חניית נכה ליד ביתו או מקום עבודתו

8/02/2018
 
 

תקציר

 

 

כאשר אין לבעל תג נכה חניה מתאימה בחצר ביתו, מקובל לסמן עבורו חניה ברחוב מטעם הרשות המקומית. פעם התהליך היה פשוט יחסית, כיום יש רשויות מקומיות קשוחות מאד בנושא. התיקון מספר 7 לחוק החניה לנכים (קריטריונים ועוד) עבר קריאה שנייה ושלישית ביולי 2017. בסוף 2017 התקבל תיקון מספר 8 שאוסר על בעלי תג נכה לחנות בחניית נכה (עם מספר) שאיננה שלהם.

 

הנהלים הנפוצים בעת כתיבת שורות אלה ואספקטים חוקיים של הנושא מפורטים באתר "נגישות ישראל". בדף הזה נתרכז בבעיות:

  • קריטריונים שונים לזכאות בערים שונות (טופל חלקית במסגרת תיקון מספר 7 לחוק, 2017).
  • עיכובים בירוקראטיים, חוסר אמון במסמכים רשמיים של ביטוח לאומי / מדינת ישראל.
  • אי-מסירת פרוטוקולים ונימוקים ברורים ל"מסורבי" תמרור. צורך להפעיל את "חוק חופש המידע".
  • גביית תשלום עבור הצבת / הזזת תמרור. אסור לגבות תשלום עבור הסימון מרגע כניסת התיקון לתוקף (2017).
  • שימוש בתמרורים שונים מ- 437 (לשעבר ג'43). אחת התוצאות: קשיי אכיפה.
  • הבחנה פסולה בין סוגי תג נכה.
  • קשיים כאשר הרחוב מוגדר כ"פרטי".
  • פיקוח לקוי על מקרים של תמרור שנשאר למרות שבעל תג הנכה כבר לא גר באותו מקום.
  • קושי נוסף לגמלאים שיש להם תג נכה, אך המוסד לביטוח לאומי / משרד הבריאות מסרבים להגדיר עבורם אחוזי נכות.
  • סימון חניה לדייר עם תג נכה במגרש של בית משותף (עם או בלי רישום כל חניה בטאבו).
  • מצבים לא "מכוסים" בנושא חניות נכים בבנין משותף חדש לפי תקנות חוק השוויון.
  • פסיקה בעייתית (לבעלי תמרור ליד ביתם) בנוגע לתפיסת המקום ע"י בעלי תג נכה. תיקון מספר 8 לחוק חניה לנכים פותר את הסוגיה.
  • תיקון מספר 7 מ- 2017 לא מטפל בחניה ליד מקום העבודה. ראו בפרוטוקול הוועדה.

 

תלונות עיקריות וכיווני פעולה

 

כבר ב- 1998 טיפל מבקר המדינה (כנציב תלונות הציבור) בסירוב של עיריית גבעתיים לסמן חניה לאשה עם מוגבלויות קשות בת 75. "לדעת הנציב אמנם אין דופי בסיסי בקריטריונים שקבעה העירייה להקצאת מקום חנייה שמור, אלא שעמידה דווקנית על קיומם לוקה במקרה זה בנוקשות יתירה". למרות קביעת המבקר, העירייה נאותה לבצע את הסימון רק אחרי דיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת.

 

התלונות הראשונות שהגיעו אלינו היו מבת-ים, שהעירייה שלה גילתה קשיחות מוגזמת בעניין הזה. השתלשלות העניינים במקרה הזה מובאת בדף נפרד. כאן התעוררה (בדצמבר 2011, בתוכנית "יהיה בסדר", גל"צ) בעיית הגמלאים.

 

מכה מסוימת לאכיפה התרחשה עם פסק דין מוזר (מ- 2008) שזיכה נכה שחנה בחניית נכה אחר (עם מספר על התמרור). יחד עם הסימון הלקוי (בחלק מהרשויות המקומיות), הביטחון של בעל חניה כזאת שימצא אותה פנויה כשיגיע לביתו נפגע. ב- 2012 ניתן פסק-דין ש"מאזן" את פסק הדין מ- 2008.

 

ב- 2009 הגיעה תלונה מחיפה על סירוב לסמן חניה לבעל תג נכה בגלל שהרחוב מוגדר כ"פרטי". היו תנודות בסיפור (בשלב מסוים העירייה התכוננה לסמן והתחרטה ועלה הרעיון שבעל התג יסמן בעצמו, בעזרת בעל מקצוע). כנראה שהמצב המתואר הוא סימפטום לבעייתיות של שטח משותף למספר בניינים שמוגדר כ"פרטי" ואין גוף שמנהל אותו (כראוי או בכלל).

 

בסוף פברואר 2009 התכנסה מועצת העיר אור יהודה (הקישור לפרוטוקול נעלם) והחליטה (לפי ידיעה ב"ידיעות בקעת אונו", 6.3.2009) להעלות את הסף לקבלת תמרור ל- 65% נכות. המשמעות הייתה ביטול של כ- 200 תמרורים קיימים והתעוררה מחאה. כעבור  קצת יותר מחודש התפרסמה מודעה רשמית של העירייה בעיתונות ובה סף 60%, אך פירוט של דרישות והגבלות נוספות (ראו בתחתית הדף כאן). במודעה מוזכרת גם הדרישה לתשלום עבור התמרור. אגב, לפי אתר האינטרנט של העירייה, טרם תיקנו חוק עזר לאור יהודה (העמדת רכב וחנייתו), התשמא 1980 בכל הנוגע לחניות נכים (נכון למועד כתיבת שורות אלה), אבל הקישור למסמך נעלם.

 

בינואר 2010 התקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון בנושא תיקון חוק החניה לנכים. בין השאר, דנו גם בנושא תמרור לנכה ליד ביתו. היועצת המשפטית של משרד התחבורה אמרה שם: "אם נעשתה וריאציה אחרת אז מה שהופר [בחנייה אסורה בחניית נכה] זה חוק העזר, וזה הפרה של הסדר חנייה. הפרה של הסדר חנייה הוא קנס של 100 או 250 ₪, לפי העניין, זה לא הפרה של תמרור ג43, כי לא הציבו ג43".

 

בספטמבר 2010 מגיעה תלונה מקרית מלאכי, לפיה נדרשים לשלם 400 ש"ח(!) עבור תמרור חניה לנכה.

 

באוקטובר 2010 הגיעה פנייה של בעל תג נכה שעבר לגור בישוב בשרון. מהמועצה המקומית פשוט לא ענו לו עד שהוא פנה למבקר המדינה. הסימון בוצע חודשים ארוכים אחרי הפנייה הראשונה.

 

בסוף 2010 נחתם ומתפרסם נוסח מתוקן של "פקודת התעבורה". להלן כמה סעיפים רלוונטיים לדף זה (הנוסח המלא מצוי בקישור):

"70ב2.         הצבת תמרור במקום חניה לנכה [תיקון: תשע"א(2)]   ...
(א)  מי שהקצה לפי כל דין מקום חניה לנכה במקום ציבורי, ימסור הודעה לרשות תימרור מקומית על מקום החניה שהקצה; רשות התימרור המקומית תציב תמרור לסימון מקום החניה בתוך 30 ימים מיום שקיבלה הודעה כאמור, או מיום שקיבלה הודעה מאדם אחר על הקצאת מקום החניה האמור, והכל זולת אם רשות התימרור המרכזית הורתה אחרת.
(ב)   השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על מקום חניה שהוקצה לנכה לפי כל דין במקום המשמש למגורים שאינו מקום ציבורי....

70ב3.          סמכויות פיקוח לעניין מקום חניה לנכה   [תיקון: תשע"א(2)]
(א)  לשם ביצוע תפקידיו לעניין העמדת רכב וחנייתו, רשאי עובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיך כדין לעניין האמור (בסעיף זה - פקח), לאחר שהזדהה, להיכנס למקום חניה שהוצב בו תמרור בהתאם להוראות סעיף 70ב2, לרבות למקום חניה שאינו דרך, ובלבד שלא  ייכנס -
(1)   למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט; ...
  ".

הנוסח הזה משאיר עדיין חופש-יתר לגורמי הביצוע והתוצאה איננה בהכרח לטובת בעלי תג נכה...

 

בינואר 2011 מתפרסם נייר עמדה של נציבות השוויון "הקצאת חניות נגישות לדיירים בבתים משותפים" (הקישור נמחק). הוא עוסק רק בבתים חדשים (לפי חוק השוויון). נחוצות הבהרות גם ביחס לסימון חנייה לנכה במגרש חניה של בית משותף קיים (עם או בלי רישום חלוקת החניות בטאבו). חסרה במסמך התייחסות למצבים שעשויים להתרחש כאשר דיירים מתחלפים במוגבלי ניידות או הופכים למוגבלי ניידות בבית "חדש" במהלך השנים.

 

בתחילת 2011 הגורל מתאכזר פעמיים למשפחה בנתניה. יש שם אב ובן שלכל אחד מהם יש תג נכה ורכב משלו, אך הם גרים באותו בניין. העירייה מתעקשת לסמן חנייה אחת בלבד עם שני מספרים, כך שבעל אחת המכוניות יצטרך תמיד לחפש חניה רגילה. בין התירוצים להתנהלות הזאת: יש לאחד ממוגבלי הניידות קלנועית או שהחניה לא בשימוש...

 

אחד המקרים הגיע לבית המשפט כאשר עיריית חדרה סרבה לסמן לנכה חניה ליד ביתו ולא נתנה לו פרוטוקול מלא של הוועדה שדחתה את בקשתו. ההחלטה האחרונה (המוכרת לנו) בעניין היא מאוקטובר 2011 (עת"מ 18556-08-11 שכטר נ' עירית חדרה, בפני השופט רון שפירא). לפי ההחלטה הזאת על המערער להפעיל את "חוק חופש המידע" כדי לקבל את הפרוטוקול המלא (וזה עלול להיות כרוך בתשלום). בשל התנהלות פסולה של העירייה, בית המשפט חייב את העירייה בהוצאות. השופט לא עסק (במודע) בערעור עצמו על הסירוב לסמן חנייה. ב- 2012 התובע ניסה לערער על הסירוב לסמן עבורו חניה ונכשל.

 

כאילוסטרציה לבעייתיות הסימון ראו את התמונה הבאה מירושלים (מספר הרכב נמחק):

תמרור חניית נכה בירושלים

חוץ מסוגיה לשונית, התמרור הזה קשה לאכיפה ולא מספיק ברור.

 

באמצע 2012 מגיעה תלונה מאשדוד. העירייה מתעקשת, לכאורה, לסמן את חניית הנכה באופן לא תקני והתוצאה היא קושי באכיפה. לטענת בעל הרכב, לא רק המשטרה מסרבת לאכוף אלא גם הפיקוח העירוני. הסימון נראה כך:

חניית נכה באשדוד

כאן אפילו חסכו בתמרור והצמידו קרטון או פלסטיק לגדר, וזה לא תקני בעליל. אנחנו מתקשים למצוא באתר העירייה את הנהלים בנושא.

 

ביולי 2012 ניתן פסק-דין / גזר-דין בתיק "מדינת ישראל נגד ברגר רות שושנה". הנאשמת, בעלת תג נכה, חנתה בחניית נכה (עם מספר) ברחוב עם מצוקת חניה בשעות הפעילות של העסקים. פסק הדין המוזכר לעיל (מ- 2008) עמד לנגד עיני כבוד השופט שטרק, אך הוא קבע: "הנאשמת אשר ישבה בבית קפה העידה שחלפו בערך 15 דקות בין החנייה לרישום הדו"ח. כן טענה כי היא גם שמרה על קשר עין עם רכבה והיתה מוכנה להזיזו לפי הצורך (על כך לא ניתן להווכח מאחר ולא נדרשת לקיים את כוונותיה בזמן אמת ויעילות הדרושה כדי לשמור על עורק נסיעה צר ביותר במרכז העיר). יש להדגיש כי כל עיכוב עקב פינוי המקום יכול לגרום לפקק תנועה בלתי נסבל במקום. במקרה דנן, בנסיבות העניין, ביהמ"ש מאמץ את עמדת המאשימה לפיה יש בדבר משום הפרעה לתנועה. על הריבון לפעול תוך איזון עדין בין זכויות היחיד לזכויות הכלל. גישת הנאשמת תגרום לאנרכיה בשטח ולכן לא ניתן לקבלה. לאור האמור, אין מקום אלא להרשיע את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה...".

 

באוגוסט 2012 מגיעה תלונה על קושי לאשר תמרור לבעל תג נכה תושב ירושלים שגילו עולה על 65. בעקבות התלונה בדקנו את דף ההנחיות בנושא באתר העירייה. כתוב שם (בעת כתיבת שורות אלה):

"...תושבים מעל גיל 65 בעלי תו נכה ללא אחוזי נכות חייבים להמציא לאגף החניה חוות דעת רפואית של רופא מומחה בו תצויין בעייתם הרפואית המעידה על מוגבלותם בניידות. האישורים הרפואיים עם קבלתם, יועברו לצורך בחינתם לידי רופא מומחה מטעם האגף (באם יש צורך – יזומן הפונה לבדיקה רפואית) וזאת לשם קבלת חוות דעת רפואית בעניינם לגבי מתן אישור או דחיית הבקשה...". לטעמנו מתבקשת שקיפות גדולה יותר ביחס לקריטריונים. סף הגיל שרירותי.

 

ב- 2012 יוצאת מהדורה מעודכנת של תקן ישראלי 1918 חלק 2 עם פירוט אופן סימון חניות נכים. הנוסח לא מתייחס לחניית נכה ליד ביתו, אך אין סיבה לצפות שיהיה הבדל (פרט לציון מספר הרכב). כתוב שם:

 "גבולות מקומות החניה הנגישים יסומנו על פני השטח ויתאימו לנדרש בסעיפים 2.7.1.2 ו- 2.7.1.3 לפי העניין. נוסף על כך, פני השטח של מקום חניה נגיש יסומנו בסמל הנגישות הבין- לאומי כנדרש בתקן הישראלי ת"י 1918 חלק 4. אורכו של הסמל לא יהיה קטן מ- 60 ס"מ. הסמל ימוקם באופן שניתן יהיה לראותו בבירור מרכב המתקרב למקום החניה הנגיש..."

 

בנובמבר 2013 הגיעה ידיעה לפיה גובים תשלום גבוה עבור הצבת התמרור בטבעון. סוף הקטע של ה"הצהרה" בטופס הבקשה להקצאת מקום חניה לנכה נראה כך בעת כתיבת שורות אלה (לא נגענו):
"במידה ולא אזדקק למקום החניה אני או בני משפחתי מתחייבים להודיע על כך
מיד, עלות התמרור 400 ₪, כמו כן המבקש יספק לרשות שלט עם מספר הרכב
". 

 

באוגוסט 2014 אנחנו קוראים על איום של עיריית פתח תקוה למחוק סימון חניית נכה ליד ביתו בגלל עיכוב במסירת רכב חדש. מבלי להיכנס לפרטי המקרה, זה עוד נושא שצריך להתייחס אליו בחקיקה ארצית ולא להסתמך על חוקי-עזר או החלטות פקידים.

 

בינואר 2017 מוגשת (מטעם הממשלה) הצעת תיקון לחוק חניה לנכים לפיה אסור יהיה במפורש גם לבעלי תג נכה לחנות בחניית נכה שרשום עליה מספר רכב אחר. ההצעה עברה קריאה ראשונה בפברואר 2017, אנחנו עוקבים אחר מהלך החקיקה. תיקון כזה ימנע את אי הבהירות כפי שהשתקפה בפסיקות הסותרות, לכאורה, במקרים שהגיעו לבתי המשפט.

 

ביוני 2017 מתפרסמת במקומון "גל-גפן" כתבה שכותרתה "הקנסות נמוכים מדי". מסתבר שהקנס על חניה בחניית נכה ליד ביתו היא 100 שקלים (לעומת 1000 בחניית נכים כללית). העירייה הגיבה שההבדל בקנסות נובע מהנחיות משרד התחבורה. הפתרון הוא החלפת התמרור הקיים לתמרור כחול (437). העירייה מציעה למתלונן לפנות אליה כדי שיחליפו את התמרור. לדעתנו העירייה צריכה להחליף את כל התמרורים של חניית נכה ל"437" בלי להמתין לפניות התושבים.

 


עמותת "נגישות ישראל" פעלה לתיקון החקיקה בנושא סימון חניית נכה ליד ביתו או מקום עבודתו.

 

באמצע 2017 הנושא זוכה להתייחסות רצינית של ועדת הפנים של הכנסת. במאי 2017 מכינים את הצעת החוק לקריאה ראשונה וביוני 2017 לקריאה שנייה ושלישית. התיקון לחוק עבר בכנסת ללא התנגדויות בתחילת יולי 2017.  היוזמה מבורכת ביותר, אך יש נקודות בעייתיות בתיקון לחוק במיוחד עבור מי שהוועדות הרפואיות קבעו לו אחוזי נכות לא גבוהים. במקרים האלה יש עדיין שיקול דעת לרשות המקומית - פתח לאפלייה ולהתנהלות לא רצויה. בהודעה לעיתונות מהישיבה ב- 13.6.2017 אפשר להתרשם מהיחס השלילי של נציגי העיריות לנושא. ציטוטים נבחרים:

ישראל פרידמן, עיריית פתח תקווה: "יש אינפלציה בבקשות תו נכה. כל אחד מוצא סבתא שלא מתניידת. לכן אנו מאשרים חניה במשורה...".

אלי דלל, סגן ראש עיריית נתניה: "הכוונות טובות אבל הן יביאו לקושי. גם היום אנו בודקים פרטנית ומקצים קרוב לאלף חניות נכים. במקומות לנכה כללי, יש תחלופה. נכה אחד יוצא השני יכול לחנות. אם אני חייב לתת ליד הבית זה יפגע גם בנכה הכללי".

לפחות לפי ההודעה לעיתונות, לא היה בדיון נציג של ארגוני הנכים שיסביר למר דלל שכאשר בעל תג נכה חוזר הבייתה בלילה, חניות נכים כלליות לא יעזרו כי הן יהיו תפוסות. העיריות גם לא מסמנות חניות נכים כלליות בשכונות מגורים אלא רק ליד עסקים ומבני ציבור.

 

ב- 5.12.2017 עולה לדיון בוועדת הכלכלה "הצעת חוק חניה לנכים (תיקון מס' 8) (חניה במקום חניה מוסדר לנכים שיועד לרכב מסוים)"

"נגישות ישראל" מיוצגת בישיבה ויודגש הצורך להעביר את התיקון כדי שיהיה ברור שלבעלי תג נכה אסור לחנות בחניית נכה שמיועדת לרכב מסוים (פרט לרכב שמספרו מופיע בתמרור, כמובן). התיקון חשוב במיוחד לאור הפסיקות הסותרות המתוארות לעיל ובקישורים. התיקון עבר בקריאה שנייה ושלישית בסוף 2017 ונכנס לתוקף מלא בסוף ינואר 2018.

  


 

קישורים

 

 

 חנייה לנכה באור יהודה

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד