אתר נגישות ישראל - עמוד הבית |
הרשמה לניוזלטר | English | عربي |
![]() |
נמל תעופה בן גוריון |
||||||||||||
16/05/2022 | ||||||||||||
|
||||||||||||
תלונות וממצאים עיקריים
יש אי-דיוקים וחוסר בהירות בניסוח ביחס לאופן מסירת כיסא-גלגלים פרטי לנכה אחרי הטיסה. תשומת-לב נחוצה לנושא הטלת האחריות לטיפול בנוסעים נכים על חברות התעופה. זהו פתח לתקלות במיוחד כאשר מדובר בחברת תעופה קטנה או בטיסות שכר. בכל מקרה, גם אם השירותים ניתנים ע"י קבלני משנה (שירות המכונה handling) עבור חברות התעופה, הם עושים זאת בשטח שדה התעופה ובפיקוח הרשות. ראו תלונה ספציפית על "לאופר" מיוני 2008. יש קושי גדול עוד יותר כאשר מזמינים טיסה דרך האינטרנט, כי לא תמיד ניתן לבקש את הסיוע דרך הטפסים ואין מענה אנושי. הבעיה קיימת גם במדינות אחרות. בשדות התעופה הקטנים בישראל הנגישות לנכים היא חלקית ביותר. ב- 2005 נרכש "אמבוליפט" לשדה התעופה באילת, אך זה ממחיש את היעדרם של סידורים מקבילים בשדה דב, במחניים ובחיפה. יש חילוקי-דעות ביחס ל"זחליל" שמופעל בשדה דב ובחיפה. ראו פירוט בתלונה נפרדת על "ארקיע". בדצמבר 2005 הגיע אלינו העתק מכתב של משפטנית בכירה, מרותקת לכיסא גלגלים. היא כותבת, בין השאר: "במסגרת תפקידי הייתי ... עשרות פעמים בחו"ל... אני נדהמת כל פעם מחדש מהמקצועיות, היעילות והיחס האדיב והמתחשב שאני מקבלת בכל שדה תעופה בו עברתי, ומנגד מחוסר המקצועיות, חוסר היעילות והיחס המזלזל הגובל בהשפלה, לו אני זוכה בנתב"ג.... דקות ארוכות לאחר שאחרון הנוסעים עזב את המטוס, כאשר המנקים כבר מחכים בחוץ, הגיעה נציגת חברת התעופה... וגילתה שאיש לא הגיע לעזור לי לרדת מהמטוס... לאחר שהסברתי לה שאיני יכולה ללכת, הוזעק מישהו עם כסא צר. הלה היה חסר ניסיון... לבסוף, עובדות הניקיון... נחלצו לעזרה: הבחור תפס אותי בידים... וכמו שק תפוחי אדמה העבירו אותי לכיסא שלי.". בהמשך היא כותבת גם על תקלות בליווי ובסיוע עם המטען.
במרץ 2010 ניתנה החלטה בתובענה היצוגית של רוזנברג נגד אי.פי.אי. (תנועה וחניה) (ישראל) בע"מ (בעלת הזיכיון בחניוני נתב"ג). בין השאר, נכתב בהחלטה: "הוצב שילוט המודיע לקבוצת התובעים בכניסה לחניונים, על מכונות התשלום, וביציאה מהחניונים על זכותם לחנות ללא תשלום...". בפועל (נכון לאמצע 2011) יש שילוט שמגביל את הפטור במספר שעות: בסוף מרץ 2012 מגיעה תלונה על אי כיבוד ההסדר הנ"ל. המתלונן כתב בעצמו להנהלת נתב"ג, לשר התחבורה, לארגוני נכים ולאחרים.
באמצע 2013 מגיעה תלונה חריפה ביותר על נוהל משפיל למימוש הזכות להנחה או פטור לבעלי תג נכה: "...דורשים לקחת לתוך המשרד את תג הנכה ותעודה מזהה, ממתינים דקות ארוכות, לפעמים כעשר דקות עד שמואילים להחזיר את התעודות ופותחים את השער. דבר חדש שנוסף לאחרונה, ... לא מכירים בתעודת נכה צה"ל כתעודה מזהה". המתלונן ואנחנו פנינו לרשות שדות התעופה ואחרי תזכורות הגיעה ביוני 2013 התשובה הבאה: "הנחייה חדשה שנכנסה לתוקף לאחרונה אומרת לבדוק את המסמכים ולשחרר ללא כניסה למשרד לצילום התעודות" במקביל הגיעה תשובה מעוזר מנהל נתב"ג:
התשובה מרגיזה ביותר, כי מסתתרת מאחוריה ההנחה שכל מי שמציג תג נכה הוא עבריין פוטנציאלי (זיוף, שימוש לרעה וכו') ולכן צריך לבדוק כל בעל תג שיוצא מהחניון. עבירות רבות אחרות, שהן מסוכנות לציבור, נאכפות מדגמית או באמצעות מה שמכונה profiling. זה תקדים מסוכן גם ביחס לחניונים אחרים שניתן בהם (לפי חוק) פטור מתשלום עבור חניה עם תג נכה. אנחנו מתנגדים להתנהלות כזאת דווקא נגד בעלי תג נכה שמממשים את זכותם לפי החוק.
בספטמבר 2013 מגיעה תלונה חריפה על בטיחות ה"אמבוליפט" של QAS וטיב השירות: "...הקלנועית של אשתי, שהיתה אמורה להגיע ולהמתין לנו בשער, לא הגיעה כלל ולכן התבקשנו (ע"י אנשי חברת QAS – נציגי בריטיש איירוייז בנתב"ג) לעבור לאלעלית שהמתינה ליד דלת המטוס. מאחר ואשתי יכולה לנוע למרחקים קצרים בעזרת קביים לא הובא כסא גלגלים ועברנו ברגל, אולם כשנכנסנו לתוך האלעלית הודענו מייד שאנחנו מסרבים לנסוע בה: באלעלית הנ"ל היו כסאות מתקפלים בלבד, ללא חגורות בטיחות, וכולם (בדקתי!) היו מחוברים לרצפה בברגים רופפים! גם אילו היה מובא כסא גלגלים לא היה ברכב הנ"ל שום אמצעי לעגינת הכסא לרכב. יש להודות שכל רכבי ה- High Lift בעולם, ובנתב"ג בפרט, הינם מוזנחים ונראים יותר כרכבים להובלת בעלי חיים מאשר אנשים (מוגבלים!) אולם בשום מקום עד היום לא נתקלנו בזלזול בטיחותי מסוג זה! רכבים אלה הינם בלתי יציבים מטבעם, תא הנסיעה עולה ויורד והנסיעה איננה חלקה. לאור סירובנו להשתמש באלעלית, הוזמן באגי לאסוף אותנו ולהסיע אותנו בתוך הטרמינל. אנו סבורים שיש להביא מידע זה לידיעת המפקח על הבטיחות בנתב"ג על מנת שתיערך בדיקה מקיפה לכל האלעליות המופעלות בשדה ע"י נציגי חברות התעופה, והוצאת הנחיות למיתקון רכבים אלה על פי סטנדרטים להובלת נכים!". המתלוננים כתבו לרשות שדות התעופה וטרם נענו (נכון לאמצע נובמבר 2013). הפנייה הועברה לחברי כנסת, לנציבות השוויון ולמשרד התחבורה. המצב המתואר מעורר שוב תהיות בדבר הפיקוח של המדינה (משרד התחבורה, רשות שדות התעופה) על חברות שירותי הקרקע.
באמצע 2015 מגיעה תלונה על נוהל השימוש ב"טרמינל 1" לטיסות שכר בין-לאומיות:" אוטובוס של רשות שדות התעופה, שמיועד להסעת נכים על פי השילוט בחזית האוטובוס, לא היה המיועד לנכים המשתמשים בכיסאות גלגלים, מהסיבות הבאות: 1. או שלא היתה רמפה לעלות מהמדרכה לרכב. 2. הנהג לא ידע להפעיל את הרמפה. 3. הנהג טען שהופתע שההפעלה אינה פועלת. 4. מדוע נכים שטסים לחו"ל בטיסות LOW COST צריכים להגיע לטרמינל 1, ולאחר רישום לטיסה מועברים על ידי משאית "אל-עלית" לטרמינל 3 שמשם יוצאת הטיסה וגם החזרה היא לטרמינל 3? 5. השימוש שלי בשאטל, היה כדי להגיע מטרמינל 3 לחניון טרמינל 1 ששם החניתי את מכוניתי כשיצאתי לחו"ל. האם הנכה צריך לסבול שלרשות שדה התעופה יש הסכם עם הדיוטי פרי, שכל הנוסעים יעברו לטרמינל 3, ומשם למטוסים? "
בסוף ינואר 2016 מתפרסם ש"סאן דור" (חברת-בת של "אל על") תטוס מטרמינל 1 . נכתב שם, בין השאר: "הנוסעים ... אמורים להתייצב בטרמינל 1 כדי לבצע בו את הרישום לטיסה ואת הבידוק הביטחוני, ולאחר מכן הם יועברו בהסעה מאורגנת של רשות שדות התעופה לאזור הדיוטי פרי בטרמינל 3, ממנו גם תתבצע העלייה למטוס. נוסעים שטסים עם כבודת יד בלבד, עשו רישום לטיסה אונליין והדפיסו את כרטיס העלייה למטוס, יכולים למעשה להגיע ישירות לטרמינל 3, לעמדת התשאול הביטחוני שממוקמת במתחם שחקים (אחרי הדלפקים) ומשם - להמשיך לביקורת הגבולות". כלומר יש דרך לחסוך את הביקור בטרמינל 1, אבל היא לא מתאימה לכל נוסע. לא ברור אם ההסדר הזה חל גם על חברות תעופה אחרות.
בפברואר 2016 נסעה פעילת נגישות במסגרת משלחת לאירופה בטיסה מוזלת של "אל-על". כל ההתנהלות בטרמינל 1 הייתה כרוכה בליווי צמוד. ההסעה מטרמינל 1 ל"דיוטי-פרי" התבצעה באמצעות "אל-עלית". הכל נגיש אבל כרוך בבזבוז זמן רב (בהשוואה לביצוע כל התהליכים בטרמינל 3).
ביולי 2017 מגיעה תלונה על כניסות ויציאות לא מאויישות בחניוני שדה התעופה. זה יצר בעיה לנהגים עם מוגבלות בידים, כי הם לא מסוגלים להוציא כרטיס מהמתקן בכניסה וכו'. בטיפול מול הנהלת רשות שדות התעופה.
במאי 2022 יוצאת לתקשורת תלונה קשה במיוחד של אבנר מולה, נוסע קטוע-רגל נגד "לאופר". הוא חזר לישראל בטיסה של חברת תעופה טורקית ש"לאופר" סיפקה לה את שירותי הקרקע. בהגיע הזמן לסייע לו לצאת מהמטוס באמצעות כיסא צר נאמר לו שהכיסא נשבר. בנוסף, לא הביאו את הקלנועית שלו לפתח המטוס בזמן. אבנר החליט לנסות להסתדר בעצמו על ידי זחילה על רצפת המטוס והשרוול. בתגובות לתקשורת חברת "לאופר" התנצלה והבטיחה לחקור את האירוע ולמנוע אירועים דומים בעתיד. רשות שדות התעופה מבטיחה לקרוא את "לאופר" לשימוע ולהשית עליה קנס.
מידע נוסף וקישורים
הולכי קביים – הזהרו בנתב"ג בארצנו חלם, בנו שדה תעופה לתפארת. הרכבת מגיעה עד פתח אולם הנוסעים. למגיעים במכונית, קילומטרים מרובים של כבישי-על המקיפים את השדה, עד כדי אובדן הצפון, ומקומות חניה למכביר. אולם (טרמינל) נוסעים ענקי, מרוצף שיש בוהק, העומד בגאון מול השוואה לארמונות (ואולמי?) וורסאי. דיוטי-פרי לתפארת, מהמשובחים שבתבל, עם שרות יחודי – קנה עכשיו, קבל כשתחזור. מסופי מזוודות לתפארת, שם מצטופפים עם ישראל סביב קרוסלה ענקית, והמזוודות משייטות להן במסלול סגור – רק שלח ידך ותקבל את מזכרותיך מברלין, פריז או לונדון. לא קרוסלה אחת – אלא כמה וכמה, לבל יתערבבו בשר עם חלב, טיסת השכר מאנטליה עם מחלקה ראשונה מפריס המעטירה. אך אליה וקוץ בה: שכחו הארכיטקטים הנכבדים, כי חסרון קטן יש בשיש מכוסה וואקס: מחליקים עליו. ואתה, ההולך עם קביים? הזהר לך – כי בנפשך היא! השיש כה חלק, עד שקביים (עם הגומיות הטובות ביותר בשוק נגד החלקה) מחליקים עליה – כמו שמן על זכוכית. לא בהליכה, אלא בעמידה! אני כבר נפגעתי. החלקתי, קרעתי/מתחתי גידים בכתף ועתה אני מנוטרל למספר חודשים. אז עשה טובה לעצמך, קח זאת בחשבון: בפני עיוור שמו פה מכשול. הזהר גם את קרוביך הקשישים! בדקתי ומצאתי: אילו מדובר היה בהחלקות של עובדי שדה התעופה, היו מפקחי הבטיחות מתערבים בנושא ודואגים לסילוק המפגע. הואיל והנפגעים הם לקוחות ולא עובדים, אין שום רשות במדינה העשויה להורות לנתב"ג לתקן את המפגע. אם מי מן הקוראים קרוב לעומדים בראש הפירמידה, אולי יצליח לשכנע לכסות מקטע מהרצועה סביב הקרוסלה במרבד. ואולי אפילו ישכנע לשים מרבד ארוך, ברוחב של 80 ס"מ, לאורך מסדרונות השיש האין-סופיים, כדי לאפשר להולכי קביים לנוע בבטחה. ד"ר עמוס תלמי |
||||||||||||
|
||||||||||||