עוברים לחולון / נורית פלג
27/12/2007
 
 
הגדל

בתחילת נובמבר הוחלט וסוכם סופית ביני לבין יוסי שבמהלך קיץ 2008 נעבור לגור יחד בחולון.

את ההחלטה עשינו בתחילת נובמבר ועם כל החששות אני מחכה ומצפה!

אני מאוד מתרגשת, ויחד עם זה אני מודה, קצת חוששת.

כל החיים שלי גרתי עם הורי, שעטפו אותי בצמר גפן, והחיים באופן כללי היו טובים ופשוטים. (פשוטים כמה שאפשר עם דיסאוטונומיה משפחתית)
תמיד דאגו לי, תמיד הזכירו לי מתי לקחת תרופות, תמיד הזהירו אותי מה עדיף לא לעשות (לפחות בחצי מהפעמים הקשבתי לעצתם), תמיד טיפלו בי.

בכל מקרה מודה שמעבר זה בא עם רגשות מעורבים, כשפחד ביניהם, עכשיו אני אצטרך להיות הרבה יותר קשובה לבעיותיי. לפחות אני גם לוקחת איתי עובדת זרה.

חשוב, אבל, להדגיש שאני בהחלט שלמה עם ההחלטה.

בהחלט הגיע הזמן שלי לעצמאות ויותר מזה, אני מאוד אוהבת את יוסי ומחכה בקוצר רוח להתחיל חיינו המשותפים.

אמנם מדובר גם בהרבה הוצאות (לי חצי שכר דירה + משכורת למטפלת) אך חסכתי קצת והורי יעזרו, אז מאמינה שאעמוד בזה.

יש לי קצת תהיות אם לקחת את סינדי שלי, כי היא כבר מבוגרת ולא בטוחה איך השינוי יהיה לה וחוץ מזה, יוסי יביא את החתול המקסים שלו ולא בטוחה איזה קשר יתפתח ביניהם.

כנראה אקח אותה לניסיון, ואם אראה שלא טוב לה, אחזיר אותה לבית הורי. במילא אבקר אותם הרבה.

יוסי הוא בהחלט האחד בשבילי ואני מחכה ומצפה להיות איתו כל יום וכל לילה.

עכשיו אנו מתראים מסוף שבוע לסוף שבוע וזה בכלל לא מספיק.

עצוב לי כל פעם שאנחנו נפרדים, ועצוב לי אם אנו נאלצים לדחות דברים. לצערי נאלצתי לדחות די הרבה לאחרונה בגלל מצבי הבריאותי.. והידיעה שבקיץ נהיה יחדיו, ודחייה תהיה במידה של יום, יומיים וגם אז נהיה יחד, מאוד מרוממת את הרגשתי הפיזית והנפשית.

אני גם מאוד מעריכה את יוסי, שהסכים לעבור לחולון. אני יודעת שזה קשה לו, והוא יתחיל שגרה חדשה, אך הוא עשה זאת בשבילי. אני גם בטוחה שלא יתחרט ויהיה לנו הכי נהדר שאפשר.

לגבי המעבר עצמו, אני מקווה שנוכל לשכור את הדירה של דוד שלי, לשעבר של סבתי ז"ל.

אני די בטוחה שאם אגור שם, יהיה לי מוזר כי קודם כל, מאוד אהבתי את סבתי וכל הרגשות והזכרונות יצופו שוב. דבר שני, שם היתה מרבית הילדות שלי. בכיתה א` עברנו לרחוב הזה (רחוב יום הכיפורים) והייתי שם עד תחילת לימודי באוניברסיטת בר אילן.

בקיצר, כשאגור שם יהיה לי פלאשבק לעבר, אבל אני יודעת שסבתי שמחה שם למעלה מרצוני לגור בדירתה.

במקרה שהמעבר לדירה של סבתי לא ייצא לפועל, בפברואר נתחיל לחפש דירה בחולון. מה שמפחיד אותי, זה שמחירי הדירות עלום מאוד וכך גם הביקוש...

בכל מקרה, ננסה למצוא דירה בכוחות עצמינו, ואם נכשל, ניקח מתווך.

העיקר, אני כה מחכה ומתלהבת מהמעבר וסופרת את הימים עד שאחיה עם יוסי שלי.

 

לטורים נוספים של נורית

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד