אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

בחצי שנה האחרונה לצערי נחשפתי לכל הסיוטים שאנשי גיל הזהב צריך לעבור.
סבא שלי, בן 91, עד לפני כשנה היה בריא לחלוטין, אובחן כחולה אלצהיימר מתקדם. הוא גר איתנו וכל יום אנו נחשפים להתדרדרות המצב שלו: באמצע הלילה רוצה לצאת מהבית, כבר ממש לא מזהה תאריכים וימים, שוכח מים ותנור דולקים ועוד כל מיני דברים.

הכל נופל על הבת שלו, אמא שלי. מאז שהבינה כי המצב לא הולך להשתפר, היא החליטה לפעול בעניין ומאז עוברת הרבה הרבה תלאות.

הכל התחיל מבקשת המגיע לו מביטוח לאומי וקופת חולים. אמא תבעה לגמלת סיעוד עבורו, מתארת המצב. עובדת סוציאלית באה ועוד עובדת מביטוח לאומי ואחות ולאחר תקופה ארוכה של המתנה, התברר כי על אף גילו ומצבו המחמיר קיבל את מינימום השעות!

באותה העת הייתי מאושפזת בבית החולים, אז אמא שלי לא רצתה כבר להאבק ונעזרה רק במה שקיבלה. מטפלת שבאה יום כן יום לא, יוצאת לפני הזמן ועושה הרבה בעיות.

לאחר האישפוז וההתאוששות שלי, אמי החליטה לערער וכדבר ראשון הלכה לפסיכוגריאטר שקבע שאכן סבי סובל מאלצהיימר וצריך השגחה, דבר שעזר אך רק במעט שכן הגדלו לו רק קצת את כמות השעות.

מבחר מטפלות הופיעו אחת אחר השנייה, כשכל אחת פחות טובה מהקודמת.

אמי הבינה כעת שעל מנת לקבל עובד זר כרצונה, עליה לערער שלישית ולהשיג מהפסיכוגריאטר מכתב בו הוא מציין שסבא שלי צריך השגחה מלאה.
שוב כל הטרטורים וכל הריצות. בדיקות, פסיכוגריאטר, עובדת סוציאלית, אחות מביטוח לאומי, בלגן ועוד בלגן כשבינתיים כל יום יומיים מתחלפת לסבא שלי מטפלת ורובן רק יושבות ויוצאות לפני הזמן. פשוט סיוט!

ולחשוב שבשביל זה כל השנים סבא שלי שילם לביטוח לאומי וקופת חולים! פשוט חוצפה!!!

טוב, סוף סוף השבוע הגיעה הגאולה וסבא שלי קיבל את מקסימום השעות - הוא יכול לבקש היתר להעסקת עובד זר.

נשמע כאילו הכל נפתר, נכון? רחוק מזה!

סבא שלי, כידוע אדם זקן וצריך מטפל/ת היודע/ת עברית וכבר יש לו את המנטליות בארץ. מניסיוני עם המטפלת הקודמת שלי, לטוב ולרע, ברור שזה לא בשבילו.
אך מה מתברר? כל עובד זר הנמצא כאן חמש שנים ומעלה ומחפש עכשיו עבודה מגורש (הוויזה פגה ומשרד הפנים לא מסכים לחדש) וחברות כוח האדם לא מפסיקות לשכנע להביא עובדים חדשים מחו"ל.

"הם כבר מפונקים" אומרים לנו "לא רוצים לעבוד בבית עם עוד אנשים. העלויות גבוהות מאוד!"

"עדיף רק מחו"ל"

בנוסף, חברות התיווך מציינות כי כך אנו צריכים לשלם לחברות דמי תיווך של כ-2,000 ש"ח, בזמן שהעמלה על עובד מחו"ל היא רק חצי.

לאחר בירור מהיר הובהר לי שכאשר מביאים עובד מחו"ל, העובד עצמו משלם לחברה 5,000$!!!

זה לא הסוף, הבעיה עם העובדים החדשים, שהם לא יודעים עברית ועוד לא מיומנים לתפקיד. לזקנים קשה להסתדר איתם ומפטרים אותם תוך מס` חודשים ספורים, הם נשארים מחוסרי עבודה ומתקשים למצוא עבודה חדשה.

בכל מקרה אנחנו בטוחים שעדיף לנו עובד מהארץ.

ראינו לא מזמן מישהו מתאים מאוד ששהה בארץ כבר כ-6 שנים, ורק לאחרונה המעביד שלו נפטר. טכנית הוא חייב לעזוב, אך נראה לי שנלחם,
השאלה היא רק עד כמה כוח נותר לנו?

פשוט עוול מה שהמדינה שלנו עושה לגיל הזהב ולעובדים הזרים.

לטורים נוספים של נורית