אכיפת חניה נגד נכים בתל-אביב - סקירה היסטורית
1/06/2007
 
 

אירוע מ- 1987

 

לצערנו אין חדש תחת השמש. ביוני 1987 התפרסמה המודעה הבאה:

כלומר כוונה לסנדל רכבי נכים ב"צירים מהירים". כותב שורות אלה פנה מיד לראש העיר דאז, מר שלמה להט, וקיבל מדובר העירייה תשובה ארוכה שעיקריה בהקשר הנוכחי:

1. "על פי ההסדר והסיכומים בין עיריית ת"א-יפו וארגוני הנכים לא ננעל רכב של נכה, אם אינו נמצא מפריע לתנועה.... דינו של ציר [מהיר] כזה כדין כביש מהיר, דהיינו כפי שלא יעלה על הדעת לחנות בנתיבי איילון, לא יעלה על הדעת לחסום נתיב תנועה בשעת העומס".

2. "אתה, כנוסע ותיק בעירנו, יודע כי למעשה אם תחנה על המדרכה לא תינעל. בכך מוקנית לך, כנכה, הקלה גדולה מאד הבאה על חשבון ... המשתמשים במדרכה...".

3. "לצערנו התגלה שיש נכים המנצלים לרעה את התיחסות העירייה... יש כאלה שחנו בקביעות על מדרכות ליד מגדל שלום למרות שניתן לחנות בחניון ולעלות במעלית...".

4. "לסיכום - בנתיב תנועה מהירה ינעלו נכים.... הנכים אינם נפגעים כי הם יכולים למעשה לחנות על המדרכה ללא חשש מעונש בלתי מוצדק..".

עד כאן, כאמור, התשובה מ- 1987. המשך ההתכתבות לא מעניין, בפועל לא מימשו את רעיון הסינדול אז, למיטב ידיעתי, פרט למקרה הבא (לכאורה) שהופיע כמכתב למערכת "ידיעות אחרונות" באוגוסט 1987:

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד