בתי עלמין רגילים וצבאיים

14/01/2018
 
 
RIP באדיבות WEBSTOCKPRO

יש תלונות רבות על חסימת שבילים על ידי קברים חדשים. זאת אחת הדרכים של שירותי הדת בישראל להתמודד עם המצוקה בשטחים לקבורה בארץ. התוצאה: משתמשים בכיסאות גלגלים לא יכולים לפקוד את קברי יקיריהם. יש קשיי נגישות גם בבתי עלמין צבאיים ובטקסי יום הזיכרון


יש בעיות נגישות אחרות אפילו בבתי עלמין חדשים, כולל היעדר שירותי נכים, חניה, גישה לקברים ולמשרדים. קטע מרגיז במיוחד הוא קשיי נגישות בבתי עלמין צבאיים, כולל בטקסי יום הזיכרון (NRG, 2010).
התלונות בנושא מפוזרות במדור התלונות כי בהתחלה נוצר הרושם המוטעה שמדובר בבעיה מקומית. בשנים האחרונות שיטת הקבורה הנפוצה היא ב"מגירות" שמסודרות במבנים גבוהים ("קבורה רוויה"). בני משפחות של נפטרים לא תמיד מעוניינים בקבורה כזאת ו"חברה קדישא" מציעה להם "קבורת שדה" במחירים גבוהים מאד. לכן יש ל"חברה קדישא" אינטרס כלכלי ברור לייצר כמה שיותר קברי "שדה" בשטח נתון, גם על חשבון השבילים. אין נזק כלכלי מהפגיעה בנגישות ולרבנים זה לא מפריע... מקור הכנסה נוסף הוא חלקות "שדה" שמצליחים למכור בבתי עלמין שהוגדרו "סגורים" (שוב, על חשבון השבילים בחלק מהמקרים). מסוף 2013 יש תקנה במסגרת חוק השוויון, אך היא לא נאכפת.

 

להלן הדוגמאות העיקריות בנושא חסימת שבילים:

  • הרצליה (המאבק המתוקשר של יוסי טויסטר וההחלטה להקים בית עלמין בניהול תאגיד עירוני).
  •  נהריה (היה שידור ב"כלבוטק").
  •   חולון .
  •  סגולה. תגובה מקוממת: "מוגבל או מוגבלת רוצים לקפוץ בחבל אבל הם לא יכולים, רוצים לטפס במדרגות אבל הם לא יכולים, רוצים לרקוד אבל הם לא יכולים, אז בדיוק פה חייבים?!".
  • נצרת עילית - ניצולת שואה לא יכולה להגיע לקבר בעלה. הוצעו פתרונות יצירתיים...
  • גבעת ברנר - אפילו בבית עלמין "אזרחי" חוסמים שבילים.
  • בית העלמין "פרדס חיים" במזרח כפר-סבא (LOCAL, אוגוסט 2011).
  • טירת הכרמל (תלונה מינואר 2015).
  • בית העלמין הישן "שדה יהושע" (לשעבר "נוה דוד" או "כפר סמיר", שערים "ברוש", "הדס", "ורד", "אורן", "תמר") בחיפה (כתבה ב"ידיעות חיפה", 3.7.2015).
  • בית העלמין "ארץ החיים" (קרית אתא) בצומת אבליים.
  • חלקות חדשות ב"קרית שאול".
  • בית העלמין בבאר-שבע ("יהיה בסדר", גלי צה"ל, 14.1.2018).

בהקשר של בעיות נגישות אחרות ראו את המקרים הבאים:

  • קרית גת.
  • "תל רגב".
  • ירקון.
  • "הר המנוחות".  
  • בית העלמין "קרית שאול". פתרון של חלק מהבעיות מ- 2007 מוזכר כאן.
  • בתי העלמין הצבאיים בגדרה וברחובות
  • דרישת תשלום נוסף מאנשים עם מוגבלויות בבית העלמין בראשון לציון
  • חסימת חניות נכים ע"י אוהל שירות לקראת טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות 2013.
  • מאמר על נגישות בתי עלמין צבאיים (בעיקר הר הרצל) ב"עניין של גישה", יוני 2015. 


    צל"ש - בתי עלמין עם נגישות סבירה

  • יש בתי עלמין שמציגים גישה אחרת (מאלה שמוזכרים לעיל) לנגישות וצריך לתת להם את הקרדיט:

     

    • בית העלמין בכרמיאל (ליד "חוצות כרמיאל") - יש חניית נכים, שבילים סלולים שירותי נכים. צריך לקחת בחשבון את הטופוגרפיה ואת מרחקי ההליכה (לא ניתן להיכנס פנימה עם רכב).
    • בית עלמין באופקים - עיתון "השבוע בדרום" מפרסם באפריל 2016 שבית העלמין הונגש. חבל רק שנזקקו לתרומות ולחסויות לצורך זה.

     

    פעילות בכנסת ובתקשורת

    בעקבות הידיעה על "סגולה", ח"כ איתן כבל שאל את השר לשירותי דת (כשאילתה מיוני 2007):

    "מידיעה שפורסמה בעיתון עולה כי הרווח בין הקברים בבית-העלמין סגולה הוא 20 ס"מ בלבד וסביב חלקות מסוימות נבנתה שפה מוגבהת. כתוצאה מכך אנשים בעלי מוגבלויות כמעט שאינם יכולים לעבור בין הקברים.

     

    רצוני לשאול:

     

    1. בכמה מבתי-העלמין בארץ יש בעיות נגישות? 

     

    2. מה ייעשה לפתרון הבעיה? 

     

    תשובת השר לשירותי דת יצחק כהן:

    1. אכן, בעבר לא היתה כל התייחסות לנושא החשוב שהעלית, אך יש נכונות גדולה מצד המשרד לשירותי דת לקדם את העניין. 

     

    מבדיקה שערכתי עולה כי יש בעיה אמיתית בבתי-העלמין הישנים, שבהם כמעט שלא ניתן לערוך שינויים במרווח בין קברים על מנת לאפשר גישה מתאימה לנכים. 

     

    2. עם כל זאת, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הכינה טיוטת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשס"ז–2007, הכוללת התייחסות ספציפית ומפורטת להתאמת נגישות לבתי-עלמין. 

     

    כיום, ניתן מענה נקודתי, במסגרת תקציבי פיתוח המועברים לחברות קדישא על-ידי המשרד לשירותי דת. אם התקנות יאושרו בחוק, יונחו החברות קדישא בארץ על-ידי המשרד לשירותי דת לפעול בהתאם ולאפשר נגישות נוחה לנכים בבתי-העלמין."

      


    בחוזר מנכ"ל מאוקטובר 2009 התפרסמו הנחיות המשרד לשירותי דת (נגישות לאנשים עם מוגבלות):

    "1. החברה תבצע את הנדרש להתאמת רמת הנגישות בבית העלמין שבהנהלתה לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה תדאג שתהיה נגישות רציפה לכניסה הראשית, למשרדי בית העלמין ולמקום עריכת הטקסים.

    2. בתכנון ובפיתוח חלקות קבורה חדשות יש לאפשר גישה מתאימה ורוחב שבילים מתאים לנשיאת עגלות נכים ושיפועים מתאימים למעבר אדם עם מוגבלות. רוחב שבילי הגישה לא יופחת מ- 130 ס"מ. כמו כן יש לדאוג כי מתקני הנוחיות נגישים לאנשים עם מוגבלות.

    יש לוודא קיום שביל גישה שיאפשר מעבר חופשי לאדם עם מוגבלויות שנע בכסא גלגלים ממקום שבו ניתן להעלות ולהוריד נוסע בבית עלמין, ועד למרחק של עד 15 מטר ממקום הקבר, וזאת על מנת שיוכל לצפות ולהאזין לטקס שמתקיים ברחבת הקבר".

    לצערנו ההנחיות האלה לא מכובדות ע"י בתי עלמין רבים גם אחרי אישור תקנה מתאימה בכנסת ב- 2013!

     


    באפריל 2010, לקראת יום הזיכרון, הופיע יו"ר "נגישות ישראל", סא"ל יובל וגנר, בתוכנית "הכול צפוי" ברשת א'. בראיון הודגש הצורך בנגישות לטקסים לאנשים עם מגבלות שונות (ראייה, שמיעה, הליכה) לטקסים. יש התקדמות, אך גם יש מה לעשות. באותו יום יובל התראיין גם בתוכנית הבוקר של רשת ב' ובתוכנית "צבע הכסף" ברשת ב'. הראיונות התקיימו בעקבות סיור של יובל בבתי עלמין צבאיים יחד עם ח"כ אילן גילאון וח"כ משה (מוץ) מטלון. בתגובה לכתבות ולפניות בנושא, שר הביטחון הבטיח להנגיש את בתי העלמין הצבאיים כבר ליום הזיכרון הזה (2010). בחדשות "קול ישראל" (19.4.2010 בצהרים) דווח שההנגשה לא בוצעה לפחות במקומות שנבדקו ע"י "נגישות ישראל". 


    בינואר 2011 נרצח מנהל חברה קדישא בחיפה. לפי התקשורת, הרקע היה, לכאורה, ויכוחים על חלוקת שטחי קבורה. אם זה נכון, המצוקה (המלאכותית?) בשטחי הקבורה גורמת לאלימות קשה, לא רק לבעיות נגישות. 


    בפברואר 2011 התפרסם שחברה קדישא "חסידים" התחילה להכשיר קברים ברחבה של קבר נשיא המדינה יצחק בן-צבי. המשפחה מחתה והנושא הגיע מיד לכנסת ולדיון בפורומים שונים. לכאורה זה לא עניין של נגישות, אך מעורר מחשבה שאין שום עכבות מוסריות ברצון של "חברה קדישא" לדחוס יותר קברים בשטח נתון.


    באוגוסט 2011 מתפרסמת כתבה ב- LOCAL על חוסר אפשרות להגיע לחלקות הקבר עם כיסא גלגלים בבית העלמין "פרדס חיים" בכפר סבא. העירייה רואה עצמה אחראית רק על הגישה אל פתח בית העלמין ותגובתה:

    "העירייה פועלת על פי החוקים והתקנים המחייבים הנגשת כל הכניסות לבית העלמין, כולל חניות, רמפות ומתן גישה לאזור התייחדות, .... בבית העלמין פרדס חיים, קיימות ההנגשות הדרושות בחוק ואף מעבר לכך. בנושא הגישה לקבר עצמו, יש לפנות לחברה קדישא".

    תגובת "חברה קדישא" המקומית:

    "אי אפשר להגיע לכל קבר עם כסא גלגלים, אבל בכל מקרה השבילים בתוך בית העלמין רחבים דיים ובמקרה ובן אדם זקוק לעזרה מיוחדת אנו משתדלים לסייע לו, ואני מזמין בעלי מוגבלויות המתקשים בהגעה להתקשר אלינו למספר – 097672478".

    אנחנו מצטטים כאן את מספר הטלפון שנמסר בידיעה כשירות לציבור, אך הפתרון הזה איננו ראוי או מכובד.


    באפריל 2013 מתפרסמים הסדרי הנגישות בטקסי יום הזיכרון ויום העצמאות תשע"ג. החידוש המובטח הפעם: הצבת חיילים שתפקידם יהיה לסייע למשתתפים עם מוגבלויות להגיע לטקסים ולבתי העלמין הצבאיים הגדולים. אין הבטחה להסעות נגישות למי שאין לו אפשרות או רצון להגיע עם רכב לטקס.


    בנובמבר 2013 מתפרסמת ב"רשומות" תקנת "התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין" ("תחילת" התקנה כעבור 6 חודשים). התקנה כוללת פרק מיוחד לבתי עלמין. ציטוטים נבחרים מהתקנה יובאו בנספח.

     


     ביוני 2014 מגיעה ידיעה מעוררת קנאה על הנגשת בית עלמין יהודי עתיק בספרד. ההנגשה מתבצעת באמצעות גשרוני עץ תלויים מעל אזור הקברים, תוך הקפדה על כבוד המתים. צריך לקוות שמדינת היהודים תאמץ את הדוגמא...


    ב- 28.10.2014 משודרת בתוכנית "סדר יום" של רשת ב' של קול ישראל תלונתה של גב' קליר-אריאל על הרעה בנגישות לבית העלמין סנהדריה. עד חשון תשע"ד הייתה גישה נוחה לקברים אפילו עם רכב. עכשיו השער נעול, יש דרך עוקפת ארוכה לנשים ואסור לנשים להשתמש בשירותים הרגילים אלא בשירותים כימיים. התלונה כללה נושאים נוספים שלא קשורים ישירות לנגישות. מנכ"ל חברה קדישא ירושלים, מר חנניה שחור, הכחיש את הטענות. כנראה שבעקבות התלונות משתדלים להחזיר את המצב לקדמותו למרות קבורתו של אדם ידוע מאד שם בחשון תשע"ד. 


    ב- 22.6.2015 מוקדש חלק נכבד של התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל לבעיות נגישות בבתי עלמין. מובא סיפורו של דניאל, אדם בכיסא גלגלים, שיקיריו נקברו בשנים האחרונות בבתי עלמין שונים ("ירקון", נתניה ו"קרית שאול") והוא נתקל בשבילים שנחסמו על ידי קברים (בעיקר ב"קרית שאול") ובעיות נגישות אחרות. לפחות באחד המקרים הוא נאלץ לשדר את ה"קדיש" ממכוניתו לנוכחים באזכרת בנו (ב"ירקון"), כי לא הייתה לו אפשרות להגיע אל המצבה. אחד הסיפורים בכתבה היה הצעה של "חברה קדישא" להנגשה פרטנית בהודעה מראש. בתוכנית הופיע גם נציג ארגון "בזכות". 

     

    ב- 14.1.2018 הנושא נדון שוב בתוכנית "יהיה בסדר". הפעם עסקו בבית העלמין בבאר-שבע, שבו יש חלקות עם רווח של כ- 20 ס"מ בלבד בין המצבות לפי המתלוננת. התוצאה במקרה הזה הייתה שילד בכיסא גלגלים לא יכול להתקרב לחלקת הקבר בלוויית אביו. בשידור התראיינה עו"ד עירית שביב-שני מנציבות השוויון והסבירה את המצב לפי החוק. המסר החשוב מהשידור הזה הוא שיש אחוז מסויים של חלקות נגישות ליד מעברים רחבים וצריך לבקש לפני הלווייה. הנוהל מבוסס על תקנת מקום שאינו בניין. המתלוננת טענה שבעלי תפקידים במקום ראו את המצב ולא הציעו חלקה כזאת. בעקבות התערבות "גלי צה"ל" בודקים במועצה הדתית אפשרות להזיז את הקבר למקום נגיש!

     


     

    מידע נוסף וקישורים

     

     

    • תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013. (אתר נציבות השוויון).
    • המוסד לביטוח לאומי משלם את הוצאות הקבורה בתנאי שהכול נעשה לפי כללים מסוימים. יש פירוט באתר המוסד לביטוח לאומי תחת המושג "דמי קבורה".
    • בתי העלמין שמדובר בהם מנוהלים ע"י ארגונים דתיים ("חברה קדישא") מטעם ובפיקוח המועצות הדתיות והרבנות הראשית. ההתנהלות הזאת מעוררת מחשבות נוגות על יחס הממסד הדתי לנכים...
    • יש תופעה מתגברת של פריצות לכלי רכב דווקא בבתי עלמין, לפעמים כאשר בעל הרכב נמצא מטרים ספורים ממנו. הפורצים מנצלים את חולשתם או התרגשותם של מבוגרים / נכים שלא יגיבו מהר לאזעקה / רעש וכו'. בעת כתיבת שורות אלה לא ידוע לכותב על מאמץ של המשטרה למגר את התופעה...
    • במאי 2009 התפרסם דו"ח מבקר המדינה, שמנתח (בין השאר) את מצוקת שטחי הקבורה ואת חלוקת האחריות בין הגורמים השונים. הוא כותב, למשל: "המשרד [לשירותי דת] לא קיים פיקוח ובקרה שיטתיים על פעולותיהן של כל חברות הקבורה. גם לא היה בידיו מאגר מידע ממוחשב על בתי העלמין בישראל או על כל החברות הפעילות... באוגוסט 2008 היו למשרד רשימות בנוגע ל-517 ח"ק; ליותר מ-90% מהן לא היו רישיונות קבורה תקפים...קרוב ל-70% מהנפטרים הובאו לקבורה על ידי חברות שלא היה ברשותן רישיון תקף".
    • בדו"ח ממאי 2009 נכתב גם: "בכל אחת מהשנים 2005-2007 היה שיעור ניצול התקציב שיועד לפיתוח בתי עלמין המוחזקים בידי ח"ק במועצות דתיות וברשויות מקומיות נמוך...". המשמעות מבחינתנו היא שאין בעיה תקציבית לבצע פעולות הנגשה (שיפועים, שירותי נכים וכו'), זה רק עניין של רצון ומודעות.
    • בעקבות דו"ח המבקר, שר הדתות הופיע באמצעי התקשורת והציע דרכים מנהליות לפתרון הבעיות שהוצגו. באתר רשות השידור (רשת ב', יהדות) נכתב ב- 27.5.2009 (המידע נמחק): "משרד הדתות מקים אגף חדש לפיקוח על בתי העלמין ו"חברות קדישא". השר יעקב מרגי החליט להקים את האגף לאחר שמבקר המדינה מצא ליקויים רבים בפיקוח המשרד על שירותי הקבורה ועל בתי הקברות. מרגי ביקש מראש הממשלה להקים ועדת שרים לענייני קבורה, ולהעמידו בראשה". אגב, בחיפוש פשוט באינטרנט אפשר לגלות שועדת שרים לענייני קבורה הייתה קיימת כבר בממשלות קודמות. 
    • ראיון רדיו עם גיא משה שלא יכול לפקוד את קברי יקיריו (אוגוסט 2009).
    • הנחיות המשרד לשירותי דת (נגישות לאנשים עם מוגבלות) בחוזר מנכ"ל, אוקטובר 2009.
    • סיור של יובל וגנר, יו"ר "נגישות ישראל", יחד עם ח"כ גילאון וח"כ מטלון בבתי עלמין צבאיים (NRG, 14.4.2010).
    • סיור של יובל וגנר, יו"ר "נגישות ישראל", יחד עם ח"כ גילאון וח"כ מטלון בבתי עלמין צבאיים (קישור לערוץ הכנסת, כולל וידיאו, 15.4.2010). הנושא דווח גם ב"קול ישראל".
    • ראיון עם ח"כ מטלון בנושא נגישות בתי עלמין צבאיים (ולהבדיל) דו"חות חניה לנכים בתל אביב. "רדיו ללא הפסקה" (גבי גזית), אפריל 2010 (תמלול וקובץ שמע).
    • דחיסת קברים בחלקה של נשיא המדינה יצחק בן צבי (פברואר 2011).
    • הסדרי חנייה ונגישות בבתי העלמין הצבאיים לאנשים עם מוגבלות ("נגישות ישראל", אפריל 2012); הסדרים חדשים באפריל 2013
    • עיכוב תקנות נגישות "מקום שאינו בניין" על ידי שר הפנים. MYNET, דצמבר 2012. עיכוב זה איפשר ל"חברה קדישא" להמשיך לחסום שבילים בצורה בלתי הפיכה (כי לא יזיזו קברים).
    • מבזקי גלי צה"ל: "בתי עלמין רבים בארץ לא נגישים לנכים". דצמבר 2013.
    • הנגשת בית עלמין יהודי בספרד ביוזמת עירייה! JTA, יוני 2014.
    • הנגשת בית העלמין החדש כפר סבא, ספטמבר 2014.
    • נגישות באירועי יום הזיכרון תשע"ה בבתי העלמין הצבאיים. מודעה של משרד הבטחון, "ישראל היום" (דוגמא).
    • "מפח נפש בעלייה לקבר: אין נגישות לנכים". YNET, אפריל 2015. אחד המתלוננים הוא אדר' שמואל חיימוביץ', ממונה נגישות ארצי בנציבות השוויון לאנשים עם מוגבלויות. מוזכרים ספציפית בתי העלמין "ירקון" ו"סגולה".
    • תלונות על נגישות בבתי עלמין בתוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל. אפשר היה לשמוע את ההקלטה לפי תאריך השידור (22.6.2015).
    • גליון יוני 2015 של "עניין של גישה" מוקדש לנגישות ודת. יש בו מאמר של מורשה נגישות על נגישות בבתי עלמין ומאמר של חברת מערכת הבטאון על בתי עלמין צבאיים (בעיקר הר הרצל).
    • דף "נגישות בתי עלמין" באתר המשרד לשירותי דת. בעת כתיבת שורות אלה יש שם מצגות מיום עיון (ספטמבר 2014) בלבד.
    • חסימה לכיסאות גלגלים של מעברים לקברים ב"תל רגב". "כאן מקומי" (רשת ב'), 11.1.2018. השידורים התרכזו במקרה אחד של קשישה שלא התאפשר לה להגיע לחלקת הקבר בלוויית בנה. פרטים נוספים בדף של "תל רגב".
    • בית העלמין בבאר-שבע ("יהיה בסדר", גלי צה"ל, 14.1.2018; אפשר לשמוע הקלטה עד מספר שבועות מיום השידור).

    נספח - קטעים נבחרים מתקנת "התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין" (2013)

     

    (ב)       לאדם עם מוגבלות יתאפשר לחלוק כבוד למת, ללוותו בדרכו האחרונה ולפקוד את חלקת הקבר, לפי האמור בתקנה זו.

    (ג)        בבית עלמין תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות רציפה, לאלה לפחות:

    (1)       לכניסה עיקרית, למשרדי בית העלמין, למקום לנטילת ידיים, לקופות צדקה, למקום לממכר נרות זיכרון ולמקום לממכר פרחים;

    (2)       למקום התקהלות או תפילה שנערכים בו טקסים, כגון בית לוויות, סככה או רחבה;

    (3)       למקום רחיצת הנפטר בבית עלמין של העדה המוסלמית;

    (4)       למקום זיהוי הנפטר אם הדבר הוא חלק ממנהג העדה הדתית.

    (ד)        נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), תהיה בבית קברות נגישות לאדם עם מוגבלות כמפורט להלן:

    (1)       בשטח שפותח בבית קברות קיים –

    (א)       יבוצעו התאמות נגישות לאדם עם מוגבלות בניידות שהן סבירות בנסיבות העניין כדי להגדיל את אפשרות הנגישות שלו; דוגמה להתאמה כאמור היא התקנת כבש, המהווה מעקף למדרגות קיימות, שכתוצאה ממנו נוצרת דרך נגישה רציפה; .....;

    (ב)       לא תוצר דרך נגישה קיימת שרוחבה עולה על 1.3 מטרים, באופן שרוחבה יפחת מ-1.3 מטרים;

    (ג)        לא תוצר דרך קיימת שרוחבה בין 0.8 מטרים ל-1.3 מטרים;

    (2)       בשטח שטרם פותח בבית קברות קיים, ובשטח הרחבה רציפה, שמיועד לקבורה, יתקיימו אלה:

    (א)       במישור או בפוסטוקיות [שיטת קבורה מוסלמית] – אחד מאלה:

    (1)       ממקום שבו יכול נוסע לרדת מרכב תוביל דרך נגישה עד למקום תצפית; אורכה של הדרך לא יעלה על 100 מטרים; עלה שיפועה על 5 אחוזים, לא יעלה המרחק האמור על 60 מטרים; המרחק ממקום תצפית אל אדם העומד ליד חלקת קבר או ליד פתח פוסטוקייה, לא יעלה על 25 מטרים; נוסף על כך תתאפשר לאדם עם מוגבלות בשטח שמיועד לקבורה במישור, נגישות עד למצבת הקבר לגבי 7 אחוזים לפחות מחלקות הקבר;

    .....

    (ה)       רוחבה של דרך נגישה

    (1)       בבית קברות קיים ובשטח הרחבה רציפה לא יפחת מ-1.3 מטרים;

    (2)       בבית קברות חדש ובשטח לצורכי קבורה שהוא מקום חדש שאינו בניין ואינו שטח הרחבה רציפה, לא יפחת מ-1.6 מטרים;

    על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), בתוך שטח לצורכי קבורה במישור, בחלופה שלפיה מתאפשרת נגישות עד לכל אחת ממצבות הקבר (כגון לפי תקנת משנה (ד)(2)(א)(2)), אפשר שיחולו הוראות אלה:

    (א)       רוחב דרך נגישה בין חלקות הקברים יהיה 0.9 מטרים לפחות;

    (ב)       אדם המתנייע בכיסא גלגלים בקטע של דרך ברוחב 0.9 מטרים, יידרש לנוע לאורך קטע שאורכו אינו עולה על 45 מטרים עד שתתאפשר לו אחת מאלה:

    ...

    (ו)         בשטח לצורכי קבורה במישור שהנגישות בו מבוססת על תצפית לחלקות הקבורה, יישמרו ויוקצו לקבורת נפטרים שקרובם נכה, שתי חמישיות מחלקות הקבר שעד אליהן תתאפשר נגישות לפי תקנת משנה (ד)(2)(א)(1) או (ד)(3)(א) (להלן – חלקות שמורות); הוראה זו תעמוד בתוקפה לגבי השטח האמור, כל עוד נותרו בו חלקות קבורה שאינן חלקות שמורות ושניתן לקבור בהן, מלבד בחלקות שמורות; לעניין זה –

    "נפטר שקרובו נכה"נפטר שקרוב משפחה שלו בדרגה ראשונה הוא אדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים, באמצעות הליכון או באמצעות קביים;

    "קרוב משפחה בדרגה ראשונה"בן זוג, בת זוג, בת, בן, אם, אב, אח או אחות.

    (ז)        הוראות תקנה זו לא יחולו, לפי העניין, על –

    (1)       מקום שלשם ביצוען יש לפגוע בקבר קיים או שנדרשת העתקתו;

    (2)       מקום שעץ קיים מסתיר את קו הראייה ממקום תצפית לאדם העומד ליד חלקת קבר; ....;

    (3)       בית עלמין סגור .....;

    .....

     

    הדפסשלח לחבר
    עבור לתוכן העמוד