מאסר בגין דו"ח חניה לנכה
13/04/2016
 
 

ביוני 2010 פנה אלינו יצחק טנר עם סיפור על דוחות חניה עירוניים שהוא לא מצליח לבטל בבאר שבע. הוא גם פנה לחברת כנסת שהעדיפה להפנות אותו לעמותה במקום לנסות לטפל בזה ישירות.

ב- 13 לאוגוסט 2010 התפרסם שבית המשפט (כב' השופט איתי ברסלר-גונן) לא קיבל את הערעור שלו והשאיר את הקנס (250 ש"ח) על כנו (אמנם ללא כפל-קנס שאפשר להטיל בעקבות ערעור). מר טנר העדיף את חלופת המאסר ונכלא ליומיים בכלא רמון. לפי התיאור בעיתון, מר טנר הובל לכלא "כשהוא כבול באזיקים בידיו וברגליו".

אנחנו לא מתנגדים למיצוי הליכים לפי החוק, אך יש במקרה הזה חוסר מידתיות וצדק משוועים. המערכת גילתה זריזות ויעילות מדהימות כלפי אזרח לא מיוצג שהעדיף מאסר על פני תשלום קנס (מסדר גודל של עלות מיכל דלק). במקרים פליליים הרבה יותר חמורים יש חלופות כגון דחייה למועד מאוחר יותר, עבודות שירות, מאסר בית ועוד.

המקרה הזה, יחד עם שיטות העיקול והאכיפה שהתפרסמו בערים אחרות ממחיש את הצורך בקידום הצעת החוק שתגביל את סמכותם של פקחים עירוניים לרשום דוחות חניה לנכים.

 

באפריל 2016 מתפרסם סיפורו של מר פרץ חזן מנתניה, פנסיונר בעל תג נכה, שקיבל דו"ח חניה עם קנס של 250 ש"ח. הוא ערער בבית משפט והפסיד והחליט לבקש חלופת מאסר של שלושה ימים. השופט לא חיפש פתרון אחר ומר חזן נעצר כעבור כמה ימים בנוכחות נכדו. המאסר הקצר היה מלווה בהתמוטטות ובהשפלות, לפי התיאור בעיתון באנגלית "טיימס אוף ישראל". הסיפור הזה ממחיש את התגברות מצוקת החניה לנכים בנתניה ואת קשיחות הפיקוח העירוני כלפי בעלי תג נכה.


מידע נוסף וקישורים

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד