הקשיים של אנשים עם מוגבלות במציאת עבודה. מי אשם?
16/12/2010
 
 

מאת: נורית פלג

אני נורית, כיום עובדת כרכזת פרוייקט של אתר jobs4all – אתר דרושים לאנשים עם מוגבלויות.

בעבר הייתי בוגרת תואר שני במידענות ותעודה בעיתונאות.

לאחר כשנה שלא מצאתי עבודה, מלבד כמה פרוייקטים, יזמתי וארגנתי יריד תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות.

לא הרבה אנשים מצאו עבודה, אך היו כמה. יותר חשוב מזה – המודעות לעניין התעסוקה של אנשים עם המוגבלויות על בהרבה.

כאמור, גם אני מצאתי עבודה בחברת מקשיבים נט, המפתחת מיזמים שיקומיים חדשניים הקשורים בתעסוקה, חברה והשכלה לאנשים עם מוגבלויות ויחד מקדמים את jobs4all ואת קידום שילוב האנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה.

לשאול מי אשם בבעיות של האנשים עם מוגבלויות במציאת עבודה, זה די ללכת סחור שוב ושוב.
אולי המעסיקים חוששים, ואכן מתייחסים לדיעות קדומות?

אולי דווקא האשמה נעוצה במחפשי העבודה, שחוששים כל כך ולא יודעים איך להציג עצמם נכון? אולי זה אשמת כל הצדדים שדבר גורר דבר?

האמת היא שאין אשמה באף אחד. פשוט מדובר בחוסר ידע וחששות מהלא נודע.

מצד אחד, המעסיקים אכן חוששים, וכאשר מקבלים קורות חיים של מועמד עם מוגבלויות וקורות חיים של אדם מן השוורה, האינסטיקט הטבעי הוא לזמן ולקדם את האדם ה"בריא". כמעט אף מעסיק לא מעוניין להתעסק בהשלכות של העסקת אדם עם מוגבלויות, ולדאוג לו להתאמות ולהתמודדות עם האנשים בחברה.

בכל מקרה, אני לא עושה כאן הכללות. יש מעסיקים שלא נרתעים, ורוצים לסייע. כמה מאותם מעסיקים אכן עושים העדפה מתקנת ומעסיקים אנשים עם מוגבלויות.

מצד שני, לעומת זאת, הרבה מחפשי העבודה לא בטוחים בעצמם, ולא תמיד דוחפים את עצמם. חלק אף חושש כל-כך מאיבוד הקצבה שמחליט פשוט לא לעבוד. אני מדגישה עכשיו שגם כאן, אני נמנעת מלעשות הכללה. שכן, אני מכירה הרבה מחפשי עבודה שמתאמצים מאוד, פעילים ועושים כל שביכולתם למצוא עבודה.

כן, אני חוזרת ואומרת – האמת, אין כאן אשמה בכלל. אלא רק נסיבתיות.

אני אקח רגע אותי, בתור דוגמא. אני בוגרת תואר שני במידענות ותעודה בעיתונאות. יש לי גם די הרבה ניסיון מפרוייקטים, ועדיין התקשתי למצוא עבודה. למה? כי אני צריכה לעבוד מהבית. מודה שהאשמתי את המעסיקים, לא לגמרי בצדק.

עכשיו בתפקידי, אני מכירה גם יותר את הצד של המעסיק, ואני מבינה שלפעמים מאוד חשוב למעסיק שהעובד יהיה במקום וניתן יהיה יותר לפקח על הדברים אותם הוא עושה. אז, הייתי בטוחה שסתם לא נותנים לי הזדמנות. עכשיו אני יודעת יותר טוב.

בכל מקרה, מה צריך לעשות כדאי לשבור את המעגל, ולאפשר להרבה יותר אנשים עם מוגבלויות למצוא עבודה? לדעתי הדבר הכי חשוב זה ידע. גם למעסיק וגם ומחפש העבודה.


למעסיק, דבר ראשון חשוב לדעת שהממשלה מסייעת בהתאמות לעובד עם המוגבלויות. צריך רק לדעת מה אותו עובד צריך, וניתן למלא טפסים ולבקש סיוע כספי בנושא.

גם פה, כחלק מהפרוייקט, אנו מייעצים לחברות המעוניינות, איך למלא ולפנות לבקשה הסיוע
בנוסף יש דבר הנקרא שכר מינימום מותאם. בנושא הזה אני מאוד נזהרת. כי אני חושבת שרבים רואים זאת כדרך ניצול עובדים עם מוגבלויות. הדבר כלל לא כך. השכר פשוט מותאם ליכולות של העובד, ופעמים רבות השכר הוא כמו של כל עובד אחר. מדובר יותר בעובדים שהתפוקה שלהם באמת נמוכה בהרבה מהממוצע, והם מקבלים את השכר שיתאים לתפוקה.

חשוב גם שהמעסיק יידע שמרבית העובדים עם המוגבלויות הם בעלי מוטיבציה רבה ומבטיחים הרבה יותר נאמנות משאר העובדים, שממהרים תמיד למצוא את העבודה הטובה הבאה.
בנקודה זאת, חשוב לי גם לציין שחברת מקשיבים נט מייעצת ומסייעת בתחום של קבלת ההתאמות הדרושות מהממשלה. זה אחד השירותים הניתנים באתר.

למחפש העבודה, חשוב לדעת שהוא לא צריך לחשוש. הוא צריך תמיד לבלוט ולהדגיש את היתרונות שלו. הוא חייב להאמין שכן יקבלו אותו למרות כל מגבלויותיו. פשוט, כמו כל עובד אחר, הוא צריך להרשים. להרשים בקורות חיים, להיות בטוח בעצמו בראיון ותמידתמיד להמשיך לנסות.
כאן אני גם רוצה להבהיר משהו.

הרבה אנשים לא מבינים בכלל למה צריך אתר דרושים מיוחד לאנשים עם מוגבלויות, ובטוחים שכלם אותו דבר. יש בזה משהו, ללא ספק. אבל, בנוסף, לצערינו יש אפליות, ולכן לעיתים חייבים בהעדפה מתקנת. פשוט לתת את הפוש הראשוני. פשוט לתת הזדמנויות שככה אותם עובדים לא מקבלים.


הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד