ציבור בכבוד לא ראוי להתיחסותנו".
גם אם המתלונן השתמש בלשון חריפה בהתקשרות עם העירייה, זה לא מצדיק תשובה כזאת של פקיד ציבור, במיוחד כאשר המתלוננים סובלים עדיין מאד מהמצב. הפקיד מעניש, לכאורה, את ניצולת השואה בגלל שאחד המתלוננים נקט בסגנון שאיננו לטעמו...
 
לדעתנו העירייה יכלה למנוע את חסימת השיפוע, אם הייתה מוצאת לנכון. יש תקדימים להפקעת חלקי מגרש לצרכי ציבור ופיצוי בעל המגרש בכסף או בשטח. פעולה כזאת הייתה צריכה להתבצע לפני מתן האישורים לבנייה במגרש, לא ידוע לנו אם נבדקה אפילו אפשרות כזאת.

 

 

 


 

מידע נוסף וקישורים

 

 

 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד