אכיפת מקומות חניה לנכים

 
 
הגדל

חנייה ללא תג, המשטרה, פקחי העיריות, משרד התחבורה, חברי כנסת, ארגוני הנכים ומה שביניהם... אין מנוס מעידכון החקיקה בנושא האכיפה

 

חדש!! (יוני 2018) - משרד התחבורה העלה לאינטרנט את רשימת כלי הרכב נושאי תג נכה. מרגע הפרסום כל חניון יכול לבדוק את הזכאות של רכב לחנייה ללא תשלום. כל אזרח יוכל לבדוק אם רכב שחונה בחניית נכים אכן רשאי לחנות שם!

בעת כתיבת שורות אלה יש הבטחה לעדכון כל לילה.

 

יש תנודות תקופתיות לטוב ולרע בנושא האכיפה. הייתה תקופה שהפסיקו אכיפה יזומה בעיקר בקניונים ששטח החניה שלהם נחשב פרטי. המשטרה הגיעה "לפי קריאה" בלבד (אם בכלל). בחלק מהעיריות נמנעו מניצול סמכותן להפעיל פקחים עקב קשיי גבייה. יזמנו (בזמנו) פנייה לח"כ שאול יהלום ולח"כ רוני בר-און. ח"כ יהלום פנה ליועץ המשפטי כדי שיפעל לחידוש האכיפה. שניהם עסקו בחקיקה שתבהיר את הסוגיות המשפטיות כדי למנוע ביטולי דוחות (עקב טענות טכניות על התמרורים) והתחמקות של הקניונים מלסמן את החניה כנדרש. הצלחה מסוימת הושגה בחיפה כאשר רכזת הנגישות בעיריית חיפה הנהיגה מיספור של חניות הנכים בחניוני הקניונים ורישום המספרים בוועדות התימרור. זה איפשר רישום דוחות ללא אפשרות עירעור עקב חילוקי דעות על מקום העבירה או תקניות התמרור. לצערנו לא בכל הערים יש נכונות כזאת מצד וועדות התימרור ויתר הנוגעים בדבר.

דווח לנו שלפחות בחלק מהמחוזות של המשטרה חידשו את האכיפה היזומה. אגב, באזורים מסוימים הייתה "מכה" של תוים מזויפים ושימוש לרעה בתוים ע"י בני משפחה של נכים. הנושא נדון בוועדה לפניות הציבור של הכנסת במאי 2007. בעיית הזיוף נפתרה (זמנית?) בסוף 2008 ע"י החלפת תו הנכה בתג מפלסטיק שקשה יותר לזייף אותו. צריך לציין שחוק החניה לנכים מכיל סעיף "עונשין" ברור על שימוש לרעה בתג נכה אך לא ידוע לנו על הפעלתו אי-פעם.

טוענים שבעיית השימוש לרעה חמורה במיוחד עם תג ה"משולש" ולכן בחניונים ואירועים מסוימים מכבדים רק את התג הכחול (כסא גלגלים). הגדיל לעשות משרד התחבורה כאשר בסוף 2010 שינה את לוח התמרורים כך שתמרור "חניה לנכה" מיועד רק לבעלי תג כיסא גלגלים. המצב הזה לא מקובל עלינו, כי בין בעלי ה"משולש" יש נכים הנעזרים בקביים או סובלים ממגבלות ניידות אחרות שלא מאפשרות להם ללכת יותר מכמה עשרות מטרים. לכן מתבקשת רפורמה של תגי הנכים, כך שרק מי שיש לו מגבלת ניידות יקבל תג, הזיוף יהיה קשה יותר ואפשר יהיה לבדוק בקלות אם רכב נתון זכאי לתג. ב- 2012 התקבלה בבג"ץ החלטה (בעתירה של "נגישות ישראל") שמבטלת את ההבחנה בין תג "משולש" ל"כיסא גלגלים" לכל צורך מעשי. יש רעיונות לתג נכה אישי (במקום צמוד לרכב), אך צריך לחשוב איך הוא ייושם בפועל במציאות הישראלית. לא יזיק ללמוד ממדינות המערב, שבחלקן סובלים מבעיות דומות. רפורמה כזאת נמצאת בדיונים מתמשכים בהובלת נציבות השוויון ומשרד התחבורה, אך "מקבילית הכוחות" עלולה להוביל לתוצאה גרועה יותר מהמצב כיום, כפי שאפשר לראות בחלק מהטיוטות שהתפרסמו...

הקושי באכיפה משולב גם בהתעקשות של עיריות מסוימות (בגיבוי משרד התחבורה) לסמן חניה ליד הבית (עם מספר) באמצעות תמרור א'44 שלמשטרה יש קושי לאכוף. הנושא בטיפול מול הנוגעים בדבר. בעלי תג נכה שסובלים מהמצב לא יכולים להמתין עד השלמת ה"רפורמה" במיוחד בשכונות שבהן אין התחשבות בבעלי תג נכה מצד נהגים... בחלק מהערים הקנס על חניה בחניית נכה הוא מגוחך ולכן אין לעירייה מוטיבציה לאכוף את העבירה (במיוחד לא לפי קריאה) ולהפעיל גרר כשצריך. נושא הרפורמה בתג הנכה נדון בועדות בכנסת אך מתעכב כבר כמה שנים (בעת כתיבת שורות אלה). לעומת זאת יש הסדרה בחוק של סימון חניה ליד הבית (תיקון מספר 7 לחוק החניה לנכים, יולי 2017).

באפריל 2009 הגיש ח"כ זבולון אורלב הצעת תיקון לחוק החניה לנכים בנושא האכיפה. ההצעה הזאת מבורכת ביותר ועונה על בעיות קשות שהתעוררו בשנים האחרונות בתחום הזה, אך יש בה בעיה מסוימת.
בהצעה נכתב, בין השאר:
"קיבל בעל נכס או מחזיק בנכס היתר לפי סעיף 4ג, והקצה בתחומו מקומות חניה לכלי רכב של אנשים נכים בהתאם להיתר, רשאי הוא לנקוט אמצעים סבירים על מנת לאכוף הוראות חוק זה בתחום הנכס שבבעלותו או בהחזקתו, לרבות בדרך של גרירת כלי הרכב החונה בניגוד להוראות חוק זה, וחיוב בעל הרכב בהוצאות הגרירה...".
זה לא מעשי, במיוחד בחניונים קטנים. גם בחניון גדול קשה לדמיין שהמפעיל או בעל החניון ירצו לפעול כנגד לקוחות מכובדים מאד או נגד חברים בארגונים שלא כדאי להתעסק איתם... בעלי החניונים גם לא יקימו מנגנוני גרירה וגביית הוצאות. לכן עדיף לתת את הסמכות לשוטרים ו/או פקחים עירוניים לרשום דו"חות ולגרור (באופן יזום על-ידם או לפי קריאה). הנושא נדון בהרחבה בוועדת הכלכלה של הכנסת בינואר 2010. בדיון הזה אמר אדר' שמואל חיימוביץ', ממונה נגישות ארצי בנציבון השוויון: "בחיפה נעשה ניסיון רציני לתת תוקף לתמרורים שמוצבים בתוך הקניונים. אני יודע שבסופו של תהליך נמצאה דרך, והפיקוח העירוני נכנס לתוך הקניונים. אחד הדברים שצריך היה להסדיר הוא לתת מספר לחניות כי אפשר יהיה לאתר אותם במדויק...".

מכה מסוימת לאכיפה התרחשה עם שני פסקי דין מוזרים: האחד שזיכה נכה שחנה בחניית נכה אחר (עם מספר על התמרור) והשני (תקדים רותם) שזיכה בעל תג נכה שחנה בחניית נכים ללא הצבת התג מתחת לשמשה. במקרה השני יש על התג 2 מספרי רכב, כך שהגיוני להניח שהרכב השני חנה בחניית נכים (כלומר בעל תג נכה אחד חנה ב- 2 חניות נכים). זו לא הייתה כוונת המחוקק כשאיפשר רישום 2 מספרים על תג אחד... איזון לפסק הדין הראשון מצוי בפסק הדין בתיק "מדינת ישראל נגד ברגר רות שושנה" (יולי 2012) שבו הורשעה בעלת תג נכה שחנתה בחניית נכה אחר. הנושא האחרון מטופל בוועדת הכלכלה של הכנסת בסוף 2017 לקראת אישור תיקון לחוק החניה לנכים.

בפברואר 2011 מתפרסמת התחייבות של "אחוזות החוף" (חברת החניונים של תל אביב) לבצע אכיפה מרתיעה (כולל פרסום צילומים) של חניות הנכים בחניונים. נאמר שם, בין השאר, "בעוד כמה שבועות ייכנס לתוקף חוק חדש המקנה לפקחים של עיריות לקנוס נהגים החונים בחניות נכים בחניונים". למרות שיש עיריות שהצליחו לגבש נוהל אכיפה גם לפני החוק הזה, תיקון החוק הוא צעד מבורך שצריך לעקוב אחריו. שוקלים שימוש במדבקות שקשה להוריד (כמו באוניברסיטאות) ושימוש בצילומי מצלמות אבטחה שיפורסמו בתקשורת. הנושא נדון בהרחבה בתוכנית "יהיה בסדר" בגל"צ, פברואר 2011.

 

בסוף 2011 התפרסם "פסק דין גניש" בנושא חניה בחניית נכים עם תג משולש. בעקבות פסק הדין הזה והשינוי בלוח התמרורים הגישה "נגישות ישראל" עתירה לבג"ץ. בדיון שהתקיים במאי 2012 התקבלה עמדת העמותה ואפשר לומר (באופן כללי) שההבחנה בין התגים איננה חוקית עד שיתקנו את החוק. ביוני 2012 התפרסם ב"רשומות" תיקון ללוח התמרורים (הקטע הרלוונטי מצורף כקובץ בתחתית עמוד זה).

 

במרץ 2012 מתפרסמת כתבה של שירן ראובו ב"ידיעות חיפה" על אכיפת חניות נכים בקניונים (בדגש על חיפה). העורך בחר לשבץ את הכתבה במדור "פלילים" וטוב שכך כדי להדגיש את חומרת העניין. הצד הטוב הוא שנרשמו דו"חות לעברייני חניות נכים בקניונים, מה שמוכיח שזה אפשרי גם לפי החוק הקיים. הצד המאכזב הוא מיעוט הדו"חות (ביחס להיקף העבריינות בתחום) - 223 בכל קניוני חיפה בשנת 2011.

 

באפריל 2014 מתפרסמת ידיעה לפיה עיריית טבריה מפסיקה לאכוף ביעילות חניות נכים (ועבירות חניה אחרות) באמצעות רכב צילום מיוחד. הסיבה - מחאת תושבים עקב "מצוקת חניה" וחשש שאכיפה קפדנית תרתיע מטיילים ותיירים עם רכב. רכב כזה מופעל בהצלחה בערים אחרות ואין סיבה שלא יפעילו אותו גם בטבריה. גם אם חוזרים לאכיפה רגילה (דו"חות מודבקים על ידי פקחים), נוצרת תחושה לא טובה של חסינות מפני דו"חות חניה במיוחד באזורי התיירות של העיר ובסופי שבוע.


בסוף 2014 משרד התחבורה מפרסם קובץ מעודכן של תקנות והנחיות להצבת תמרורים. בקובץ יש פרק נרחב בנושא הצבת תמרורי חניה לנכים, כולל תשובות (לא בהכרח אופטימליות) לכמה סוגיות שהתעוררו בשנים האחרונות:

*. אפשרות להציב תמרור 437 על קיר (ללא עמוד): "ניתן להצבה גם על הקיר שממול אם אין מקום על הריצפה".

 

*. אפשרות להגבלת שעות תוקף תמרור 437: "במועדים מוגדרים ובהתאם לנאמר בסעיף 70 א 2, בפקודה". במקום אחר במסמך נכתב: "לא ניתן להגביל בתמרור את החניה לשעות מסוימות, אלא בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 70 א 2 בפקודת התעבורה".

 

*. "הקצאת מקום חניה לרכב של נכה מסוים" - בתרשים רואים תמרור 437 ומתחתיו מספר הרכב על רקע צהוב (דומה ללוחית רישוי).

 

*. אפשרות סימון מספר חניות נכים באמצעות תמרור 437 אחד בלבד (בתוספת סימון מתאים על הכביש).

 

המסמך כולל דרישות נוספות, חלקן מועתקות מהתקן הישראלי ומחוק חניה לנכים. 

 


 

במאי 2015 מתפרסם סיפור של לקיחת החוק לידים על ידי בעל תג נכה שרכבו חנה בחניה המסומנת שלו ונחסם על ידי רכב אחר. הסיפור מגלם בתוכו כמה בעיות משולבות:

*. סימון לקוי של חניות נכים כלליות וחניות ליד הבית.

*. עונשים לא ברורים על חניה / חסימה בחניות כאלה.

*. היעדר אכיפה או אכיפה מאד לא מרתיעה של הפיקוח העירוני והמשטרה. גם כשהם מגיעים, הנטייה היא לאתר את הנהג העבריין ולא לרשום דו"ח או לגרור.

*. לקיחת החוק לידים על ידי הנפגע, בעל תג נכה. הדרך מכאן לאלימות קשה קצרה מאד, והכל בגלל אכיפה לקויה!

דוגמא של תקיפת בעל תג נכה על ידי נהג שתפס את החניה שלו מצויה כאן ("ערוץ 7", יוני 2017).

 

ביוני 2015 מתפרסם סיפור מעניין על הטלת קנס של 1000 ש"ח לנהג שהעמיד רכב מסחרי בחניית נכים על סמך פרסום ב"פייסבוק". האירוע התרחש באילת והמשטרה איתרה את הצלם שהציב את ה"פוסט" כדי להשלים את הליך רישום הדו"ח. במקרה הזה צריך לשבח את המשטרה על הנחישות באכיפה. אך צריך לשים לב שלא מספיק להעלות תמונה לאינטרנט, צריך גם להסכים להעיד.


מידע נוסף וקישורים

 

 

דוגמאות מחו"ל

 

 

 

  תיקון הגדרת תמרור 437, יוני 2012
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד